בואו של ישוע או נוכחות ישוע — איזה מהם?
”מה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?” (מתי כ״ד:3, ע״ח).
1. איזה תפקיד מילאו השאלות בשירותו של ישוע?
השאלות ששאל ישוע במיומנות גרמו לתלמידיו לחשוב ואף לשקול דברים מהיבטים חדשים (מרקוס י״ב:35–37; לוקס ו׳:9; ט׳:20; כ׳:3, 4). נוכל להיות אסירי־תודה על שהוא גם השיב על שאלות. תשובותיו שפכו אור על אמיתות שאלמלא עשה כן, לא היינו יכולים לדעת אותן או להבינן (מרקוס ז׳:17–23; ט׳:11–13; י׳:10–12; י״ב:18–27).
2. לאיזו שאלה עלינו לשית לבנו כיום?
2 במתי כ״ד:3 מופיעה אחת השאלות החשובות ביותר שאי־פעם זכו למענה מפי ישוע. כאשר חייו עלי־אדמות קרבו אל קצם, הזהיר ישוע שבית־המקדש בירושלים עתיד להיחרב, מאורע שיציין את קץ הסדר היהודי. הכתוב במתי מוסיף: ”כאשר ישב על הר הזיתים, ניגשו אליו התלמידים לבדם, ואמרו: ’מתי יהיו דברים אלה, ומה יהיה אות הנוכחות שלך [”בואך”, דל׳] ושל סיום סדר־הדברים?’” (מתי כ״ד:3, ע״ח).
3, 4. איזה הבדל חשוב קיים באופן שבו מתרגמים תרגומי המקרא את אחת ממילות המפתח במתי כ״ד:3?
3 מיליוני קוראים של המקרא תמהו, ’מדוע שאלו התלמידים שאלה זו, ומדוע תשובת ישוע נוגעת לי?’ בתשובתו, דיבר ישוע על הלבלוב המצביע על כך שהקיץ ”קרוב” (מתי כ״ד:32, 33). לכן, כנסיות רבות מלמדות שהשליחים ביקשו אות ל’בואו’ של ישוע, אות המוכיח ששיבתו קרובה. לטענתן, ב’בואו’ ייקח את המשיחיים השמיימה ואז יביא את קץ העולם. האם אתה מאמין שהשקפה זו נכונה?
4 במקום להשתמש בתרגום המילה ’בוא’, תרגומי מקרא אחדים, לרבות תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש מזכירים את המילה ”נוכחות”. הייתכן שנושא השאלה של השליחים ותשובת ישוע שונים מן הדברים הנלמדים בכנסיות? מה בעצם שאלו התלמידים? ומה היתה תשובת ישוע?
מה שאלו התלמידים?
5, 6. מה ניתן להסיק שהיתה כוונת השליחים כששאלו את השאלה המופיעה במתי כ״ד:3?
5 מבחינת דברי ישוע בנושא המקדש עולה שסביר להניח כי התלמידים התכוונו לסדר היהודי כששאלו לגבי ’אות בואו וקץ העולם [מילולית, ”עידן”]’. (השווה עם השימוש במילה ”עולם” בקורינתים א׳. י׳:11 ובגלטים א׳:4.)
6 בשלב זה, הבנת השליחים את הוראתו של ישוע היתה חלקית בלבד. קודם לכן, סברו ”כי מייד תיגלה מלכות האלוהים” (לוקס י״ט:11; מתי ט״ז:21–23; מרקוס י׳:35–40). אפילו לאחר הדיון בהר הזיתים, אך לפני הימשחם ברוח־הקודש, שאלו אם ישוע עומד להשיב באותה עת את המלכות לישראל (מעשי־השליחים א׳:6).
7. מדוע שאלו השליחים את ישוע לגבי תפקידו העתידי?
7 אך הם ידעו שהוא עומד לעזוב, משום שזמן קצר קודם לכן אמר: ”רק עוד מעט־קט האור בקרבכם. הייו מתהלכים בעוד האור מאיר לכם” (יוחנן י״ב:35; לוקס י״ט:12–27). לכן הם בהחלט יכלו לתמוה, ’אם ישוע עומד לעזוב, כיצד נזהה את שיבתו?’ כאשר הוא הופיע כמשיח, רוב האנשים לא זיהו אותו. וכעבור יותר משנה, עדיין התעוררו שאלות אם הוא האיש שיקיים את כל הנבואות על המשיח (מתי י״א:2, 3). אם כן, היה בסיס מוצדק לשאלת השליחים לגבי העתיד. אך, שוב, האם הם ביקשו אות לכך שהוא יבוא במהרה או שמא ביקשו דבר שונה?
8. באיזו שפה, קרוב לוודאי, התנהלה השיחה עם ישוע?
8 דמיין לעצמך שהיית ציפור כנף המקשיבה לשיחה המתנהלת על הר הזיתים. (השווה קהלת י׳:20.) קרוב לוודאי שהיית שומע שהשיחה בין ישוע והשליחים התנהלה בעברית (מרקוס י״ד:70; יוחנן ה׳:2; י״ט:17, 20; מעשי־השליחים כ״א:40). אך מתקבל על הדעת שהם שלטו גם בשפה היוונית.
הדברים שכתב מתי — ביוונית
9. על מה מתבססים מרבית תרגומי המקרא בני־זמננו של ספר מתי?
9 מקורות מן המאה השנייה לספירה מעידים, כי בתחילה מתי כתב את ספר הבשורה שלו בעברית. ככל הנראה מאוחר יותר, הוא כתב אותו ביוונית. כתבי־יד רבים של הבשורה על־פי מתי ביוונית הגיעו לידינו, והם משמשים בסיס לתרגום הספר לשפות המדוברות כיום. מה כתב מתי ביוונית לגבי השיחה שהתנהלה בהר הזיתים? ומה כתב בקשר לשאלת התלמידים ולתשובת ישוע לגבי ’נוכחותו’ או ’בואו’?
10. (א) איזו מילה ביוונית שמשמעותה ’לבוא’ שכיחה בספר מתי, ומה הן משמעויותיה? (ב) איזו מילה אחרת ביוונית מעניינת אותנו?
10 בעשרים ושלושה הפרקים הראשונים של ספר מתי, אנו נתקלים יותר מ־80 פעם בפועל שכיח בשפה היוונית שמשמעותו ”בוא”, אֵרְחוֹמָאי. לעתים קרובות טמונה בפועל המשמעות של ’מתקרב’ או ’מגיע’, כנאמר ביוחנן א׳:47: ”כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו”. בהתאם לשימוש־הלשון, משמעותו האפשרית של הפועל אֵרְחוֹמָאי היא ’בא’, ’הלך’, ’הגיע’ או ’יצא לדרך’ (מתי ב׳:8, 11; ח׳:28; יוחנן ד׳:25, 27, 45; כ׳:4, 8; מעשי־השליחים ח׳:40; י״ג:51). אך במתי כ״ד:3, 27, 37, 39, מתי הזכיר מילה אחרת, שם־עצם שאינו מופיע בשום מקום אחר בספרי הבשורה: פארוסיה. מאחר שאלוהים האציל מרוחו על כותבי המקרא, מדוע הניע את מתי לבחור במילה יוונית זו בפסוקים אלו בכותבו את ספר הבשורה שלו ביוונית? מה משמע הדבר, ומדוע נרצה לדעת זאת?
11. (א) מהי משמעות המילה פארוסיה? (ב) כיצד דוגמאות מתוך כתבי יוסף בן מתתיהו תומכות בהבנתנו את המילה פארוסיה? (ראה הערת שוליים.)
11 בקיצור ולעניין, משמעות המילה פארוסיה היא ”נוכחות”. s Expository Dictionary of New Testament Words’Vine (המילון הפרשני למילים בברית החדשה מאת ווין) מציין: ”פארוסיה, ... מילולית, פָּארָא היא נוכחות ואוּסִיָה היא להיות (נגזר מאֵימִי, להיות), מצביעה הן על ההופעה והן על הנוכחות הנובעת ממנה. למשל, באיגרת שנכתבה על פפירוס, גברת אחת מסבירה כי הפארוסיה שלה נחוצה במקום מסוים לטיפול בעניינים הקשורים לרכושה”. לקסיקונים אחרים מסבירים שפארוסיה מציינת ’ביקור של שליט’. לפיכך, אין מדובר רק במועד הופעתו, אלא בנוכחות הנמשכת מרגע הופעתו ואילך. מעניין לציין כי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, בן־דורם של השליחים, הזכיר את המילה פארוסיה במובן זה.a
12. כיצד המקרא עצמו עוזר לנו להבין את משמעות המילה פארוסיה?
12 הספרות העתיקה תומכת בבירור במשמעות ”נוכחות”, עם זאת המשיחיים מעוניינים במיוחד להבין כיצד דבר־אלוהים משתמש במילה פארוסיה. במשמעות זהה — נוכחות. אנו רואים זאת מתוך דוגמאות מאיגרות פאולוס. למשל, הוא כתב לפיליפים: ”כשם שצייתם תמיד, לא רק כמו בעת נוכחותי, אלא על אחת כמה וכמה כעת, בהעדרי — הישמעו עתה, וביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם”. הוא גם דיבר על הישארותו עימם כדי שיוכלו לשמוח ’בגלל נוכחותו [פארוסיה] שוב עימהם’ (פיליפים א׳:25, 26; ב׳:12). בתרגומים אחרים נאמר ”כאשר אשובה אליכם” (גינ׳); ”בשובי לבוא אליכם” (דל׳); ו”בהיותי שוב עימכם” (הברית החדשה של המאה העשרים). בקורינתים ב׳. י׳:10, 11, הראה פאולוס את הניגוד בין ’עומדו לפניהם בגופו’ ובין ’העדרו’. בדוגמאות אלה ברור שלא דיבר על הרגע שבו הופיע או הגיע; הוא הזכיר את המילה פארוסיה במובן של היותו נוכח.b (השווה קורינתים א׳. ט״ז:17.) אם כן, מה באשר לאזכורים של הפארוסיה של ישוע? האם משמעם ”בואו” או שמא הם מעידים על נוכחות ממושכת?
13, 14. (א) מדוע עלינו להסיק שפארוסיה משתרעת על פני תקופה? (ב) מה יש לציין לגבי אורך הפארוסיה של ישוע?
13 משיחיים משוחי־רוח בימי פאולוס התעניינו בפארוסיה של ישוע. אך פאולוס הזהירם שלא ’ימהרו לאבד את עשתונותיהם’. תחילה חייב להופיע ”איש הרשע”, שהתגלה ככמורת הנצרות. פאולוס כתב כי ”ביאתו [של הרָשע] היא בהתאם לפעולת השטן, מלווה בכל גבורה, באותות ובמופתי שקר” (תסלוניקים ב׳. ב׳:2, 3, 9). ברור שהפארוסיה, דהיינו הנוכחות, של ”איש הרשע” לא היתה רק הופעה לזמן קצר; היא נועדה להשתרע על תקופה שבמהלכה תניב אותות ומופתי שקר. מדוע חשוב הדבר?
14 תן דעתך לפסוק הקודם: ”ואז יתגלה הרָשָע אשר האדון ימית אותו ברוח פיו ויכלהו בהופעת בואו [נוכחותו, ע״ח]”. כשם שנוכחות ”איש הרשע” נועדה להימשך פרק זמן מסוים, כן נוכחות ישוע תימשך תקופה מסוימת ותגיע לשיאה בהשמדת ”בן האבדון” הרשע (תסלוניקים ב׳. ב׳:8).
היבטים בשפה העברית
15, 16. (א) איזו מילה מוזכרת בתרגומים רבים לעברית של ספר מתי? (ב) איזה שימוש יש לפועל בוא בכתבי־הקודש?
15 כפי שציינו, ככל הנראה מתי כתב את ספר הבשורה שלו קודם בשפה העברית. אם כן, באיזו מילה עברית השתמש במתי כ״ד:3, 27, 37, 39? תרגומים של ספר מתי לעברית של ימינו משתמשים בהטיית המילה בוא הן בשאלת השליחים והן בתשובת ישוע. ככתוב: ”מה הוא אות בואך וקץ העולם?” וכן, ”כימי נוח כן יהיה בואו של בן־האדם” (מתי כ״ד:3, 37). מהי משמעות המילה בוא?
16 אף שלפועל בוא בעברית משמעויות שונות, ביסודו של דבר משמעותו היא להגיע. Theological Dictionary of the Old Testament (מילון תיאולוגי של הברית החדשה) מציין: ’בהופיעו 532,2 פעם בתנ״ך, בוא הוא אחד הפעלים השכיחים ביותר והפועל העיקרי לתיאור תנועה’ (בראשית ז׳:1, 13; שמות י״ב:25; כ״ח:35; שמואל ב׳. י״ט:31; מלכים ב׳. י׳:21; תהלים ס״ה:3; ישעיהו א׳:23; יחזקאל י״א:16; דניאל ט׳:13; עמוס ח׳:11). אם ישוע והשליחים אכן הזכירו מילה בעלת קשת כה רחבה של משמעויות, הרי שהמובן עלול להיות מוטל בספק. אך האם אכן הזכירו מילה זו?
17. (א) מדוע תרגומים לעברית של ימינו אינם משקפים בהכרח את הדברים שישוע והשליחים אמרו? (ב) באיזה מקור אחר ניתן למצוא רמז למילה שבה השתמשו ישוע והשליחים, ומאיזו סיבה נוספת אנו מתעניינים במקור זה? (ראה הערת שוליים.)
17 זכור, כי ספרי הבשורה בעברית הם רק תרגומים לעברית של ימינו, וייתכן שאינם משקפים במדויק את הדברים שכתב מתי במקור בעברית. עובדה היא שישוע יכול היה להזכיר מילה שונה מבוא, מילה המתאימה למשמעות של פארוסיה. אנו מבינים זאת מהספר ששמו Hebrew Gospel of Matthew (ספר הבשורה של מתי בעברית) שיצא לאור ב־1995 מאת פרופסור ג׳ורג׳ האוארד. הספר התמקד בפולמוס מן המאה ה־14 נגד הנצרות, שכתב הרופא היהודי שם טוב בן יצחק אֶבֶן שַפְּרוּט. תעודה זו הציגה נוסח עברי של ספר הבשורה של מתי. יש ראיות לכך שהנוסח שהיה בידי שם טוב לא היה תרגום בן־זמנו מלטינית או מיוונית, אלא נוסח עתיק מאוד שנכתב במקור בעברית.c לפיכך, הדבר עשוי לקרב אותנו לדברים שנאמרו על הר הזיתים.
18. איזו מילה מעניינת בעברית מזכיר שם טוב, ומה משמעותה?
18 במתי כ״ד:3, 27, 39, הנוסח של שם טוב אינו מזכיר את הפועל בוא. תחת זאת, הוא משתמש בשם העצם הנגזר ממנו, ביאה. שם עצם זה מופיע בתנ״ך רק ביחזקאל ח׳:5, ושם משמעותו היא ”כניסה”. במקום לתאר את פעולת הכְּניסה, המילה ביאה מתייחסת בפסוק זה לפתח של בניין; כשאתה נמצא בכניסת הבניין או על הסף, אתה בעצם בתוכו. כמו־כן, תעודות דתיות לא־מקראיות הנמנות עם מגילות ים־המלח מזכירות פעמים רבות את המילה ביאה במשמעות של הגעה או התחלת ביצוע תפקידי כהונה. (ראה דברי־הימים א׳. כ״ד:3–19; לוקס א׳:5, 8, 23.) נוסח הפשיטתא בארמית עם תרגום עברי שיצא לאור בשנת 1986, מזכיר את המילה ביאה במתי כ״ד:3, 27, 37, 39. אם כן, יש ראיה לכך שבימי קדם, שם העצם ביאה הכיל משמעות שונה במידת־מה מן הפועל בוא המוזכר במקרא. מדוע הדבר מעניין אותנו?
19. אם ישוע והשליחים הזכירו את המילה ביאה, מה ניתן להסיק מכך?
19 ייתכן שבשאלת התלמידים ובתשובת ישוע הוזכר שם העצם ביאה. גם אם השליחים התכוונו לשאול רק על הגעתו העתידית של ישוע, אולי המשיח הזכיר ביאה כדי לכלול יותר מכפי שסברו. אפשר שישוע התייחס אל ביאתו ככניסה לתפקיד חדש; הופעתו עתידה להיות תחילת כהונתו בתפקידו החדש. הדבר תואם את משמעות המילה פארוסיה, שאותה הזכיר מתי לאחר מכן. מטבע הדברים, שימוש מעין זה במילה ביאה תומך בדברים שמלמדים עדי־יהוה זה זמן רב, שה”אות” המורכב שנתן ישוע נועד לשקף את נוכחותו.
ציפייה לשיא נוכחותו
20, 21. מה ניתן ללמוד מהערת ישוע לגבי ימי נוח?
20 הדברים שאנו לומדים על נוכחות ישוע אמורים להשפיע השפעה ישירה על חיינו ועל ציפיותינו. ישוע עודד את תלמידיו לשמור על עירנותם. הוא נתן להם אות כדי שיוכלו לזהות את נוכחותו, אף שהרוב לא יבחינו בה: ”כימי נוח כן יהיה בואו [”נוכחותו”, ע״ח] של בן־האדם. כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את הכל, כך יהיה גם בואו [”נוכחותו”, ע״ח] של בן־האדם” (מתי כ״ד:37–39).
21 בימי נוח, מרבית האנשים בני דורו פשוט המשיכו לעסוק בענייניהם השוטפים. ישוע חזה כי כן יהיה ”בואו [”נוכחותו”, ע״ח] של בן האדם”. אפשר שהאנשים שסבבו את נוח חשו כי מאומה לא יקרה. ידוע לך שלא כך היה. הימים ההם, אשר נמשכו תקופה מסוימת, הובילו לשיא, ”בא המבול וסחף את הכל”. לוקס מזכיר תיאור דומה שבו השווה ישוע בין ”ימי נוח” ובין ”ימי בן האדם”. ישוע הזהיר: ”כך יהיה ביום שיתגלה בן־האדם” (לוקס י״ז:26–30).
22. מדוע עלינו להתעניין במיוחד בנבואת ישוע במתי פרק כ״ד?
22 כל הדברים הללו עוטים משמעות מיוחדת עבורנו החיים כיום, בעת שבה אנו מזהים את המאורעות שחזה ישוע — מלחמות, רעידות־אדמה, מגיפות, רעב ורדיפת תלמידיו (מתי כ״ד:7–9; לוקס כ״א:10–12). תנאים אלה החלו לשרור מאז הסכסוך ששינה את פני ההיסטוריה ללא היכר, היינו מלחמת־העולם הראשונה, אף שהם נחשבים בעיני רוב האנשים כהשתלשלות טבעית של ההיסטוריה. אולם, משיחיים אמיתיים מבינים את משמעותם של מאורעות הרי־חשיבות אלה, בדיוק כשם שאנשים עירניים מבינים שלבלוב התאנה מעיד כי הקיץ קרוב. ישוע יעץ: ”כן גם כשתראו את הדברים האלה מתקיימים, דעו כי קרובה מלכות האלוהים” (לוקס כ״א:31).
23. לגבי מי יש לדברי ישוע במתי פרק כ״ד משמעות מיוחדת, ומדוע?
23 חלק ניכר מתשובתו של ישוע על הר הזיתים היה מיועד לתלמידיו. הם אלה שנועדו ליטול חלק בפעילות מצילת־החיים של הכרזת הבשורה הטובה בכל הארץ לפני בוא הקץ. הם אלה שנועדו להבין ש”השיקוץ המשומם... עומד במקום קדוש”. בתגובה לדבריו, עליהם ’לנוס’ לפני פרוץ הצרה הגדולה. והם נועדו להיות אלה שיושפעו במיוחד מהמילים שהוסיף ישוע: ”אילולא קוצרו הימים ההם לא היה ניצל כל בשר, אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם” (מתי כ״ד:9, 14–22). אך מה היתה משמעות מילים שקולות אלה, ומדוע ניתן לומר שהן מספקות לנו יסוד לאושר, ביטחון ומסירות רבים יותר? המאמר הבא, המתמקד במתי כ״ד:22, ישיב על שאלות אלה.
[הערות שוליים]
a דוגמאות מכתבי יוסף בן מתתיהו: בהר סיני, ברקים ורעמים ”הודיעו על בוא [פארוסיה] אלהים”. באמצעות השכינה הפלאית במשכן ”אלהים הוכיח... [ש]התארח ושכן [פארוסיה] במקדש הזה”. בהראותו לנערו של אלישע את המון הרכב והסוסים שסביבו, אלוהים גילה ”את כוחו ונוכחוּתו [פארוסיה] למשרת”. כאשר הנציב הרומי פּטרוֹניוּס ניסה להפיס את לבם של היהודים, לטענת יוסף בן מתתיהו ”אלוהים הוכיח לפּטרוֹניוּס את מציאותו [פארוסיה]” בכך שהוריד גשם. יוסף בן מתתיהו אינו מזכיר את המילה פארוסיה במשמעות של עצם ההופעה בלבד או הגעה לפרק זמן קצר. המובן הוא נוכחות ממושכת ואפילו סמויה (שמות כ׳:18–21; כ״ה:22; ויקרא ט״ז:2; מלכים ב׳. ו׳:15–17). (השווה קדמוניות היהודים, ספר שלישי, פרק ה׳ סעיף ב׳ [80]; פרק ח׳ סעיף ה׳ [203]; ספר תשיעי, פרק ד׳ סעיף ג׳ [55]; ספר שמונה־עשר, פרק ח׳ סעיף ו׳ [284].)
b א. וו. בולינגר מציין ב־A Critical Lexicon and Concordance to the English and Greek New Testament (לקסיקון וקונקורדנציה עיוניים של הברית החדשה באנגלית וביוונית), שפארוסיה פירושה ’עצם היות האדם נוכח או הגעתו, כלומר נוכחות, הופעה למקום; הגעה המכילה את הרעיון של התיישבות ישיבת קבע מאותו רגע ואילך’.
c ראיה אחת לכך היא שהנוסח העברי מכיל את הביטוי ”השם”, במפורש או בקיצור, 19 פעם. פרופסור האוארד כותב: ”הופעת השם המפורש בתעודה משיחית, שאותה מצטט פולמוסן יהודי הינה יוצאת דופן. לו היה זה תרגום לעברית מתעודה משיחית שנכתבה ביוונית או בלטינית, ניתן היה לצפות למצוא בנוסח את המילה אדני, ולא סמל לשם המפורש יהוה... אשר לכותב, הוספת שם עילאי זה במו־ידיו לא תיתכן. הראיות רומזות בתוקף שבנוסח של מתי שהגיע לידי שם טוב, כבר הופיע השם המפורש, ושקרוב לוודאי שם טוב לא שינה אותו כדי שלא להסתכן באשמת השמטתו”. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות משתמש בנוסח מתי על־פי שם טוב (J2) כראיה תומכת לאזכור שם אלוהים בכתבי־הקודש המשיחיים.
כיצד תשיב?
◻ מדוע חשוב להבין את ההבדל הקיים בין תרגומי המקרא באשר לכתוב במתי כ״ד:3?
◻ מהי משמעות המילה פארוסיה, ומדוע היא מעניינת אותנו?
◻ איזו הקבלה אפשרית קיימת בין מתי כ״ד:3 ביוונית ובעברית?
◻ איזה גורם חשוב לגבי אורך התקופה הנידונה עלינו לדעת כדי להבין את מתי פרק כ״ד?
[תמונה בעמוד 10]
הר הזיתים המשקיף על ירושלים