גורמי מפתח לתקשורת טובה בין בני זוג

‏’‏לא הייתי צריך לומר זאת’‏.‏ ’‏לא הסברתי את עצמי כמו שצריך’‏.‏ האם אמרתם ככה לעצמכם אחרי שניסיתם לשוחח?‏ התקשורת היא מיומנות שיש לטפח.‏ וכמו בכל מיומנות,‏ יש שרוכשים אותה ביתר קלות ויש שמתקשים.‏ גם אם אתה שייך לקבוצה השנייה,‏ אתה בהחלט מסוגל ללמוד להביע את עצמך בנועם ולתקשר ביעילות.‏

לעתים בני זוג מתייחסים זה לזה על־​פי תכתיבי התרבות.‏ אולי לימדו את הגבר שכדי להיות גברי אסור לו לדבר יותר מדי.‏ גבר פטפטן נחשב לאדם קל דעת ולא־​רציני.‏ המקרא אכן אומר:‏ ”‏יהא כל איש מהיר לשמוע,‏ בלתי נחפז לדבר”‏ (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ אך עצה זו חלה על גברים ונשים כאחד ומלמדת שתקשורת אינה מסתכמת בדיבור.‏ שניים יכולים לדבר ביניהם באריכות,‏ אבל מה קורה אם הם אינם מקשיבים זה לזה?‏ סביר להניח שאין ביניהם תקשורת אמיתית.‏ על־פי הפסוק שהוזכר קודם לכן,‏ אומנות ההקשבה היא מרכיב חיוני בתקשורת מוצלחת.‏

לתקשר ללא מילים

בתרבויות מסוימות מצפים מן הנשים לא להשמיע את דעתן,‏ והבעלים אמורים לשמור על ריחוק מן המשפחה.‏ באווירה כזו לא נותר לבעל ולאישה אלא לנחש מה רצונו של השני.‏ נשים מסוימות מפתחות את היכולת החדה לזהות את צורכי הבעל וממהרות לפעול בהתאם.‏ במקרים כאלה קיימת תקשורת מסוימת בין הבעל לאישה.‏ אך תקשורת מסוג זה היא לרוב חד־​סטרית.‏ האישה אולי לומדת ”‏לקרוא”‏ את בעלה,‏ ואילו מן הבעל לא מצפים שיפתח יכולת דומה ויבין את אשתו.‏

ישנן תרבויות שבהן הגברים ערים לצרכיה הרגשיים של האישה ומשתדלים לפעול לסיפוקם,‏ אולם אצל זוגות רבים יש מקום לשיפור בכל הנוגע לתקשורת ביניהם.‏

ההידברות ותפקידה החיוני

תקשורת כנה מונעת אי־​הבנות ומסקנות שגויות.‏ בתחילת דרכם של בני ישראל התגוררו השבטים ראובן,‏ גד וחצי שבט המנשה בעבר הירדן המזרחי ובנו ”‏מזבח גדול למראה”‏ סמוך לירדן.‏ יתר השבטים הסיקו מסקנות מוטעות.‏ השבטים ממערב לירדן חשבו שאחיהם מעבר לירדן מועלים ביהוה ונערכו להילחם ב”‏מורדים”‏.‏ אבל לפני שיצאו למלחמה שלחו משלחת כדי להידבר עם השבטים שבמזרח.‏ היה זה צעד נבון ביותר.‏ התברר להם שהמזבח לא נועד לעולות ולזבחים אסורים.‏ אדרבה,‏ השבטים שבמזרח חששו שבעתיד יאמרו להם יתר השבטים:‏ ”‏אין לכם חלק ביהוה”‏.‏ המזבח שימש כעדות לכך שגם הם עובדי יהוה (‏יהושע כ״ב:‏​10–29‏)‏.‏ את המזבח כינו השבטים בשם ”‏עֵד”‏,‏ ככל הנראה לעדות שיהוה הוא עבורם אלוהי האמת (‏יהושע כ״ב:‏34‏)‏.‏

די היה בהסבר זה כדי להניח את דעתם של יתר השבטים,‏ והם חזרו בם מכוונתם להילחם בשני השבטים וחצי.‏ תקשורת פתוחה וכנה מנעה עימות מזוין.‏ מאוחר יותר,‏ כאשר עם ישראל פנה עורף ליהוה אלוהים,‏ שהיה להם על דרך משל כבעל,‏ אמר להם אלוהים שהוא ברחמיו ’‏ידבר על לבם’‏ (‏הושע ב׳:‏16‏)‏.‏ איזו דוגמה טובה לזוגות נשואים!‏ כן,‏ עשו מאמצים למצוא את הדרך ללבו של האחר,‏ וכך תוכלו להבין איש את רעהו.‏ הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בנושאים טעונים מאוד.‏ ”‏יש האומרים שמילים הן דבר זול”‏,‏ מציינת העיתונאית האמריקנית פטי מיהליק,‏ ”‏אך הן יכולות להיות גם יקרות מפז.‏ וגם אם מתקשים להביע רגשות,‏ התוצאה יכולה להיות הרבה יותר רווחית מהשקעה כספית בבנק”‏.‏

רכישת כישורים תקשורתיים

יש הטוענים שנישואיהם היו כישלון גמור עוד מראשיתם.‏ אחרים מגיעים למסקנה שנישואיהם אבודים ולא ניתן להצילם.‏ לדעתם,‏ אין זה אפשרי לשפר את הכישורים התקשורתיים אחרי יום הכלולות.‏ אך חשוב לרגע על אותם אנשים החיים בחברות שבהן הנישואין מוסדרים על־​ידי קרובי משפחה.‏ רבים בתרבויות אלו מצליחים בסופו של דבר ליצור בחיי הנישואין אפיקי תקשורת טובים.‏

זוג באחת מארצות המזרח התיכון הושאו בנישואין מוסדרים.‏ את הכלה מצא שליח אחרי מסע ארוך.‏ למרות זאת,‏ אותו זוג נשוי,‏ שחי לפני כ־​000,‏4 שנה,‏ שלט היטב באומנות התקשורת.‏ החתן יצחק שמו,‏ פגש את השליח ואת כלתו לעתיד בשדה.‏ השליח סיפר ליצחק ”‏את כל הדברים אשר עשה”‏.‏ המקרא ממשיך ומספר על נישואין אלה:‏ ”‏ויביאה יצחק האוהלָה שרה אמו [‏צעד שציין את הנישואין הרשמיים]‏.‏ וייקח את רבקה ותהי לו לאישה וַיֶאֶהָבֶהָ”‏ (‏בראשית כ״ד:‏​62–67‏)‏.‏

שים לב שבתחילה שמע יצחק דיווח מפי השליח ורק אחר כך לקח את רבקה לאישה.‏ השליח היה עבד מהימן ומסור ליהוה אלוהים,‏ אלוהי יצחק,‏ ולכן יצחק בטח בו בלב שקט.‏ בהמשך ’‏התאהב’‏ יצחק ברבקה אשתו.‏

האם רכשו שניהם כישורים תקשורתיים טובים?‏ מסופר שאחרי שבנם עשיו נשא שתי נשים מבנות חֵת,‏ נוצרה בעיה משפחתית חמורה.‏ ”‏ותאמר רבקה אל יצחק:‏ ’‏קצתי בחיי מפני בנות חת,‏ אם לוקח יעקב [‏בנם הצעיר יותר]‏ אישה מבנות חת.‏.‏.‏ למה לי חיים?‏’‏”‏ (‏בראשית כ״ו:‏34;‏ כ״ז:‏46‏)‏.‏ היא לא היססה להביע את רחשי לבה.‏

יצחק הורה ליעקב,‏ אחיו התאום של עשיו,‏ שלא ייקח לו אישה מבנות כנען (‏בראשית כ״ח:‏1,‏ 2‏)‏.‏ רבקה הבהירה קודם לכן את עמדתה בנושא.‏ הייתה הידברות מוצלחת בין יצחק ורבקה בנושא משפחתי רגיש ביותר,‏ וזו דוגמה טובה עבורנו כיום.‏ אך מה לעשות במקרה שאין הסכמה בין בני הזוג?‏

כאשר אין הסכמה

אם יש ביניכם אי־​הסכמה רצינית,‏ אל תענישו זה את זה בשתיקה רועמת.‏ תגובה כזו תשדר מסר ברור:‏ אני אומלל ואני רוצה שגם הצד השני יהיה אומלל.‏ יכול להיות שאינכם מבינים ממש מה כל אחד רוצה ומרגיש.‏

עליכם לשוחח בכנות.‏ אם הנושא רגיש,‏ לא תמיד קל להישאר רגוע.‏ אברהם ושרה,‏ הורי יצחק,‏ נקלעו פעם למצב קשה.‏ שרה הייתה עקרה,‏ וכמנהג הימים ההם נתנה לאברהם את שפחתה הגר שתהיה לו לפילגש ותעמיד לו צאצאים.‏ הגר ילדה לאברהם את ישמעאל.‏ לימים הרתה שרה וילדה לאברהם את יצחק.‏ בהגיע מועד גמילת יצחק הבחינה שרה שישמעאל ’‏מצחק’‏ ליצחק,‏ כלומר,‏ לועג לו.‏ היא חשה שנשקפה סכנה לבנה והאיצה באברהם לגרש את האמה ואת ישמעאל.‏ שרה הביעה את אשר על לבה באופן ישיר וגלוי.‏ אך בקשתה הייתה למורת רוחו של אברהם.‏

כיצד יושבה המחלוקת?‏ המקרא מספר:‏ ”‏ויאמר אלוהים אל אברהם:‏ ’‏אל יֵרע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה.‏ שמע בקולה,‏ כי ביצחק ייקרא לך זרע’‏”‏.‏ אברהם ציית להדרכתו של יהוה אלוהים ועשה כרצונו (‏בראשית ט״ז:‏​1–4;‏ כ״א:‏​1–14‏)‏.‏

אולי תאמרו שאם אלוהים היה מדבר אליכם משמיים,‏ היה לכם קל להגיע לעמק השווה.‏ וזה מביא אותנו לגורם מפתח נוסף בפתרון בעיות בין בני זוג.‏ זוגות נשואים יכולים לשמוע את קול אלוהים.‏ כיצד?‏ אם יקראו יחדיו את דברו ויקבלו את הכתוב בו כהדרכה מפיו (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏

אישה משיחית מנוסה מספרת:‏ ”‏במקרים רבים,‏ כשניגשת אליי צעירה ומתייעצת איתי לגבי נישואיה,‏ אני שואלת אותה אם היא ובעלה קוראים יחד את המקרא.‏ רוב הזוגות שבמשבר לא אימצו לעצמם הרגל כזה”‏ (‏טיטוס ב׳:‏​3–5‏)‏.‏ כולנו יכולים ללמוד משהו מדבריה.‏ קיראו יחד את דבר־​אלוהים על בסיס קבוע.‏ כך ’‏תשמעו’‏ מאלוהים כיצד להתנהג יום יום (‏ישעיהו ל׳:‏21‏)‏.‏ אזהרה קטנה:‏ אל תשתמשו במקרא כדי להצליף זה בזה ולהצביע כל הזמן על הפסוקים שהצד השני אינו מיישם.‏ השתדלו לראות כיצד שניכם יכולים לתרגם את הכתוב לשפת המעשה.‏

אם אתם מתמודדים עם בעיה קשה,‏ כדאי שתעיינו במפתח הכללי לפרסומי חברת המצפה (‏לעז’‏)‏.‏a ייתכן שאתם מטפלים בהורים קשישים,‏ והדבר יוצר מתחים ביניכם.‏ במקום להתווכח ולהטיח זה בזה מה עליו או עליה לעשות או לא לעשות,‏ למה שלא תשבו ותבדקו ביחד במפתח הכללי?‏ פנו תחילה לכותרת הראשית Parents (‏”‏הורים”‏)‏.‏ עיינו בהפניות תחת כותרות המשנה כמו הכותרת caring for aged parents (‏”‏טיפול בהורים קשישים”‏)‏.‏ קיראו יחדיו את המאמרים מן הפרסומים של עדי־יהוה.‏ אולי תופתעו מן התועלת שתצמח לכם מן המידע המקראי הזה אשר עזר כבר למשיחיים כנים רבים.‏

עיון בהפניות אלו וקריאת החומר יחדיו יעזרו לכם לראות את הבעיה בצורה אובייקטיבית.‏ אתם תמצאו ציטטות והפניות מקראיות שיחשפו בפניכם את עמדת אלוהים בנושא.‏ פיתחו את הפסוקים וקיראו אותם ביחד.‏ כך תשמעו מה יש לאלוהים לומר בנוגע לבעיה שאיתה אתם מתמודדים.‏

שימרו על אפיקי תקשורת פתוחים

הניסית פעם לפתוח דלת שהרבה זמן לא הייתה בשימוש?‏ הצירים החלודים חרקו ואט אט חזרו לפעולה.‏ אך מה לגבי דלת הנעשה בה שימוש קבוע וציריה משומנים כהלכה?‏ קל יותר לפתוח אותה.‏ הוא הדין בתקשורת.‏ אם תעשו לכם להרגל לתקשר זה עם זה ו”‏לשמן”‏ את הצירים באהבה משיחית,‏ יהיה לכם קל יותר להשמיע את דעתכם גם בחילוקי דעות קשים.‏

צריך להתחיל ממשהו.‏ התקשורת תצריך בתחילה מאמצים רבים,‏ אך אל תאמרו נואש.‏ בסופו של דבר תיהנו מיחסים טובים יותר זה עם זה ומהבנה הדדית ממושכת.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

אם תהיה ביניכם אי־הסכמה,‏ האם תבקשו את הדרכת אלוהים?‏