הימים הנבואיים שבנבואת דניאל ואמונתנו
”אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה!” — דניאל י״ב:12.
1. מדוע רבים לא הצליחו למצוא אושר אמיתי, ובמה כרוך אושר כזה?
כל אחד רוצה להיות מאושר. אם כי, כיום, אך מעטים מאושרים. מדוע? חלק מן הסיבה הוא שרבים מחפשים אחר האושר במקומות הלא נכונים. אנשים מנסים למצוא אושר בדברים כגון השכלה, עושר, קריירה או רדיפה אחר כוח. אך, ישוע, בדברי הפתיחה של ’דרשת ההר’ שלו, כרך את האושר במודעתו של האדם לצרכיו הרוחניים, ברחמנות, בטוהר־לב ובתכונות דומות. (מתי ה׳:3–10) סוג האושר, אשר על אודותיו דיבר ישוע, הינו אמיתי ומאריך ימים.
2. לאור הנבואה, מה יוביל לאושר בעת הקץ, ואילו שאלות מתעוררות בהקשר לכך?
2 עבור השארית המשוחה בעת הקץ, האושר כרוך בדבר נוסף. בספר דניאל, אנו קוראים: ”לך, דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ. אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה!” (דניאל י״ב:9, 12) על פני איזו תקופת זמן השתרעו 335,1 ימים אלה? מדוע היו אלה החיים במהלכם מאושרים? האם יש לדבר קשר כלשהו עם אמונתנו כיום? כדי להשיב על השאלות הללו, תסייע בידינו סקירת העת בה כתב דניאל מילים אלה, זמן קצר לאחר שעם־ישראל שוחרר מן השבי בבבל ובשנה השלישית למלכות כורש מלך פרס. — דניאל י׳:1.
שיבה למולדת מביאה אושר
3. איזה מעשה של המלך כורש גרם לאושר רב ליהודים הנאמנים בשנת 537 לפה״ס, אך איזו זכות מנע כורש מהיהודים?
3 עבור היהודים, השחרור מבבל היווה יובל אמיתי. לאחר שהחזיקו מעמד במשך כ־70 שנות גלות, הזמין כורש הגדול את היהודים לשוב לירושלים על־מנת לבנות מחדש את מקדש יהוה. (עזרא א׳:1, 2) אלה אשר נענו לכך, יצאו לדרך בתקוות גדולות, והגיעו למולדתם בשנת 537 לפה״ס. אולם, כורש לא קרא להם להקים מלכות שבראשה צאצא של המלך דוד.
4, 5. (א) מתי הושם קץ למלכות דוד, ומדוע? (ב) אילו חיזוקים נתן יהוה להבטחתו על אודות שיקומה של מלכות דוד?
4 הדבר היה בעל משמעות. כחמש מאות שנה קודם לכן, הבטיח יהוה לדוד: ”ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך; כסאך יהיה נכון עד עולם”. (שמואל ב׳. ז׳:16) למרבה הצער, רוב צאצאיו המלכותיים של דוד הוכחו כמרדנים, ואשמת הדמים שרבצה על האומה היתה כה כבדה, עד כי בשנת 607 לפה״ס, הרשה יהוה לשים קץ למלכות דוד. מלבד התקופה הקצרה בה שלטו המכבים, היתה ירושלים תחת שלטון זר מאז ועד להחרבתה השניה בשנת 70 לספירה. לפיכך, בשנת 537 לפה״ס, ”עתות הגויים”, אשר במהלכן לא מלך אף צאצא אחד משושלת דוד, היו בעיצומן. — לוקס כ״א:24.
5 אף־על־פי־כן, יהוה לא שכח את הבטחתו לדוד. בסדרה של חזונות וחלומות, גילה הוא באמצעות נביאו דניאל פרטים על המאורעות העתידים לפקוד את העולם במשך מאות השנים הבאות, מן העת שבה שלטה בבל בעולם ועד לעת שבה ישוב צאצא משושלת דוד לשלוט במלכות של עם יהוה. נבואות אלה, הכתובות בדניאל פרקים ב׳, ז׳, ח׳ וכן י׳ עד י״ב, חיזקו את בטחונם של יהודים נאמנים, שבסופו של דבר, כס דוד אכן ”יהיה נכון עד עולם”. ללא ספק, גילוי אמת זו הביא אושר לאותם יהודים ששבו למולדתם בשנת 537 לפה״ס!
6. כיצד אנו יודעים, שחלק מנבואות דניאל נועדו להתגשם בימינו?
6 רוב מבקרי המקרא טוענים, שנבואות דניאל התגשמו כמעט במלואן בטרם נולד ישוע המשיח. אך, ברור מעל לכל ספק, שאין אמת בדבר. בדניאל י״ב:4, אומר המלאך לדניאל: ”סתום הדברים וחתום הספר, עד עת קץ. ישוטטו רבים, ותרבה הדעת”. אם היה צורך להסיר את החותם מספר דניאל — כלומר, לחשוף את משמעותו המלאה — רק בעת הקץ, לפחות חלק מנבואותיו מתייחסות ללא ספק לאותה תקופה. — ראה דניאל ב׳:28; ח׳:17; י׳:14.
7. (א) מתי הגיעו אל קיצן ”עתות הגויים”, ואיזו שאלה דחופה תבעה אז מענה? (ב) מי לא היו ”העבד הנאמן”?
7 בשנת 1914 נסתיימו ”עתות הגויים”, והחלה עת הקץ של עולם זה. מלכות דוד שבה על כנה, לא בירושלים הארצית, אלא באורח סמוי מן העין, ”עם ענני השמים”. (דניאל ז׳:13, 14) באותה עת, כיון שצמחו ”עשבים רעים” של המשיחיות המזויפת, מצבה של המשיחיות האמיתית לא היה ברור — לפחות לא לבני־אנוש. יתר על כן, היה צורך להשיב על שאלה חשובה: ”מי הוא איפוא העבד הנאמן?” (מתי י״ג:24–30; כ״ד:45) מי ייצג עלי־אדמות את מלכות דוד המשוקמת? לא היו אלה אחיו בבשר של דניאל, היהודים. הם נדחו מפאת חוסר אמונתם ומשום שנכשלו במשיח כבאבן נגף. (רומים ט׳:31–33) לא היה כל סיכוי ש”העבד הנאמן” יימצא בקרב אירגוני הנצרות! מעשיהם הרעים הוכיחו, שישוע לא הכירם. (מתי ז׳:21–23) מי היה, אם כן, העבד?
8. מי הוכיחו עצמם כ”עבד הנאמן” במהלך עת הקץ? כיצד אנו יודעים זאת?
8 ללא כל צל של ספק, העבד היה הקבוצה הקטנה של אחיו המשוחים של המשיח, שהיתה ידועה בשנת 1914 בשם תלמידי המקרא, ואשר זוהתה, החל משנת 1931, כעדי־יהוה. (ישעיהו מ״ג:10) הם לבדם הכריזו על המלכות המשוקמת משושלת דוד. (מתי כ״ד:14) הם היו היחידים שנשארו נבדלים מן העולם ופיארו את שם יהוה. (יוחנן י״ז:6, 14) אך ורק בהם נתגשמו נבואות המקרא המתייחסות למשרתי אלהים באחרית הימים. בין אותן נבואות ניתן למצוא סדרה של תקופות נבואיות הרשומה בדניאל י״ב והכוללת את 335,1 הימים אשר עתידים להביא אושר.
260,1 הימים
9, 10. אילו מאורעות מאפיינים את ”עידן ועידנים וחצי עידן” שבדניאל ז׳:25, ובאילו פסוקים אחרים מוזכרת עת המקבילה לעת זו?
9 בדניאל י״ב:7 אנו קוראים על אודות העת הנבואית הראשונה: ”כי למועד, מועדים וחצי. וּכְכַלוֹת נַפֵּץ יד עַם קודש תִּכְלֶינָה כל אלה”.a תקופה זו בדיוק מוזכרת בספר ההתגלות י״א:3–6, המציין שעדי אלהים יבשרו כשהם לבושי שקים במשך שלוש שנים וחצי ואזי יוצאו להורג. פעם נוספת, בדניאל ז׳:25, אנו קוראים: ”וידבר דברים נגד העליון, וַיְעַנֵּה קדושי עליונים. הוא יחשוב לשנות מועדים ומשפט, והם יינתנו בידו עידן ועידנים וחצי עידן”.
10 בנבואה שבדניאל ז’, המלה ”הוא” מתייחסת למעצמת־העולם החמישית החל מבבל. במהלך שלטונה של ”קרן... קטנה” זו, יקבל בן־האדם ”שלטון וכבוד ומלכות”. (דניאל ז׳:8, 14) ”קרן” סמלית זו, במקורה המעצמה הבריטית, התפתחה במהלך מלחמת־העולם הראשונה למעצמה העולמית הכפולה, אנגלו־אמריקה, שהשלטת בה כיום היא ארצות־הברית. במשך שלושה עידנים וחצי או שלוש שנים וחצי, תענה מעצמה עולמית זו את ’קדושי העליון’ ותנסה לשנות מועדים ומשפט. לבסוף, יינתנו בידה ’קדושי העליון’. — ראה גם ההתגלות י״ג:5, 7.
11, 12. אילו מאורעות הובילו לתחילתם של 260,1 הימים הנבואיים?
11 כיצד התגשמו כל הנבואות המקבילות הללו? במשך עשרות השנים שקדמו למלחמת־העולם הראשונה, יצאו אחי ישוע המשוחים באזהרה פומבית, שבשנת 1914 ”עתות הגויים” תגענה אל קיצן. בפרוץ המלחמה, היה זה ברור שהאזהרה נפלה על אוזניים ערלות. השטן השתמש ב”חיה” שלו, האירגון הפוליטי העולמי שנשלט אז בידי המעצמה הבריטית, במאמץ ”לשנות מועדים ומשפט”, כדי לדחות את העת בה תשלוט מלכות אלהים. (ההתגלות י״ג:1, 2) השטן נכשל. מלכות אלהים נוסדה בשמים, הרחק מהישג ידו של האדם. — ההתגלות י״ב:1–3.
12 עבור תלמידי המקרא, היוותה המלחמה עת מבחן. מאז ינואר 1914 הם הציגו את הפוטו־דרמה של הבריאה, תוכנית מקראית של סרט ושקופיות, אשר הסבה את תשומת־הלב לנבואות דניאל. בקיץ של אותה שנה פרצה המלחמה בחציו הצפוני של כדור־הארץ. באוקטובר, תמו ”עתות הגויים”. בשלהי אותה שנה, ציפתה השארית המשוחה לרדיפות, כפי שמעיד על כך הפסוק השנתי הנבחר לשנת 1915, שעסק בשאלת ישוע לתלמידיו: ”האם יכולים אתם לשתות את הכוס אשר אני עתיד לשתות?”, הלקוחה ממתי כ׳:22.
13. כיצד בישרו תלמידי המקרא ’בלבוש שקים’ במהלך 260,1 הימים, ומה אירע בתום אותה תקופה?
13 לפיכך, מאז דצמבר 1914, קבוצה קטנה זו של עדים ’לבושי שקים’ החזיקה מעמד בענווה בהכריזה על משפטי יהוה. בשנת 1916, מותו של צ׳ארלס ט. ראסל, נשיאה הראשון של חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, היכה רבים בהלם. עם התפשטות המלחמה, נתקלו העדים ברדיפות הולכות וגוברות. היו שנאסרו. יחידים, כפרנק פלאט באנגליה ורוברט קלג בקנדה, עונו באכזריות בידי הרשויות. לבסוף, ב־21 ביוני, 1918, נכלאו ג׳. פ. רוטרפורד, נשיאה החדש של חברת המצפה, יחד עם מנהליה, ונשפטו באשמת־שווא לתקופת מאסר ארוכה. לפיכך, בתום העת הנבואית, אותה ”קרן... קטנה” הנחיתה מכת מוות על הפעילות המאורגנת של ההטפה בציבור. — דניאל ז׳:8.
14. כיצד השתנו פני הדברים עבור השארית המשוחה משנת 1919 ואילך?
14 ספר ההתגלות ניבא מה יקרה לאחר מכן. לאחר תקופה קצרה של חוסר פעילות — שנחזתה מראש כשלושה ימים וחצי בהם תהיינה גוויותיהם מוטלות ברחוב — השארית המשוחה שבה לחיים וחזרה לפעילות. (ההתגלות י״א:11–13) ב־26 במרס, 1919, שוחררו מן הכלא נשיא חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים ומנהליה, ומאוחר יותר אף זוכו לחלוטין מכל ההאשמות הכוזבות נגדם. מייד עם שחרורם, החלו חברי השארית המשוחה להתארגן מחדש לפעילות מוגברת. כך, כהתגשמות של ה”אוי” הראשון הנזכר בהתגלות, יצאו חברי השארית מן התהום של חוסר הפעילות בדומה לארבה רוחני המלווה בעשן כבד, והמבשר רעות בנוגע לעתידה של דתות־הכזב. (ההתגלות ט׳:1–11) במהלך מספר השנים שלאחר מכן, זכו הם להזנה רוחנית והכינו את עצמם לבאות. בשנת 1921 הוציאו לאור את הספר החדש, The Harp of God (נבל אלהים), שמטרתו היתה לסייע לחדשים ולילדים בלימוד אמיתות מקראיות יסודיות. (ההתגלות י״ב:6, 14) כל הדברים האלה התרחשו במהלך עת רבת־משמעות אחרת.
290,1 הימים
15. באיזו דרך נוכל לחשב את תחילת 290,1 הימים? מתי תמה עת זו?
15 המלאך אמר לדניאל: ”ומעת הוסר הַתָּמִיד [קורבן התמיד] ולתת שיקוץ שומם, ימים אלף מאתיים ותשעים”. (דניאל י״ב:11) תחת התורה, קורבן ”התמיד” הועלה על המזבח בבית־המקדש שבירושלים. המשיחיים אינם מקריבים אומנם זבחי־עולה, אך הם מקריבים קורבן תמיד רוחני. פאולוס התייחס לכך, באומרו: ”לכן בכל עת נקריבה בתיווכו זבח תודה לאלהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו”. (עברים י״ג:15; השווה הושע י״ד:3.) קורבן תמיד זה הוסר ביוני 1918. מה היה, אם כן, אותו ”שיקוץ שומם” — המאפיין השני שיש לזהותו? היה זה חבר־הלאומים, שנתמך על־ידי הכוחות המנצחים בתום מלחמת־העולם הראשונה.b הוא נחשב לשיקוץ, משום שמנהיגי הנצרות העמידוהו במקום מלכות אלהים, בהציגם את חבר־הלאומים כתקוותה היחידה של האנושות לשלום. הקמתו של חבר זה הוצעה בינואר 1919. אם נמנה 290,1 יום (שלוש שנים ושבעה חודשים) מתאריך זה, נגיע לספטמבר 1922.
16. בתום 290,1 הימים, כיצד היה ברור שהשארית המשוחה נכונה לנקוט פעולה?
16 מה אירע באותה עת? ובכן, תלמידי המקרא החליפו כוח, השתחררו מ”בבל הגדולה” והיו נכונים לנקוט פעולה. (ההתגלות י״ח:4) בכינוס שנערך בספטמבר 1922 בסידר פוינט, אוהיו, ארה״ב, החלו הם להכריז ללא־חת על אודות משפטי אלהים על הנצרות. (ההתגלות ח׳:7–12) עוקצי הארבה החלו להכאיב באמת! יתר על כן, ה”אוי” השני של ההתגלות החל. צבא פרשים עצום של משיחיים — שהורכב תחילה מחברי השארית המשוחה ומאוחר יותר הלך והתעצם באמצעות ’ההמון הרב’ — פשט בארץ. (ההתגלות ז׳:9; ט׳:13–19) אכן, תום אותם 290,1 הימים הביא שמחה למשרתי אלהים.c אך, דברים רבים עוד נועדו להתרחש.
335,1 הימים
17. מתי החלו 335,1 הימים, ומתי נסתיימו?
17 דניאל י״ב:12 אומר: ”אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה!” 335,1 הימים, או שלוש שנים ושמונה חודשים וחצי, החלו, ככל הנראה, עם סיומה של העת הקודמת. אם נמנה מספטמבר 1922, הדבר יביאנו לשלהי אביב 1926 (בחצי כדור־הארץ הצפוני). מה אירע במהלך 335,1 הימים הללו?
18. אילו עובדות מעידות על כך, שבשנת 1922 היה צורך בהתקדמות נוספת?
18 למרות טיבם של מאורעות שנת 1922 כציוני־דרך, ככל הנראה היו כאלה שעדיין הביטו בגעגועים אל העבר. סדרת הספרים Studies in the Scriptures (עיונים בכתבי־הקודש), שחוברה על־ידי צ׳ארלס ט. ראסל, עדיין היוותה את חומר הלימוד הבסיסי. בנוסף לכך, הספרון בעל התפוצה הנרחבת Millions Now Living Will Never Die (מיליונים החיים כיום לא ימותו לעולם) יצג את ההשקפה, שבשנת 1925 תתחלנה להתגשם מטרות אלהים ביחס לשיקום כדור־הארץ אלי גן־עדן ולתחייתם של הנאמנים הקדומים. נראה היה, כי בקרוב תושלם עמידתם הנאמנה של המשוחים. למרות זאת, היו שהתרועעו עם תלמידי המקרא ולא חשו דחף לחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים.
19, 20. (א) כיצד השתנו דברים רבים עבור משרתי אלהים במהלך אותם 335,1 יום? (ב) אילו מאורעות ציינו את סיומה של העת בת 335,1 הימים, ועל מה הצביעו באשר לעובדי יהוה?
19 ככל ש־335,1 הימים התקרבו לקיצם, השתנו פני הדברים. כדי לחזק את האחים, נוסדו קבוצות לימוד קבועות של שיעור המצפה. הושם דגש על שירות־השדה. החל ממאי 1923, כולם הוזמנו ליטול חלק בשירות־השדה ביום שלישי שבראשית כל חודש, וכן הוקדש זמן במהלך האסיפה הקהילתית שבאמצע השבוע כדי לעודדם בפעילות זו. באוגוסט 1923, בכינוס שנערך בלוס אנג׳לס, קליפורניה, ארה״ב, הובהר כי משל ישוע על הפרדת הכבשים מן העיזים עתיד להתגשם עוד לפני אלף שנות שלטון המשיח. (מתי כ״ה:31–40) בשנת 1924 נחנכה תחנת הרדיו WBBR, ששימשה לשידור הבשורה הטובה מעל גלי־האתר. המאמר ”לידתה של אומה”, שפורסם בהוצאת המצפה למרס 1925, סיפק הבהרות בנוגע להבנת פרק י״ב של ספר ההתגלות. לבסוף, יכולים היו המשיחיים הנאמנים להבין נכונה את המאורעות הסוערים שבשנים 1914–1919.
20 שנת 1925 הגיעה אל סיומה, אך הקץ טרם הגיע! מאז שנות ה־1870 שירתו תלמידי המקרא כשלנגד עיניהם תאריך מסוים — ראשית שנת 1914, ולאחר מכן שנת 1925. כעת, הבינו שהיה עליהם להמשיך לשרת את יהוה כל עוד הוא חפץ בכך. הוצאת המצפה לינואר 1926, הכילה את המאמר, שהיווה ציון דרך, ”מי יכבד את יהוה?”, והבליט יותר מתמיד את חשיבותו של שם אלהים. ולבסוף, במאי 1926, בכינוס שנערך בלונדון, אנגליה, התקבלה ההחלטה שנשאה את הכותרת ”עדות לשליטי העולם”. החלטה זו הכריזה בגלוי את האמת על מלכות אלהים ועל הקץ הקרב ובא על עולמו של השטן. באותו כינוס, יצא לאור הספר Deliverance (גאולה) חושף הכזב, בהופכו לראשון מתוך סדרת ספרים שבאו להחליף את סדרת הספרים עיונים בכתבי־הקודש. עתה, לא עוד הביט עם אלהים לאחור, אלא פניו היו מועדות קדימה. 335,1 הימים נשלמו.
21. מה סימלה עמידתם הנאמנה של משרתי אלהים במהלך 335,1 הימים, ומהי משמעותה של התגשמות הנבואה על עת זו עבורנו כיום?
21 היו כאלה שסירבו להתאים את עצמם להתפתחויות הללו, אך אלה אשר עמדו איתן היו מאושרים באמת. יתר על כן, בסוקרנו את התגשמותן של אותן עתים נבואיות, גם אנו מאושרים משום שבטחוננו מתחזק שאותה קבוצה של משיחיים משוחים, שחיו במהלך אותן עתים, היא אכן ’העבד הנאמן והנבון’. מאז ועד היום, גדל אירגון יהוה והתרחב עד מאוד, אך עדיין עומד במרכזו העבד הנאמן והנבון, אשר מדריכו. מה משמח לדעת, אם כן, שעדיין אושר רב מזה מצפה למשוחים ול’צאן האחרות’! זאת נוכל לראות במהלך דיון בנבואה נוספת מספר דניאל.
(מקור המאמר: 1993/11/1)
[הערות שוליים]
a לדיון בדרך בה ניתן לחשב תקופות נבואיות אלה, ראה הספר הממשלה העולמית הנכנסת — מלכות אלהים, פרק ח׳, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
b ראה המצפה לאפריל 1986, עמודים 7–15.
c ראה המצפה לינואר 1991, עמודים 11–12, וכן ספר־השנה של עדי־יהוה לשנת 1975 שיצא לאור בלועזית, עמוד 132.
התוכל להסביר?
◻ כיצד יודעים אנו, שמספר נבואות מספר דניאל נועדו להתגשם בימינו?
◻ מדוע אנו יכולים להיות בטוחים, כי השארית המשוחה היא ”העבד הנאמן”?
◻ מתי החלו 260,1 הימים ומתי נסתיימו?
◻ איזה חידוש כוחות הביאו 290,1 הימים לשארית המשוחה?
◻ מדוע היו אלה, שעמדו איתן עד לתום 335,1 הימים, מאושרים?
[תיבה בעמוד 18]
העתים הנבואיות שבספר דניאל
260,1 ימים:
מדצמבר 1914 עד יוני 1918
290,1 ימים:
מינואר 1919 עד ספטמבר 1922
335,1 ימים:
מספטמבר 1922 עד מאי 1926
[תמונה בעמוד 17]
מאז שנת 1919 הובהר, ש”העבד הנאמן” הינו השארית המשוחה
[תמונה בעמוד 19]
מרכז חבר־הלאומים בז׳נבה, שוויץ
[שלמי תודה]
צילום מטעם האו״ם