‏’‏קרא את זקני־הקהילה’‏

‏”‏האם יש חולה ביניכם?‏ יקרא את זקני־הקהילה”‏.‏ — יעקב ה׳:‏14‏,‏ ע״ח.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ באיזה מצב מסוכן מוצאים עצמם משרתי יהוה כיום,‏ וכיצד עלולים הם לחוש?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות דורשות עתה מענה?‏

‏”‏זמנים קשים”‏,‏ הינם כבר כאן.‏ אנשים מתנהגים באנוכיות,‏ בחומרנות,‏ בגאווה ולעתים קרובות מעוררים תסיסה ב”‏אחרית ימים”‏ זו.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏)‏ כמשיחיים החיים בסדר הדברים המרושע הנוכחי,‏ אנו מוצאים עצמנו בצל איומן של שלוש סכנות חמורות:‏ השטן,‏ עולם האנושות חסרת יראת האלהים ונטיותינו החוטאות אותן ירשנו.‏ — רומים ה׳:‏12;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏8;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏.‏

² בצל סכנות אלה,‏ אנו עלולים לחוש לעתים מוכרעים.‏ היכן,‏ אם כן,‏ יכולים אנו למצוא תמיכה שתסייע לנו להחזיק מעמד בנאמנות?‏ אל מי נוכל לפנות לשם קבלת הדרכה בעמדנו בפני החלטות הנוגעות לפעילותנו המשיחית ולעבודתנו את אלהים?‏

עזרה בהישג יד

3.‏ ממי נוכל לשאוב בטחון ונחמה,‏ וכיצד?‏

³ הידיעה שיהוה הוא מקור כוחנו מעניקה לנו בטחון ונחמה.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4;‏ פיליפים ד׳:‏13‏)‏ מחבר התהלים,‏ דוד,‏ אשר זכה לעזרה אלוהית,‏ הצהיר:‏ ”‏גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה”‏.‏ ”‏השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק”‏.‏ (‏תהלים ל״ז:‏5;‏ נ״ה:‏23‏)‏ עד כמה עלינו להיות אסירי תודה עבור תמיכה זו!‏

4.‏ כיצד הן פאולוס והן פטרוס היוו מקור נחמה?‏

⁴ אנו יכולים לשאוב נחמה גם מהידיעה שאין אנו היחידים המתמודדים עם מבחנים וסכנות.‏ השליח פטרוס האיץ באחיו המשיחיים:‏ ”‏עימדו נגדו [‏השטן]‏ יציבים באמונה,‏ בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏9‏)‏ ללא ספק,‏ כל המשיחיים משתוקקים לעמוד יציבים באמונתם.‏ אמת,‏ לעתים קרובות,‏ אנו עלולים לחוש ”‏נלחצים”‏,‏ כשם שחש השליח פאולוס.‏ אך,‏ הוא לא היה ’‏רצוץ’‏.‏ בדומה לו,‏ אנו עלולים לחוש נבוכים,‏ ”‏אך לא נואשים”‏.‏ גם אם אנו נרדפים,‏ אין אנו ”‏נטושים”‏.‏ אם אנו ”‏מושלכים ארצה”‏,‏ איננו ”‏נשמדים”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ ”‏אין אנו מתייאשים”‏.‏ אנו מתאמצים מאוד למקד עינינו לאו דווקא ”‏אל הדברים הנראים,‏ אלא אל אשר אינם נראים”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏8,‏ 9,‏ 16,‏ 18‏)‏ כיצד נוכל לעשות כן?‏

5.‏ באילו שלוש דרכים מספק יהוה עזרה?‏

⁵ יהוה,‏ ה”‏שומע תפילה”‏,‏ מספק לנו עזרה בשלוש דרכים.‏ (‏תהלים ס״ה:‏3;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏ ראשית,‏ הוא מציע לנו הדרכה באמצעות דברו הכתוב,‏ המקרא.‏ (‏תהלים קי״ט:‏105;‏ טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏ שנית,‏ רוח־קודשו מעניקה לנו את הכוח לעשות את רצונו.‏ (‏השווה מעשי־השליחים ד׳:‏29–31‏.‏)‏ ושלישית,‏ אירגונו הארצי של יהוה עומד נכון לעזור לנו.‏ מה עלינו לעשות כדי לזכות בעזרה?‏

‏”‏מתנות באדם”‏

6.‏ איזו עזרה סיפק יהוה בתבערה,‏ וכיצד?‏

⁶ מאורע שהתרחש בתקופת הנביא משה מסייע לנו להעריך את דאגתו האוהבת של יהוה במתן עזרה למשרתיו.‏ הדבר אירע במקום בשם תבערה,‏ שמשמעה ”‏שריפה,‏ דליקה,‏ התלקחות”‏.‏ (‏המילון החדש,‏ מאת א.‏ אבן שושן)‏ באיזור זה במדבר סיני,‏ הבעיר אלהים אש בבני־ישראל המתאוננים.‏ אף ”‏האספסוף”‏ שהתלווה לעם־ישראל ביציאת מצרים הצטרף אליהם וביטא את אי־שביעות־רצונו מהמזון שסיפק אלהים.‏ בהבחינו בחרי־אף אלהים ובהרגישו כי האחריות לעם ולצרכיו מכריעה אותו תחתיו,‏ קרא משה:‏ ”‏לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.‏ ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרג,‏ אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי”‏.‏ (‏במדבר י״א:‏1–15‏)‏ כיצד הגיב יהוה?‏ הוא מינה ”‏שבעים איש מזקני ישראל”‏ והאציל עליהם מרוחו כדי שיוכלו ליטול חלק הולם בניהול העם יחד עם משה.‏ (‏במדבר י״א:‏16,‏ 17,‏ 24,‏ 25‏)‏ עם מינוים של אנשים כשירים אלה,‏ הפכה העזרה להיות בהישג ידם של עם־ישראל ושל ה”‏ערב רב”‏.‏ — שמות י״ב:‏38‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ כיצד סיפק יהוה ”‏מתנות באדם”‏ לעם־ישראל הקדום?‏ (‏ב)‏ למי ייחס פאולוס את הכתוב בתהלים ס״ח:‏19 במאה הראשונה לספירה?‏

⁷ שנים רבות לאחר שעם־ישראל כבר חי בארץ המובטחת,‏ עלה יהוה באופן ציורי אל הר־ציון והפך את ירושלים לבירת מלכות אשר דוד מלך בה ואשר שימשה ’‏צל’‏ נבואי.‏ בהללו את האל הכל־יכול,‏ ”‏שדי”‏,‏ נשא דוד את קולו בשירה:‏ ”‏עלית למרום;‏ שבית שבי;‏ לקחת מתנות באדם”‏.‏ (‏תהלים ס״ח:‏15,‏ 19‏)‏ אכן,‏ אנשים אשר נישבו במהלך כיבוש הארץ המובטחת עמדו לרשות הלווים לסייע להם בעבודתם.‏ — עזרא ח׳:‏20‏.‏

⁸ במאה הראשונה לספירה,‏ היפנה השליח המשיחי פאולוס את תשומת־הלב להתגשמות הנבואה שבדברי מחבר התהלים.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏אבל לכל אחד ואחד מאיתנו הוענק חסד כפי המדה שהעניק לו המשיח.‏ לכן נאמר:‏ ’‏עלה למרום,‏ שבה שבי,‏ ויתן מתנות לבני אדם’‏.‏ ’‏עלה’‏ מה פרושה,‏ אם לא שגם הקדים וירד אל תחתיות ארץ?‏ היורד הוא אשר גם עלה אל מעל כל השמים,‏ למען ימלא את הכל”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏7–10‏)‏ מיהו ”‏היורד”‏?‏ לא אחר מאשר נציג יהוה,‏ דוד הגדול יותר והמלך המשיח,‏ ישוע המשיח.‏ הוא האחד שהקים אלהים מן המתים,‏ רוממו ו”‏הגביהו.‏.‏.‏ מאד”‏.‏ — פיליפים ב׳:‏5–11‏.‏

9.‏ (‏א)‏ מי היו ה”‏מתנות באדם”‏ במאה הראשונה?‏ (‏ב)‏ מי הם ה”‏מתנות באדם”‏ בימינו?‏

⁹ מי הם,‏ אם כן,‏ אותן ”‏מתנות באדם”‏?‏ פאולוס הסביר שנציגו הראשי של אלהים ”‏נתן את אלה להיות שליחים,‏ את אלה נביאים,‏ את אלה מבשרים,‏ ואת אלה רועים ומורים,‏ כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השרות,‏ לבניית גוף המשיח”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏11,‏ 12‏)‏ כל הנוהים אחר המשיח אשר שרתו כשליחים,‏ נביאים,‏ מבשרים,‏ רועים ומורים,‏ עשו כן תחת הכוונה תיאוקרטית.‏ (‏לוקס ו׳:‏12–16;‏ מעשי־השליחים ח׳:‏12;‏ י״א:‏27,‏ 28;‏ ט״ו:‏22;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏1–3‏)‏ בימינו,‏ אנשים הכשירים מבחינה רוחנית לשמש כזקני־קהילה מתמנים באמצעות רוח־הקודש ומשמשים כמשגיחים בכ־000,‏70 קהילות עדי־יהוה בכל רחבי העולם.‏ הם מתנותינו באדם.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏28‏)‏ עם ההתרחבות המהירה,‏ חובקת העולם,‏ של פעילות הטפת הבשורה,‏ יותר ויותר אחים ’‏שואפים’‏ לאחריות הכרוכה בתפקיד של ”‏מנהיג בקהילה”‏ ונושאים בה.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏1‏)‏ עם מינוים,‏ גם הם הופכים להיות ”‏מתנות באדם”‏.‏

10.‏ כיצד תואם תיאור ”‏השרים”‏ שבספר ישעיהו,‏ את תפקידם של זקני־הקהילה המשיחיים כיום?‏

¹⁰ זקני־קהילה משיחיים אלה,‏ או ”‏מתנות באדם”‏,‏ תואמים את תיאורו של הנביא ישעיהו כשחזה את תפקיד ה”‏שרים”‏,‏ המופקדים על הניהול תחת שלטון המלכות.‏ על כל אחד מהם להיות ”‏כמחבא רוח וסתר זרם,‏ כפלגי מים בצָיון,‏ כצל סלע כבד בארץ עיפה”‏.‏ (‏ישעיהו ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏ הדבר מגלה עד כמה על השגחת גברים ממונים אלה להיות תומכת ואוהבת.‏ כיצד תוכל אתה להפיק את מלוא התועלת מכך?‏

נטילת יוזמה

11.‏ כאשר אנו חשים שרוחניותנו מתדרדרת,‏ כיצד נוכל לקבל עזרה?‏

¹¹ אדם טובע זועק לעזרה מתוך דחף טבעי.‏ אין הוא מהסס.‏ כאשר החיים נתונים בסכנה,‏ אין צורך לעודד איש לקרוא לעזרה.‏ האם דוד המלך לא קרא שוב ושוב ליהוה לקבלת עזרה?‏ (‏תהלים ג׳:‏5;‏ ד׳:‏2;‏ ה׳:‏2–4;‏ י״ז:‏1,‏ 6;‏ ל״ד:‏7,‏ 18–20;‏ ל״ט:‏13‏)‏ בדומה לכך,‏ כאשר אנו חשים שרוחניותנו מתדרדרת,‏ ואולי אנו שוקעים ביאוש,‏ אנו פונים ליהוה בתפילה ומפצירים בו להדריכנו באמצעות רוח־קודשו.‏ (‏תהלים נ״ה:‏23;‏ פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ אנו מבקשים נחמה בכתבי־הקודש.‏ (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏ אנו נעזרים בפרסומים המשיחיים של חברת המצפה לשם קבלת עצה מעשית.‏ לעתים די בהם כדי לפתור את בעיותינו האישיות.‏ אך,‏ אם נראה לנו כי הקשיים מכניעים אותנו,‏ אזי יכולים אנו לבקש גם את עצת זקני־הקהילה הממונים.‏ למעשה,‏ ישנם מצבים בהם חיוני ש’‏נקרא לזקני־הקהילה’‏.‏ מדוע לקרוא לזקני־הקהילה?‏ כיצד יכולים הם לעזור לאלה הזקוקים לסיוע רוחני?‏

12–14.‏ (‏א)‏ מהי הדרך הטובה ביותר לפעול כאשר אדם חולה?‏ (‏ב)‏ על־פי דברי יעקב ה׳:‏14‏,‏ כיצד מומלץ למשיחיים ’‏חולים’‏ לנהוג?‏ (‏ג)‏ לאיזה סוג של חולי מתייחס יעקב ה׳:‏14‏,‏ ומדוע משיב אתה כך?‏

¹² כאשר אנו חולים,‏ אנו נחים כדי לתת לגופנו הזדמנות לשוב לאיתנו.‏ אך,‏ אם המחלה אינה מרפה מאיתנו,‏ ננהג בחכמה אם נבקש סיוע רפואי.‏ האין עלינו לנהוג באותה דרך אם נחלשנו מבחינה רוחנית?‏

¹³ שים לב לעצת התלמיד יעקב בנושא זה.‏ הוא אומר:‏ ”‏האם יש חולה ביניכם?‏ יקרא את זקני־הקהילה ויתפללו בעדו במשחם אותו שמן בשם יהוה”‏.‏ (‏יעקב ה׳:‏14‏,‏ ע״ח‏)‏ לאיזה סוג של מחלה מתייחס כאן יעקב?‏ כמה מפרשני המקרא מסיקים כי מדובר במחלה גופנית,‏ בנמקם זאת בכך שמשיחה בשמן היתה נוהג רפואי מקובל באותם ימים.‏ (‏לוקס י׳:‏34‏)‏ הם אף סוברים כי יעקב התכוון להבראה בדרך נס באמצעות מתת הריפוי.‏ אך,‏ על מה מעיד ההקשר?‏

¹⁴ יעקב ה׳:‏13 מציין ”‏שמחה”‏ כהיפוכו של ’‏סבל’‏.‏ הדבר מרמז על כך שיעקב דן בחולי רוחני.‏ (‏יעקב ה׳:‏13‏)‏ היה צורך לקרוא ל”‏זקני־הקהילה”‏,‏ לא לרופאים ואפילו לא לאלה שניחנו במתת הריפוי בדרך נס.‏ ומה היה עליהם לעשות?‏ יעקב אמר:‏ ”‏ויתפללו בעדו.‏.‏.‏ ותפילת האמונה תושיע את החולה”‏.‏ (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏;‏ השווה תהלים קי״ט:‏9–16‏.‏)‏ ההוכחה הניצחת לכך שיעקב התייחס לחולי רוחני היא העובדה שהציע להתוודות על החטאים כדי להשיג את הריפוי המיוחל.‏ הוא כותב:‏ ”‏התוודו על חטאיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו,‏ למען תרפאו”‏.‏ אם חטא חמור הוא הגורם לחולי הרוחני,‏ ניתן לצפות כי האדם החולה יבריא רק אם יגיב בחיוב להפצרה המבוססת על דבר־אלהים,‏ יתחרט ויסור מדרכו החוטאת.‏ — יעקב ה׳:‏16;‏ מעשי־השליחים ג׳:‏19‏.‏

15.‏ על איזה קו־פעולה ממליץ יעקב ה׳:‏13,‏ 14‏?‏

¹⁵ יש לשים לב לדבר נוסף בעצת יעקב.‏ כאשר המשיחי סובל,‏ עליו ’‏להתפלל’‏.‏ אם הוא חש שמחה,‏ ”‏יזמר תהילות”‏.‏ כל מצב — בין אם האדם סובל ובין אם הוא חש שמחה — מצריך פעולה.‏ במקרה אחד,‏ יש צורך בתפילה ובמקרה שני,‏ בקריאות שמחה.‏ אם כן,‏ למה עלינו לצפות כאשר יעקב שואל:‏ ”‏האם יש חולה ביניכם?‏”‏ הוא שוב ממליץ על פעולה חיובית,‏ כן,‏ על נקיטת יוזמה.‏ ”‏יקרא את זקני־הקהילה”‏.‏ — תהלים נ׳:‏15;‏ אפסים ה׳:‏19;‏ קולוסים ג׳:‏16‏.‏

הדרך בה עוזרים ”‏זקני־הקהילה”‏

16,‏ 17.‏ כיצד מסייעים לנו הזקנים ליישם את עקרונות המקרא?‏

¹⁶ לעתים,‏ קשה לנו לדעת כיצד ליישם את עקרונות המקרא בנסיבותינו האישיות.‏ במקרה זה יכולים זקני־הקהילה להוות מקור עזרה שאין שני לו.‏ למשל,‏ הם מתפללים למען החולה מבחינה רוחנית,‏ ו’‏מושחים אותו שמן בשם יהוה’‏ בהתייחסם במיומנות להדרכות מרגיעות מתוך דבר־אלהים.‏ כך יכולים זקני־הקהילה לתרום רבות לבריאותנו הרוחנית.‏ (‏תהלים קמ״א:‏5‏)‏ לעתים קרובות,‏ כל אשר אנו זקוקים לו הוא אישור לכך שדרך חשיבתנו היא נכונה.‏ שיחה עם זקן־קהילה משיחי מנוסה תחזק את נחישות דעתנו לעשות את הטוב.‏ — משלי כ״ז:‏17‏.‏

¹⁷ כאשר זקני־הקהילה המשיחיים נקראים לבקר,‏ עליהם ’‏לעודד את הנכאים’‏.‏ הם אף ’‏יתמכו בחלשים;‏ יהיו סבלניים כלפי כל אדם’‏.‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏ קירבה מעין זו מהדקת את יחסי ההבנה בין ”‏זקני־הקהילה”‏ ובין ה”‏חלשים”‏ עד כדי החלמה רוחנית מלאה.‏

אחריות אישית ותפילה

18,‏ 19.‏ איזה תפקיד ממלאים זקני־הקהילה לאור הכתוב בגלטים ו׳:‏2,‏ 5‏?‏

¹⁸ שומה על זקני־הקהילה לשאת באחריותם כלפי עדר אלהים.‏ עליהם לגלות גישה תומכת.‏ לדוגמה,‏ ציין פאולוס:‏ ”‏אחי,‏ אם יכשל איש מכם באיזו עבירה,‏ אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה;‏ והזהר שלא תבוא גם אתה לידי נסיון.‏ שאו איש את מעמסת רעהו וכך תקיימו את תורת המשיח”‏.‏ השליח אף הוסיף וכתב:‏ ”‏שכן כל אחד ישא את הנטל שלו”‏.‏ — גלטים ו׳:‏1,‏ 2,‏ 5‏.‏

¹⁹ כיצד נוכל לשאת איש את מעמסת רעהו ויחד עם זאת לשאת את הנטל שלנו?‏ ההבדל במשמעות המלים המתורגמות מיוונית ”‏מעמסה”‏ ו”‏נטל”‏ מספק את המפתח להבנת הדבר.‏ אם המשיחי נקלע לקושי רוחני המעיק עליו מאוד,‏ זקני־הקהילה ואחים אחרים לאמונה יסייעו לו לשאת ”‏מעמסה”‏ זו.‏ אולם,‏ שומה על הפרט עצמו לשאת את ”‏נטל”‏ אחריותו האישי בפני אלהים.‏a זקני־הקהילה נושאים בשמחה את ”‏מעמסת”‏ אחיהם בעזרת עידוד,‏ עצות מן המקרא ותפילה.‏ אך,‏ הזקנים אינם נוטלים מאיתנו את ”‏נטל”‏ אחריותנו הרוחנית.‏ — רומים ט״ו:‏1‏.‏

20.‏ מדוע אין להזניח את התפילה?‏

²⁰ תפילה היא דבר חיוני ואין להזניחה.‏ אך,‏ משיחיים רבים החולים מבחינה רוחנית מוצאים שקשה להם להתפלל.‏ מה עומד לנגד עיניהם של זקני־הקהילה כאשר הם נושאים תפילה למען משיחי החולה מבחינה רוחנית?‏ התקווה ש”‏יהוה יקים אותו”‏,‏ יחלצו מדכאונו,‏ ויחזקו למען ירדוף דרך של אמת וצדקה.‏ למשיחי החולה מבחינה רוחנית עלולה להיות גישה מוטעית,‏ אך אין משתמע מכך בהכרח שביצע איזשהו חטא חמור,‏ שכן יעקב אומר:‏ ”‏ואם חטא יסלח לו”‏.‏ העצה המקראית של הזקנים המלווה בתפילה מעומק־לב מניעה לעתים את האדם החלש מבחינה רוחנית להתוודות על ביצוע חטא חמור ולגלות רוח של חרטה.‏ דבר זה,‏ בתורו,‏ יגרום לכך שאלהים יסלח לו.‏ — יעקב ה׳:‏15,‏ 16‏.‏

21.‏ (‏א)‏ מדוע ישנם משיחיים הנמנעים מלקרוא לזקני־הקהילה?‏ (‏ב)‏ במה ידון המאמר הבא?‏

²¹ כאשר ניצב בפניהם האתגר לדאוג להמוני החדשים המצטרפים לקהילה המשיחית,‏ על זקני־קהילה המודעים לאחריותם לפעול במשנה מרץ כדי לספק את ההשגחה הדרושה.‏ אמת,‏ ”‏מתנות באדם”‏ אלה הן דבר נפלא שסיפק אלהים כדי לעזור לנו להחזיק מעמד בעיתים קשות אלה.‏ אולם,‏ ישנם משיחיים הנמנעים מלפנות לעזרתם,‏ בהניחם שאחים אלה עסוקים מדי או שעומס הבעיות הרובץ עליהם כבד מנשוא.‏ המאמר הבא יסייע לנו להבין שגברים אלה שמחים להיות לנו לעזר,‏ כיון שהם משרתים ברצון כרועי משנה בקהילה המשיחית.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏5/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ כאשר אנו זקוקים לעזרה,‏ באילו שלוש דרכים מסייע לנו יהוה?‏

◻ מי הם ה”‏מתנות באדם”‏ בימינו?‏

◻ מתי שומה עלינו לקרוא לזקנים?‏

◻ לאיזו עזרה יכולים אנו לצפות מזקני־הקהילה המשיחיים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

האם אתה נהנה מן היתרונות שבתפילה,‏ שבלימוד המקרא ומן העזרה של זקני־הקהילה המשיחיים?‏