”לחכות לבוא יום האלהים ולהחיש אותו”
”כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ”. — יואל ד׳:14.
1. מדוע תהיה המלחמה המקודשת שמאת יהוה שונה ממלחמות ”קודש” של האנושות?
”קיראו זאת בגויים, ’קדשו מלחמה!’”. (יואל ד׳:9) האם משמע הדבר מלחמת קודש? במבט לאחור אל עבר ימי מסעי־הצלב, המלחמות שנערכו על רקע דתי, ושתי מלחמות־העולם — שבהן היוותה הנצרות גורם עיקרי — עשויים אנו להתחלחל מעצם המחשבה על ’מלחמת קודש’. אך, המלחמה המקודשת המוזכרת בנבואת יואל לא תהיה מלחמה בין העמים. לא יהא זה מאבק מר של השתלטות על שטח או על רכוש, כשהדת משמשת אמתלה. היא תהא מלחמת צדק, מלחמה מאת אלהים שמטרתה המוצהרת היא לטהר את כדור־הארץ מחמדנות, מפילוגים, משחיתות ומדיכוי. היא תקדש את ריבונותו הצודקת של יהוה על הבריאה כולה. מלחמה זו תסלול את הדרך למלכות המשיח שתפתח בפני האנושות את אלף שנות השלום, השיגשוג והאושר שנחזו מראש בפי נביאי אלהים. — תהלים ל״ז:9–11; ישעיהו ס״ה:17, 18; ההתגלות כ׳:6.
2, 3. (א) מהו אותו ”יום יהוה” שמנובא עליו ביואל ד׳:14? (ב) מדוע צודק גזר־הדין שעל העמים לשאת באותו ”יום”?
2 מהו, אם כן, אותו ”יום יהוה” שעליו ניבא יואל ד׳:14? ”אהה ליום”, יהוה עצמו קורא, ”כי קרוב יום יהוה, וכשוד משדי יבוא!” כיצד יבוא ”כשוד”? הנביא הסביר בהמשך דבריו: ”המונים, המונים בעמק החרוץ, כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ”. (יואל א׳:15; ד׳:14) באותו ”יום” יוציא יהוה אל הפועל את המשפט ש’חרץ’ על המוני האנושות חסרי יראת־אלהים הדוחים את ריבונותו הצודקת בשמים ובארץ. יהוה גמר אומר בלבו ’לשדוד’ את סדר־הדברים השטני החובק זה שנים כה רבות את האנושות בזרועותיו ההרסניות. — ירמיהו י״ז:5–7; כ״ה:31–33.
3 הסדר הארצי המושחת חייב לשאת את גזר־הדין הזה. אך, האם סדר־הדברים הכל־עולמי אכן גרוע כל־כך? מבט חטוף בעברו הינו די והותר! ישוע התווה עיקרון במתי ז׳:16: ”בפירותיהם תכירו אותם”. האם לא הפכו ערי העולם ל’בור־שופכין’ של סמים, פשע, אלימות, היפקרות מינית וזיהום? במדינות רבות, דוכאו החירויות החדשות שהושגו, עקב מבוכה פוליטית, חוסר־מזון ועוני מחפיר. יותר ממיליארד בני־אדם חיים במצב של תת־תזונה. יתרה מזאת, מגֵפת האיידס, המתפשטת עקב השימוש הנפוץ בסמים וניהול אורח־חיים לא־מוסרי, מעיבה על איזורים נרחבים של כדור־הארץ. בעיקר מאז פרוץ מלחמת־העולם הראשונה בשנת 1914, חלה הידרדרות בקנה מידה כלל־עולמי בכל תחומי החיים. — השווה טימותיוס ב׳. ג׳:1–5.
4. איזו קריאת תיגר השמיע יהוה אל העמים?
4 ברם, יהוה אוסף לעצמו ”עם” מקרב כל העמים, המקבל בשמחה הדרכה על דרכיו וההולך באורחותיו. ”עם” חובק־עולם זה ’כיתת את חרבותיו לאיתים’, בנטשו את דרכי העולם האלימות. אכן, בהם מתגשמת הנבואה: ”וכיתתו חרבותם לאיתים!” (ישעיהו ב׳:2–4) אך, האין זה נוגד את הקריאה שיהוה משמיע ביואל ד׳:9, 10, בזה הלשון: ”קיראו זאת בגויים, ’קדשו מלחמה! העירו הגיבורים! ייגשו, יעלו, כל אנשי המלחמה! כוֹתוּ איתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים’”? כאן יהוה מציב אתגר בפני שליטי העולם לגייס נגדו את כוחותיהם האדירים, במלחמת הר־מגידון. אולם, לא יצלח בידם הדבר! הם ינחלו מפלה ניצחת! — ההתגלות ט״ז:16.
5. מה תהא התוצאה של בציר ”גפן הארץ”?
5 תוך התרסה נגד יהוה, ריבון היקום, צברו שליטים רבי־השפעה מאגרי נשק אימתני — אך לשווא! ביואל ד׳:13, ציווה יהוה: ”שילחו מגל, כי בשל קציר. בואו, רדו, כי מלאה גת. השיקו היקבים; כי רבה רעתם”. מלים אלה מקבילות לדברי ההתגלות י״ד:18–20, שם צוּוה מלאך הנושא מגל חד: ”בצור את אשכולות גפן הארץ, כי בשלו ענביה”. המלאך מטיל מגל חד, ומשליך את העמים המתריסים ”אל הגת הגדולה של חרון האלהים”. באופן סימלי, ”הדם יצא מן הגת עד רסני הסוסים למרחק של אלף ושש־מאות ריס [כ־300 קילומטר]!” איזה עתיד נורא צופה לעמים הבזים ליהוה אלהים!
אזרחים שומרי־חוק
6. מהי השקפתם של עדי־יהוה לגבי המדינות ושליטיהן?
6 האם משמע הדבר שעדי־יהוה אינם מכבדים את המדינות ואת שליטיהן? נהפוך הוא! הם פשוט מביעים את אי־שביעות־רצונם מן השחיתות הנראית לכל בברור, ומזהירים מפני היום המתקרב במהירות בו יוציא יהוה אל הפועל את המשפטים שחרץ. עם זאת, הם מצייתים בענווה להדרכת פאולוס ברומיים י״ג:1: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון”. הם רוחשים לשליטים בני־אנוש אלה כבוד הולם, אך אינם סוגדים להם. כאזרחים שומרי־חוק, הם נשמעים לעקרונות מקראיים בנוגע ליושר, הגינות וטוהר, ומקפידים על מידות־מוסר במשפחותיהם, ועוזרים לזולת להבין כיצד לעשות כן. הם חיים בשלום עם כל אדם, ונמנעים מליטול כל חלק בהפגנות־מחאה או במהפכות פוליטיות. עדי־יהוה משתדלים להציב דוגמה בצייתם לחוקים של שלטונות אנוש, בעודם ממתינים לרשות העליונה מכל, יהוה, ריבון היקום, לכונן ממשלת שלום וצדק מושלמת על כדור־הארץ.
הוצאת משפטיו לפועל
7, 8. (א) מאיזו בחינה ’יורעשו’ העמים ותרד עליהם חשכה? (ב) מי מקבילים בימינו ליואל, ולעומת העולם ככלל, כיצד מבורכים הם?
7 בשפה ציורית וחיה, ממשיך יהוה לתאר את הוצאת משפטיו לפועל: ”שמש וירח קדרו, וכוכבים אספו נגהם. ויהוה מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. ורעשו שמים וארץ; ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני־ישראל”. (יואל ד׳:15, 16) מצבה הנאור והמשגשג לכאורה של האנושות יהפוך לקודר ומאיים. סדר־הדברים העולמי המתפורר הזה ’יורעש’ מיסודו, ויימחה כליל, כמו ברעידת־אדמה רבת־עוצמה! — חגי ב׳:20–22.
8 שים לב להבטחה המשמחת שיהוה יספק למשרתיו מחסה ומעוז! וזאת מדוע? משום שהם הקבוצה האחת והיחידה — קבוצה בינלאומית — שנענתה לדברי יהוה: ”וידעתם כי אני יהוה אלהיכם”. (יואל ד׳:17) בתואם עם משמעות שמו ”יהוה הוא אל”, מסמל יואל היטב את שארית עדיו המשוחים של יהוה כיום, המשרתים אותו באומץ־לב כמליצי־יושר של ריבונות יהוה. (השווה מלאכי א׳:11.) אם נפנה לדברי הפתיחה של נבואת יואל, נראה כיצד התנבא בלשון ציורית ביותר על פעילותם של משרתי אלהים בימינו.
להקת ארבה
9, 10. (א) על איזו מכה ניבא יואל? (ב) כיצד חזר ספר ההתגלות על נבואת יואל בנוגע לאותה מכה, ואיזו השפעה יש לה על הנצרות?
9 הקשב עתה ל”דבר יהוה אשר היה אל יואל”: ”שימעו זאת, הזקנים, והאזינו, כל יושבי הארץ. ההיתה זאת בימיכם, ואם בימי אבותיכם? עליה לבניכם סַפֵרו, ובניכם לבניהם, ובניהם לדור אחר. יתר הגָזָם אכל הארבה; ויתר הארבה אכל היֶלק; ויתר היֶלק אכל החסיל”. — יואל א׳:1–4.
10 זהו מיבצע מיוחד־במינו שייזכר לנצח־נצחים. גל אחר גל של חרקים, כשהבולט ביניהם הוא הארבה, נועדו להחריב את הארץ. מה משמע הדבר? ההתגלות ט׳:1–12 מתאר גם הוא מכת ארבה שינחית יהוה באמצעות ”מלאך התהום”, הלא הוא ישוע המשיח. שמותיו ”אבדון” (בעברית) ו”אפוליון” (ביוונית) משמעם ”השמדה” ו”משמיד”. ”ארבה” זה סימל את השארית המשוחה, אשר עתה, ב”יום האדון”, ’הורסת’ את כרי־המרעה של הנצרות, בכך שהיא חושפת את כזביה הדתיים ומזהירה מפני יום הנקם של יהוה.
11. כיצד זכה ה”ארבה” בן־זמננו לתגבורת, ומי בעיקר מהווים מטרה להתקפתם?
11 כשם שצוין בספר ההתגלות ט׳:13–21, את להקת הארבה מלווה צבא פרשים גדול. עד כמה נכון הדבר כיום, כאשר אל השארית המשוחה, המונה אלפים בודדים בלבד, מצטרפים למעלה מארבעה מיליון חברי ”צאן אחרות”, המרכיבים יחדיו מעין חיל פרשים אדיר שלא ניתן לעמוד בפניו! (יוחנן י׳:16) הם מאוחדים בהכרזת משפטיו הצורבים של יהוה נגד הנצרות עובדת־האלילים ונגד כל אלה ש”לא שבו מרציחותיהם, ... לא מכישופיהם, מתזנותם ומגנבותיהם”. אנשי הכמורה — הן הרומית־קתולית והן הפרוטסטנטית — שתמכו נמרצות במלחמות עקובות־דם במאה הנוכחית, וכמו־כן כהני־הדת המואשמים בביצוע מעשים מגונים בקטינים, ו’המטיפים הטלוויזיוניים’ על סטיותיהם המיניות, נכללים בין אלה שנגדם מכוונות הודעות המשפט הללו.
12. מדוע ראויים מנהיגי הנצרות לאותן הודעות משפט, ומה יקרה להם בקרוב, יחד עם שאר חברי ”בבל הגדולה”?
12 אל עבר אנשי כמורה מושחתים כגון אלה, מהדהדת קריאתו של יהוה: ”הקיצו, שיכורים ובכו; והילילו כל שותי יין, על עסיס, כי נכרת מפיכם”. (יואל א׳:5) במאה העשרים הנוכחית, המירו כתות הנצרות את עקרונות המוסר המקראיים הטהורים במתירנות של העולם הזה. שתיית ”יין” דרכי העולם הזה נראתה למנהיגי כתות הנצרות ולצאן־מרעיתם מתוקה כ”עסיס”, אך אילו מחלות רוחניות וגופניות הם קוצרים! במהרה, כמתואר בספר ההתגלות י״ז:16, 17, יפעל אלהים בתואם עם ”כוונתו” להפנות את הכוחות הפוליטיים להתקוממות נגד ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות־הכזב, עד חורמה. רק אז, כאשר תחזה במו־עיניה בביצוע משפט אלהים נגדה, ’תקיץ’ היא מתרדמת שכרותה.
”עם רב ועצום”
13. מאיזו בחינה נראית להקת ה”ארבה” ”עם רב ועצום” בעיני הנצרות?
13 נביא יהוה המשיך ותיאר את להקת הארבה כ”עם רב ועצום”, ואכן כך היא נראית בעיני ”בבל הגדולה”. (יואל ב׳:2) הכמורה שלה, למשל, מקוננת על העובדה שביפן, נכשלו מאמציהן של כתות הנצרות למשוך אליה אנשים בודהיסטיים. אולם, כיום, ’רוחשים’ ברחבי מדינה זו למעלה מ־000,160 עדי־יהוה, אשר מנהלים שיעורי־מקרא בלמעלה מ־000,200 בתים. באיטליה, 000,180 עדיו של יהוה, מוּכרים עתה כקהילה השנייה בגודלה לאחר הכנסיה הקתולית. לשווא התלונן כומר רם־דרג באיטליה על העובדה שעדי־יהוה מרחיקים מהכנסיה ’לפחות 000,10 קתולים נאמנים’ מדי שנה.a עדי־יהוה מקדמים בברכה אנשים אלה. — ישעיהו ס׳:8, 22.
14, 15. כיצד תיאר יואל את להקת ה”ארבה”, ובאיזה אופן התגשם הדבר בימינו?
14 בתארו את להקת ה”ארבה” של שארית העדים המשוחים, ציין יואל ב׳:7–9: ”כגיבורים ירוצון. כאנשי מלחמה יעלו חומה. ואיש בדרכיו ילכון, ולא יעבטון אורחותם. ואיש אחיו לא ידחקון. גבר במסילתו, ילכון; ובעד השלח יפולו, לא יבצעו. בעיר ישוקו, בחומה ירוצון, בבתים יעלו, בעד החלונים יבואו כגנב”.
15 אכן, תיאור ציורי ביותר של להקת ה”הארבה” המסמלת את השארית המשוחה, אשר אליה מצטרפים יותר מארבעה מיליון מלווים, חברי ’הצאן האחרות’! אף ”חומה” של עוינות דתית אינה יכולה לעצרם! באומץ־לב, הם ’ממשיכים להתהלך כסידרו בקו הזה’, פעילים במתן עדות פומבית ובתכניות משיחיות אחרות. (השווה פיליפים ג׳:16, ע״ח.) במקום להתפשר, היו מוכנים אפילו למות למען אמונתם, כשם שעשו אלפי עדים אשר ’נפלו בעד השלח’ עקב סירובם להצדיע להיטלר הרומי־קתולי, שליט גרמניה הנאצית. להקת ה”ארבה” מסרה ביסודיות עדות מקיפה ב”עיר” הנצרות, בהתגברה על כל המכשולים, כמו חדרה כגנב אל תוך הבתים, בהפיצה מיליארדי פרסומים מקראיים במהלך פעילותה מבית־לבית. זהו רצון יהוה שעדות זו תינתן, ואף כוח בשמים או בארץ לא יוכל למנוע זאת. — ישעיהו נ״ה:11.
”נמלאו רוח־הקודש”
16, 17. (א) מתי זכה הכתוב ביואל ג׳:1, 2 להתגשמות ראויה־לציון? (ב) אילו מלים נבואיות בספר יואל לא התגשמו במלואן במאה הראשונה לספירה?
16 יהוה הבטיח לעדיו: ”וידעתם כי בקרב ישראל [הרוחני] אני, ואני יהוה אלהיכם ואין עוד”. (יואל ב׳:27) משרתיו זכו להתגשמותן הנפלאה של מלים אלה, כאשר יהוה החל לממש את דבריו ביואל ג׳:1, 2: ”והיה אחרי־כן אשפוך את רוחי על כל בשר, וניבאו בניכם ובנותיכם”. הדבר אירע בחג־השבועות, בשנת 33 לספירה, כאשר תלמידי ישוע שנאספו יחדיו נמשחו ו”נמלאו רוח־הקודש”. בכוח שהפיקו מאותה רוח, בישרו הם את דבר אלהים, ותוך יום אחד בלבד ”נוספו כשלושת אלפים נפשות”. — מעשי־השליחים ב׳:4, 16, 17, 41.
17 באותו מעמד משמח, ציטט פטרוס גם את יואל ג׳:3–5: ”ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותימרות עשן. השמש ייהפך לחושך והירח לדם, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. והיה כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”. מלים אלה התגשמו חלקית בעת חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.
18. מתי חלה התגשמותם הנרחבת יותר של דברי יואל ג׳:1, 2?
18 ברם, לנבואה שביואל ג׳:1–5 נועדה להיות התגשמות נוספת. ואכן, נבואה זו התאמתה בצורה ראויה־לציון מאז ספטמבר 1919. בשנה זו נערך כינוס בלתי־נשכח של משרתי יהוה בעיר סידר־פוינט, אוהיו, שבארה״ב. רוחו של אלהים נתגלתה בבירור, ודירבנה את משרתיו המשוחים לפתוח במיבצע הטפה כלל־עולמי הנמשך עד עצם היום הזה. איזה גידול אדיר נבע מכך! הנוכחות באותו כינוס בסידר־פוינט היתה כ־000,7. כראיה לגידול שחלה מאז, ניתן לציין את העובדה שבערב־הזיכרון למותו של ישוע, שנערך ב־30 במרס, 1991, הנוכחות היתה 158,650,10 איש. מתוכם, רק 850,8 הצהירו על היותם משיחיים משוחים. מה רבה השמחה שחשו בראותם את ה’קציר’ הכלל־עולמי שהניבה רוחו הפעילה של יהוה! — ישעיהו מ׳:29, 31.
19. לאור התקרבותו של ”יום יהוה”, מה צריכה להיות השקפתנו האישית?
19 ”יום יהוה הגדול והנורא” שיביא את הקץ המוחלט של סדר־הדברים של השטן עומד בפתח. (יואל ג׳:4) למרבה השמחה, ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”. (מעשי־השליחים ב׳:21) כיצד? השליח פטרוס ציין ש”יום יהוה כגנב יבוא”, והוסיף: ”וכיון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלהים ולהחיש אותו”. בהחישנו במחשבותינו את ”יום יהוה”, העומד בפתח, נחכה בשמחה גם למימוש הבטחתו של יהוה שיכונן ”שמים חדשים וארץ חדשה” בהם ישרור הצדק. — ישעיהו ס״ה:17; פטרוס ב׳. ג׳:10–13.
(מקור המאמר: 1992/5/1)
[הערת שוליים]
a על־פי העיתון לה־רפוּבליקה, רומא, איטליה, 12 בנובמבר 1985, והירחון לה־ריויסטה דל קלֵרו איטליאנו, מאי 1985.
האם תוכל להסביר?
◻ מהו ”יום יהוה”?
◻ כיצד יבצור ישוע את ”גפן הארץ”, ומדוע?
◻ מאיזו בחינה הונחתה מכת ”ארבה” על הנצרות מאז שנת 1919?
◻ כיצד נשפכה רוח יהוה על משרתיו בשנת 33 לספירה, ושוב בשנת 1919?