‏”‏בירכת יהוה היא תעשיר”‏

‏”‏בירכת יהוה היא תעשיר,‏ ולא יוסיף עצב עימה”‏.‏ — משלי י׳:‏22‏.‏

1–3.‏ בעוד שרבים מודאגים בנוגע לדברים חומריים,‏ במה על כולנו להכיר בנוגע לעושר חומרי?‏

אנשים רבים אינם חדלים לדבר על כסף — או על חסרונו.‏ לצערם הרב,‏ בשנים האחרונות היה להם רבות על מה לדבר.‏ בשנת 1992,‏ אפילו מדינות המערב העשירות התנסו במיתון,‏ ומנהלים ופועלים כאחד מצאו עצמם מובטלים.‏ רבים תהו אם אי־פעם יראו שוב יציבות כלכלית.‏

² האם פסול לדאוג לרווחתנו החומרית?‏ לאו דווקא;‏ במידה מסוימת זה אך טבעי.‏ יחד עם זאת,‏ עלינו להכיר באמת יסודית אחת באשר לנכסים — ביסודו־של־דבר,‏ כל נכס חומרי מקורו בבורא,‏ ”‏האל יהוה.‏.‏.‏ רוקע הארץ וצאצאיה,‏ נותן נשמה לעם עליה,‏ ורוח להולכים בה”‏.‏ — ישעיהו מ״ב:‏5‏.‏

³ על־אף שיהוה אינו גוזר מראש מי יהיה עשיר ומי אביון,‏ כולנו אחראים לפניו על האופן בו אנו משתמשים במה שבידינו מתוך ה”‏ארץ וצאצאיה”‏,‏ כלומר,‏ כל תוצרתה.‏ אם ננצל את עושרנו כדי למשול בזולת,‏ ידרוש יהוה מאיתנו דין וחשבון על כך.‏ כמו־כן,‏ כל אחד שישתעבד לממון במקום ליהוה,‏ יגלה עד מהרה ש”‏בוטח בעושרו הוא ייפול”‏.‏ (‏משלי י״א:‏28;‏ מתי ו׳:‏24;‏ טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏9‏)‏ שיגשוג חומרי שאינו מלווה בלב כנוע ליהוה,‏ הינו ביסודו־של־דבר,‏ חסר כל ערך.‏ — קהלת ב׳:‏3–11,‏ 18,‏ 19;‏ לוקס ט״ז:‏9‏.‏

העושר החשוב ביותר

4.‏ מדוע שפע רוחני חשוב יותר משיגשוג חומרי?‏

⁴ בנוסף לשיגשוג חומרי,‏ כתבי־הקודש מדברים על אוצרות רוחניים.‏ ללא ספק,‏ זהו סוג העושר המועדף.‏ (‏מתי ו׳:‏19–21‏)‏ שפע רוחני מביא בעקבותיו יחסים משביעי־רצון עם יהוה,‏ היכולים להימשך לעד.‏ (‏קהלת ז׳:‏12‏)‏ יתרה מזאת,‏ ברכות גשמיות מיטיבות,‏ אינן פוסחות על משרתי אלהים העשירים מבחינה רוחנית.‏ בעולם החדש,‏ עושר רוחני ושיגשוג חומרי ישולבו זה בזה.‏ הנאמנים ייהנו מביטחון חומרי שלא יושג בעקבות תחרות מרה או הקרבת הבריאות והאושר,‏ כפי שקורה במקרים רבים כיום.‏ (‏תהלים ע״ב:‏16;‏ משלי י׳:‏28;‏ ישעיהו כ״ה:‏6–8‏)‏ הם יגלו שמכל הבחינות ”‏בירכת יהוה היא תעשיר,‏ ולא יוסיף עצב עימה”‏.‏ — משלי י׳:‏22‏.‏

5.‏ מה הבטיח ישוע בנוגע לצרכינו הגשמיים?‏

⁵ אפילו כיום,‏ כל המוקיר דברים רוחניים חש מידה מסוימת של שלווה בכל הנוגע לעניינים הגשמיים.‏ אמת,‏ עליהם לעבוד כדי לשלם את חשבונותיהם ולפרנס את משפחותיהם.‏ אחדים עלולים למצוא עצמם מפוטרים מעבודתם בתקופות של מיתון.‏ אך,‏ דאגות אלה אינן מכריעות אותם.‏ תחת זאת,‏ הם מאמינים לדברי ישוע שהבטיח:‏ ”‏לכן אל תדאגו לאמור:‏ ’‏מה נאכל?‏ מה נשתה?‏ ומה נלבש?‏ .‏.‏.‏ והרי אביכם שבשמים יודע שצריכים אתם לכל אלה.‏ אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צידקתו,‏ וכל אלה ייווספו לכם”‏.‏ — מתי ו׳:‏31–33‏.‏

שפע רוחני כיום

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ תאר מספר היבטים של השיגשוג הרוחני ממנו נהנים משרתי אלהים.‏ (‏ב)‏ איזו נבואה מתגשמת כיום,‏ ואילו שאלות מתעוררות ביחס אליה?‏

⁶ לפיכך,‏ משרתי יהוה החליטו נחושות להציב את ענייני מלכות אלהים בראש מעייניהם,‏ ועד כמה מבורכים הם!‏ הם נהנים מהצלחות רבות במלאכת עשיית־התלמידים.‏ (‏ישעיהו ס׳:‏22‏)‏ הם ”‏לימודֵי יהוה”‏,‏ והוא מרעיף עליהם מטר של דברים רוחניים טובים באמצעות ”‏העבד הנאמן”‏.‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47;‏ ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏ בנוסף לכך,‏ רוחו של יהוה שורה עליהם,‏ ומקבצת אותם אל־תוך אגודת־אחים בינלאומית נפלאה.‏ — תהלים קל״ג:‏1;‏ מרקוס י׳:‏29,‏ 30‏.‏

⁷ זהו אכן שפע רוחני,‏ דבר שלא ניתן לרכוש בכסף.‏ הדבר מהווה התגשמות מרגשת של הבטחת יהוה:‏ ”‏’‏הביאו את כל המעשר אל בית־האוצר,‏ ויהי טרף בביתי;‏ ובחנוני נא בזאת’‏,‏ אמר יהוה צבאות,‏ ’‏אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די’‏”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏10‏)‏ בימינו חזינו במו־עינינו בהתגשמות הבטחה זאת.‏ מדוע,‏ אם כן,‏ מבקש יהוה,‏ מקור כל העושר,‏ שמשרתיו יביאו לו מעשר,‏ או עשירית?‏ מי מפיק תועלת מהמעשר?‏ על־מנת להשיב על שאלות אלה,‏ הבה נבחן מדוע אמר יהוה מלים אלה באמצעות נביאו מלאכי במאה החמישית לפה״ס.‏

המעשר וקרבנות

8.‏ בתואם עם ברית התורה,‏ במה היה מותנה השפע החומרי של עם־ישראל?‏

⁸ בימי מלאכי,‏ עמו של אלהים לא שיגשג.‏ מדוע?‏ בחלקה,‏ הבעיה היתה נעוצה בהבאת קרבנות ומעשר.‏ אותה עת,‏ היו בני־ישראל תחת ברית התורה.‏ כשיהוה כרת ברית זו עם בני־ישראל,‏ הבטיח יהוה שכל עוד הם יקיימו את חלקם בה,‏ ייזכו לשפע ברכות רוחניות וחומריות.‏ למעשה,‏ שיגשוגם היה מותנה בנאמנותם.‏ — דברים כ״ח:‏1–19‏.‏

9.‏ מדוע דרש יהוה מבני־ישראל בימי־קדם לשלם את המעשר ולהגיש קרבנות?‏

⁹ חלק מחובותיהם של בני־ישראל במסגרת התורה היה הגשת קרבנות בבית־המקדש ותשלום המעשר.‏ כמה מהקרבנות הועלו בשלמותם על מזבח יהוה כקרבן עולה,‏ בעוד שאחרים חולקו בין הכהנים ובין המקריבים,‏ כשחלקים מסוימים הוגשו ליהוה.‏ (‏ויקרא א׳:‏3–9;‏ ז׳:‏1–15‏)‏ באשר למעשר,‏ אמר משה לבני־ישראל:‏ ”‏וכל מעשר הארץ מזרע הארץ,‏ מפרי העץ,‏ ליהוה הוא,‏ קודש ליהוה”‏.‏ (‏ויקרא כ״ז:‏30‏)‏ המעשר שולם ללוויים ששירתו במישכן,‏ ומאוחר יותר בבית־המקדש.‏ הלוויים שלא נתמנו לכהנים,‏ העבירו עשירית מהמעשר אל הכהנים משושלת אהרון.‏ (‏במדבר י״ח:‏21–29‏)‏ מדוע דרש יהוה מבני־ישראל לשלם את המעשר?‏ ראשית,‏ כדי שיוכיחו באופן מוחשי את הערכתם לטוּבו של יהוה.‏ ושנית,‏ כדי שיוכלו לתרום לתמיכה בלוויים,‏ כך שהללו יוכלו להתפנות לתפקידיהם הרוחניים,‏ לרבות לימוד התורה לעם.‏ (‏דברי־הימים ב׳.‏ י״ז:‏7–9‏)‏ בדרך זו,‏ העם תמך בעבודת־האלהים הטהורה והכל הפיקו מכך תועלת.‏

10.‏ מה אירע כשבני־ישראל חדלו להביא את המעשר ואת הקרבנות?‏

¹⁰ אמנם,‏ הלוויים השתמשו במעשר ובקרבנות,‏ אך אלה היוו בעצם מנחה ליהוה,‏ וכדי להיות ראויים לו,‏ נדרשו הם להיות מן האיכות הטובה ביותר.‏ (‏ויקרא כ״ב:‏21–25‏)‏ מה אירע כשבני־ישראל חדלו להביא את המעשר,‏ או הגישו קרבנות פגומים?‏ התורה לא הטילה על כך עונש,‏ אך בהחלט היו לכך השלכות.‏ יהוה מנע מהם את בירכתו,‏ והלוויים,‏ שנשללה מהם מחייתם,‏ נאלצו לנטוש את תפקידיהם בבית־המקדש כדי לפרנס עצמם.‏ כך שעם־ישראל כולו סבל.‏

‏”‏שימו לבבכם על דרכיכם”‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה היתה התוצאה כשהעם לא קיים את דרישות התורה?‏ (‏ב)‏ איזה תפקיד הטיל יהוה על בני־ישראל כאשר השיבם מבבל?‏

¹¹ במהלך תולדות עם־ישראל,‏ היו שהציבו דוגמה במאמציהם לשמור את מצוות התורה,‏ כולל תשלום המעשר.‏ (‏דברי־הימים ב׳.‏ ל״א:‏2–16‏)‏ אך,‏ ככלל,‏ העם נהג ברשלנות חמורה.‏ פעם אחר פעם,‏ הפר הוא את הברית עם יהוה,‏ עד שלבסוף התיר יהוה לבבלים,‏ בשנת 607 לפה״ס,‏ לכבוש ולהגלות את עם־ישראל.‏ — דברי־הימים ב׳.‏ ל״ו:‏15–21‏.‏

¹² היה זה עונש קשה,‏ אולם כעבור שבעים שנה השיב יהוה את עם־ישראל למולדתו.‏ רבות מהנבואות המתייחסות לגן־עדן בספר ישעיהו,‏ עתידות היו להתגשם לראשונה לאחר שיבת העם מהגלות.‏ (‏ישעיהו ל״ה:‏1,‏ 2;‏ נ״ב:‏1–9;‏ ס״ה:‏17–19‏)‏ ברם,‏ הסיבה העיקרית שבגינה השיב יהוה את העם לארצו,‏ לא היתה כדי להקים גן־עדן ארצי,‏ אלא כדי להשיב את בית־המקדש על כנו ולחדש בו את עבודת־אלהים האמיתית.‏ (‏עזרא א׳:‏2,‏ 3‏)‏ לו צייתו בני־ישראל ליהוה,‏ אזי,‏ היו נהנים משפע גשמי,‏ ובירכת יהוה היתה מעשירה אותם הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חומרית.‏ בתואם עם כך,‏ עם השיבה למולדתם בשנת 537 לפה״ס,‏ הקימו בני־ישראל מזבח בירושלים,‏ והחלו לבנות את בית־המקדש.‏ אך,‏ כשנתקלו בהתנגדות עזה,‏ חדלו מן הבנייה.‏ (‏עזרא ד׳:‏1–4,‏ 23‏)‏ וכתוצאה מכך,‏ לא זכה עם־ישראל לבירכת יהוה.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה אירע כשבני־ישראל חדלו לשקם את בית־המקדש?‏ (‏ב)‏ כיצד נבנה הבית לבסוף,‏ אך אילו מחדלים נוספים מצד העם מוזכרים במקרא?‏

¹³ בשנת 520 לפה״ס,‏ הקים יהוה את שני נביאיו חגי וזכריה כדי להאיץ בבני־ישראל לחדש את הקמת בית־המקדש.‏ חגי ייחס את המצוקה הכלכלית שלהם לחוסר מסירותם לבית יהוה.‏ הוא אמר:‏ ”‏ועתה כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏שימו לבבכם על דרכיכם.‏ זרעתם הרבה והבא מעט.‏ אכול ואין לשובעה.‏ שתו ואין לשוכרה.‏ לבוש ואין לחום לו;‏ והמשתכר משתכר אל צרור נקוב’‏.‏ כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏שימו לבבכם על דרכיכם.‏ עלו ההר,‏ והבאתם עץ.‏ ובנו הבית,‏ וארצה בו,‏ ואכבד’‏”‏.‏ — חגי א׳:‏5–8‏.‏

¹⁴ מעוּדדים מדברי הנביאים חגי וזכריה,‏ בני־ישראל אכן ’‏שמו לבבם לדרכם’‏ ובית־המקדש נבנה.‏ אך,‏ כעבור 67 שנים,‏ כשנחמיה ביקר בירושלים,‏ גילה שבני־ישראל שבו וזנחו את תורת יהוה.‏ אותה עת,‏ הוא תיקן את המצב.‏ אך,‏ כשביקר פעם נוספת,‏ נוכח לדעת שהמצב הידרדר שוב.‏ הוא ציין:‏ ”‏ואדעה כי מניות הלוויים לא ניתנה,‏ ויברחו איש לשדהו,‏ הלוויים והמשוררים עושי המלאכה”‏.‏ (‏נחמיה י״ג:‏10‏)‏ גם בעיה זו נפתרה,‏ ”‏וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות”‏.‏ — נחמיה י״ג:‏12‏.‏

גזילה מיהוה

15,‏ 16.‏ על אילו מחדלים הוכיח יהוה את עם־ישראל באמצעות הנביא מלאכי?‏

¹⁵ הנביא מלאכי שירת,‏ ככל הנראה,‏ בערך באותה תקופה,‏ והוא מוסיף פרטים באשר לחוסר־נאמנותם של בני־ישראל.‏ הוא מסר לעם־ישראל את דברי יהוה:‏ ”‏’‏ואם אב אני,‏ אייה כבודי?‏ ואם אדונים אני,‏ אייה מוראי?‏’‏ אמר יהוה צבאות לכם,‏ הכהנים,‏ בוזי שמי”‏.‏ מה לא היה כשורה אצלם?‏ יהוה הסביר:‏ ”‏וכי תגישון עיוור לזבוח [‏אתם אומרים]‏:‏ ’‏אין רע’‏.‏ וכי תגישו פיסח וחולה [‏אתם אומרים]‏:‏ ’‏אין רע’‏”‏.‏ — מלאכי א׳:‏6–8‏.‏

¹⁶ בתיאור חי וברור זה,‏ הראה מלאכי שבני־ישראל אמנם הגישו קרבנות,‏ אך איכותם הירודה הצביעה על חוסר כבוד משווע.‏ כמו־כן,‏ כתב מלאכי:‏ ”‏’‏למימי אבותיכם סרתם מחוקי ולא שמרתם.‏ שובו אלי,‏ ואשובה אליכם’‏,‏ אמר יהוה צבאות”‏.‏ בני־ישראל ביקשו לדעת מה עליהם לעשות בפועל,‏ ושאלו:‏ ”‏במה נשוב?‏”‏ יהוה הגיב:‏ ”‏היקְבּע [‏כלומר,‏ יגנוב,‏ יגזול]‏ אדם אלהים?‏ כי אתם קובעים אותי”‏.‏ כיצד יכולים היו בני־ישראל לגזול מיהוה,‏ מקור כל העושר?‏ יהוה השיב:‏ ”‏המעשר והתרומה”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏7,‏ 8‏)‏ בהימנעו מלהביא את המעשר והתרומות,‏ גנב עם־ישראל מיהוה!‏

17.‏ אילו מטרות שימשו המעשר והקרבנות בישראל,‏ ומה הבטיח יהוה בנוגע למעשר?‏

¹⁷ הרקע היסטורי מצביע על חשיבותם של המעשר והתרומות בישראל.‏ אלה שיקפו הערכה מצד הנותן,‏ ובו בזמן תרמו למימון עבודת־אלהים האמיתית מבחינה חומרית.‏ לכן,‏ המשיך יהוה לעודד את בני־ישראל:‏ ”‏הביאו את כל המעשר אל בית־האוצר”‏.‏ בהצביעו על התוצאה אם יעשו כן,‏ הבטיח יהוה:‏ ”‏והריקותי לכם ברכה עד בלי די”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏10‏)‏ בירכת יהוה היא זו שנועדה להעשירם.‏

משפט מטעם ”‏האדון”‏

18.‏ (‏א)‏ מפני בואו של מי הזהיר יהוה?‏ (‏ב)‏ מתי אירעה ה’‏ביאה להיכל’‏,‏ מי היה מעורב בכך,‏ ומה היתה התוצאה לגבי עם־ישראל?‏

¹⁸ יהוה הזהיר,‏ כמו־כן,‏ באמצעות הנביא מלאכי שיפקוד את עמו על־מנת לשפטו.‏ ”‏הנני שולח מלאכי [‏שליחי]‏,‏ ופינה דרך לפני.‏ ופתאום יבוא אל היכלו האדון,‏ אשר אתם מבקשים,‏ ומלאך הברית אשר אתם חפצים.‏ הנה בא”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏1‏)‏ מתי התממשה אותה ’‏ביאה’‏ אל ההיכל?‏ במתי י״א:‏10‏,‏ ציטט ישוע נבואה זו מספר מלאכי בנוגע לשליח שיפנה את הדרך,‏ וייחס אותה ליוחנן המטביל.‏ (‏מלאכי ג׳:‏23;‏ מתי י״א:‏14‏)‏ וכך בשנת 29 לספירה,‏ הגיעה עת המשפט!‏ מי היה המלאך,‏ או השליח,‏ השני,‏ ”‏מלאך הברית”‏,‏ שנועד להתלוות אל יהוה,‏ ”‏האדון”‏,‏ בבואו להיכל?‏ לא אחר מאשר ישוע עצמו,‏ ובשני מקרים בא אל בית־המקדש בירושלים וטיהר אותו,‏ בגרשו את החלפנים העושקים.‏ (‏מרקוס י״א:‏15–17;‏ יוחנן ב׳:‏14–17‏)‏ בנוגע לאותה עת משפט במאה הראשונה לספירה,‏ שאל יהוה באופן נבואי:‏ ”‏ומי מכלכל את יום בואו,‏ ומי העומד?‏”‏ (‏מלאכי ג׳:‏2‏)‏ למעשה,‏ עם־ישראל לא ’‏עמד’‏.‏ הם נבחנו,‏ נמצאו חסרים,‏ ובשנת 33 לספירה השליכם יהוה מעל פניו ולא רצה בהם עוד כעמו הנבחר.‏ — מתי כ״ג:‏37–39‏.‏

19.‏ באיזה אופן שבה שארית נאמנה אל יהוה במאה הראשונה לספירה,‏ ולאיזו ברכה זכתה?‏

¹⁹ אולם,‏ הנביא מלאכי הוסיף וכתב:‏ ”‏וישב [‏יהוה]‏ מצרף ומטהר־כסף וטיהר את בני לוי;‏ וזיקק אותם כזהב וככסף,‏ והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏3‏)‏ בתואם עם הדבר,‏ בעוד שמרבית המתיימרים לשרת את יהוה במאה הראשונה לספירה נדחו,‏ טוּהרו אחדים ו’‏שבו אל יהוה’‏,‏ בהגישם לו קרבנות המקובלים עליו.‏ מי היו הם?‏ אלה שנענו בחיוב לישוע,‏ ”‏מלאך הברית”‏.‏ בחג־השבועות,‏ 33 לספירה,‏ התכנסו 120 מהם בעליית־גג בירושלים.‏ בכוחה של רוח־הקודש,‏ החלו להגיש ”‏מנחה בצדקה”‏,‏ ומספרם גדל במהירות.‏ עד מהרה,‏ התפשטו לכל רחבי המעצמה הרומית.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏41;‏ ד׳:‏4;‏ ה׳:‏14‏)‏ בדרך זו,‏ שבה שארית נאמנה אל יהוה.‏ — מלאכי ג׳:‏7‏.‏

20.‏ מה אירע ל”‏ישראל השייכים לאלהים”‏,‏ כשירושלים ובית־מקדשה נחרבו?‏

²⁰ שארית זו של ישראל,‏ שכללה גם נוכרים,‏ אשר ’‏הורכבו’‏ על שורש ישראל,‏ היוותה את ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏,‏ עם מורכב ממשיחיים משוחי־רוח.‏ (‏גלטיים ו׳:‏16;‏ רומיים י״א:‏17‏)‏ בשנת 70 לספירה,‏ בא ”‏היום.‏.‏.‏ בוער כתנור”‏ על עם־ישראל הגשמי,‏ כאשר ירושלים ובית־מקדשה הוחרבו בידי צבאות רומא.‏ (‏מלאכי ג׳:‏19;‏ לוקס י״ט:‏41–44‏)‏ מה אירע ל”‏ישראל השייכים לאלהים”‏?‏ עליהם אמר יהוה:‏ ”‏וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו”‏.‏ (‏מלאכי ג׳:‏17‏)‏ הקהילה המשיחית המשוחה נשמעה לאזהרתו הנבואית של ישוע.‏ (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏ הם ניצלו,‏ ובירכת יהוה המשיכה להעשירם מבחינה רוחנית.‏

21.‏ אילו שאלות נותרות בעינן בנוגע למלאכי ג׳:‏1,‏ 10‏?‏

²¹ כל זה תרם לטיהור שם יהוה!‏ כיצד,‏ אם כן,‏ מתגשמת הנבואה במלאכי ג׳:‏1 בימינו?‏ וכיצד על משיחי להיענות לדברי העידוד המופיעים במלאכי ג׳:‏10‏,‏ ’‏להביא את כל המעשר אל בית־האוצר’‏?‏ נקודות אלה יידונו במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏12/‏1)‏

התוכל להסביר?‏

◻ מיהו,‏ בעצם,‏ מקור כל העושר?‏

◻ מדוע שיגשוג רוחני טוב מעושר חומרי?‏

◻ אילו מטרות שימשו המעשר והקרבנות בעם־ישראל?‏

◻ מתי בא ”‏האדון”‏,‏ יהוה,‏ אל היכלו כדי לשפוט את עם־ישראל,‏ ומה היתה התוצאה?‏

◻ מי שבו אל יהוה לאחר שבא להיכלו במאה הראשונה לספירה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

במאה הראשונה לספירה בא ישוע,‏ כ”‏מלאך הברית”‏ וכנציגו של יהוה,‏ אל בית־המקדש כדי לערוך משפט