’קרא את זקני־הקהילה’
”האם יש חולה ביניכם? יקרא את זקני־הקהילה”. — יעקב ה׳:14, ע״ח.
1, 2. (א) באיזה מצב מסוכן מוצאים עצמם משרתי יהוה כיום, וכיצד עלולים הם לחוש? (ב) אילו שאלות דורשות עתה מענה?
”זמנים קשים”, הינם כבר כאן. אנשים מתנהגים באנוכיות, בחומרנות, בגאווה ולעתים קרובות מעוררים תסיסה ב”אחרית ימים” זו. (טימותיוס ב׳. ג׳:1–5) כמשיחיים החיים בסדר הדברים המרושע הנוכחי, אנו מוצאים עצמנו בצל איומן של שלוש סכנות חמורות: השטן, עולם האנושות חסרת יראת האלהים ונטיותינו החוטאות אותן ירשנו. — רומים ה׳:12; פטרוס א׳. ה׳:8; יוחנן א׳. ה׳:19.
2 בצל סכנות אלה, אנו עלולים לחוש לעתים מוכרעים. היכן, אם כן, יכולים אנו למצוא תמיכה שתסייע לנו להחזיק מעמד בנאמנות? אל מי נוכל לפנות לשם קבלת הדרכה בעמדנו בפני החלטות הנוגעות לפעילותנו המשיחית ולעבודתנו את אלהים?
עזרה בהישג יד
3. ממי נוכל לשאוב בטחון ונחמה, וכיצד?
3 הידיעה שיהוה הוא מקור כוחנו מעניקה לנו בטחון ונחמה. (קורינתים ב׳. א׳:3, 4; פיליפים ד׳:13) מחבר התהלים, דוד, אשר זכה לעזרה אלוהית, הצהיר: ”גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה”. ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק”. (תהלים ל״ז:5; נ״ה:23) עד כמה עלינו להיות אסירי תודה עבור תמיכה זו!
4. כיצד הן פאולוס והן פטרוס היוו מקור נחמה?
4 אנו יכולים לשאוב נחמה גם מהידיעה שאין אנו היחידים המתמודדים עם מבחנים וסכנות. השליח פטרוס האיץ באחיו המשיחיים: ”עימדו נגדו [השטן] יציבים באמונה, בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם”. (פטרוס א׳. ה׳:9) ללא ספק, כל המשיחיים משתוקקים לעמוד יציבים באמונתם. אמת, לעתים קרובות, אנו עלולים לחוש ”נלחצים”, כשם שחש השליח פאולוס. אך, הוא לא היה ’רצוץ’. בדומה לו, אנו עלולים לחוש נבוכים, ”אך לא נואשים”. גם אם אנו נרדפים, אין אנו ”נטושים”. אם אנו ”מושלכים ארצה”, איננו ”נשמדים”. כתוצאה מכך, ”אין אנו מתייאשים”. אנו מתאמצים מאוד למקד עינינו לאו דווקא ”אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים”. (קורינתים ב׳. ד׳:8, 9, 16, 18) כיצד נוכל לעשות כן?
5. באילו שלוש דרכים מספק יהוה עזרה?
5 יהוה, ה”שומע תפילה”, מספק לנו עזרה בשלוש דרכים. (תהלים ס״ה:3; יוחנן א׳. ה׳:14) ראשית, הוא מציע לנו הדרכה באמצעות דברו הכתוב, המקרא. (תהלים קי״ט:105; טימותיוס ב׳. ג׳:16) שנית, רוח־קודשו מעניקה לנו את הכוח לעשות את רצונו. (השווה מעשי־השליחים ד׳:29–31.) ושלישית, אירגונו הארצי של יהוה עומד נכון לעזור לנו. מה עלינו לעשות כדי לזכות בעזרה?
”מתנות באדם”
6. איזו עזרה סיפק יהוה בתבערה, וכיצד?
6 מאורע שהתרחש בתקופת הנביא משה מסייע לנו להעריך את דאגתו האוהבת של יהוה במתן עזרה למשרתיו. הדבר אירע במקום בשם תבערה, שמשמעה ”שריפה, דליקה, התלקחות”. (המילון החדש, מאת א. אבן שושן) באיזור זה במדבר סיני, הבעיר אלהים אש בבני־ישראל המתאוננים. אף ”האספסוף” שהתלווה לעם־ישראל ביציאת מצרים הצטרף אליהם וביטא את אי־שביעות־רצונו מהמזון שסיפק אלהים. בהבחינו בחרי־אף אלהים ובהרגישו כי האחריות לעם ולצרכיו מכריעה אותו תחתיו, קרא משה: ”לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני. ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרג, אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי”. (במדבר י״א:1–15) כיצד הגיב יהוה? הוא מינה ”שבעים איש מזקני ישראל” והאציל עליהם מרוחו כדי שיוכלו ליטול חלק הולם בניהול העם יחד עם משה. (במדבר י״א:16, 17, 24, 25) עם מינוים של אנשים כשירים אלה, הפכה העזרה להיות בהישג ידם של עם־ישראל ושל ה”ערב רב”. — שמות י״ב:38.
7, 8. (א) כיצד סיפק יהוה ”מתנות באדם” לעם־ישראל הקדום? (ב) למי ייחס פאולוס את הכתוב בתהלים ס״ח:19 במאה הראשונה לספירה?
7 שנים רבות לאחר שעם־ישראל כבר חי בארץ המובטחת, עלה יהוה באופן ציורי אל הר־ציון והפך את ירושלים לבירת מלכות אשר דוד מלך בה ואשר שימשה ’צל’ נבואי. בהללו את האל הכל־יכול, ”שדי”, נשא דוד את קולו בשירה: ”עלית למרום; שבית שבי; לקחת מתנות באדם”. (תהלים ס״ח:15, 19) אכן, אנשים אשר נישבו במהלך כיבוש הארץ המובטחת עמדו לרשות הלווים לסייע להם בעבודתם. — עזרא ח׳:20.
8 במאה הראשונה לספירה, היפנה השליח המשיחי פאולוס את תשומת־הלב להתגשמות הנבואה שבדברי מחבר התהלים. פאולוס כתב: ”אבל לכל אחד ואחד מאיתנו הוענק חסד כפי המדה שהעניק לו המשיח. לכן נאמר: ’עלה למרום, שבה שבי, ויתן מתנות לבני אדם’. ’עלה’ מה פרושה, אם לא שגם הקדים וירד אל תחתיות ארץ? היורד הוא אשר גם עלה אל מעל כל השמים, למען ימלא את הכל”. (אפסים ד׳:7–10) מיהו ”היורד”? לא אחר מאשר נציג יהוה, דוד הגדול יותר והמלך המשיח, ישוע המשיח. הוא האחד שהקים אלהים מן המתים, רוממו ו”הגביהו... מאד”. — פיליפים ב׳:5–11.
9. (א) מי היו ה”מתנות באדם” במאה הראשונה? (ב) מי הם ה”מתנות באדם” בימינו?
9 מי הם, אם כן, אותן ”מתנות באדם”? פאולוס הסביר שנציגו הראשי של אלהים ”נתן את אלה להיות שליחים, את אלה נביאים, את אלה מבשרים, ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השרות, לבניית גוף המשיח”. (אפסים ד׳:11, 12) כל הנוהים אחר המשיח אשר שרתו כשליחים, נביאים, מבשרים, רועים ומורים, עשו כן תחת הכוונה תיאוקרטית. (לוקס ו׳:12–16; מעשי־השליחים ח׳:12; י״א:27, 28; ט״ו:22; פטרוס א׳. ה׳:1–3) בימינו, אנשים הכשירים מבחינה רוחנית לשמש כזקני־קהילה מתמנים באמצעות רוח־הקודש ומשמשים כמשגיחים בכ־000,70 קהילות עדי־יהוה בכל רחבי העולם. הם מתנותינו באדם. (מעשי־השליחים כ׳:28) עם ההתרחבות המהירה, חובקת העולם, של פעילות הטפת הבשורה, יותר ויותר אחים ’שואפים’ לאחריות הכרוכה בתפקיד של ”מנהיג בקהילה” ונושאים בה. (טימותיוס א׳. ג׳:1) עם מינוים, גם הם הופכים להיות ”מתנות באדם”.
10. כיצד תואם תיאור ”השרים” שבספר ישעיהו, את תפקידם של זקני־הקהילה המשיחיים כיום?
10 זקני־קהילה משיחיים אלה, או ”מתנות באדם”, תואמים את תיאורו של הנביא ישעיהו כשחזה את תפקיד ה”שרים”, המופקדים על הניהול תחת שלטון המלכות. על כל אחד מהם להיות ”כמחבא רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עיפה”. (ישעיהו ל״ב:1, 2) הדבר מגלה עד כמה על השגחת גברים ממונים אלה להיות תומכת ואוהבת. כיצד תוכל אתה להפיק את מלוא התועלת מכך?
נטילת יוזמה
11. כאשר אנו חשים שרוחניותנו מתדרדרת, כיצד נוכל לקבל עזרה?
11 אדם טובע זועק לעזרה מתוך דחף טבעי. אין הוא מהסס. כאשר החיים נתונים בסכנה, אין צורך לעודד איש לקרוא לעזרה. האם דוד המלך לא קרא שוב ושוב ליהוה לקבלת עזרה? (תהלים ג׳:5; ד׳:2; ה׳:2–4; י״ז:1, 6; ל״ד:7, 18–20; ל״ט:13) בדומה לכך, כאשר אנו חשים שרוחניותנו מתדרדרת, ואולי אנו שוקעים ביאוש, אנו פונים ליהוה בתפילה ומפצירים בו להדריכנו באמצעות רוח־קודשו. (תהלים נ״ה:23; פיליפים ד׳:6, 7) אנו מבקשים נחמה בכתבי־הקודש. (רומים ט״ו:4) אנו נעזרים בפרסומים המשיחיים של חברת המצפה לשם קבלת עצה מעשית. לעתים די בהם כדי לפתור את בעיותינו האישיות. אך, אם נראה לנו כי הקשיים מכניעים אותנו, אזי יכולים אנו לבקש גם את עצת זקני־הקהילה הממונים. למעשה, ישנם מצבים בהם חיוני ש’נקרא לזקני־הקהילה’. מדוע לקרוא לזקני־הקהילה? כיצד יכולים הם לעזור לאלה הזקוקים לסיוע רוחני?
12–14. (א) מהי הדרך הטובה ביותר לפעול כאשר אדם חולה? (ב) על־פי דברי יעקב ה׳:14, כיצד מומלץ למשיחיים ’חולים’ לנהוג? (ג) לאיזה סוג של חולי מתייחס יעקב ה׳:14, ומדוע משיב אתה כך?
12 כאשר אנו חולים, אנו נחים כדי לתת לגופנו הזדמנות לשוב לאיתנו. אך, אם המחלה אינה מרפה מאיתנו, ננהג בחכמה אם נבקש סיוע רפואי. האין עלינו לנהוג באותה דרך אם נחלשנו מבחינה רוחנית?
13 שים לב לעצת התלמיד יעקב בנושא זה. הוא אומר: ”האם יש חולה ביניכם? יקרא את זקני־הקהילה ויתפללו בעדו במשחם אותו שמן בשם יהוה”. (יעקב ה׳:14, ע״ח) לאיזה סוג של מחלה מתייחס כאן יעקב? כמה מפרשני המקרא מסיקים כי מדובר במחלה גופנית, בנמקם זאת בכך שמשיחה בשמן היתה נוהג רפואי מקובל באותם ימים. (לוקס י׳:34) הם אף סוברים כי יעקב התכוון להבראה בדרך נס באמצעות מתת הריפוי. אך, על מה מעיד ההקשר?
14 יעקב ה׳:13 מציין ”שמחה” כהיפוכו של ’סבל’. הדבר מרמז על כך שיעקב דן בחולי רוחני. (יעקב ה׳:13) היה צורך לקרוא ל”זקני־הקהילה”, לא לרופאים ואפילו לא לאלה שניחנו במתת הריפוי בדרך נס. ומה היה עליהם לעשות? יעקב אמר: ”ויתפללו בעדו... ותפילת האמונה תושיע את החולה”. (יעקב ה׳:14, 15; השווה תהלים קי״ט:9–16.) ההוכחה הניצחת לכך שיעקב התייחס לחולי רוחני היא העובדה שהציע להתוודות על החטאים כדי להשיג את הריפוי המיוחל. הוא כותב: ”התוודו על חטאיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו, למען תרפאו”. אם חטא חמור הוא הגורם לחולי הרוחני, ניתן לצפות כי האדם החולה יבריא רק אם יגיב בחיוב להפצרה המבוססת על דבר־אלהים, יתחרט ויסור מדרכו החוטאת. — יעקב ה׳:16; מעשי־השליחים ג׳:19.
15. על איזה קו־פעולה ממליץ יעקב ה׳:13, 14?
15 יש לשים לב לדבר נוסף בעצת יעקב. כאשר המשיחי סובל, עליו ’להתפלל’. אם הוא חש שמחה, ”יזמר תהילות”. כל מצב — בין אם האדם סובל ובין אם הוא חש שמחה — מצריך פעולה. במקרה אחד, יש צורך בתפילה ובמקרה שני, בקריאות שמחה. אם כן, למה עלינו לצפות כאשר יעקב שואל: ”האם יש חולה ביניכם?” הוא שוב ממליץ על פעולה חיובית, כן, על נקיטת יוזמה. ”יקרא את זקני־הקהילה”. — תהלים נ׳:15; אפסים ה׳:19; קולוסים ג׳:16.
הדרך בה עוזרים ”זקני־הקהילה”
16, 17. כיצד מסייעים לנו הזקנים ליישם את עקרונות המקרא?
16 לעתים, קשה לנו לדעת כיצד ליישם את עקרונות המקרא בנסיבותינו האישיות. במקרה זה יכולים זקני־הקהילה להוות מקור עזרה שאין שני לו. למשל, הם מתפללים למען החולה מבחינה רוחנית, ו’מושחים אותו שמן בשם יהוה’ בהתייחסם במיומנות להדרכות מרגיעות מתוך דבר־אלהים. כך יכולים זקני־הקהילה לתרום רבות לבריאותנו הרוחנית. (תהלים קמ״א:5) לעתים קרובות, כל אשר אנו זקוקים לו הוא אישור לכך שדרך חשיבתנו היא נכונה. שיחה עם זקן־קהילה משיחי מנוסה תחזק את נחישות דעתנו לעשות את הטוב. — משלי כ״ז:17.
17 כאשר זקני־הקהילה המשיחיים נקראים לבקר, עליהם ’לעודד את הנכאים’. הם אף ’יתמכו בחלשים; יהיו סבלניים כלפי כל אדם’. (תסלוניקים א׳. ה׳:14) קירבה מעין זו מהדקת את יחסי ההבנה בין ”זקני־הקהילה” ובין ה”חלשים” עד כדי החלמה רוחנית מלאה.
אחריות אישית ותפילה
18, 19. איזה תפקיד ממלאים זקני־הקהילה לאור הכתוב בגלטים ו׳:2, 5?
18 שומה על זקני־הקהילה לשאת באחריותם כלפי עדר אלהים. עליהם לגלות גישה תומכת. לדוגמה, ציין פאולוס: ”אחי, אם יכשל איש מכם באיזו עבירה, אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה; והזהר שלא תבוא גם אתה לידי נסיון. שאו איש את מעמסת רעהו וכך תקיימו את תורת המשיח”. השליח אף הוסיף וכתב: ”שכן כל אחד ישא את הנטל שלו”. — גלטים ו׳:1, 2, 5.
19 כיצד נוכל לשאת איש את מעמסת רעהו ויחד עם זאת לשאת את הנטל שלנו? ההבדל במשמעות המלים המתורגמות מיוונית ”מעמסה” ו”נטל” מספק את המפתח להבנת הדבר. אם המשיחי נקלע לקושי רוחני המעיק עליו מאוד, זקני־הקהילה ואחים אחרים לאמונה יסייעו לו לשאת ”מעמסה” זו. אולם, שומה על הפרט עצמו לשאת את ”נטל” אחריותו האישי בפני אלהים.a זקני־הקהילה נושאים בשמחה את ”מעמסת” אחיהם בעזרת עידוד, עצות מן המקרא ותפילה. אך, הזקנים אינם נוטלים מאיתנו את ”נטל” אחריותנו הרוחנית. — רומים ט״ו:1.
20. מדוע אין להזניח את התפילה?
20 תפילה היא דבר חיוני ואין להזניחה. אך, משיחיים רבים החולים מבחינה רוחנית מוצאים שקשה להם להתפלל. מה עומד לנגד עיניהם של זקני־הקהילה כאשר הם נושאים תפילה למען משיחי החולה מבחינה רוחנית? התקווה ש”יהוה יקים אותו”, יחלצו מדכאונו, ויחזקו למען ירדוף דרך של אמת וצדקה. למשיחי החולה מבחינה רוחנית עלולה להיות גישה מוטעית, אך אין משתמע מכך בהכרח שביצע איזשהו חטא חמור, שכן יעקב אומר: ”ואם חטא יסלח לו”. העצה המקראית של הזקנים המלווה בתפילה מעומק־לב מניעה לעתים את האדם החלש מבחינה רוחנית להתוודות על ביצוע חטא חמור ולגלות רוח של חרטה. דבר זה, בתורו, יגרום לכך שאלהים יסלח לו. — יעקב ה׳:15, 16.
21. (א) מדוע ישנם משיחיים הנמנעים מלקרוא לזקני־הקהילה? (ב) במה ידון המאמר הבא?
21 כאשר ניצב בפניהם האתגר לדאוג להמוני החדשים המצטרפים לקהילה המשיחית, על זקני־קהילה המודעים לאחריותם לפעול במשנה מרץ כדי לספק את ההשגחה הדרושה. אמת, ”מתנות באדם” אלה הן דבר נפלא שסיפק אלהים כדי לעזור לנו להחזיק מעמד בעיתים קשות אלה. אולם, ישנם משיחיים הנמנעים מלפנות לעזרתם, בהניחם שאחים אלה עסוקים מדי או שעומס הבעיות הרובץ עליהם כבד מנשוא. המאמר הבא יסייע לנו להבין שגברים אלה שמחים להיות לנו לעזר, כיון שהם משרתים ברצון כרועי משנה בקהילה המשיחית.
(מקור המאמר: 1993/5/15)
[הערת שוליים]
a ספר־העזר A Linguistic Key to the Greek New Testament (מפתח לשוני לברית החדשה היוונית), מאת פריץ ריאנקר, מגדיר את המילה פורטיאון כ”נטל שעל האדם לשאת”, ומוסיף: ”השתמשו במילה זו כמונח צבאי המתייחס לצרורו של האדם או לתרמיל החייל”.
כיצד תשיב?
◻ כאשר אנו זקוקים לעזרה, באילו שלוש דרכים מסייע לנו יהוה?
◻ מי הם ה”מתנות באדם” בימינו?
◻ מתי שומה עלינו לקרוא לזקנים?
◻ לאיזו עזרה יכולים אנו לצפות מזקני־הקהילה המשיחיים?
[תמונה בעמוד 25]
האם אתה נהנה מן היתרונות שבתפילה, שבלימוד המקרא ומן העזרה של זקני־הקהילה המשיחיים?