הידברות יותר מסתם שיחה

שווה בדמיונך קהל של תיירים,‏ המשקיפים על נוף מרהיב.‏ אף כי הקבוצה כולה מתבוננת באותו המראה,‏ הרי שכל אחד מהם רואה אותו בדרך אחרת.‏ מדוע?‏ משום שלכל אחד זווית־ראייה שונה.‏ אין שני אנשים העומדים בדיוק באותו מקום.‏ יתרה מזו,‏ לא כולם מתמקדים באותו קטע מהנוף.‏ כל אדם מוצא היבט אחר המעורר בו התפעלות מיוחדת.‏

אותו הדבר נכון גם לגבי הנישואין.‏ גם כאשר קיימת ביניהם התאמה מלאה,‏ אין בנמצא שני בני־זוג אשר להם בדיוק אותה השקפה על דברים.‏ הבעל והאשה שונים זה מזה בגורמים כגון המבנה הרגשי,‏ חוויות ילדות והשפעת המשפחה.‏ כתוצאה מכך,‏ ראייתם את הדברים באור שונה עלולה להוות מקור למחלוקות קשות.‏ השליח פאולוס הצהיר גלויות:‏ ”‏יהיו להם צרות בבשרם”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏28‏)‏.‏

הידברות כוללת את המאמץ למזג הבדלים אלה לקשר אמיץ של ”‏בשר אחד”‏.‏ הדבר דורש הקדשת זמן להידברות.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 5.‏)‏ אולם,‏ כרוך בדבר הרבה מעבר לכך.‏

גילוי חוש הבחנה

משל מקראי מצהיר:‏ ”‏לב חכם ישכיל פיהו,‏ ועל שפתיו יוסיף לֶקַח”‏ (‏משלי ט״ז:‏23‏)‏.‏ משמעותו הבסיסית של הביטוי ”‏ישכיל פיהו”‏ הינה להיות נבון וזהיר,‏ לנהוג בשיקול־דעת בכל עניין.‏ לפיכך,‏ המוקד להידברות יעילה הינו הלב,‏ ולא הפה.‏ על אדם המיטיב לדבר להיות יותר מאשר נואם;‏ עליו להיות אדם המקשיב תוך גילוי הזדהות (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ הוא חייב להבחין ברגשות ובבעיות המסתתרות מאחורי התנהגותו של בן־הזוג כלפי חוץ (‏משלי כ׳:‏5‏)‏.‏

כיצד?‏ לעתים,‏ ניתן להשיג את הדבר באמצעות בחינת הנסיבות שמסביב לבעיה.‏ האם נתון בן־זוגך ללחצים רגשיים או פיזיים כבדים?‏ המשפיעה מחלה כלשהי על התנהגותו?‏ ”‏שמחה לאיש במענה פיו,‏ ודבר בעתו מה טוב!‏”‏ נאמר במקרא (‏משלי ט״ו:‏23‏)‏.‏ אם כך,‏ התחשבות בנסיבות תסייע לך להגיב בהתאם (‏משלי כ״ה:‏11‏)‏.‏

אף־על־פי־כן,‏ שורש הבעיה נעוץ,‏ לעתים קרובות,‏ בעניינים שמעבר לנסיבות הנראות על פני השטח.‏

הבנת העבר

חוויות הילדות משפיעות רבות על עיצוב חשיבתנו בבגרות.‏ הואיל ולבני־הזוג רקע משפחתי שונה,‏ השקפות מנוגדות אינן מן הנמנע.‏

אירוע המתועד בתנ״ך ממחיש זאת.‏ כאשר הועלה ארון־הברית לירושלים,‏ ביטא דוד את התלהבותו בפומבי.‏ אך,‏ מה לגבי אשתו,‏ מיכל?‏ המקרא מציין:‏ ”‏ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה,‏ וַתִּבֶז לו בלבה”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ו׳:‏14–16‏)‏.‏

מיכל שיקפה את עמדתו חסרת האמונה של אביה החוטא,‏ שאול.‏ פרשני המקרא קַרְל פ.‏ קֵייל ופְרַנְץ דֵלִיץ’‏ סבורים,‏ כי זו הסיבה שהכתוב בפסוק 16 מתייחס למיכל כאל ”‏בת שאול”‏ ולא כאל ’‏אשת דוד’‏.‏ בכל אופן,‏ המחלוקת שנתגלעה ביניהם עקב כך,‏ מצביעה בבירור,‏ שדוד ומיכל לא היו תמימי־דעים ביחס למאורע משמח זה (‏שמואל ב׳.‏ ו׳:‏20–23‏)‏.‏

דוגמה זו ממחישה היטב,‏ כי בכוחם של הבדלים דקים בהשפעות החינוך שניתן בילדות לגרום לכך,‏ שלבעל ולאשה תהא השקפה שונה לחלוטין על עניינים שונים.‏ הדבר נכון אף אם שניהם משרתים את יהוה באחדות.‏ לדוגמה,‏ אשה שלא זכתה לתמיכה רגשית נאותה בילדותה,‏ עלולה לגלות צורך מוגזם לביטויי הערכה ואהבה חוזרים ונשנים.‏ הדבר עלול להביא את בעלה במבוכה.‏ ”‏כבר אמרתי לה מאות פעמים שאני אוהב אותה”‏,‏ אפשר שיטען,‏ ”‏ועדיין לא היה די בכך!‏”‏

במקרה זה,‏ הידברות כרוכה בכך ש”‏כל אחד אל ידאג רק לענייניו,‏ אלא גם לענייניו של זולתו”‏ (‏פיליפים ב׳:‏4‏)‏.‏ לשם הידברות,‏ על הבעל להבין את אשתו לנוכח חוויותיה מהעבר,‏ ולא בהתחשבו בחוויותיו הוא.‏ וכמובן,‏ יש לעודד את האשה לנהוג באופן דומה כלפי בעלה (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏24‏)‏.‏

כאשר היתה בעבר התעללות

התעניינות אישית חיונית במיוחד כאשר בן־הזוג היה בילדותו קורבן לאונס או להתעללות מינית — למרבה הצער,‏ כיום זוהי בעיה ההולכת ומחריפה.‏ האשה,‏ לדוגמה,‏ עלולה לגלות,‏ כי ברגעי ההתייחדות עם בעלה,‏ אין בידה לנתק את ההווה מהעבר,‏ את בן־זוגה מהתוקף,‏ את יחסי־האישות מתקיפה מינית.‏ הדבר עלול להיות מתסכל,‏ במיוחד אם הבעל לא רואה נושא עדין זה מנקודת־מבטה של אשתו (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏

אף־על־פי שאין ביכולתך למחוק את העבר,‏ או לבטל כליל את תוצאותיו,‏ יש לאל ידך לעשות רבות על־מנת לעודד את בן־הזוג השרוי במצוקה (‏משלי כ׳:‏5‏)‏.‏ כיצד?‏ ”‏אתם,‏ הבעלים,‏ השתדלו להבין את נשותיכם”‏,‏ כתב פטרוס (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏,‏ הדרך‏)‏.‏ הבנת עברו של בן־זוגך מהווה מרכיב חיוני של הידברות.‏ ללא גילוי חמלה תוך הזדהות,‏ דבריך יהיו לריק.‏

ישוע ”‏נתמלא רחמים”‏,‏ בראותו את החולים שבין המון העם,‏ אף־על־פי שמעולם לא חווה על בשרו את תחלואיהם (‏מתי י״ד:‏14‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ אפשר שלא התנסית אישית בהזנחה או בהתעללות,‏ כשם שחוותה אשתך,‏ אולם במקום להקל ראש בכאבה,‏ הכר בעברה והענק לה את תמיכתך (‏משלי י״ח:‏13‏)‏.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏אנחנו החזקים חייבים לשאת את חולשות החלשים ולא לבקש הנאה לעצמנו”‏ (‏רומים ט״ו:‏1‏)‏.‏

לכודים בכעס

הנישואין הינם ככלי יקר לאין ערוך.‏ כאשר הם נשחתים על־ידי ניאוף,‏ נגרם נזק בל־ישוער (‏משלי ו׳:‏32‏)‏.‏ אמת,‏ אם בן־הזוג שנפגע מחליט לסלוח,‏ אזי ניתן לאחות את הקרעים ולהתפייס.‏ אולם,‏ הצלקות נותרות,‏ ובשעת ויכוח,‏ עלולה להסתמן הנטייה להביט אל נבכי העבר ולהשתמש בו כבנשק.‏

טינה הינה תגובה נורמלית לחוסר נאמנותו של בן־זוג.‏ ברם,‏ אם סלחת לבן־זוגך,‏ הישמר פן תיתן לכעס העצור בך לחתור תחת הטוב שהשגת הודות לנכונותך לסלוח.‏ בין אם היא מבעבעת בתוכך בשקט,‏ ובין אם היא פורצת ללא רחמים,‏ נטירת טינה פוגעת בשני בני־הזוג.‏ מדוע?‏ רופאה אחת טוענת:‏ ”‏אם רגשותיך נפגעו על־ידי בן־זוגך,‏ הרי זה בגלל שהוא עדיין יקר לך.‏ לפיכך,‏ בנסיגה לאחור או בחיפוש אחר נקמה,‏ לא זו בלבד שתפגע בבן־זוגך,‏ אלא שאף תהרוס את עצמך.‏ בדרך זו תגרום לפירוק הקשר שבשלמותו חפצת”‏.‏

אכן,‏ לא בנקל תוכל ליישר את ההדורים בנישואיך,‏ מבלי שתצנן את כעסך.‏ לפיכך,‏ כאשר אינך נתון בסערת־רגשות,‏ שתף את בן־זוגך בתחושותיך.‏ הבהר לו מדוע אתה חש פגוע,‏ מה דרוש לך על־מנת לזכות שוב בביטחון וכיצד תנהג במטרה לשמור על הקשר ביניכם.‏ לעולם אל תנסה להשתמש בעבר כבנשק כדי להשיג יתרון בשעת ויכוח.‏

ההתמכרות פוגעת בהידברות

הנישואין עוברים טלטלה של מצוקות עזות,‏ כאשר בן־הזוג משתמש באלכוהול או בסמים.‏ בן־הזוג שאינו סובל מהתמכרות עלול להיקלע למצב דומה לזה של אביגיל,‏ כפי שמסופר במקרא.‏ בו בזמן שבעלה,‏ נבל,‏ היה ”‏שיכור עד מאד”‏,‏ השתדלה אביגיל בכל מאודה לתקן את השלכות התנהגותו האווילית (‏שמואל א׳.‏ כ״ה:‏18–31,‏ 36‏)‏.‏ נישואין בהם אחד מבני־הזוג סובל מהתמכרות,‏ והשני טרוד בנסיונות לשנות את התנהגותו,‏ דומים,‏ לעתים קרובות,‏ למצבם המשפחתי של נבל ואביגיל.‏a

כמובן,‏ מורגשת הקלה עצומה,‏ כאשר אדם הסובל מהתמכרות מתחיל בתהליך הגמילה.‏ אולם,‏ זוהי אך ורק ההתחלה.‏ שווה בדמיונך,‏ סופת הוריקן עזה הזורה הרס בעיירה קטנה.‏ בתים קורסים,‏ עצים נעקרים,‏ קווי הטלפון ניתקים ממקומם ארצה.‏ בשוך הסערה,‏ שמחה רבה מציפה את הכל.‏ אולם,‏ עתה נדרשים תיקונים רבי־היקף.‏ כך גם כאשר בן־זוג מתחיל להשתקם.‏ יש לשקם את מערכת היחסים שהתמוטטה.‏ יש להקים שוב תשתית של אמון ויושר.‏ אפיקי ההידברות זקוקים לבנייה מחודשת.‏ עבור אדם הסובל מהתמכרות,‏ המעצב את אישיותו מחדש,‏ שיקום הדרגתי זה מהווה חלק מ”‏האדם החדש [‏האישיות החדשה,‏ ע״ח‏]‏”‏,‏ שהמקרא מעודד את המשיחיים לטפח.‏ על אישיות חדשה זו לכלול את ה”‏התחדשות הרוחנית בשכלכם [‏הכוח הפועל על מחשבותיכם,‏ ע״ח‏]‏”‏ (‏אפסים ד׳:‏22–24‏)‏.‏

שיעור מקרא איפשר ללִיאוֹנַרְד ולאִילֵייןb להפסיק להשתמש בסמים,‏ אולם הכוח הפועל על מחשבותיהם לא בא לידי ביטוי במלואו.‏ במהרה צצו ועלו על פני השטח התמכרויות מסוג אחר.‏ ”‏במשך 20 שנה ניסינו ליישם את עקרונות המקרא ונהנינו מחיי־נישואין משביעי־רצון,‏ אך היה זה תמיד מעבר לשליטתנו”‏,‏ אמרה איליין.‏ ”‏התמכרויותינו היו מושרשות בנו עמוק.‏ לא היה בכוחנו לשים להן קץ באמצעות לימוד ותפילה”‏.‏

ליאונרד ואיליין ביקשו עצה במטרה להבין את הגורמים שהביאו להתמכרויותיהם.‏ מזון רוחני שהגיע בעתו מ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ הדן בהתעללות בילדים,‏ באלכוהוליזם וברחישת כבוד לנשים,‏ היה להם לעזר רבc (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ ד”‏ץ‏)‏.‏ ”‏נזקקנו לסיוע רב כדי לתקן את הנזק ולשקם את היחסים בינינו”‏,‏ אומרת איליין.‏

פתרון בעיות

רבקה חשה כאב כבד מנשוא בשל נשותיו של בנה,‏ עשיו.‏ מחשש שמא בנה האחר,‏ יעקב,‏ ילך בעקבות אחיו עשיו,‏ הביעה רבקה את מפח־הנפש שחשה,‏ באומרה לבעלה,‏ יצחק:‏ ”‏קצתי בחיי מפני בנות חֵת.‏ אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ,‏ למה לי חיים?‏”‏ (‏בראשית כ״ז:‏46‏)‏.‏

שים־לב,‏ כי בדברה בתקיפות על רגשותיה,‏ לא תקפה רבקה את יצחק באופן אישי.‏ היא לא אמרה,‏ ”‏הכל באשמתך!‏”‏ או ”‏היה עליך לטפל במצב זה טוב יותר!‏”‏ לעומת זאת,‏ השתמשה רבקה בגוף ראשון,‏ כדי לתאר כיצד השפיעה עליה הבעיה.‏ גישה זו עוררה ביצחק תחושת הזדהות,‏ ולא רצון להגן על כבודו.‏ הודות לכך שלא חש מותקף באופן אישי,‏ היתה תגובתו של יצחק לתחינת רבקה,‏ כפי שמסתבר,‏ מיידית (‏בראשית כ״ח:‏1,‏ 2‏)‏.‏

בעלים ונשים עשויים להפיק תועלת מדוגמתה של רבקה.‏ כל־אימת שמתגלעים חילוקי־דעות,‏ תיקפו את הבעיה,‏ לא זה את זה.‏ בדומה לרבקה,‏ הביעי את מורת־רוחך בדרך המשקפת כיצד הבעיה משפיעה עלייך.‏ ”‏אני חשה עוגמת־נפש,‏ משום ש.‏.‏.‏”‏,‏ או ”‏אני חשה שאינך מבין אותי כראוי,‏ שכן.‏.‏.‏”‏,‏ נימה זו יעילה בהרבה מאשר,‏ ”‏אתה מתסכל אותי!‏”‏ או ”‏לעולם לא תבין לרוחי!‏”‏

יותר מאשר התמדה

נישואי הזוג האנושי הראשון,‏ אדם וחוה,‏ החזיקו מעמד במשך מאות שנים,‏ בהביאם לעולם משפחה של בנים ובנות (‏בראשית ה׳:‏3–5‏)‏.‏ אולם,‏ אין משמע הדבר שנישואיהם היו ראויים לחיקוי.‏ כבר בשלב מוקדם,‏ חיבלו רוח עצמאות והתעלמות מחוקי הצדק של הבורא,‏ בעבותות נישואיהם שעשו אותם ל”‏בשר אחד”‏.‏

בדומה לכך,‏ גם כיום נישואין עשויים להחזיק מעמד,‏ אך עם זאת להיות נטולים מרכיבים חיוניים של הידברות.‏ יתכן,‏ שתידרש עקירת מחשבות המושרשות עמוק ותכונות לא הולמות הטבועות באישיות.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ י׳:‏ 4,‏ 5‏.‏)‏ זהו תהליך חינוכי מתמשך.‏ אך המאמצים כדאיים.‏ יהוה אלהים מגלה עניין רב במוסד הנישואין,‏ הואיל והוא יצר אותו (‏מלאכי ב׳:‏14–16;‏ עברים י״ג:‏4‏)‏.‏ לפיכך,‏ אם נמלא את חלקנו,‏ יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים,‏ שהוא יכיר במאמצינו ויציידנו בחוכמה ובכוח הנחוצים לאחות כל קרע בקשר הנישואין.‏ (‏השווה תהלים כ״ה:‏4,‏ 5;‏ קי״ט:‏34‏.‏)‏

‏(‏מקור המאמרים:‏ 1993/‏8/‏1)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 5]‏

שמור על כללים בסיסיים

◻ דון בכל נושא בעתו (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏33,‏ 40‏)‏

◻ תן ביטוי לרגשותיך;‏ אל תטיח האשמות (‏בראשית כ״ז:‏46‏)‏

◻ אל תרים יד (‏אפסים ה׳:‏28,‏ 29‏)‏

◻ אל תשתמש בכינויי־גנאי (‏משלי כ״ו:‏20‏)‏

◻ שאף להתפייס,‏ לא לנצח (‏בראשית י״ג:‏8,‏ 9‏)‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

‏”‏לאשפה הוקדש זמן רב יותר!‏”‏

בעל ואשה,‏ שהתנסו בקשיים בחיי נישואיהם,‏ נתבקשו להעריך כמה זמן הקדישו מדי שבוע לסילוק האשפה.‏ תשובתם היתה כ־35 דקות בשבוע,‏ או 5 דקות ביום.‏ אחר כך נשאלו כמה זמן הקדישו להידברות זה עם זה.‏ הבעל היה המום.‏ ”‏לאשפה הוקדש זמן רב יותר!‏”‏ הוא הצהיר,‏ בהוסיפו:‏ ”‏אין אנו אלא משטים בעצמנו,‏ אם אנו סבורים,‏ כי די בחמש דקות ביום לשם שמירת הנישואין.‏ כל שכן,‏ אין בהן די לטיפוחם של הנישואין”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

כל אימת שמתגלעים חילוקי־דעות,‏ תיקפו את הבעיה,‏ לא זה את זה

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

תן ביטוי לרגשותיך;‏ אל תטיח האשמות