הלוואת כספים בקרב המשיחיים
דוד והנרי היו ידידים טובים.a שניהם היו משיחיים ומשפחותיהם נהנו לעתים קרובות מהתרועעות נעימה יחדיו. לכן כאשר הנרי היה זקוק לכסף לעסק שלו, דוד לא היסס להציע לו הלוואה. ”מאחר שהיינו ידידים כה טובים”, מסביר דוד, ”שמחתי לעזור לו”.
אולם, כעבור כחודשיים בלבד, נכשל עסקו של הנרי והתשלומים פסקו. דוד נוכח להפתעתו שהנרי השתמש בחלק ניכר מהכספים שליווה לו על־מנת לפרוע חובות שלא היו קשורים לעסק שלו, וכמו־כן, לממן אורח־חיים ראוותני. הבעיה לא נפתרה לשביעות־רצונו של דוד, גם לאחר שנה של ביקורים ומכתבים. מתוך ייאוּש, תבע לבסוף דוד לדין את הנרי — ידידו הטוב ועמיתו המשיחי — צעד שהביא לתקופת מאסר.b האם היה זה צעד הולם מצידו? הבה נראה.
בעולם כולו, סיכסוכים ואי־הבנות בנוגע להלוואת כספים מביאים לעתים קרובות לקילקול יחסי־ידידות. לפעמים, הדבר עלול לעורר קשיים גם בקרב המשיחיים. במדינות רבות קשה להשיג הלוואות בנקאיות, לכן מקובל שאדם הזקוק להלוואה יפנה לחברים או לקרובי־משפחה. ברם, התקרית המעציבה שאירעה בין דוד והנרי ממחישה שאם שני הצדדים, הן הלווה והן המלווה, אינם מיישמים את עקרונות המקרא בדקדקנות, עלולות להתעורר בעיות רציניות. מהי, אם כן, הדרך הנאותה להתייחס לבקשת הלוואה מפי אח משיחי?
חישוב ההוצאות
כתבי־הקודש אינם מעודדים הלוואת כספים, אלא אם הדבר נחוץ. ”אל תהיו חייבים דבר לאיש מלבד אהבת הזולת”, ציין השליח פאולוס. (רומיים י״ג:8) לכן, לפני שאתה לוקח על עצמך את העול הכרוך בהלוואה, חשב היטב את ההוצאות הכרוכות בכך. (השווה לוקס י״ד:28.) האם ההלוואה הינה חיונית? האם זה חיוני לפרנסת משפחתך? (טימותיוס א׳. ה׳:8) או שמא יש בכך שמץ של תאוות־בצע — אולי החשק לחיות חיי מותרות? — טימותיוס א׳. ו׳:9, 10.
גורם חשוב נוסף לשיקול הוא, האם לקיחת ההלוואה תדרוש ממך לעבוד שעות ארוכות יותר, ועקב כך להזניח את אסיפות הקהילה המשיחית ואת שירות־השדה? כמו־כן, האם אתה באמת יכול להרשות לעצמך לסכן את כספו של הזולת? מה יקרה אם העסק או התכנית שלך ייכשלו? זכור, ”לווה רשע ולא יישלם”. — תהלים ל״ז:21.
’דבר אמת’ למלווים
לאחר ששקלת גורמים מעין אלה, אפשר שעדיין תסיק שנטילת הלוואה עסקית הינה נחוצה לך. אם לא ניתן להשיגה באמצעות גורמים כגון בנקים וכדומה, אין זה בהכרח פסול לפנות לידיד משיחי, שכן מקובל לפנות לידידים בשעת צרה, כשם שציין ישוע בלוקס י״א:5. ברם, על הפרט להקפיד להיות ’דובר אמת’. (אפסיים ד׳:25) הסבר בכנות את כל הגורמים המעורבים — כולל הסיכונים, אפילו אלה הנראים קלושים ביותר. אל תיפגע אם המלווה המיועד ישאל אין־ספור שאלות על־מנת להיות בטוח שיש בידו התמונה המלאה.c
האם תהיה זו אמירת האמת אם נלווה למטרה מסוימת, ואז נשתמש בכספים למטרה אחרת? כלל לא. בנקאי מאמריקה הלטינית הסביר: ”במקרה כגון זה, היה הבנק מבטל את האשראי שלך, ואם לא היית משלם את חובך לאלתר, היה מוציא צו בית־משפט לעקל את רכושך”. אם הכסף הולווה בהנחה שהוא יגדיל את ריווחיותו של העסק, השימוש בו למטרה אחרת בעצם שולל מהמלווה את הביטחון שכספו יוחזר לו. אמת, יתכן שאינך חושש מנקיטת צעדים משפטיים כשמדובר בהלוואה מעמית משיחי. בכל זאת, ”עבד לווה לאיש מלווה”, ומחובתך להיות כן עימו. — משלי כ״ב:7.
יישום ’כלל הזהב’ בעסקים
ישוע אמר: ”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני־האדם, כן גם אתם עשו להם”. (מתי ז׳:12) כמה חשוב ליישם כלל זה בקשרים עסקיים עם אחינו לאמונה! לדוגמה, כיצד היית מגיב אם ידחה האח את בקשתך להלוואה? האם היית חש שהוא הפר את ידידותכם? או שמא היית מכבד את זכותו לסרב לבקשתך, במחשבה שהוא עשוי להזדקק לכספו בעתיד, או שהעריך את הסיכונים כגדולים יותר ממה שסברת אתה? הוא עשוי בכנות לפקפק ביכולתך להשתמש באותם כספים במיומנות. במקרה כגון זה, סירובו ישקף גישה מעשית ואוהבת. — משלי כ״ז:6.
אם ידיד מסכים להלוות לך סכום כסף, יש להעלות את הפרטים על הכתב, כולל את סכום ההלוואה, את מטרת הלוואה, את הנכסים שישמשו כערבות להלוואה, ואת התנאים להחזרת החוב. במקרים מסוימים, יהא זה נבון אפילו שעורך־דין יכין או יבדוק את החוזה, ושהחוזה יירשם אצל הרשויות המתאימות. בכל מקרה, עם חתימת החוזה, פעל בתואם עם עצת ישוע: ”תהא מילתכם ’כן’, כן; ’לא’, לא”. (מתי ה׳:37) אל תנצל את רצונו הטוב של ידידך בכך שתשתמט ממילוי חובתך כלפיו. התייחס לכך ברצינות מלאה, ממש כשם שהיית עושה לוּ היה מדובר בחוב לבנק.
מלווים זהירים
אם יפנה אליך מישהו ויבקש הלוואה, כיצד עליך להגיב? הרבה תלוי בנסיבות הקשורות בכך. למשל, עמית לאמונה עלול שלא באשמתו להיקלע לקשיים כספיים. אם לרשותך האמצעים לעשות כן, אהבה משיחית תניעך ’לתת לו את צרכי גופו’. — יעקב ב׳:15, 16.
עד כמה לא אוהב יהא זה לנצל את מצוקתו, ולדרוש ממנו ריבית במקרה כזה! ישוע האיץ בנו: ”אהבו את אויביכם והיטיבו והלוו מבלי לצפות לגמול”. — לוקס ו׳:35; השווה ויקרא כ״ה:35–38.
ברם, מה באשר למקרה בו הינך מתבקש לממן תכנית עסקית או להיות ערב להלוואה? בדרך כלל, יש להתייחס לעניינים מעין אלה כהשקעה כלכלית. בהקשר זה, כתבי־הקודש מעודדים אותנו לגלות מישנה זהירות, וממליצים: ”אל תהי בתוקעי כף, בעורבים משאות [הלוואות]”. — משלי כ״ב:26.
משמע הדבר, אם כן, שעליך תחילה לשקול היטב אם אתה יכול להרשות לעצמך השקעה מעין זו. האם הדבר יגרום לך מפלה כלכלית אם העסק ייכשל או אם הלווה לא יהיה מסוגל לשלם את חובו במועד? אם אתה מחליט שתוכל להלוות לו את הכסף, והוא יפיק מכך רווחים, יש לך כל זכות להשתתף בהם ולכן לדרוש ריבית סבירה על ההלוואה. (השווה לוקס י״ט:22, 23.) משלי י״ד:15 מזהיר: ”פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו”. יש אנשי עסקים ממולחים שוויתרו על כל כללי הזהירות בעריכת עסקים עם עמיתים משיחיים. הפיתוי לשיעורי־ריבית גבוהים סחף אחדים להשקיע בפזיזות בתכניות, והם איבדו הן את כספם והן יחסי ידידות עם אותם עמיתים משיחיים.
מעניין לציין שלעתים קרובות, בנקאים שוקלים שלושה גורמים באומדם את רמת הסיכון במתן הלוואה: (א) אישיותו של האדם המבקש את ההלוואה, (ב) יכולתו להחזירה, (ג) המצב הכלכלי הקיים בתחום בו הוא עוסק. האם לא יהא זה גילוי תושיה מצידנו להעריך דברים באופן דומה, כשאנו שוקלים אם להלוות למישהו כספים שהרווחנו בזיעת־אפנו? — משלי ג׳:21.
לדוגמה, אילו מוניטין יצאו לאח המבקש את ההלוואה? האם הוא ידוע כאיש אחראי ואמין? או שמא כפזיז ולא־יציב? (השווה טימותיוס א׳. ג׳:7.) אם הוא מעוניין להרחיב את עסקיו, האם הצליח לעשות זאת בעבר? (לוקס ט״ז:10) אם לא, אפשר שעזרה מעשית בניהול כספיו יועיל לו לטווח הארוך, יותר מאשר הלוואה כספית שייתכן שתתבזבז עקב חוסר ניסיון מצידו.
גורם נוסף יהיה יכולתו להחזיר את ההלוואה. מהי הכנסתו? אילו חובות כבר יש לו? אין זה אלא הגיוני שיהיה גלוי עימך על כך. בכל זאת, על האהבה המשיחית עדיין למלא את תפקידה. אתה עשוי, למשל, לרצות להבטיח את ההלוואה עם נכסיו של האח. מצוות התורה אסרה שיעבוד אמצעי־מחייתו של אדם או נכסיו הבסיסיים, כערבות להלוואה. (דברים כ״ד:6, 10–12) לפיכך, אח דרום־אמריקני אחד, שהוא איש עסקים, ציין שהוא מוכן ללוות כספים רק עד שווי של מחצית נכסיו של אח המבקש הלוואה. ”ואינני מחשיב את כלי־העבודה שלו או את ביתו כנכס במובן זה”, הסביר. ”אינני מוכן להשליך את אחי לרחוב ולעקל את ביתו על־מנת להשיג את כספי”.
לבסוף, עליך לשקול באופן מציאותי את המצב הכלכלי הכללי באיזור מגוריך. אנו חיים ב”אחרית הימים”, בה אנשים ”אוהבי כסף, ... בוגדים”. (טימותיוס ב׳. ג׳:1–4) בעוד שידידך ואחיך עשוי להיות אדם ישר, יתכן ששותפיו, פועליו ולקוחותיו אינם כאלה. כמשיחי, אין הוא יכול לנקוט בשיטה של שוחד ושקרים — תכסיסים שמתחריו בשוּק עלולים להשתמש בהם לטובתם הם. כמו־כן, יש לזכור את העובדה ש”עת ופגע יקרה את כולם”. (קהלת ט׳:11) ערך הסחורות עלול לצנוח בפתאומיות. אינפלציה דוהרת עלולה לפגוע בעסק או להוריד את ערך הלוואתך. גניבות, תאונות, ונזקים שונים המתבצעים בזדון מהווים גם הם מציאות לא־נעימה בעולם העסקים. עליך לשקול את כל הגורמים הללו בטרם תחליט את החלטתך.
אם העסק ייכשל...
לעתים, חרף נקיטת כל צעדי הזהירות, אפשר שהמשיחי פשוט אינו מסוגל לפרוע את חובו למלווה. על ’כלל הזהב’ להניעו לשמור על קשר קבוע עם המלווה. יתכן שתשלומים קטנים בלבד אפשריים כשלב ביניים. בכל זאת, אל למשיחי לחשוב שתשלומים קטנים פוטרים אותו מלבצע הקרבות משמעותיות כדי למלא את מחויבותו. (תהלים ט״ו:4) גם על המלווה המשיחי לגלות אהבה. ברם, אם הוא מסיק שאחיו נהג בו במירמה, הוא יכול לנהוג על־פי העצות הרשומות במתי י״ח:15–17.
עירוב הרשויות החילוניות, בדומה לדוד המוזכר בתחילת המאמר, יהיה זה צעד נבון לעתים רחוקות ביותר. השליח פאולוס ציין בהקשר זה: ”האם מעז איש מכם שיש לו דבר נגד רעהו להביא את משפטו לפני הרשעים ולא לפני הקדושים? ... וכי אין בכם שום חכם שיכול לשפוט בין איש לאחיו? במקום זאת אח נשפט עם אחיו, וזאת לפני בלתי מאמינים! בכלל, העובדה שאתם תובעים למשפט איש את רעהו היא כבר כישלון לכם. מדוע לא תבכרו להיות מקופחים? מדוע לא תבכרו להיות נעשקים?” — קורינתים א׳. ו׳:1–7.
אפשר שבמצבים מסוימים — כגון מעורבוּתם של שותפים לא־מאמינים, ספקים מן העולם או ענייני ביטוח — יישוב הבעיה ידרוש פנייה לבית־משפט חילוני או לגוף ממשלתי אחר. ברוב המקרים, יעדיף המשיחי לספוג הפסד כספי מסוים מאשר להמיט על הקהילה את החרפה הכרוכה בתביעת אח למשפט על חוב שלא ניתן לפרעו.
על־פי־רוב, ניתן למנוע תוצאות לא־רצויות מעין אלה. כיצד? לפני נטילת הלוואה או מתן הלוואה לאח, הייה ער לסיכונים הצפויים. גלה זהירות וחכמה. והחשוב מכל, ”את כל מעשיכם עשו”, כולל עניינים עסקיים, ”באהבה”. — קורינתים א׳. ט״ז:14.
(מקור המאמר: 1991/10/15)
[הערות שוליים]
a השתמשנו בשמות בדויים.
b ישנן מדינות שבהן עדיין מענישים פשיטת־רגל והשתמטות מתשלום חובות בתקופת מאסר.
c יש שליוו סכומים קטנים ממלווים רבים. כל מלווה, שאין בידיו כל העובדות, עשוי להסיק שלא יהיה קשה ללווה להחזיר לו את כספו.