נרוממה שם יהוה יחדיו
”גַדלו לַיהוה איתי, ונרוממה שמו יחדיו” (תהלים ל״ד:4).
1. איזו דוגמה טובה הציב ישוע במהלך שירותו הארצי?
בליל ה־י”ד בניסן 33 לספירה, שרו ישוע ושליחיו שירי הלל ליהוה בעליית גג בירושלים (מתי כ״ו:30). זו הייתה הפעם האחרונה שישוע שר יחד עם שליחיו. היה זה סיום הולם לפגישתם המשותפת. מראשית שירותו הארצי ועד לסיומו, הילל ישוע את אביו והודיע את שמו בקנאות (מתי ד׳:10; ו׳:9; כ״ב:37, 38; יוחנן י״ב:28; י״ז:6). בזאת פעל ישוע ברוח ההזמנה הלבבית של מחבר התהלים: ”גַדלו לַיהוה איתי, ונרוממה שמו יחדיו” (תהלים ל״ד:4). איזו דוגמה ראויה לחיקוי!
2, 3. (א) מניין לנו שלמזמור ל״ד יש משמעות נבואית? (ב) במה נדון במאמר הזה ובבא אחריו?
2 שעות ספורות לאחר ששר שירי הלל עם ישוע, היה השליח יוחנן עֵד לאירוע שונה בתכלית. הוא ראה את אדונו מוּצא להורג עם שני פושעים על עמודי הוקעה. חיילים רומים שברו את רגליהם של שני הפושעים כדי לזרז את מותם. אך יוחנן דיווח שאת רגלי ישוע הם לא שברו. בהגיעם אל ישוע, מצאוהו מת. בספר הבשורה שכתב, ציין יוחנן שבכך התגשם חלק נוסף ממזמור ל״ד: ”אחת מהנה [מעצמותיו] לא נשברה” (יוחנן י״ט:32–36; תהלים ל״ד:21).
3 במזמור ל״ד ישנן עוד הרבה נקודות מעניינות עבור המשיחיים. על כן, במאמר הזה ובבא אחריו נבחן באילו נסיבות כתב דוד את המזמור, ואחר כך ננתח את פסוקיו המעודדים.
דוד נמלט מידי שאול
4. (א) מדוע נמשח דוד למלך הבא של ישראל? (ב) מדוע שאול ’אהב מאוד’ את דוד?
4 בצעירותו של דוד, מָלך שאול על ישראל. לימים, המרה שאול את פי יהוה ואיבד את חסדו. משום כך, אמר לו שמואל הנביא: ”קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך” (שמואל א׳. ט״ו:28). מאוחר יותר הורה יהוה לשמואל למשוח את דוד, הצעיר בבני ישי, למלך הבא של ישראל. בתוך כך, הסיר אלוהים את רוחו מעם שאול המלך, והלה היה נתון למצבי רוח קודרים. דוד, שהיה מוזיקאי מוכשר, הובא אל העיר גבעה כדי לשרת את המלך, ונגינתו הרגיעה את שאול שעם הזמן ’אהב מאוד’ את דוד (שמואל א׳. ט״ז:11, 13, 21, 23).
5. מדוע שינה שאול את יחסו לדוד, ומה נאלץ דוד לעשות?
5 במרוצת הימים היה יהוה עם דוד. יהוה עזר לו לנצח את הענק הפלישתי גוליית ותמך בו, והדבר הוביל לכך שדוד נודע לשם ולתהילה בישראל בזכות הישגיו הצבאיים. עם זאת, ברכת יהוה על דוד עוררה את קנאתו של שאול והוא החל לשונאו. פעמיים הטיל שאול לעברו את חניתו, בשעה שדוד ניגן בפניו בכינורו. בשני המקרים חמק דוד מהחנית. כאשר ניסה שאול בשלישית להרוג את דוד, הבין המלך הבא של ישראל שעליו להימלט על חייו. בסופו של דבר, בשל מאמציו החוזרים ונשנים של שאול ללכוד את דוד ולהורגו, החליט דוד למצוא מקלט מחוץ לגבולות ישראל (שמואל א׳. י״ח:11; י״ט:9, 10).
6. מדוע ציווה שאול להרוג את כל יושבי נוב?
6 בדרכו לגבול ישראל, עצר דוד בעיר נוב שבה היה משכן יהוה. ככל הנראה התלוו אליו במנוסתו חבורת צעירים, והוא ביקש מזון ושתייה עבורם ועבורו. בהמשך נודע לשאול שהכהן הגדול נתן לדוד ולאנשיו מצרכי מזון ואת החרב שלקח דוד מגוליית אחרי שהרגו. בחמת זעם ציווה שאול להרוג את יושבי העיר וביניהם 85 כוהנים (שמואל א׳. כ״א:2, 3; כ״ב:12, 13, 18, 19; מתי י״ב:3, 4).
הימלטות נוספת מן המוות
7. מדוע העיר גת לא הייתה מקום מסתור בטוח לדוד?
7 מן העיר נוב נמלט דוד כ־40 קילומטר מערבה אל שטחי הפלישתים וחיפש מחסה אצל אכיש מלך גת, עיר הולדתו של גוליית. דוד אולי שיער בנפשו כי גת תהיה המקום האחרון ששאול יעלה בדעתו לחפש אחריו. אלא שעד מהרה זיהו עבדי מלך גת את דוד. דוד שמע שזיהו אותו, ”וירא מאוד מפני אכיש מלך גת” (שמואל א׳. כ״א:11–13).
8. (א) מה מסופר לנו במזמור נ״ו על קורותיו של דוד בגת? (ב) כיצד נמלט דוד בעור שיניו ממוות?
8 הפלישתים תפסו את דוד. ייתכן שבשלב זה חיבר דוד את המזמור היוצא מן הלב שבו התחנן ליהוה: ”שימה דמעתי בנֹאדֶך” (תהלים נ״ו:1, 9). במילים אלו ביטא את ביטחונו שיהוה לא ישכח את צערו, אלא ידאג לו ויגן עליו באהבה. דוד גם הגה רעיון איך לתעתע במלך הפלישתי: הוא העמיד פני משוגע. כראותו את דוד, גער המלך אכיש בעובדיו על שהביאו בפניו איש ”משוגע”. ברור שיהוה בירך את דרך הפעולה שנקט דוד. דוד גורש מן העיר וכך שוב נמלט בעור שיניו ממוות (שמואל א׳. כ״א:14–16).
9, 10. מאיזו סיבה כתב דוד את מזמור ל״ד, ואולי את מי ראה דוד בעיני רוחו כשחיבר את המזמור?
9 המקרא אינו מציין אם תומכי דוד ברחו איתו לגת או עמדו על משמרתם בכפרים סמוכים בישראל. כך או כך, הם ודאי שמחו מאוד להתאחד עימו מחדש ולשמוע מפיו איך יהוה שוב חילץ אותו מצרה. אירוע זה הוא הרקע לתהלים ל״ד כפי שמתברר מן הפסוק הראשון של המזמור. בשבעת הפסוקים שלאחר מכן מהלל דוד את אלוהים על כך שהציל אותו, ומזמין את תומכיו לרומם יחד איתו את יהוה כמושיע הגדול של עמו (תהלים ל״ד:4, 5, 8).
10 דוד ואנשיו מצאו מחסה במערת עֲדוּלָם, בהרי ישראל, כ־15 קילומטר ממזרח לגת. שם חברו אליהם אנשים מבני ישראל שקצו בתנאים ששררו תחת שלטון המלך שאול (שמואל א׳. כ״ב:1, 2). אולי אותם ראה דוד בעיני רוחו כשחיבר את המילים בתהלים ל״ד:9–23. התזכורות בפסוקים הללו חשובות גם לנו כיום, ואין ספק שנצא נשכרים אם ננתח לפרטי פרטים את המזמור היפהפה הזה.
האם מה שהיה חשוב ביותר לדוד חשוב גם לך?
11, 12. מאילו סיבות עלינו להלל תמיד את יהוה?
11 ”אברכה את יהוה בכל עת, תמיד תהילתו בפי” (תהלים ל״ד:2). קרוב לוודאי שבתור אדם מורחק מהחברה היו לדוד דאגות חומריות רבות. אך כפי שעולה ממילים אלו, דאגותיו היומיומיות לא ערערו את נחישותו להלל את יהוה. איזו דוגמה טובה בשבילנו בשעה שאנו חווים קשיים! בבית־הספר, בעבודה, בחברת אחים לאמונה או בשירותנו הציבורי, עיקר מבוקשנו הוא להלל את יהוה, ויש לנו אינספור סיבות לעשות כן. למשל, אין קץ לדברים שנוכל לגלות בפלאי הבריאה של יהוה שיסבו לנו הנאה. ראה גם מה מחולל יהוה בזכות ארגונו הארצי. יהוה עושה בימינו נפלאות בעזרת בני אדם נאמנים, וזאת על אף היותם בלתי מושלמים. מה ניתן לומר על מעשיו של אלוהים בהשוואה למעשיהם של אנשים הנערצים בעולם כאלילים? האינך מסכים עם דוד אשר כתב: ”אין כמוך באלוהים, אדני, ואין כמעשיך”? (תהלים פ״ו:8).
12 בדומה לדוד, בוער בנו הדחף להלל תמיד את יהוה על מעשיו הייחודיים. אנו גם נרגשים מעצם הידיעה שמלכות אלוהים נתונה כיום בידי ישוע המשיח, יורשו התמידי של דוד (ההתגלות י״א:15). משמע הדבר שקרוב הקץ לסדר העולמי הנוכחי, ושעתידם הנצחי של יותר משישה מיליארד איש מונח על כף המאזניים. כיום יש צורך עז מתמיד לספר לאחרים על מלכות אלוהים ועל מה שתעשה בקרוב למען המין האנושי, ולעזור להם להלל את יהוה יחד איתנו. עלינו בראש ובראשונה לנצל כל הזדמנות כדי לעודד את הזולת לקבל את ה”בשורה” לפני שיהיה מאוחר מדי (מתי כ״ד:14).
13. (א) במי התהלל דוד, ואילו אנשים הגיבו לכך? (ב) כיצד נמשכים כיום הענווים אל הקהילה המשיחית?
13 ”ביהוה תתהַלֵל נפשי; ישמעו ענווים ויִשְמָחוּ” (תהלים ל״ד:3). דוד לא התהלל כאן בהישגים אישיים. לדוגמה, הוא לא התרברב על האופן שבו הצליח להתל במלך גת, אלא הבין שיהוה הגן עליו ושהוא חמק בעזרתו מידי אויביו (משלי כ״א:1). לפיכך, דוד התהלל ביהוה ולא בעצמו. משום כך, הענווים שבחברתו נמשכו ליהוה. גם ישוע רומם את שם יהוה, והדבר משך אל אלוהים אנשים ענווים ונוחים ללמוד. כיום, ענווים בני כל העמים נמשכים לקהילה הכלל עולמית של המשיחיים המשוחים, שבראשה עומד ישוע (קולוסים א׳:18). הענווים שומעים את שם אלוהים מהולל בפי משרתיו ומאזינים לבשורת המקרא, אשר מתבהרת להם בעזרת רוח הקודש, והדבר חודר לחדרי לבם (יוחנן ו׳:44; מעשי השליחים ט״ז:14).
אסיפות לחיזוק אמונתנו
14. (א) האם די היה לדוד להלל את יהוה ביחידות? (ב) איזו דוגמה הציב ישוע ביחס להתכנסויות לצורכי עבודת אלוהים?
14 ”גַדלו לַיהוה איתי, ונרוממה שמו יחדיו” (תהלים ל״ד:4). לא די היה לדוד להלל את יהוה ביחידות. הוא הזמין בחום את עמיתיו לרומם איתו את שם אלוהים. באופן דומה, ישוע המשיח, דוד הגדול יותר, שָמַח להלל את יהוה ברבים — בבית הכנסת המקומי, בחגים שנחוגו בבית המקדש שבירושלים ובמחיצת תלמידיו (לוקס ב׳:49; ד׳:16–19; י׳:21; יוחנן י״ח:20). עד כמה משמח לנהוג כדוגמת ישוע ולהלל את יהוה בכל הזדמנות אפשרית יחד עם בני אמונתנו, ובייחוד עכשיו ’בראותנו כי קרב היום’ (עברים י׳:24, 25).
15. (א) כיצד הושפעו אנשי דוד מחוויותיו? (ב) איזו תועלת אנו מפיקים מאסיפותינו?
15 ”דרשתי את יהוה ועָנָני, ומכל מגוּרוֹתַי הִצִילָנִי” (תהלים ל״ד:5). התנסות זו הייתה חשובה לדוד. על כן, הוסיף ואמר: ”זה עני קרא, ויהוה שָמֵעַ. ומכל צרותיו הושיעו” (תהלים ל״ד:7). בחברת אחינו לאמונה, יש לנו הזדמנויות רבות לספר חוויות בונות, המראות איך יהוה עזר לנו להחזיק מעמד במצבים קשים. הדבר מחזק את אמונתם של אחינו, כפי שדברי דוד חיזקו את אמונתם של תומכיו. במקרה זה, אנשיו ’הביטו אליו [אל יהוה] ונהרו [ואורו], ופניהם לא חפרו [נכלמו]’ (תהלים ל״ד:6). על אף מנוסתם משאול המלך, לא אחזה בהם בושה. הם ידעו בביטחון שאלוהים עומד מאחורי דוד, ולכן אורו פניהם. בדומה לכך, מעוניינים חדשים כמו גם משיחיים אמיתיים ותיקים נושאים עיניהם אל יהוה שיתמוך בהם. ומאחר שהם מתנסים אישית בעזרתו, מאור פניהם הוא עדות לנחישותם לשמור לו אמונים.
הוקר את עזרת המלאכים
16. כיצד משתמש יהוה במלאכיו כדי לחלצנו?
16 ”חונה מלאך יהוה סביב ליראיו, וַיְחַלְצֵם” (תהלים ל״ד:8). דוד לא דימה בנפשו שיהוה מציל רק אותו. זה נכון שדוד ידע שהוא משיח יהוה, המלך הבא של ישראל; אבל הוא ידע גם כי יהוה משתמש במלאכיו כדי להשגיח על כל עובדיו הנאמנים, הבולטים והפחות בולטים. גם בימינו מגן יהוה על עובדיו האמיתיים. בגרמניה הנאצית וכן באנגולה, מלאווי, מוזמביק ובארצות רבות אחרות, יצאו הרשויות בפעולות שתכליתן להכחיד את עדי־יהוה, אך לשווא. משרתי יהוה בארצות אלו ממשיכים לפרוח ומרוממים את שם אלוהים יחדיו. איך אפשר להסביר זאת? ההסבר הוא שבעזרת מלאכיו הקדושים מגן יהוה על משרתיו ומדריך אותם (עברים א׳:14).
17. באילו דרכים עוזרים לנו מלאכי אלוהים?
17 בנוסף לכך, מלאכי יהוה יכולים לכוון את מהלך העניינים כך שכל המכשילים את אחיהם מורחקים מקרב משרתי יהוה (מתי י״ג:41; י״ח:6, 10). גם אם אין אנו מודעים לכך ברגע זה, המלאכים מסלקים מכשולים המפריעים לנו לשרת את אלוהים, ומגינים עלינו מכל מיני דברים העלולים לסכן את יחסינו עם יהוה. החשוב מכול, הם מנחים אותנו בפעילות הכרזת ”בשורת עולם” לכל בני האדם, גם במקומות שבהם פעילות זו נעשית בנסיבות מסוכנות (ההתגלות י״ד:6). לא אחת מתפרסמות בספרות המקראית של עדי־יהוה ראיות לעזרה מצד מלאכים.a החוויות הללו רבות מכדי לפטור אותן כצירוף מקרים.
18. (א) מה נדרש מאיתנו כדי ליהנות מעזרת המלאכים? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
18 כדי להמשיך ליהנות מהדרכת המלאכים ומהגנתם, עלינו לרומם ללא הרף את שם יהוה גם מול התנגדות. זכור, מלאך אלוהים חונה אך ורק ”סביב יראיו [של יהוה]”. מה פירוש הדבר? מהי יראת אלוהים, וכיצד נוכל לטפחה? מדוע אל אוהב רוצה שנירא אותו? בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.
[הערת שוליים]
a ראה עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים, עמוד 550 (אנג׳); ספר השנה של עדי־יהוה ל־2005 עמודים 53, 54 (אנג׳); הוצאות המצפה מ־1 במרס 2000 עמודים 5, 6; 1 בינואר 1991 עמוד 27 (אנג׳); 15 בפברואר 1991 עמוד 26 (אנג׳).
השב על השאלות
• עם אילו מצבים קשים התמודד דוד בצעירותו?
• מה הוא העיקר בחיינו כדוגמת דוד?
• מה יחסנו לאסיפות הקהילה?
• כיצד משתמש יהוה במלאכיו כדי לעזור לנו?
[מפה בעמוד 21]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
רָמָה
גת
צִקְלַג
גבעה
נוֹב
ירושלים
בית לחם
עֲדוּלָם
קְעִילָה
חברון
זִיף
חוֹרְשָה
כרמל
מעון
עין גדי
ים המלח
[שלמי תודה]
מפה: Est. and Survey of Israel (Near Eastern History) Based on maps copyrighted by Pictorial Archive
[תמונה בעמוד 21]
גם כפליט רומם דוד את שם יהוה
[תמונה בעמוד 23]
אמונתנו מתחזקת כשאנו שומעים חוויות מעודדות באסיפות הקהילה