קרוב יום יהוה
”שימעו זאת, הזקנים, והאזינו כל יושבי הארץ” (יואל א׳:2).
1, 2. איזה מצב שרר ביהודה שבעטיו הִשרה יהוה מרוחו על יואל לנבא את נבואתו רבת העוצמה?
”אהה ליום; כי קרוב יום יהוה, וכשוד משדַי יבוא!” איזו הכרזה דרמטית! זה היה המסר שמסר אלוהים לעמו בידי נביאו יואל.
2 מילים אלו שביואל א׳:15 נכתבו ביהודה, כנראה בסביבות שנת 820 לפה״ס. הארץ היתה מקושטת אז בגבעות מוריקות. האדמה נתנה יבולה והעצים נתנו פריים. שדות המרעה היו רחבי ידיים וירוקים. אבל בעיה חמורה העיבה על כל אלה. פולחן הבעל שגשג בירושלים וביהודה. בני העם קיימו אורגיות ושתו לשוכרה לפני אל כזב זה. (השווה דברי־הימים ב׳. כ״א:4–6, 11.) האם ירשה יהוה שהמצב יימשך?
3. מפני מה הזהיר יהוה, ולְמה היה על הגויים להיערך?
3 ספר יואל משיב על השאלה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. יהוה אלוהים יצדיק את ריבונותו ויקדש את שמו. קרוב היה יום יהוה הגדול, היום שבו יוציא אל הפועל את גזר־דינו על כל הגויים ב”עמק יהושפט” (יואל ד׳:12). על הגויים היה להיערך למלחמה עם האל הכל־יכול, יהוה. גם אנחנו קרובים ליום יהוה הגדול. לכן, הבה נבחן לעומק את דברי הנבואה של יואל הנוגעים לימינו ולעבר.
פלישת חרקים
4. עד כמה גדול יהא המאורע שמפניו הזהיר יואל?
4 ביד נביאו אמר יהוה: ”שימעו זאת, הזקנים, והאזינו כל יושבי הארץ. ההיתה זאת בימיכם, ואם בימי אבותיכם? עליה לבניכם סַפֵּרו, ובניכם לבניהם, ובניהם לדור אחר” (יואל א׳:2, 3). הזקנים ויתר העם יכלו לצפות למאורע, שהם ואבותיהם לא ראו מימיהם. הוא יהיה כל כך מהמם, עד כי יסופר וידובר בו שלושה דורות! מה היה מאורע יוצא דופן זה? כדי לדעת במה מדובר, הבה נדמיין שאנו בימי יואל.
5, 6. (א) תאר את המכה שעליה מנבא יואל. (ב) מי היה מקור המכה?
5 הקשב! יואל שומע שאון ממרחקים. השמים מקדירים, והרעש המפחיד גובר עם רדת העלטה. והנה ענן דמוי עשן יורד ארצה. זהו צבא של מיליוני חרקים. ומה רב ההרס שהם זורעים! כעת קרא את הכתוב ביואל א׳:4. החרקים הפולשים אינם מורכבים אך ורק מן הארבה המכונף הנודד. הו, לא! מגיעות גם להקות רעבתניות של יֶלֶק. הארבה נישא עם הרוח ומגיע בפתאומיות, וקולו כקול מרכבות (יואל ב׳:5). בגלל תאבונו העז שאינו יודע שובע, מסוגל הארבה במיליוניו לכלות במהירות גן־עדן של ממש ולהופכו לשממה.
6 גם הגָזָם — הזחל של העש או הפרפר — אינו נח לרגע. צבא עצום זה של זחלים רעבים מסוגל לכרסם את הצמחייה, עלה אחר עלה, עד שהצמחים נעשים כמעט קירחים מעלוותם. ממה שהם מותירים אוכל הארבה. את כל היתר מכלה החסיל המהיר. אך שים לב: ביואל פרק ב׳ פסוק 11 מציין אלוהים שצבא הארבה הוא ”חֵילו” שלו. כן, מכת הארבה, שתשים את האדמה לשממה ותמיט רעב כבד, מקורה ביהוה. מתי תבוא המכה? ממש לפני ”יום יהוה”.
”הקיצו, שיכורים”!
7. (א) מה היה מצבם של מנהיגי הדת ביהודה? (ב) במה דומה מצבה של כמורת הנצרות כיום למצבם של מנהיגי הדת ביהודה?
7 יואל פונה אל המון בעל שם רע, מנהיגי הדת ביהודה, ומצווה: ”הקיצו, שיכורים, ובכו; והילילו, כל שותי יין, על עסיס, כי נכרת מפיכם” (יואל א׳:5). תושבי יהודה ששקעו בשיכרון רוחני נצטוו ’להקיץ’, להתפכח. אבל אל תחשוב שזו היסטוריה קדומה ותו לא. כעת, לפני יום יהוה הגדול, ניתן לומר בלשון השאלה שכמורת הנצרות רוויה בעסיס, כלומר יין מתוק, עד כדי כך שכמעט אינה מודעת לצו זה מאת האל העליון. עד כמה היא תופתע כשיום יהוה הגדול והנורא יעורר אותה מערפול החושים האוחז בה!
8, 9. (א) כיצד מתאר יואל את מכת הארבה ואת השלכותיה? (ב) את מי מסמל היום צבא הארבה?
8 רְאה את צבא הארבה הגדול! ”גוי עלה על ארצי, עצום ואין מספר. שיניו שיני אריה, ומְתַלְעוֹת לביא לו. שם גפני לשַמָה, ותאנתי לִקְצָפָה. חשוף חשפֹה והשליך. הלבינו שריגיה. אלי [קונני] כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה” (יואל א׳:6–8).
9 האם זו נבואה על ”גוי” של ארבה, נחיל ארבה, הפולש בהמוניו ליהודה? לא, בזה לא תם העניין. ביואל א׳:6 ובספר ההתגלות ט׳:7 משול עם אלוהים לארבה. צבא הארבה בן־זמננו הוא חיל הארבה המשוח של יהוה, המלוּוה כיום בכ־000,600,5 איש מ’הצאן האחרות’ של ישוע (יוחנן י׳:16). האינך שמח להימנות עם המון רב זה של עובדי יהוה?
10. מה גורמת מכת הארבה ביהודה?
10 הכתוב ביואל א׳:9–12 עוסק בהשלכות מכת הארבה. להקה אחר להקה ממיטה שממה מוחלטת על הארץ. באין דגן, תירוש (יין) ויצהר (שמן) נבצר מן הכוהנים הבוגדניים להמשיך בעבודתם. אפילו האדמה אבלה, כי הארבה כילה את הדגן, ועצי הפרי נותרו עירומים מפריים. הגפן נשחתה, ולא נותר יין לעובדי הבעל השתיינים, שהיו שיכורים גם מבחינה רוחנית.
”סיפדו, הכוהנים”!
11, 12. (א) מי מתיימרת כיום למלא את תפקיד כוהני אלוהים? (ב) כיצד מושפעים מנהיגי הנצרות ממכת הארבה בת זמננו?
11 הקשב לדברי אלוהים אל אותם כוהנים סוררים: ”חיגרו וסיפדו [הכו בכפכם על לבכם], הכוהנים. הילילו, משרתי מזבח” (יואל א׳:13). בהתגשמות הראשונה של נבואת יואל שירתו הכוהנים משבט לוי במזבח. מה באשר להתגשמות הסופית? כמורת הנצרות מתיימרת לשרת במזבח אלוהים, וחבריה טוענים להיות משרתיו, ’כוהניו’. אך מה קורה היום בעת שהארבה בן־זמננו, השייך לאלוהים, נמצא בפעולה?
12 כש’כוהני’ הנצרות רואים את משרתי יהוה בפעולה ושומעים את האזהרות על משפטו של אלוהים אוחז בהם טירוף. הם מכים על לבם בחמת זעם עקב ההשפעה ההרסנית של בשורת המלכות. הם באמת מייללים כשאנשי צאן מרעיתם פונים להם עורף. שדות המרעה שלהם הולכים ונעשים קירחים. הם לנים בשקים ומתאבלים על אובדן הכנסתם. עוד מעט קט יאבדו גם את משרותיהם! למעשה, אלוהים אומר להם להתאבל כל הלילה, כי קצם קרוב.
13. האם תִשעֶה הנצרות בכללותה לאזהרת יהוה?
13 תקוותם היחידה על־פי יואל א׳:14 היא לחזור בתשובה ולזעוק ”אל יהוה” לעזרה. האם סביר להניח שכל כמורת הנצרות תפנה אל יהוה? מובן שלא! יש מביניהם שכן ישעו לאזהרת יהוה. אך הרעב הרוחני של מנהיגי דת אלו ושל צאן מרעיתם יימשך. הנביא עמוס ניבא: ”’הנה ימים באים’, נאום אדני יהוה, ’והשלחתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי יהוה’” (עמוס ח׳:11). עד כמה מודים אנו על סעודת המלכים הרוחנית שאלוהים עורך עבורנו באהבה באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”! (מתי כ״ד:45–47, דל׳).
14. על מה מבשרת מכת הארבה?
14 מכת הארבה היתה, ועודנה, אות לבאות. יואל מציין מפורשות על מה היא מבשרת: ”אהה ליום; כי קרוב יום יהוה, וכשוד משדַי יבוא” (יואל א׳:15). פשיטות צבא הארבה של אלוהים בעולם כולו מעידות כיום בבירור כי קרוב יום יהוה הגדול והנורא. כל ברי הלבב מייחלים לבוא יום משפט מיוחד זה, שבו יבוצע גזר־הדין שחרץ אלוהים על הרשעים, והניצחון יהיה ליהוה כריבון היקום.
15. מה עושים כל השועים לאזהרות אלוהים בהתחשב במצבה העגום של האדמה?
15 מן הכתוב ביואל א׳:16–20 עולה, כי המזון ביהודה הקדומה נכרת. גם השמחה אבדה. מחסני הבר נותרו ריקים ושוממים, והאסמים נהרסו. הארבה השמיד את תבואת השדה ובאין מרעה תעו עדרי הבקר אנה ואנה, ועדרי הצאן אבדו. איזה אסון! מה אירע ליואל במצב קשה זה? בפסוק 19 אמר יואל: ”אליך, יהוה, אקרא”. גם כיום רבים שועים לאזהרות האל וקוראים באמונה אל יהוה אלוהים.
”בא יום יהוה”
16. מדוע על כל ”יושבי הארץ” לרגוז?
16 הקשב לצו אלוהים: ”תיקעו בשופר בציון והריעו בהר קודשי. ירגזו כל יושבי הארץ” (יואל ב׳:1). מדוע? הנבואה משיבה: ”כי בא יום יהוה, כי קרוב! יום חושך ואפילה, יום ענן וערפל, כשחר פרוש על ההרים” (יואל ב׳:1, 2). תחושת דחיפות של ממש נלווית ליום יהוה הגדול.
17. כיצד הושפעו האדמה ותושבי יהודה ממכת הארבה?
17 תאר לעצמך את עוצמת החזון שראה הנביא, כשהפך הארבה הבלתי נלאה מקום דמוי גן־עדן לשממה. הקשב לתיאור צבא הארבה: ”כמראה סוסים מראהו, וכפרשים כן ירוצון. כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון, כקול להב אש אוכלה קש. כעם עצום ערוך מלחמה. מפניו יחילו עמים. כל פנים קיבצו פָארוּר [נוגה ולהבה של התרגשות]” (יואל ב׳:4–6). במכת הארבה שבימי יואל הלך וגבר סבלם של עובדי הבעל וגל החרדה ניבט מפניהם.
18, 19. במה דומה פעילותו של עם אלוהים בהווה למכת ארבה?
18 להקת הארבה חסרת הליאות התקדמה בשיטתיות, ומאומה לא יכול היה לעצור בעדה. הם רצו ”כגיבורים” ואף טיפסו על חומות. גם אם חלקם ’נפלו בעד השֶלַח [כלי נשק], [השאר] לא בָּצעו [לא הפסיקו את מהלכם]’ (יואל ב׳:7, 8). איזה תיאור נבואי חי של צבא הארבה הסמלי, בן־זמננו, השייך לאלוהים! גם היום צבא הארבה של יהוה נע קדימה מבלי לעצור. שום ”חומה” של התנגדות לא תרתיעם. נאמנותם לאלוהים בלתי מתפשרת, והם אף מוכנים למות על מזבח אמונתם, בדומה לאלפי העדים ש’נפלו בעד השֶלַח’ בגלל סירובם להצדיע בקריאת ’הייל היטלר’ בגרמניה הנאצית.
19 צבא הארבה של אלוהים מעיד ביסודיות ב”עיר” הנצרות (יואל ב׳:9). למעשה, חייליו עושים כן בעולם כולו. בעודם מתגברים על כל המכשולים, הם פוקדים מיליוני בתים, פונים לאנשים ברחובות, משוחחים עימם בטלפון ויוצרים עימם מגע בכל דרך אפשרית כדי לבשר את בשורת יהוה. הם הפיצו מיליארדי פרסומים מקראיים ויפיצו עוד הרבה מאוד במסגרת שירותם הבלתי פוסק — הן בציבור והן מבית לבית (מעשי־השליחים כ׳:20, 21).
20. מי תומך בארבה בן־זמננו, ומה התוצאות?
20 יואל ב׳:10 ממשיל את להקת הארבה העצומה לענן היכול להסתיר את השמש, הירח והכוכבים. (השווה ישעיהו ס׳:8.) האם ניתן לדעת בוודאות מי עומד מאחורי חַיִל זה? בעוצמה חזקה משאון הארבה נשמעות ביואל ב׳:11 המילים הללו: ”יהוה נתן קולו לפני חילו, כי רב מאוד מחנהו. כי עצום עושה דברו; כי גדול יום יהוה ונורא מאוד, ומי יכילנו?” כן, יהוה אלוהים שולח את חיל הארבה שלו עתה — לפני יומו הגדול.
”אין יהוה מאחר”
21. מה יקרה כשיבוא ”יום יהוה כגנב”?
21 גם השליח פטרוס, כמו יואל, דיבר על יום יהוה הגדול. הוא כתב: ”יום יהוה כגנב יבוא. אז השמים בשאון יחלפו והיסודות יבערו ויתפרקו, והארץ והמעשים אשר עליה” (פטרוס ב׳. ג׳:10). ה”שמים”, המסמלים את השלטון הרע, מושלים בהשפעת השטן על ”הארץ”, המסמלת את בני האדם המתנכרים לאלוהים (אפסים ו׳:12; יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). השמים והארץ הסמליים לא יעמדו בחום הלוהט של חרון אף אלוהים ביום יהוה הגדול. הם יוחלפו ב’שמים חדשים וארץ חדשה אשר צדק ישכון בם’ (פטרוס ב׳. ג׳:13).
22, 23. (א) כיצד עלינו להתייחס אל אורך רוחו של יהוה הניכר ברחמיו? (ב) כיצד עלינו להתנהג בהתחשב בעובדה שיום יהוה קרוב?
22 גורמים מסיחי דעת ומבחני אמונה עלולים להקהות בנו את תחושת הדחיפות המתחייבת בימינו. אך הארבה הסמלי שועט קדימה ורבים נענים לבשורת המלכות. אלוהים אומנם הקציב זמן לפעילות זו, אולם אל לנו לחשוב את אורך רוחו לאיחור. ”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח, כמו שיש החושבים זאת לאיחור, אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9).
23 בעודנו מחכים ליום יהוה הגדול, הבה נשית לבנו לדברי השליח פטרוס שבפטרוס ב׳. ג׳:11, 12: ”וכיוון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו, יום שבגללו השמים יתפרקו באש והיסודות יבערו ויימַסו”. הרוצה להתנהג בקדושה ולעשות מעשים של מסירות לאלוהים חייב, בין היתר, לעמוד בקצב של צבא הארבה של יהוה על־ידי השתתפות קבועה ומשמעותית בהטפת בשורת המלכות לפני בוא הקץ (מרקוס י״ג:10).
24, 25. (א) כיצד מנצל אתה את הזכות שנפלה בחלקך לעבוד עם צבא הארבה של יהוה? (ב) איזו שאלה משמעותית מעלה יואל?
24 צבא הארבה של אלוהים לא יחדל מפעילותו עד בוא יום יהוה הגדול. עצם קיומו של חיל הארבה הזה, שלא ניתן לעוצרו, מהווה הוכחה חותכת שיום יהוה קרוב. האינך שמח לשרת עם להקת הארבה משוחת הרוח של אלוהים ועם שותפיה בהסתערות האחרונה לפני יום יהוה הגדול והנורא?
25 מה גדול יהיה יום יהוה! לא פלא שנשאלת השאלה: ”מי יכילנו?”, כלומר מי יוכל לשאתו (יואל ב׳:11). בשאלה זו ובשאלות רבות אחרות יעסקו שני המאמרים הבאים.
התוכל להשיב?
◻ מדוע הזהיר יהוה מפני מכת חרקים ביהודה?
◻ מיהו צבא הארבה של יהוה בהתגשמות בת־זמננו של נבואת יואל?
◻ כיצד מגיבים ראשי הנצרות למכת הארבה, וכיצד יוכלו כמה מהם להישמר מפני השלכותיה?
◻ מה היקף מכת הארבה במאה ה־20, ועד מתי תימשך?
[תמונה בעמוד 9]
מכת החרקים בישרה על מאורע חמור ממנה
[שלמי תודה]
עץ עירום: FAO photo/G. Singh
[תמונה בעמוד 10]
יהוה אלוהים עומד מאחורי מכת הארבה בת־זמננו
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]
ארבה: ;FAO photo/G. Tortoli נחיל ארבה: FAO photo/Desert Locust Survey