מבשרי המלכות מדווחים
אלהים איננו נושא־פנים
לפני למעלה מ־1900 שנה, העיד פטרוס בפני שר המאה הרומי קורנליוס, באומרו: ”באמת רואה אני שאלהים איננו נושא־פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי־השליחים י׳:34, 35). קורנליוס גילה יראת־אלהים ואהבת צדק. הוא נענה לעדות שנתן פטרוס ונעשה למשיחי.
עיקרון זה תקף גם בימינו — אלהים איננו נושא־פנים. חוויה אחת מגרמניה מסבה את תשומת־לבנו לכך. בדיווח נאמר:
”בשטח ההטפה של קהילתנו, ישנו מחנה־צבאי רוסי גדול. ב־1989, זמן קצר לאחר נפילתה של חומת־ברלין, שאלו זקני־הקהילה את המבשרים אם יש כאלה הדוברים את השפה הרוסית. אחדים מאיתנו השיבו בחיוב ויצאנו לבשר בשטח זה, דבר שהסב לנו אושר אמיתי. החוויה הבאה היא אחת מני רבות.
”הייתי יחד עם מבשר לא־טבול (שמאז כבר נטבל), כששוחחנו עם אחד המפקדים. המפקד הקשיב לכל אשר היה לנו לומר ולאחר מכן הזמין אותנו לשוחח עם חייליו. הוא אמר, שגם עליהם לשמוע על אלהים ועל המקרא, לכן קבענו מועד שבו נשוב.
”ביקשנו מאחות הדוברת רוסית רהוטה, להצטרף אלינו כמתרגמת. במועדון שבמחנה, הצבנו שולחן ועליו ספרות והתאפשר לנו לנאום בפני 68 חיילים ולהשיב על שאלותיהם. לאחר מכן, הם שמחו לקבל 35 ספרים וכ־100 חוברות. כשעזבנו את המועדון, הבחנו בקבוצות קטנות המשוחחות על הספרות.
”קבענו לחזור ב־4 ביולי, 1992. כשהגענו ב־50:10 בבוקר, אמר לנו השומר בשער הבסיס שהחיילים מצפים לבואנו. חייל בדרגת רב־סרן ליווה אותנו למועדון, והתברר לנו שגברת אחת, אשר קודם לכן קיבלה מאיתנו ספרות עבור ספריית הבסיס, הכריזה על בואנו בהציבה כרזות בשטח המחנה. שלושה אחים הגישו נאומים קצרים על הפעילות הכלל־עולמית, והראו מדוע אנו יכולים לשים את מבטחנו במקרא. אזי, הקהל שאל שאלות שעליהן השבנו מהמקרא. אחת השאלות היתה מהי עמדתם של עדי־יהוה בנוגע לשירות־צבאי, והאם יש ביניהם חיילים? הדבר איפשר למבשר הלא־טבול, שהתלווה אלי בראשונה, לתאר את 25 שנות הקריירה שלו בצבא גרמניה המזרחית, כאשר בשנים האחרונות שירת כסרן בחיל־האוויר. הוא סיפר כיצד למד על אלהים ועל המקרא ושעתה הוא מעוניין להיות אחד מעדי־יהוה. החיילים התרשמו עמוקות מדבריו. תוך שבע דקות, כל הספרות שהיתה ברשותנו עברה לידי החיילים, ורבים מהם ביקשו לקבל עותק אישי של המקרא. בחנות ספרים אחת, הצלחנו לרכוש שבעה עותקים של המקרא ברוסית, שאותם שמחו החיילים לקבל. היה זה אושר אמיתי להעניק מידע מקראי לאלה הרעבים מבחינה רוחנית, ואנו תקווה שהם יפעלו בתואם עימו.
אכן, אלהים איננו נושא־פנים. באמצעות דברו, הוא מושך אליו אנשים כנים ואין זה משנה מי הם והיכן הם נמצאים. הוא מזמין אותם ללמוד עליו ועל בנו, ישוע המשיח, ורבים מכל רבדי החברה עושים כן (יוחנן י״ז:3).
(מקור המאמר: 1994/6/1)