שפיכת אור על נוכחות המשיח
”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו, ... אז יפרידם זה מזה”. — מתי כ״ה:31, 32.
1. איזו משמעות העניקה כמורת הנצרות למלה המופיעה במתי כ״ד:3?
שלושה ימים לפני מותו של ישוע, ניגשו אליו ארבעה מתלמידיו ושאלוהו במלוא הכנות: ”הגד נא לנו מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך [פארוסיה, ביוונית] וקץ העולם?” במשך מאות שנים, פירשו כמורת הנצרות וסופריה מלים אלה שנאמרו לישוע במתי כ״ד:3, כך שישתמע שהוא ישוב בדמות בשר־ודם ויהיה גלוי לעיני האנושות כולה. לפיכך, לימדו ששיבת המשיח תתחולל בצורה ראוותנית מלאת פאר והדר. הם מתייחסים לכך כאל ביאתו השנייה של המשיח. אך האם השערותיהם נכונות?
2, 3. (א) על איזו הבחנה בין המלים ”ביאה” ו”נוכחות” מצביע כרך ב׳ של הספר מחקרים בכתבי־הקודש? (ב) לאיזו הבנה הגיעו משרתי יהוה בנוגע למשמעות הפארוסיה של המשיח?
2 עד לשנת 1889, משוחי הרוח של יהוה, בתור נושאי האור של המאה ה־19, זכו לתיקון בנוגע לשיבתו של המשיח. בכרך ב׳ של הספר Studies in the Scriptures (מחקרים בכתבי־הקודש), עמודים 158–161, כתב צ׳ארלס ט. ראסל, נשיאה הראשון של חברת המצפה: ”פארוסיה... מצביעה על נוכחות, ולעולם אין לתרגמה ביאה, בדומה לתרגומים הרגילים באנגלית... תרגום דִיאַגלוֹט של הברית־החדשה, שהוא יקר־ערך ביותר, מתרגם פארוסיה כראוי, נוכחות..., לא במובן ביאה, כאילו בדרכו לכאן, אלא נוכחות, כמו לאחר ביאה. [ישוע] אמר, ’כימי נוח כן יהיה בואו [פארוסיה] של בן־האדם’. שים לב שההשוואה אינה בין ביאתו של נוח לבין ביאתו של אדוננו... ההקבלה היא, אם כן, בין עת נוכחותו של נוח בקרב האנשים ’בימים שלפני המבול’, ובין עת נוכחותו של המשיח בכדור־הארץ, בהתגלותו השנייה, ’לפני האש’ — הצרה הנוראה של יום האדון [יהוה] שבה יבוא לקצו דור זה”. — מתי כ״ד:37.
3 אם כן, משרתי יהוה מן המאה ה־19 הבינו במדויק שהפארוסיה של המשיח תהיה סמויה־מן־העין. כמו־כן, הם הבינו שסיום ”עתות הגויים” יתרחש בסתיו של שנת 1914. ככל שההארה הרוחנית גברה, למדו הם לדעת מאוחר יותר, שישוע המשיח הוכתר בשמים כמלך המלכות באותה שנה ממש, 1914. — משלי ד׳:18; דניאל ז׳:13, 14; לוקס כ״א:24; ההתגלות י״א:15.
”בבוא אדוננו”
4. למה מתייחס הביטוי ”בבוא אדוננו ישוע המשיח”?
4 בימינו, אם כן, מה משמע הביטוי המקראי ”בבוא [בנוכחות, ע״ח] אדוננו ישוע המשיח?” (תסלוניקים א׳. ה׳:23) מקור בר־סמכא מציין שהמונח ”נוכחות”, פארוסיה, ”הפך למושג רשמי לתיאור ביקור של אישיות רמת מעלה, בעיקר של מלכים ושליטים המבקרים במחוז כלשהו”. לכן ביטוי זה מתייחס לנוכחות המלכותית של האדון ישוע המשיח כמלך, מאז שנת 1914 ואילך, בעקבות הכתרתו בשמים. הוא נוכח באורח סמוי־מן־העין כדי ’לרדות בקרב אויביו’, כמלך הפועל נמרצות להגשמת מצווה נבואית זו. (תהלים ק״י:2) במשך כ־79 שנה, בני־אנוש על כדור־הארץ מתנסים בהשפעות נוכחותו המלכותית הסמויה־מן־העין של המשיח.
5. אילו התפתחויות במרוצת הפארוסיה יידונו בשלושת המאמרים הבאים של חוברת זו?
5 בסידרה זו של שלושה מאמרים, נסקור ראיות מרשימות להישגיה של מלכות המשיח במרוצת תקופה זו. ראשית, נציג מספר נבואות מקראיות המנבאות מאורעות שהתרחשו בעבר או המתחוללים ממש עתה. שנית, נתאר את הפעילות הנפלאה המבוצעת על־ידי כיתת העבד הנאמן והנבון שבה משתמש ישוע במשך כל תקופה זו של נוכחותו המלכותית. (מתי כ״ד:45–47) המאמר השלישי יתאר עבורנו את הסיום המרשים, את תקופת ’הצרה הגדולה’. זו העת שבה יבוא ישוע בתור המוציא לפועל את גזר־דינו של יהוה כדי להשמיד בני־אנוש רשעים ולהושיע את הצדיקים. (מתי כ״ד:21, 29–31) עת השמדה זו מתוארת על־ידי השליח פאולוס כתקופה שנועדה ”לתת לכם, הנרדפים, רווחה יחד עימנו, כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו באש להבה, להשיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע”. — תסלוניקים ב׳. א׳:7, 8.
האות
6. איזה אות מורכב מתואר במתי פרקים כ״ד ו־כ״ה?
6 לפני 900,1 שנה, תלמידיו נושאי האור של ישוע, ביקשו ממנו אות, או הוכחה, לנוכחותו העתידה לבוא באון מלכות. תשובתו, המתועדת בספר מתי פרקים כ״ד ו־כ״ה, הכילה אות מורכב, כל המאפיינים שאת התגשמותם אנו רואים עתה בקנה־מידה כלל־עולמי. התגשמות האות מציינת עת של מצוקה ומבחנים רבים. ישוע הזהיר: ”היזהרו שלא יתעה אתכם איש, כי רבים יבואו בשמי ויאמרו ’אני המשיח’ ויתעו רבים. ואתם עתידים לשמוע מלחמות ושמועות מלחמה. שימו לב, אל תיבהלו; כי צריך להיות הדבר הזה, ובכל זאת עוד לא בא הקץ”. — מתי כ״ד:4–6.
7. בהתגשמותם של אילו ממאפייני האות חזינו מאז שנת 1914?
7 ישוע המשיך וניבא שתהיינה מלחמות בקנה־מידה חסר־תקדים. כהתגשמות לכך, שתיים מבין המלחמות סווגו כמלחמות עולם, אחת נמשכה משנת 1914 עד 1918 והשנייה משנת 1939 עד 1945. בנוסף לכך, הוא ציין שיהיו מחסור במזון ורעידות־אדמה במקומות רבים. משיחיים אמיתיים יירדפו קשות. בתואם עם הנבואה, עדי־יהוה, נושאי האור בני־ימינו, סבלו מרדיפות במשך שמונת העשורים האחרונים בעודם מבשרים את הבשורה הטובה על מלכות אלהים ”בכל העולם לעדות לכל הגויים”. (מתי כ״ד:7–14) כל ספר שנה של עדי־יהוה מוסיף ראיות לכך שמאפיינים אלה של האות אכן מתגשמים.
8, 9. (א) במה כרוכה נוכחותו המלכותית של ישוע? (ב) על מה מצביעה נבואת ישוע המתייחסת למשיחי שקר באשר למקום או לאופן נוכחותו?
8 מאחר שמלכותו של ישוע היא חובקת עולם, עבודת אלהים האמיתית מתפרשת על־פני כל היבשות. נוכחותו (פארוסיה) המלכותית הינה עת לבדיקת מצב כלל־עולמית. (פטרוס א׳. ב׳:12) אולם האם קיימת עיר בירה, או מרכז כלשהו, שם ניתן לגשת ולהיוועץ בישוע? ישוע השיב על כך בחזותו שתוך כדי הציפייה לנוכחותו, יקומו משיחי שקר. הוא הזהיר: ”אם יאמרו לכם ’הנהו [המשיח] במדבר’, אל תצאו; ’הנהו בחדרי חדרים’, אל תאמינו; כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה בואו [פארוסיה] של בן־האדם”. — מתי כ״ד:24, 26, 27.
9 ישוע, ”בן־האדם”, ידע טוב יותר מכל אדם אחר עלי־אדמות היכן ימוקם כאשר תחל נוכחותו הלכה למעשה. הוא לא יתמקם כאן או שם או בכל מקום אחר על כדור־הארץ. הוא לא יופיע במקום מבודד כלשהו, ”במדבר”, כך שהמחפשים את המשיח יוכלו להיוועץ בו הרחק מעיני רשויות השלטון של המדינה, מקום בו הנוהים אחריו יודרכו תחת הנהגתו, ויהיו מוכנים להנחית מהלומה פוליטית ולהכתירו בתור השליט המשיחי של העולם. יתרה מזאת, הוא לא יסתתר ”בחדרי חדרים”, כשקומץ נבחרים בלבד יידע על מקום המצאו, ומשם, ללא פיקוח והשגחה, הוא עלול לקשור קשר ולתכנן תכניות חשאיות ביחד עם שותפיו, להביא להפלת שלטונות העולם ולמנות עצמו כמשיח המובטח. בהחלט לא!
10. כיצד האירו ברקים של האמת המקראית בקנה־מידה כלל־עולמי?
10 אדרבה, דבר לא יהיה נסתר בנוגע לביאת ישוע בתור מלך, בתחילת נוכחותו המלכותית. כפי שחזה ישוע, בקנה מידה כלל־עולמי, ברקים של האמת המקראית ממשיכים להאיר באיזורים נרחבים ממזרח עד מערב. אכן, בתור נושאי האור בני־ימינו, עדי־יהוה מוכיחים עצמם כ”אור גויים, להיות ישועתי [של יהוה] עד קצה הארץ”. — ישעיהו מ״ט:6.
פעילות המלאכים
11. (א) באילו דרכים משמשים צבאות מלאכים בהפצת אור המלכות? (ב) מתי ולאיזו קבוצה נאספו חברי כיתת החטים?
11 פסוקים אחרים המתייחסים לנוכחותו של ישוע מתארים אותו כמלווה בצבא מלאכים אותם הוא ’שולח’. (מתי ט״ז:27; כ״ד:31) במשל החטים והעשבים הרעים, הצהיר ישוע ש”השדה הוא התבל” וש”הקציר הוא קץ העולם [סדר־הדברים] והקוצרים הם המלאכים”. ברם, אין משמע הדבר, שבמרוצת נוכחותו באון ובתפארת מלכות משתמש הוא אך ורק בשליחים בדמות מלאכים למשימות ארציות. מאז שנת 1919, מלאכים תחת הדרכתו של ישוע הבדילו את כיתת החטים של יחידים משוחי הרוח על הארץ, שנפוצו לכל עבר על־ידי מאורעות מלחמת העולם הראשונה, והללו התכוננו להמשך הפעילות בשמו של המלך. (מתי י״ג:38–43) בשנות ה־1920, אלפי בני־אדם נוספים נקטו עמדה לצד מלכות אלהים המיוסדת ונמשחו ברוח אלהים. משוחים אלה נוספו ביעילות רבה לשורות חברי השארית המקוריים. יחדיו, מרכיבים הם את כיתת העבד הנאמן והנבון בת ימינו.
12. באיזו פעולת טיהור השתתפו המלאכים, ותוך איזו תוצאה לכדור־הארץ?
12 דוגמה נוספת להשתתפות המלאכים במרוצת נוכחות ישוע לאחר הכתרתו ב־1914, מוזכרת בספר ההתגלות י״ב:7–9: ”מיכאל [ישוע המשיח] ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו”. (ההתגלות י״ב:7–9) היות שהשמים ממעל טוהרו זה מכבר, נותר התחום הארצי של המלכות היחיד שיש לטהר כליל לקידוש שם יהוה. בשנה זו, 1993, הולמת עדיין האזהרה האלוהית: ”אוי לארץ... כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, בידעו כי קצרה עתו”. — ההתגלות י״ב:12.
תחייה שמימית
13, 14. (א) על איזה מאורע שאירע מאז 1918 ואילך מצביעים כתבי־הקודש? (ב) מה מגלים פאולוס ויוחנן בנוגע לשארית המשוחה היום?
13 התרחשות מדהימה נוספת במרוצת נוכחותו של המשיח היא תחילתה של התחייה השמימית. השליח פאולוס ציין שאותם משיחיים משוחים הישנים מזה זמן רב בקבריהם יהיו הראשונים לקום ולחיות עם המשיח ישוע בתחום הרוחני. הוכחות שהוצגו במשך השנים גילו שהדבר התרחש מאז שנת 1918 ואילך. פאולוס כותב: ”במשיח הכל יחיו. אך כל אחד כסידרו: הראשון הוא המשיח; אחרי כן, בבואו [פארוסיה], השייכים למשיח”. (קורינתים א׳. ט״ו:22, 23) תחייתם של המשוחים במרוצת נוכחותו של המשיח זוכה לאישור בתסלוניקים א׳. ד׳:15–17: ”הנה זאת אנו אומרים לכם על־פי דבר האדון: אנחנו החיים אשר נישאר עד בוא [פארוסיה] האדון לא נקדים את המתים ... והמתים השייכים למשיח יקומו ראשונה. אחרי כן אנחנו הנשארים בחיים נילקח יחד איתם בעננים לפגוש את האדון באויר”. ישנם 000,144 איש השייכים למשיח כמשוחים אשר בסופו־של־דבר יקבלו גמול נפלא זה. — ההתגלות י״ד:1.
14 כפי שפאולוס מציין, אלה מבין חברי השארית המשוחה החיים היום, אינם נכנסים למלכות אלהים לפני התלמידים ומשוחים קדומים אלה שהוכיחו נאמנות עד מוות. השליח יוחנן ממשיך ומתאר את אלה מבין המשוחים המסיימים חייהם בימינו בזה הלשון: ”אשרי המתים אשר מתים באדון מעתה. ’כן!’, אומרת הרוח, ’שינוחו מעמלם, כי מעשיהם הולכים אחריהם’”, היינו, בקיומם לאחר התחייה. (ההתגלות י״ד:13) ופאולוס אומר: ”הנה סוד אגיד לכם: לא כולנו נמות, אבל כולנו נשתנה בן רגע וכהרף עין בשופר האחרון, שכן יתקע בשופר והמתים יקומו בלי כליון ואנחנו נשתנה”. (קורינתים א׳. ט״ו:51, 52) איזה נס מדהים!
15, 16. (א) איזה משל סיפר ישוע בלוקס י״ט:11–15, ולאיזו מטרה? (ב) כיצד התגשמה נבואה זו?
15 פעם אחת, כאשר בישר ישוע על מלכות אלהים לקבוצת אנשים שנהו אחריו, השתמש הוא במשל כדי לעזור להם לתקן את דעותיהם המוטעות. אנו קוראים: ”הם חשבו כי מיד תגלה מלכות האלהים. לפיכך אמר: ’איש אציל אחד הלך אל ארץ רחוקה לקבל סמכות למלוכה ולשוב לארצו. קודם לכן קרא לעשרת עבדיו, נתן להם עשרה מנים ואמר להם, ’סחרו עד בואי’. ... אחרי שקיבל את המלוכה חזר וציווה לקרוא אליו את העבדים אשר נתן להם את הכסף, כדי לדעת מה הרוויח כל אחד במסחרו’”. — לוקס י״ט:11–15.
16 ישוע היה אותו ”איש” שהלך אל השמים, ’הארץ הרחוקה’ לקבל שם את המלכות. מלכות זו ניתנה לו בשנת 1914. זמן קצר לאחר מכן, דרש המשיח, בתור מלך, דין וחשבון ממאמיניו המוצהרים לבדוק מה עשו כדי לדאוג לענייני המלכות שהופקדו בידיהם. מספר מצומצם של נאמנים נבחרו לקבל את שבחי האדון: ”יפה, עבד טוב! הואיל והיית נאמן במעט מזער, הייה שליט על עשר ערים”. (לוקס י״ט:17) עת זו של נוכחות המשיח התאפיינה בפעילות נמרצת של בשורת המלכות, כולל ההכרזה על משפטי אלהים נגד הרשעים, וההשגחה על עבודה זו שהיתה בתחומי הסמכות שהופקדה בידי ’העבד הטוב’.
הטפה בקנה־מידה כלל־עולמי
17. איזו שמחה מאפיינת את הפארוסיה?
17 מה עוד יתרחש במרוצת אותה פארוסיה? תהא זו עת של שמחה רבה בפעילות ההטפה ובעזרה לאנשים חדשים להתכונן להישרדות מהצרה הגדולה הקרבה ובאה. הללו מבין ’ההמון הרב’, המסייעים לשארית, הופכים ”לאיגרות שבח”. (ההתגלות ז׳:9; קורינתים ב׳. ג׳:1–3) פאולוס מזכיר את השמחה הכרוכה בעבודת קציר זו באמרו: ”כי מי תקוותנו ושמחתנו ועטרת תהילתנו לנוכח אדוננו ישוע בבואו [פארוסיה], מי אם לא אתם?” — תסלוניקים א׳. ב׳:19.
הישמר טהור ובלי דופי
18. (א) איזו תפילה מפי פאולוס מתייחסת לפארוסיה? (ב) איזו רוח על כולנו לגלות במרוצת עת זו, ובאילו דרכים?
18 כמו־כן, פאולוס התפלל לקידושם של אלה החיים במרוצת עת זו של נוכחות המשיח. ”יקדש אתכם אלהי השלום קדושה שלימה ותישמר שלימות רוחכם ונפשכם וגופכם, להיות בלי דופי בבוא [פארוסיה] אדוננו ישוע המשיח”. (תסלוניקים א׳. ה׳:23) אכן, כיום, בין אם אנו חלק מהשארית המשוחה או מהמספר הגדול של ’הצאן האחרות’, רוח שיתוף הפעולה קושרת אותנו יחדיו בנאמנות כדי שנוכל להמשיך להיות טהורים ובלי דופי בתקופה מיוחדת זו. בנוסף לכך, עלינו לגלות אורך־רוח. השליח יעקב כתב: ”לכן, אחי, התאזרו אורך־רוח עד בוא [פארוסיה] האדון. ... כוננו את לבבכם, כי קרבה ביאת [פארוסיה] האדון”. — יעקב ה׳:7, 8.
19. איזו אזהרה השמיע פטרוס בנוגע לפארוסיה, וכיצד עלינו להגיב?
19 השליח פטרוס גם הוא התייחס אלינו החיים בתקופה הנוכחית. הוא הזהירנו מפני לגלגנים, שמספרם רב בכל רחבי תבל. פטרוס מציין: ”וקודם כל דעו זאת, שבאחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים ויתלוצצו לאמר: ’איפה בואו [פארוסיה] המובטח? הרי מאז שמתו האבות הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!’” (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4) חרף שכיחותם של לצים במרוצת תקופת נוכחותו של המשיח, משרתי יהוה ממשיכים להאיר כמאורות העולם, לישועת רבים.
(מקור המאמר: 1993/5/1)
שאלות חזרה
◻ כיצד זכו משרתי אלהים להארה הדרגתית ביחס לפארוסיה?
◻ כיצד התגשמה הנבואה שבמתי כ״ד:4–8?
◻ כיצד שיתפו פעולה המלאכים עם המשיח המוכתר?
◻ איזה נס מדהים נראה שהתלווה לפארוסיה?
◻ איזו שמחה מורגשת בתקופה זו, ומי שותפים לה?