‏”‏לחכות לבוא יום האלהים ולהחיש אותו”‏

‏”‏כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ”‏.‏ — יואל ד׳:‏14‏.‏

1.‏ מדוע תהיה המלחמה המקודשת שמאת יהוה שונה ממלחמות ”‏קודש”‏ של האנושות?‏

‏”‏קיראו זאת בגויים,‏ ’‏קדשו מלחמה!‏’‏”‏.‏ (‏יואל ד׳:‏9‏)‏ האם משמע הדבר מלחמת קודש‏?‏ במבט לאחור אל עבר ימי מסעי־הצלב,‏ המלחמות שנערכו על רקע דתי,‏ ושתי מלחמות־העולם — שבהן היוותה הנצרות גורם עיקרי — עשויים אנו להתחלחל מעצם המחשבה על ’‏מלחמת קודש’‏.‏ אך,‏ המלחמה המקודשת המוזכרת בנבואת יואל לא תהיה מלחמה בין העמים.‏ לא יהא זה מאבק מר של השתלטות על שטח או על רכוש,‏ כשהדת משמשת אמתלה.‏ היא תהא מלחמת צדק,‏ מלחמה מאת אלהים שמטרתה המוצהרת היא לטהר את כדור־הארץ מחמדנות,‏ מפילוגים,‏ משחיתות ומדיכוי.‏ היא תקדש את ריבונותו הצודקת של יהוה על הבריאה כולה.‏ מלחמה זו תסלול את הדרך למלכות המשיח שתפתח בפני האנושות את אלף שנות השלום,‏ השיגשוג והאושר שנחזו מראש בפי נביאי אלהים.‏ — תהלים ל״ז:‏9–11;‏ ישעיהו ס״ה:‏17,‏ 18;‏ ההתגלות כ׳:‏6‏.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ מהו אותו ”‏יום יהוה”‏ שמנובא עליו ביואל ד׳:‏14‏?‏ (‏ב)‏ מדוע צודק גזר־הדין שעל העמים לשאת באותו ”‏יום”‏?‏

² מהו,‏ אם כן,‏ אותו ”‏יום יהוה”‏ שעליו ניבא יואל ד׳:‏14‏?‏ ”‏אהה ליום”‏,‏ יהוה עצמו קורא,‏ ”‏כי קרוב יום יהוה,‏ וכשוד משדי יבוא!‏”‏ כיצד יבוא ”‏כשוד”‏?‏ הנביא הסביר בהמשך דבריו:‏ ”‏המונים,‏ המונים בעמק החרוץ,‏ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ”‏.‏ (‏יואל א׳:‏15;‏ ד׳:‏14‏)‏ באותו ”‏יום”‏ יוציא יהוה אל הפועל את המשפט ש’‏חרץ’‏ על המוני האנושות חסרי יראת־אלהים הדוחים את ריבונותו הצודקת בשמים ובארץ.‏ יהוה גמר אומר בלבו ’‏לשדוד’‏ את סדר־הדברים השטני החובק זה שנים כה רבות את האנושות בזרועותיו ההרסניות.‏ — ירמיהו י״ז:‏5–7;‏ כ״ה:‏31–33‏.‏

³ הסדר הארצי המושחת חייב לשאת את גזר־הדין הזה.‏ אך,‏ האם סדר־הדברים הכל־עולמי אכן גרוע כל־כך?‏ מבט חטוף בעברו הינו די והותר!‏ ישוע התווה עיקרון במתי ז׳:‏16‏:‏ ”‏בפירותיהם תכירו אותם”‏.‏ האם לא הפכו ערי העולם ל’‏בור־שופכין’‏ של סמים,‏ פשע,‏ אלימות,‏ היפקרות מינית וזיהום?‏ במדינות רבות,‏ דוכאו החירויות החדשות שהושגו,‏ עקב מבוכה פוליטית,‏ חוסר־מזון ועוני מחפיר.‏ יותר ממיליארד בני־אדם חיים במצב של תת־תזונה.‏ יתרה מזאת,‏ מגֵפת האיידס,‏ המתפשטת עקב השימוש הנפוץ בסמים וניהול אורח־חיים לא־מוסרי,‏ מעיבה על איזורים נרחבים של כדור־הארץ.‏ בעיקר מאז פרוץ מלחמת־העולם הראשונה בשנת 1914,‏ חלה הידרדרות בקנה מידה כלל־עולמי בכל תחומי החיים.‏ — השווה טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏.‏

4.‏ איזו קריאת תיגר השמיע יהוה אל העמים?‏

⁴ ברם,‏ יהוה אוסף לעצמו ”‏עם”‏ מקרב כל העמים,‏ המקבל בשמחה הדרכה על דרכיו וההולך באורחותיו.‏ ”‏עם”‏ חובק־עולם זה ’‏כיתת את חרבותיו לאיתים’‏,‏ בנטשו את דרכי העולם האלימות.‏ אכן,‏ בהם מתגשמת הנבואה:‏ ‏”‏וכיתתו חרבותם לאיתים‏!‏‏”‏ (‏ישעיהו ב׳:‏2–4‏)‏ אך,‏ האין זה נוגד את הקריאה שיהוה משמיע ביואל ד׳:‏9,‏ 10‏,‏ בזה הלשון:‏ ”‏קיראו זאת בגויים,‏ ’‏קדשו מלחמה!‏ העירו הגיבורים!‏ ייגשו,‏ יעלו,‏ כל אנשי המלחמה!‏ כוֹתוּ איתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים’‏”‏?‏ כאן יהוה מציב אתגר בפני שליטי העולם לגייס נגדו את כוחותיהם האדירים,‏ במלחמת הר־מגידון.‏ אולם,‏ לא יצלח בידם הדבר!‏ הם ינחלו מפלה ניצחת!‏ — ההתגלות ט״ז:‏16‏.‏

5.‏ מה תהא התוצאה של בציר ”‏גפן הארץ”‏?‏

⁵ תוך התרסה נגד יהוה,‏ ריבון היקום,‏ צברו שליטים רבי־השפעה מאגרי נשק אימתני — אך לשווא!‏ ביואל ד׳:‏13‏,‏ ציווה יהוה:‏ ”‏שילחו מגל,‏ כי בשל קציר.‏ בואו,‏ רדו,‏ כי מלאה גת.‏ השיקו היקבים;‏ כי רבה רעתם”‏.‏ מלים אלה מקבילות לדברי ההתגלות י״ד:‏18–20‏,‏ שם צוּוה מלאך הנושא מגל חד:‏ ”‏בצור את אשכולות גפן הארץ,‏ כי בשלו ענביה”‏.‏ המלאך מטיל מגל חד,‏ ומשליך את העמים המתריסים ”‏אל הגת הגדולה של חרון האלהים”‏.‏ באופן סימלי,‏ ”‏הדם יצא מן הגת עד רסני הסוסים למרחק של אלף ושש־מאות ריס [‏כ־300 קילומטר]‏!‏”‏ איזה עתיד נורא צופה לעמים הבזים ליהוה אלהים!‏

אזרחים שומרי־חוק

6.‏ מהי השקפתם של עדי־יהוה לגבי המדינות ושליטיהן?‏

⁶ האם משמע הדבר שעדי־יהוה אינם מכבדים את המדינות ואת שליטיהן?‏ נהפוך הוא!‏ הם פשוט מביעים את אי־שביעות־רצונם מן השחיתות הנראית לכל בברור,‏ ומזהירים מפני היום המתקרב במהירות בו יוציא יהוה אל הפועל את המשפטים שחרץ.‏ עם זאת,‏ הם מצייתים בענווה להדרכת פאולוס ברומיים י״ג:‏1‏:‏ ”‏כל אדם ייכנע לרשויות השלטון”‏.‏ הם רוחשים לשליטים בני־אנוש אלה כבוד הולם,‏ אך אינם סוגדים להם.‏ כאזרחים שומרי־חוק,‏ הם נשמעים לעקרונות מקראיים בנוגע ליושר,‏ הגינות וטוהר,‏ ומקפידים על מידות־מוסר במשפחותיהם,‏ ועוזרים לזולת להבין כיצד לעשות כן.‏ הם חיים בשלום עם כל אדם,‏ ונמנעים מליטול כל חלק בהפגנות־מחאה או במהפכות פוליטיות.‏ עדי־יהוה משתדלים להציב דוגמה בצייתם לחוקים של שלטונות אנוש,‏ בעודם ממתינים לרשות העליונה מכל,‏ יהוה,‏ ריבון היקום,‏ לכונן ממשלת שלום וצדק מושלמת על כדור־הארץ.‏

הוצאת משפטיו לפועל

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מאיזו בחינה ’‏יורעשו’‏ העמים ותרד עליהם חשכה?‏ (‏ב)‏ מי מקבילים בימינו ליואל,‏ ולעומת העולם ככלל,‏ כיצד מבורכים הם?‏

⁷ בשפה ציורית וחיה,‏ ממשיך יהוה לתאר את הוצאת משפטיו לפועל:‏ ”‏שמש וירח קדרו,‏ וכוכבים אספו נגהם.‏ ויהוה מציון ישאג ומירושלים יתן קולו.‏ ורעשו שמים וארץ;‏ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני־ישראל”‏.‏ (‏יואל ד׳:‏15,‏ 16‏)‏ מצבה הנאור והמשגשג לכאורה של האנושות יהפוך לקודר ומאיים.‏ סדר־הדברים העולמי המתפורר הזה ’‏יורעש’‏ מיסודו,‏ ויימחה כליל,‏ כמו ברעידת־אדמה רבת־עוצמה!‏ — חגי ב׳:‏20–22‏.‏

⁸ שים לב להבטחה המשמחת שיהוה יספק למשרתיו מחסה ומעוז!‏ וזאת מדוע?‏ משום שהם הקבוצה האחת והיחידה — קבוצה בינלאומית — שנענתה לדברי יהוה:‏ ”‏וידעתם כי אני יהוה אלהיכם”‏.‏ (‏יואל ד׳:‏17‏)‏ בתואם עם משמעות שמו ”‏יהוה הוא אל”‏,‏ מסמל יואל היטב את שארית עדיו המשוחים של יהוה כיום,‏ המשרתים אותו באומץ־לב כמליצי־יושר של ריבונות יהוה.‏ (‏השווה מלאכי א׳:‏11‏.‏)‏ אם נפנה לדברי הפתיחה של נבואת יואל,‏ נראה כיצד התנבא בלשון ציורית ביותר על פעילותם של משרתי אלהים בימינו.‏

להקת ארבה

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ על איזו מכה ניבא יואל?‏ (‏ב)‏ כיצד חזר ספר ההתגלות על נבואת יואל בנוגע לאותה מכה,‏ ואיזו השפעה יש לה על הנצרות?‏

⁹ הקשב עתה ל”‏דבר יהוה אשר היה אל יואל”‏:‏ ”‏שימעו זאת,‏ הזקנים,‏ והאזינו,‏ כל יושבי הארץ.‏ ההיתה זאת בימיכם,‏ ואם בימי אבותיכם?‏ עליה לבניכם סַפֵרו,‏ ובניכם לבניהם,‏ ובניהם לדור אחר.‏ יתר הגָזָם אכל הארבה;‏ ויתר הארבה אכל היֶלק;‏ ויתר היֶלק אכל החסיל”‏.‏ — יואל א׳:‏1–4‏.‏

¹⁰ זהו מיבצע מיוחד־במינו שייזכר לנצח־נצחים.‏ גל אחר גל של חרקים,‏ כשהבולט ביניהם הוא הארבה,‏ נועדו להחריב את הארץ.‏ מה משמע הדבר?‏ ההתגלות ט׳:‏1–12 מתאר גם הוא מכת ארבה שינחית יהוה באמצעות ”‏מלאך התהום”‏,‏ הלא הוא ישוע המשיח.‏ שמותיו ”‏אבדון”‏ (‏בעברית)‏ ו”‏אפוליון”‏ (‏ביוונית)‏ משמעם ”‏השמדה”‏ ו”‏משמיד”‏.‏ ”‏ארבה”‏ זה סימל את השארית המשוחה,‏ אשר עתה,‏ ב”‏יום האדון”‏,‏ ’‏הורסת’‏ את כרי־המרעה של הנצרות,‏ בכך שהיא חושפת את כזביה הדתיים ומזהירה מפני יום הנקם של יהוה.‏

11.‏ כיצד זכה ה”‏ארבה”‏ בן־זמננו לתגבורת,‏ ומי בעיקר מהווים מטרה להתקפתם?‏

¹¹ כשם שצוין בספר ההתגלות ט׳:‏13–21‏,‏ את להקת הארבה מלווה צבא פרשים גדול.‏ עד כמה נכון הדבר כיום,‏ כאשר אל השארית המשוחה,‏ המונה אלפים בודדים בלבד,‏ מצטרפים למעלה מארבעה מיליון חברי ”‏צאן אחרות”‏,‏ המרכיבים יחדיו מעין חיל פרשים אדיר שלא ניתן לעמוד בפניו!‏ (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏ הם מאוחדים בהכרזת משפטיו הצורבים של יהוה נגד הנצרות עובדת־האלילים ונגד כל אלה ש”‏לא שבו מרציחותיהם,‏ .‏.‏.‏ לא מכישופיהם,‏ מתזנותם ומגנבותיהם”‏.‏ אנשי הכמורה — הן הרומית־קתולית והן הפרוטסטנטית — שתמכו נמרצות במלחמות עקובות־דם במאה הנוכחית,‏ וכמו־כן כהני־הדת המואשמים בביצוע מעשים מגונים בקטינים,‏ ו’‏המטיפים הטלוויזיוניים’‏ על סטיותיהם המיניות,‏ נכללים בין אלה שנגדם מכוונות הודעות המשפט הללו.‏

12.‏ מדוע ראויים מנהיגי הנצרות לאותן הודעות משפט,‏ ומה יקרה להם בקרוב,‏ יחד עם שאר חברי ”‏בבל הגדולה”‏?‏

¹² אל עבר אנשי כמורה מושחתים כגון אלה,‏ מהדהדת קריאתו של יהוה:‏ ”‏הקיצו,‏ שיכורים ובכו;‏ והילילו כל שותי יין,‏ על עסיס,‏ כי נכרת מפיכם”‏.‏ (‏יואל א׳:‏5‏)‏ במאה העשרים הנוכחית,‏ המירו כתות הנצרות את עקרונות המוסר המקראיים הטהורים במתירנות של העולם הזה.‏ שתיית ”‏יין”‏ דרכי העולם הזה נראתה למנהיגי כתות הנצרות ולצאן־מרעיתם מתוקה כ”‏עסיס”‏,‏ אך אילו מחלות רוחניות וגופניות הם קוצרים!‏ במהרה,‏ כמתואר בספר ההתגלות י״ז:‏16,‏ 17‏,‏ יפעל אלהים בתואם עם ”‏כוונתו”‏ להפנות את הכוחות הפוליטיים להתקוממות נגד ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב,‏ עד חורמה.‏ רק אז,‏ כאשר תחזה במו־עיניה בביצוע משפט אלהים נגדה,‏ ’‏תקיץ’‏ היא מתרדמת שכרותה.‏

‏”‏עם רב ועצום”‏

13.‏ מאיזו בחינה נראית להקת ה”‏ארבה”‏ ”‏עם רב ועצום”‏ בעיני הנצרות?‏

¹³ נביא יהוה המשיך ותיאר את להקת הארבה כ”‏עם רב ועצום”‏,‏ ואכן כך היא נראית בעיני ”‏בבל הגדולה”‏.‏ (‏יואל ב׳:‏2‏)‏ הכמורה שלה,‏ למשל,‏ מקוננת על העובדה שביפן,‏ נכשלו מאמציהן של כתות הנצרות למשוך אליה אנשים בודהיסטיים.‏ אולם,‏ כיום,‏ ’‏רוחשים’‏ ברחבי מדינה זו למעלה מ־000,‏160 עדי־יהוה,‏ אשר מנהלים שיעורי־מקרא בלמעלה מ־000,‏200 בתים.‏ באיטליה,‏ 000,‏180 עדיו של יהוה,‏ מוּכרים עתה כקהילה השנייה בגודלה לאחר הכנסיה הקתולית.‏ לשווא התלונן כומר רם־דרג באיטליה על העובדה שעדי־יהוה מרחיקים מהכנסיה ’‏לפחות 000,‏10 קתולים נאמנים’‏ מדי שנה.‏a עדי־יהוה מקדמים בברכה אנשים אלה.‏ — ישעיהו ס׳:‏8,‏ 22‏.‏

14,‏ 15.‏ כיצד תיאר יואל את להקת ה”‏ארבה”‏,‏ ובאיזה אופן התגשם הדבר בימינו?‏

¹⁴ בתארו את להקת ה”‏ארבה”‏ של שארית העדים המשוחים,‏ ציין יואל ב׳:‏7–9‏:‏ ”‏כגיבורים ירוצון.‏ כאנשי מלחמה יעלו חומה.‏ ואיש בדרכיו ילכון,‏ ולא יעבטון אורחותם.‏ ואיש אחיו לא ידחקון.‏ גבר במסילתו,‏ ילכון;‏ ובעד השלח יפולו,‏ לא יבצעו.‏ בעיר ישוקו,‏ בחומה ירוצון,‏ בבתים יעלו,‏ בעד החלונים יבואו כגנב”‏.‏

¹⁵ אכן,‏ תיאור ציורי ביותר של להקת ה”‏הארבה”‏ המסמלת את השארית המשוחה,‏ אשר אליה מצטרפים יותר מארבעה מיליון מלווים,‏ חברי ’‏הצאן האחרות’‏!‏ אף ”‏חומה”‏ של עוינות דתית אינה יכולה לעצרם!‏ באומץ־לב,‏ הם ’‏ממשיכים להתהלך כסידרו בקו הזה’‏,‏ פעילים במתן עדות פומבית ובתכניות משיחיות אחרות.‏ (‏השווה פיליפים ג׳:‏16‏,‏ ע״ח‏.‏)‏ במקום להתפשר,‏ היו מוכנים אפילו למות למען אמונתם,‏ כשם שעשו אלפי עדים אשר ’‏נפלו בעד השלח’‏ עקב סירובם להצדיע להיטלר הרומי־קתולי,‏ שליט גרמניה הנאצית.‏ להקת ה”‏ארבה”‏ מסרה ביסודיות עדות מקיפה ב”‏עיר”‏ הנצרות,‏ בהתגברה על כל המכשולים,‏ כמו חדרה כגנב אל תוך הבתים,‏ בהפיצה מיליארדי פרסומים מקראיים במהלך פעילותה מבית־לבית.‏ זהו רצון יהוה שעדות זו תינתן,‏ ואף כוח בשמים או בארץ לא יוכל למנוע זאת.‏ — ישעיהו נ״ה:‏11‏.‏

‏”‏נמלאו רוח־הקודש”‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מתי זכה הכתוב ביואל ג׳:‏1,‏ 2 להתגשמות ראויה־לציון?‏ (‏ב)‏ אילו מלים נבואיות בספר יואל לא התגשמו במלואן במאה הראשונה לספירה?‏

¹⁶ יהוה הבטיח לעדיו:‏ ”‏וידעתם כי בקרב ישראל [‏הרוחני]‏ אני,‏ ואני יהוה אלהיכם ואין עוד”‏.‏ (‏יואל ב׳:‏27‏)‏ משרתיו זכו להתגשמותן הנפלאה של מלים אלה,‏ כאשר יהוה החל לממש את דבריו ביואל ג׳:‏1,‏ 2‏:‏ ”‏והיה אחרי־כן אשפוך את רוחי על כל בשר,‏ וניבאו בניכם ובנותיכם”‏.‏ הדבר אירע בחג־השבועות,‏ בשנת 33 לספירה,‏ כאשר תלמידי ישוע שנאספו יחדיו נמשחו ו”‏נמלאו רוח־הקודש”‏.‏ בכוח שהפיקו מאותה רוח,‏ בישרו הם את דבר אלהים,‏ ותוך יום אחד בלבד ”‏נוספו כשלושת אלפים נפשות”‏.‏ — מעשי־השליחים ב׳:‏4,‏ 16,‏ 17,‏ 41‏.‏

¹⁷ באותו מעמד משמח,‏ ציטט פטרוס גם את יואל ג׳:‏3–5‏:‏ ”‏ונתתי מופתים בשמים ובארץ,‏ דם ואש ותימרות עשן.‏ השמש ייהפך לחושך והירח לדם,‏ לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא.‏ והיה כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”‏.‏ מלים אלה התגשמו חלקית בעת חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.‏

18.‏ מתי חלה התגשמותם הנרחבת יותר של דברי יואל ג׳:‏1,‏ 2‏?‏

¹⁸ ברם,‏ לנבואה שביואל ג׳:‏1–5 נועדה להיות התגשמות נוספת.‏ ואכן,‏ נבואה זו התאמתה בצורה ראויה־לציון מאז ספטמבר 1919.‏ בשנה זו נערך כינוס בלתי־נשכח של משרתי יהוה בעיר סידר־פוינט,‏ אוהיו,‏ שבארה״ב.‏ רוחו של אלהים נתגלתה בבירור,‏ ודירבנה את משרתיו המשוחים לפתוח במיבצע הטפה כלל־עולמי הנמשך עד עצם היום הזה.‏ איזה גידול אדיר נבע מכך!‏ הנוכחות באותו כינוס בסידר־פוינט היתה כ־000,‏7.‏ כראיה לגידול שחלה מאז,‏ ניתן לציין את העובדה שבערב־הזיכרון למותו של ישוע,‏ שנערך ב־30 במרס,‏ 1991,‏ הנוכחות היתה 158,‏650,‏10 איש.‏ מתוכם,‏ רק 850,‏8 הצהירו על היותם משיחיים משוחים.‏ מה רבה השמחה שחשו בראותם את ה’‏קציר’‏ הכלל־עולמי שהניבה רוחו הפעילה של יהוה!‏ — ישעיהו מ׳:‏29,‏ 31‏.‏

19.‏ לאור התקרבותו של ”‏יום יהוה”‏,‏ מה צריכה להיות השקפתנו האישית?‏

¹⁹ ”‏יום יהוה הגדול והנורא”‏ שיביא את הקץ המוחלט של סדר־הדברים של השטן עומד בפתח.‏ (‏יואל ג׳:‏4‏)‏ למרבה השמחה,‏ ”‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”‏.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏21‏)‏ כיצד?‏ השליח פטרוס ציין ש”‏יום יהוה כגנב יבוא”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏וכיון שכל אלה יתפרקו,‏ עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות,‏ לחכות לבוא יום האלהים ולהחיש אותו”‏.‏ בהחישנו במחשבותינו את ”‏יום יהוה”‏,‏ העומד בפתח,‏ נחכה בשמחה גם למימוש הבטחתו של יהוה שיכונן ”‏שמים חדשים וארץ חדשה”‏ בהם ישרור הצדק.‏ — ישעיהו ס״ה:‏17;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏10–13‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏5/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם תוכל להסביר?‏

◻ מהו ”‏יום יהוה”‏?‏

◻ כיצד יבצור ישוע את ”‏גפן הארץ”‏,‏ ומדוע?‏

◻ מאיזו בחינה הונחתה מכת ”‏ארבה”‏ על הנצרות מאז שנת 1919?‏

◻ כיצד נשפכה רוח יהוה על משרתיו בשנת 33 לספירה,‏ ושוב בשנת 1919?‏