בואו של ישוע או נוכחות ישוע — איזה מהם?‏

‏”‏מה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

1.‏ איזה תפקיד מילאו השאלות בשירותו של ישוע?‏

השאלות ששאל ישוע במיומנות גרמו לתלמידיו לחשוב ואף לשקול דברים מהיבטים חדשים (‏מרקוס י״ב:‏35–37;‏ לוקס ו׳:‏9;‏ ט׳:‏20;‏ כ׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נוכל להיות אסירי־תודה על שהוא גם השיב על שאלות.‏ תשובותיו שפכו אור על אמיתות שאלמלא עשה כן,‏ לא היינו יכולים לדעת אותן או להבינן (‏מרקוס ז׳:‏17–23;‏ ט׳:‏11–13;‏ י׳:‏10–12;‏ י״ב:‏18–27‏)‏.‏

2.‏ לאיזו שאלה עלינו לשית לבנו כיום?‏

² במתי כ״ד:‏3 מופיעה אחת השאלות החשובות ביותר שאי־פעם זכו למענה מפי ישוע.‏ כאשר חייו עלי־אדמות קרבו אל קצם,‏ הזהיר ישוע שבית־המקדש בירושלים עתיד להיחרב,‏ מאורע שיציין את קץ הסדר היהודי.‏ הכתוב במתי מוסיף:‏ ”‏כאשר ישב על הר הזיתים,‏ ניגשו אליו התלמידים לבדם,‏ ואמרו:‏ ’‏מתי יהיו דברים אלה,‏ ומה יהיה אות הנוכחות שלך [‏”‏בואך”‏,‏ דל׳‏‏]‏ ושל סיום סדר־הדברים?‏’‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

3,‏ 4.‏ איזה הבדל חשוב קיים באופן שבו מתרגמים תרגומי המקרא את אחת ממילות המפתח במתי כ״ד:‏3‏?‏

³ מיליוני קוראים של המקרא תמהו,‏ ’‏מדוע שאלו התלמידים שאלה זו,‏ ומדוע תשובת ישוע נוגעת לי?‏’‏ בתשובתו,‏ דיבר ישוע על הלבלוב המצביע על כך שהקיץ ”‏קרוב”‏ (‏מתי כ״ד:‏32,‏ 33‏)‏.‏ לכן,‏ כנסיות רבות מלמדות שהשליחים ביקשו אות ל’‏בואו’‏ של ישוע,‏ אות המוכיח ששיבתו קרובה.‏ לטענתן,‏ ב’‏בואו’‏ ייקח את המשיחיים השמיימה ואז יביא את קץ העולם.‏ האם אתה מאמין שהשקפה זו נכונה?‏

⁴ במקום להשתמש בתרגום המילה ’‏בוא’‏,‏ תרגומי מקרא אחדים,‏ לרבות תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש מזכירים את המילה ”‏נוכחות”‏.‏ הייתכן שנושא השאלה של השליחים ותשובת ישוע שונים מן הדברים הנלמדים בכנסיות?‏ מה בעצם שאלו התלמידים?‏ ומה היתה תשובת ישוע?‏

מה שאלו התלמידים?‏

5,‏ 6.‏ מה ניתן להסיק שהיתה כוונת השליחים כששאלו את השאלה המופיעה במתי כ״ד:‏3‏?‏

⁵ מבחינת דברי ישוע בנושא המקדש עולה שסביר להניח כי התלמידים התכוונו לסדר היהודי כששאלו לגבי ’‏אות בואו וקץ העולם [‏מילולית,‏ ”‏עידן”‏]‏’‏.‏ (‏השווה עם השימוש במילה ”‏עולם”‏ בקורינתים א׳.‏ י׳:‏11 ובגלטים א׳:‏4‏.‏)‏

⁶ בשלב זה,‏ הבנת השליחים את הוראתו של ישוע היתה חלקית בלבד.‏ קודם לכן,‏ סברו ”‏כי מייד תיגלה מלכות האלוהים”‏ (‏לוקס י״ט:‏11;‏ מתי ט״ז:‏21–23;‏ מרקוס י׳:‏35–40‏)‏.‏ אפילו לאחר הדיון בהר הזיתים,‏ אך לפני הימשחם ברוח־הקודש,‏ שאלו אם ישוע עומד להשיב באותה עת את המלכות לישראל (‏מעשי־השליחים א׳:‏6‏)‏.‏

7.‏ מדוע שאלו השליחים את ישוע לגבי תפקידו העתידי?‏

⁷ אך הם ידעו שהוא עומד לעזוב,‏ משום שזמן קצר קודם לכן אמר:‏ ”‏רק עוד מעט־קט האור בקרבכם.‏ הייו מתהלכים בעוד האור מאיר לכם”‏ (‏יוחנן י״ב:‏35;‏ לוקס י״ט:‏12–27‏)‏.‏ לכן הם בהחלט יכלו לתמוה,‏ ’‏אם ישוע עומד לעזוב,‏ כיצד נזהה את שיבתו?‏’‏ כאשר הוא הופיע כמשיח,‏ רוב האנשים לא זיהו אותו.‏ וכעבור יותר משנה,‏ עדיין התעוררו שאלות אם הוא האיש שיקיים את כל הנבואות על המשיח (‏מתי י״א:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אם כן,‏ היה בסיס מוצדק לשאלת השליחים לגבי העתיד.‏ אך,‏ שוב,‏ האם הם ביקשו אות לכך שהוא יבוא במהרה או שמא ביקשו דבר שונה?‏

8.‏ באיזו שפה,‏ קרוב לוודאי,‏ התנהלה השיחה עם ישוע?‏

⁸ דמיין לעצמך שהיית ציפור כנף המקשיבה לשיחה המתנהלת על הר הזיתים.‏ (‏השווה קהלת י׳:‏20‏.‏)‏ קרוב לוודאי שהיית שומע שהשיחה בין ישוע והשליחים התנהלה בעברית (‏מרקוס י״ד:‏70;‏ יוחנן ה׳:‏2;‏ י״ט:‏17,‏ 20;‏ מעשי־השליחים כ״א:‏40‏)‏.‏ אך מתקבל על הדעת שהם שלטו גם בשפה היוונית.‏

הדברים שכתב מתי — ביוונית

9.‏ על מה מתבססים מרבית תרגומי המקרא בני־זמננו של ספר מתי?‏

⁹ מקורות מן המאה השנייה לספירה מעידים,‏ כי בתחילה מתי כתב את ספר הבשורה שלו בעברית.‏ ככל הנראה מאוחר יותר,‏ הוא כתב אותו ביוונית.‏ כתבי־יד רבים של הבשורה על־פי מתי ביוונית הגיעו לידינו,‏ והם משמשים בסיס לתרגום הספר לשפות המדוברות כיום.‏ מה כתב מתי ביוונית לגבי השיחה שהתנהלה בהר הזיתים?‏ ומה כתב בקשר לשאלת התלמידים ולתשובת ישוע לגבי ’‏נוכחותו’‏ או ’‏בואו’‏?‏

10.‏ (‏א)‏ איזו מילה ביוונית שמשמעותה ’‏לבוא’‏ שכיחה בספר מתי,‏ ומה הן משמעויותיה?‏ (‏ב)‏ איזו מילה אחרת ביוונית מעניינת אותנו?‏

¹⁰ בעשרים ושלושה הפרקים הראשונים של ספר מתי,‏ אנו נתקלים יותר מ־80 פעם בפועל שכיח בשפה היוונית שמשמעותו ”‏בוא”‏,‏ אֵרְחוֹמָאי.‏ לעתים קרובות טמונה בפועל המשמעות של ’‏מתקרב’‏ או ’‏מגיע’‏,‏ כנאמר ביוחנן א׳:‏47‏:‏ ”‏כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו”‏.‏ בהתאם לשימוש־הלשון,‏ משמעותו האפשרית של הפועל אֵרְחוֹמָאי היא ’‏בא’‏,‏ ’‏הלך’‏,‏ ’‏הגיע’‏ או ’‏יצא לדרך’‏ (‏מתי ב׳:‏8,‏ 11;‏ ח׳:‏28;‏ יוחנן ד׳:‏25,‏ 27,‏ 45;‏ כ׳:‏4,‏ 8;‏ מעשי־השליחים ח׳:‏40;‏ י״ג:‏51‏)‏.‏ אך במתי כ״ד:‏3,‏ 27,‏ 37,‏ 39‏,‏ מתי הזכיר מילה אחרת,‏ שם־עצם שאינו מופיע בשום מקום אחר בספרי הבשורה:‏ פארוסיה.‏ מאחר שאלוהים האציל מרוחו על כותבי המקרא,‏ מדוע הניע את מתי לבחור במילה יוונית זו בפסוקים אלו בכותבו את ספר הבשורה שלו ביוונית?‏ מה משמע הדבר,‏ ומדוע נרצה לדעת זאת?‏

11.‏ (‏א)‏ מהי משמעות המילה פארוסיה?‏ (‏ב)‏ כיצד דוגמאות מתוך כתבי יוסף בן מתתיהו תומכות בהבנתנו את המילה פארוסיה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹¹ בקיצור ולעניין,‏ משמעות המילה פארוסיה היא ”‏נוכחות”‏.‏ s Expository Dictionary of New Testament Words’‏Vine (‏המילון הפרשני למילים בברית החדשה מאת ווין)‏ מציין:‏ ”‏פארוסיה,‏ .‏.‏.‏ מילולית,‏ פָּארָא היא נוכחות ואוּסִיָה היא להיות (‏נגזר מאֵימִי,‏ להיות)‏,‏ מצביעה הן על ההופעה והן על הנוכחות הנובעת ממנה.‏ למשל,‏ באיגרת שנכתבה על פפירוס,‏ גברת אחת מסבירה כי הפארוסיה שלה נחוצה במקום מסוים לטיפול בעניינים הקשורים לרכושה”‏.‏ לקסיקונים אחרים מסבירים שפארוסיה מציינת ’‏ביקור של שליט’‏.‏ לפיכך,‏ אין מדובר רק במועד הופעתו,‏ אלא בנוכחות הנמשכת מרגע הופעתו ואילך.‏ מעניין לציין כי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו,‏ בן־דורם של השליחים,‏ הזכיר את המילה פארוסיה במובן זה.‏a

12.‏ כיצד המקרא עצמו עוזר לנו להבין את משמעות המילה פארוסיה?‏

¹² הספרות העתיקה תומכת בבירור במשמעות ”‏נוכחות”‏,‏ עם זאת המשיחיים מעוניינים במיוחד להבין כיצד דבר־אלוהים משתמש במילה פארוסיה‏.‏ במשמעות זהה — נוכחות.‏ אנו רואים זאת מתוך דוגמאות מאיגרות פאולוס.‏ למשל,‏ הוא כתב לפיליפים:‏ ”‏כשם שצייתם תמיד,‏ לא רק כמו בעת נוכחותי,‏ אלא על אחת כמה וכמה כעת,‏ בהעדרי — הישמעו עתה,‏ וביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם”‏.‏ הוא גם דיבר על הישארותו עימם כדי שיוכלו לשמוח ’‏בגלל נוכחותו [‏פארוסיה‏]‏ שוב עימהם’‏ (‏פיליפים א׳:‏25,‏ 26;‏ ב׳:‏12‏)‏.‏ בתרגומים אחרים נאמר ”‏כאשר אשובה אליכם”‏ (‏גינ׳‏‏)‏;‏ ”‏בשובי לבוא אליכם”‏ (‏דל׳‏‏)‏;‏ ו”‏בהיותי שוב עימכם”‏ (‏הברית החדשה של המאה העשרים‏)‏.‏ בקורינתים ב׳.‏ י׳:‏10,‏ 11‏,‏ הראה פאולוס את הניגוד בין ’‏עומדו לפניהם בגופו’‏ ובין ’‏העדרו’‏.‏ בדוגמאות אלה ברור שלא דיבר על הרגע שבו הופיע או הגיע;‏ הוא הזכיר את המילה פארוסיה במובן של היותו נוכח.‏b (‏השווה קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏17‏.‏)‏ אם כן,‏ מה באשר לאזכורים של הפארוסיה של ישוע?‏ האם משמעם ”‏בואו”‏ או שמא הם מעידים על נוכחות ממושכת?‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מדוע עלינו להסיק שפארוסיה משתרעת על פני תקופה?‏ (‏ב)‏ מה יש לציין לגבי אורך הפארוסיה של ישוע?‏

¹³ משיחיים משוחי־רוח בימי פאולוס התעניינו בפארוסיה של ישוע.‏ אך פאולוס הזהירם שלא ’‏ימהרו לאבד את עשתונותיהם’‏.‏ תחילה חייב להופיע ”‏איש הרשע”‏,‏ שהתגלה ככמורת הנצרות.‏ פאולוס כתב כי ‏”‏ביאתו [‏של הרָשע]‏ היא בהתאם לפעולת השטן,‏ מלווה בכל גבורה,‏ באותות ובמופתי שקר”‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏2,‏ 3,‏ 9‏)‏.‏ ברור שהפארוסיה,‏ דהיינו הנוכחות,‏ של ”‏איש הרשע”‏ לא היתה רק הופעה לזמן קצר;‏ היא נועדה להשתרע על תקופה שבמהלכה תניב אותות ומופתי שקר.‏ מדוע חשוב הדבר?‏

¹⁴ תן דעתך לפסוק הקודם:‏ ”‏ואז יתגלה הרָשָע אשר האדון ימית אותו ברוח פיו ויכלהו בהופעת בואו [‏נוכחותו,‏ ע״ח‏]‏”‏.‏ כשם שנוכחות ”‏איש הרשע”‏ נועדה להימשך פרק זמן מסוים,‏ כן נוכחות ישוע תימשך תקופה מסוימת ותגיע לשיאה בהשמדת ”‏בן האבדון”‏ הרשע (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏8‏)‏.‏

היבטים בשפה העברית

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ איזו מילה מוזכרת בתרגומים רבים לעברית של ספר מתי?‏ (‏ב)‏ איזה שימוש יש לפועל בוא בכתבי־הקודש?‏

¹⁵ כפי שציינו,‏ ככל הנראה מתי כתב את ספר הבשורה שלו קודם בשפה העברית.‏ אם כן,‏ באיזו מילה עברית השתמש במתי כ״ד:‏3,‏ 27,‏ 37,‏ 39‏?‏ תרגומים של ספר מתי לעברית של ימינו משתמשים בהטיית המילה בוא הן בשאלת השליחים והן בתשובת ישוע.‏ ככתוב:‏ ”‏מה הוא אות בואך וקץ העולם?‏”‏ וכן,‏ ”‏כימי נוח כן יהיה בואו של בן־האדם”‏ (‏מתי כ״ד:‏3,‏ 37‏)‏.‏ מהי משמעות המילה בוא?‏

¹⁶ אף שלפועל בוא בעברית משמעויות שונות,‏ ביסודו של דבר משמעותו היא להגיע.‏ Theological Dictionary of the Old Testament (‏מילון תיאולוגי של הברית החדשה)‏ מציין:‏ ’‏בהופיעו 532,‏2 פעם בתנ״ך,‏ בוא הוא אחד הפעלים השכיחים ביותר והפועל העיקרי לתיאור תנועה’‏ (‏בראשית ז׳:‏1,‏ 13;‏ שמות י״ב:‏25;‏ כ״ח:‏35;‏ שמואל ב׳.‏ י״ט:‏31;‏ מלכים ב׳.‏ י׳:‏21;‏ תהלים ס״ה:‏3;‏ ישעיהו א׳:‏23;‏ יחזקאל י״א:‏16;‏ דניאל ט׳:‏13;‏ עמוס ח׳:‏11‏)‏.‏ אם ישוע והשליחים אכן הזכירו מילה בעלת קשת כה רחבה של משמעויות,‏ הרי שהמובן עלול להיות מוטל בספק.‏ אך האם אכן הזכירו מילה זו?‏

17.‏ (‏א)‏ מדוע תרגומים לעברית של ימינו אינם משקפים בהכרח את הדברים שישוע והשליחים אמרו?‏ (‏ב)‏ באיזה מקור אחר ניתן למצוא רמז למילה שבה השתמשו ישוע והשליחים,‏ ומאיזו סיבה נוספת אנו מתעניינים במקור זה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹⁷ זכור,‏ כי ספרי הבשורה בעברית הם רק תרגומים לעברית של ימינו,‏ וייתכן שאינם משקפים במדויק את הדברים שכתב מתי במקור בעברית.‏ עובדה היא שישוע יכול היה להזכיר מילה שונה מבוא,‏ מילה המתאימה למשמעות של פארוסיה.‏ אנו מבינים זאת מהספר ששמו Hebrew Gospel of Matthew (‏ספר הבשורה של מתי בעברית)‏ שיצא לאור ב־1995 מאת פרופסור ג׳ורג׳ האוארד.‏ הספר התמקד בפולמוס מן המאה ה־14 נגד הנצרות,‏ שכתב הרופא היהודי שם טוב בן יצחק אֶבֶן שַפְּרוּט.‏ תעודה זו הציגה נוסח עברי של ספר הבשורה של מתי.‏ יש ראיות לכך שהנוסח שהיה בידי שם טוב לא היה תרגום בן־זמנו מלטינית או מיוונית,‏ אלא נוסח עתיק מאוד שנכתב במקור בעברית.‏c לפיכך,‏ הדבר עשוי לקרב אותנו לדברים שנאמרו על הר הזיתים.‏

18.‏ איזו מילה מעניינת בעברית מזכיר שם טוב,‏ ומה משמעותה?‏

¹⁸ במתי כ״ד:‏3,‏ 27,‏ 39‏,‏ הנוסח של שם טוב אינו מזכיר את הפועל בוא.‏ תחת זאת,‏ הוא משתמש בשם העצם הנגזר ממנו,‏ ביאה.‏ שם עצם זה מופיע בתנ״ך רק ביחזקאל ח׳:‏5‏,‏ ושם משמעותו היא ”‏כניסה”‏.‏ במקום לתאר את פעולת הכְּניסה,‏ המילה ביאה מתייחסת בפסוק זה לפתח של בניין;‏ כשאתה נמצא בכניסת הבניין או על הסף,‏ אתה בעצם בתוכו.‏ כמו־כן,‏ תעודות דתיות לא־מקראיות הנמנות עם מגילות ים־המלח מזכירות פעמים רבות את המילה ביאה במשמעות של הגעה או התחלת ביצוע תפקידי כהונה.‏ (‏ראה דברי־הימים א׳.‏ כ״ד:‏3–19;‏ לוקס א׳:‏5,‏ 8,‏ 23‏.‏)‏ נוסח הפשיטתא בארמית עם תרגום עברי שיצא לאור בשנת 1986,‏ מזכיר את המילה ביאה במתי כ״ד:‏3,‏ 27,‏ 37,‏ 39‏.‏ אם כן,‏ יש ראיה לכך שבימי קדם,‏ שם העצם ביאה הכיל משמעות שונה במידת־מה מן הפועל בוא המוזכר במקרא.‏ מדוע הדבר מעניין אותנו?‏

19.‏ אם ישוע והשליחים הזכירו את המילה ביאה,‏ מה ניתן להסיק מכך?‏

¹⁹ ייתכן שבשאלת התלמידים ובתשובת ישוע הוזכר שם העצם ביאה‏.‏ גם אם השליחים התכוונו לשאול רק על הגעתו העתידית של ישוע,‏ אולי המשיח הזכיר ביאה כדי לכלול יותר מכפי שסברו.‏ אפשר שישוע התייחס אל ביאתו ככניסה לתפקיד חדש;‏ הופעתו עתידה להיות תחילת כהונתו בתפקידו החדש.‏ הדבר תואם את משמעות המילה פארוסיה,‏ שאותה הזכיר מתי לאחר מכן.‏ מטבע הדברים,‏ שימוש מעין זה במילה ביאה תומך בדברים שמלמדים עדי־יהוה זה זמן רב,‏ שה”‏אות”‏ המורכב שנתן ישוע נועד לשקף את נוכחותו.‏

ציפייה לשיא נוכחותו

20,‏ 21.‏ מה ניתן ללמוד מהערת ישוע לגבי ימי נוח?‏

²⁰ הדברים שאנו לומדים על נוכחות ישוע אמורים להשפיע השפעה ישירה על חיינו ועל ציפיותינו.‏ ישוע עודד את תלמידיו לשמור על עירנותם.‏ הוא נתן להם אות כדי שיוכלו לזהות את נוכחותו,‏ אף שהרוב לא יבחינו בה:‏ ”‏כימי נוח כן יהיה בואו [‏”‏נוכחותו”‏,‏ ע״ח‏]‏ של בן־האדם.‏ כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את הכל,‏ כך יהיה גם בואו [‏”‏נוכחותו”‏,‏ ע״ח‏]‏ של בן־האדם”‏ (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏

²¹ בימי נוח,‏ מרבית האנשים בני דורו פשוט המשיכו לעסוק בענייניהם השוטפים.‏ ישוע חזה כי כן יהיה ”‏בואו [‏”‏נוכחותו”‏,‏ ע״ח‏]‏ של בן האדם”‏.‏ אפשר שהאנשים שסבבו את נוח חשו כי מאומה לא יקרה.‏ ידוע לך שלא כך היה.‏ הימים ההם,‏ אשר נמשכו תקופה מסוימת,‏ הובילו לשיא,‏ ”‏בא המבול וסחף את הכל”‏.‏ לוקס מזכיר תיאור דומה שבו השווה ישוע בין ”‏ימי נוח”‏ ובין ”‏ימי בן האדם”‏.‏ ישוע הזהיר:‏ ”‏כך יהיה ביום שיתגלה בן־האדם”‏ (‏לוקס י״ז:‏26–30‏)‏.‏

22.‏ מדוע עלינו להתעניין במיוחד בנבואת ישוע במתי פרק כ״ד‏?‏

²² כל הדברים הללו עוטים משמעות מיוחדת עבורנו החיים כיום,‏ בעת שבה אנו מזהים את המאורעות שחזה ישוע — מלחמות,‏ רעידות־אדמה,‏ מגיפות,‏ רעב ורדיפת תלמידיו (‏מתי כ״ד:‏7–9;‏ לוקס כ״א:‏10–12‏)‏.‏ תנאים אלה החלו לשרור מאז הסכסוך ששינה את פני ההיסטוריה ללא היכר,‏ היינו מלחמת־העולם הראשונה,‏ אף שהם נחשבים בעיני רוב האנשים כהשתלשלות טבעית של ההיסטוריה.‏ אולם,‏ משיחיים אמיתיים מבינים את משמעותם של מאורעות הרי־חשיבות אלה,‏ בדיוק כשם שאנשים עירניים מבינים שלבלוב התאנה מעיד כי הקיץ קרוב.‏ ישוע יעץ:‏ ”‏כן גם כשתראו את הדברים האלה מתקיימים,‏ דעו כי קרובה מלכות האלוהים”‏ (‏לוקס כ״א:‏31‏)‏.‏

23.‏ לגבי מי יש לדברי ישוע במתי פרק כ״ד משמעות מיוחדת,‏ ומדוע?‏

²³ חלק ניכר מתשובתו של ישוע על הר הזיתים היה מיועד לתלמידיו.‏ הם אלה שנועדו ליטול חלק בפעילות מצילת־החיים של הכרזת הבשורה הטובה בכל הארץ לפני בוא הקץ.‏ הם אלה שנועדו להבין ש”‏השיקוץ המשומם.‏.‏.‏ עומד במקום קדוש”‏.‏ בתגובה לדבריו,‏ עליהם ’‏לנוס’‏ לפני פרוץ הצרה הגדולה.‏ והם נועדו להיות אלה שיושפעו במיוחד מהמילים שהוסיף ישוע:‏ ”‏אילולא קוצרו הימים ההם לא היה ניצל כל בשר,‏ אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם”‏ (‏מתי כ״ד:‏9,‏ 14–22‏)‏.‏ אך מה היתה משמעות מילים שקולות אלה,‏ ומדוע ניתן לומר שהן מספקות לנו יסוד לאושר,‏ ביטחון ומסירות רבים יותר?‏ המאמר הבא,‏ המתמקד במתי כ״ד:‏22‏,‏ ישיב על שאלות אלה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע חשוב להבין את ההבדל הקיים בין תרגומי המקרא באשר לכתוב במתי כ״ד:‏3‏?‏

◻ מהי משמעות המילה פארוסיה,‏ ומדוע היא מעניינת אותנו?‏

◻ איזו הקבלה אפשרית קיימת בין מתי כ״ד:‏3 ביוונית ובעברית?‏

◻ איזה גורם חשוב לגבי אורך התקופה הנידונה עלינו לדעת כדי להבין את מתי פרק כ״ד‏?‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

הר הזיתים המשקיף על ירושלים