הישרדות מן הצרה הגדולה

‏”‏אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה.‏ הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏14‏)‏.‏

1.‏ מי יקביל את פני הקמים לתחייה עלי־אדמות?‏

כאשר מיליונים רבים יוקמו ’‏לתחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים’‏,‏ לא ישובו לחיים על ארץ בלתי מיושבת (‏מעשי־השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏ הם יקיצו אל סביבה יפה ומשוקמת,‏ וימצאו שהוכנו עבורם מגורים,‏ כסות ושפע מזון.‏ מי יערוך עבורם כל אותן הכנות?‏ ברור שיהיו אנשים שיחיו בעולם החדש בטרם תחל התחייה עלי־אדמות.‏ מי הם?‏ המקרא מציין שאלה יהיו ניצולים מן הצרה הגדולה העתידה להתרחש.‏ מבין כל ההוראות המקראיות,‏ ללא ספק זוהי המסקרנת ביותר — שכמה נאמנים יינצלו מן הצרה הגדולה,‏ ולא ייאלצו למות לעולם.‏ תקווה זו מעוגנת היטב בכתבי־הקודש.‏

כימי נוח

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ מה משותף בין ימי נוח ובין ימינו?‏ (‏ב)‏ על מה מצביעה הישרדותם של נוח ומשפחתו מן המבול?‏

² במתי כ״ד:‏37–39‏,‏ ישוע המשיח השווה את ימי נוח לאחרית הימים,‏ שבה אנו חיים עתה.‏ הוא אמר:‏ ”‏כימי נוח כן יהיה בואו של בן־האדם.‏ כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו [‏לא שמו לב,‏ ע״ח‏]‏ עד שבא המבול וסחף את הכל,‏ כך יהיה גם בואו של בן־האדם”‏.‏

³ המבול הכלל־עולמי סחף עימו את כל אלה שלא שעו לאזהרת אלהים.‏ אולם,‏ הוא לא סחף את נוח ובני משפחתו.‏ הם ’‏נכנסו לתיבה’‏,‏ אמר ישוע.‏ בשל מסירותם לאלהים,‏ סיפק להם יהוה דרך מילוט.‏ איגרתו השנייה של פטרוס פרק ב׳:‏5,‏ 9 מתייחסת להישרדות נוח ומשפחתו בזה הלשון:‏ ”‏בהביאו מבול על עולם רשעים [‏אלהים]‏ שמר את נוח,‏ מטיף הצדק,‏ והשבעה אשר עימו.‏ אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון”‏.‏ ישוע השווה את ימי נוח לאחרית הימים,‏ כדי להראות שהאנשים ככלל לא יטו אוזן לאזהרה שמאת אלהים.‏ אף־על־פי־כן בעשותו כך הוא אף אישר שנוח ומשפחתו צייתו ליהוה אלהים,‏ נכנסו לתיבה וניצלו מן המבול האדיר.‏ הישרדותם של נוח ומשפחתו מצביעה על הישרדות משרתיו הנאמנים של אלהים מקץ עולם זה.‏

דגם בן המאה הראשונה

4.‏ כהתגשמותם של דברי ישוע,‏ אילו מאורעות הובילו לחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה?‏

⁴ ישוע אף דיבר על מאורעות שנועדו להתרחש בקץ עולם זה.‏ במתי כ״ד:‏21,‏ 22‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏כי אז תהיה צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה,‏ אף לא תהיה כמוה.‏ ואילולא קוצרו הימים ההם לא היה ניצל כל בשר,‏ אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם”‏.‏ מילים אלה התגשמו לראשונה במאה הראשונה לספירה.‏ בשנת 66 לספירה,‏ הוקפה העיר ירושלים במחנות הצבא הרומי בפיקודו של צסטיוס גלוס.‏ החיילים הרומים הגיעו לשלב שבו חתרו תחת חומת בית־המקדש,‏ ויהודים רבים היו מוכנים להיכנע.‏ אולם,‏ באופן בלתי צפוי וללא כל סיבה נראית לעין,‏ נסוגו צסטיוס גלוס וחייליו.‏ כראותם את נסיגת הרומאים,‏ פעלו המשיחיים בתואם עם דברי ישוע שנאמרו שנים רבות קודם לכן:‏ ”‏וכאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות,‏ דעו כי קרב חורבנה.‏ אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים;‏ הנמצאים בעיר,‏ שיצאו ממנה,‏ ואלה אשר בשדות אל ייכנסו אליה”‏ (‏לוקס כ״א:‏20,‏ 21‏)‏.‏ המשיחיים ממוצא יהודי,‏ הבחירים,‏ נטשו לאלתר את העיר ירושלים שנחרץ דינה,‏ וכך ניצלו מן ההשמדה הנוראה שבאה עליה זמן קצר לאחר מכן.‏ בשנת 70 לספירה,‏ שבו הלגיונות הרומים בפיקודו של המצביא טיטוס.‏ הם חנו סביב ירושלים,‏ צרו על העיר והחריבוה.‏

5.‏ באיזה מובן קוצרה הצרה שפקדה את ירושלים בשנת 70 לספירה?‏

⁵ ההיסטוריון היהודי יוסף בן־מתתיהו מציין ש־000,‏100,‏1 יהודים נהרגו,‏ בעוד ש־000,‏97 ניצלו ונלקחו בשבי.‏ ברור שאותם ניצולים יהודים לא־משיחיים לא היו ”‏הבחירים”‏ שבנבואת ישוע.‏ בדברו אל העם היהודי המרדן,‏ אמר ישוע:‏ ”‏הנה ביתכם יינטש לכם,‏ ואני אומר לכם:‏ מעתה לא תראוני עד אשר תאמרו ’‏ברוך הבא בשם יהוה!‏’‏”‏ (‏מתי כ״ג:‏38,‏ 39‏)‏ אין כל עדות לכך שברגע האחרון,‏ יהודים אלה שהיו נצורים בירושלים קיבלו את ישוע כמשיח,‏ הפכו למשיחיים וזכו בחסד יהוה.‏ למרות זאת,‏ קוצרה הצרה שפקדה את ירושלים ב־70 לספירה.‏ המצור הסופי שהטיל הצבא הרומי לא נמשך זמן רב.‏ הדבר איפשר ליהודים אחדים להינצל ולו רק כדי להישלח לחלקיה השונים של האימפריה הרומית כעבדים.‏

המון רב של ניצולים

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ איזו עיר דתית גדולה עתידה להישמד,‏ כחלק מאיזו צרה גדולה שלא היתה כדוגמתה?‏ (‏ב)‏ מה ניבא יוחנן בנוגע לצרה העתידה לבוא על העולם?‏

⁶ בעוד שחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה אכן הביא ”‏צרה גדולה”‏ שהונחתה על עיר דתית זו,‏ ההתגשמות העיקרית של דברי ישוע עדיין עתידה היתה להתרחש.‏ עיר דתית גדולה יותר,‏ ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות הכזב,‏ עתידה לעבור צרה גדולה קטלנית,‏ שמייד לאחריה תתרחש צרה שכמוה לא נהייתה,‏ שנועדה לשאר סדר־הדברים של השטן (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30;‏ ההתגלות י״ח:‏21‏)‏.‏ כ־26 שנה לאחר חורבן ירושלים,‏ כתב השליח יוחנן על צרה גדולה חובקת־עולם זו בהתגלות ז׳:‏9–14‏.‏ הוא הראה כי המון רב של אנשים יינצלו ממנה.‏

⁷ ניצולים אלה,‏ המכונים ”‏המון רב”‏,‏ מזוהים על־ידי צעדים חשובים שהם נוקטים בנחישות.‏ בהתאם להתגלות ז׳:‏14,‏ אחד מ־24 הזקנים שבשמים אמר ליוחנן:‏ ”‏אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה.‏ הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”‏.‏ אכן,‏ חברי ההמון הרב מריעים ליהוה כמקור ישועתם.‏ הם מגלים אמונה בדמו השפוך של ישוע ולהם מעמד צדקה לפני בוראם ולפני המלך שמינה,‏ ישוע המשיח.‏

8.‏ אילו קשרים טובים שוררים בין ’‏ההמון הרב’‏ ובין שארית אחי ישוע המשוחים?‏

⁸ כיום,‏ כמעט חמישה מיליון חברי ההמון הרב חיים תחת הנהגתו הפעילה של המלך השמימי,‏ ישוע המשיח.‏ הם נכנעים למשיח ולהם קשר הדוק עם אחיו המשוחים שעודם חיים עלי־אדמות.‏ באשר ליחס שמגלה ההמון הרב למשוחים אלה,‏ אומר ישוע:‏ ”‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ מה שעשיתם לאחד מאחיי הקטנים האלה לי עשיתם”‏ (‏מתי כ״ה:‏40‏)‏.‏ עקב העזרה הלא־אנוכית שהם מגישים לאחיו המשוחים של המשיח,‏ חברי המון רב אלה נשפטים כאילו היטיבו עם ישוע עצמו.‏ הדבר עוזר להם לטפח קשרים יציבים עם ישוע המשיח ועם יהוה אלהים.‏ הם זכו להצטרף לשארית המשוחה בהיותם עדיו של אלהים ונושאי שמו (‏ישעיהו מ״ג:‏10,‏ 11;‏ יואל ג׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

עמידה על המשמר

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מה עלינו לעשות כדי לשמור על מעמד צדקה לפני בן־האדם?‏ (‏ב)‏ כיצד עלינו לפעול כדי ’‏לעמוד על המשמר’‏?‏

⁹ חובה על ההמון הרב להמשיך לשמור על מעמד הצדקה שלהם לפני בן־האדם,‏ דבר הדורש עמידה על המשמר עד הקץ.‏ ישוע הצהיר זאת בבירור,‏ באומרו:‏ ”‏הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום;‏ כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ.‏ לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן־האדם”‏ (‏לוקס כ״א:‏34–36‏)‏.‏

¹⁰ כדי להתייצב בהצלחה בפני בן־האדם,‏ שומה עלינו לזכות בשביעות רצונו,‏ שתחסר לנו אם נרשה לעצמנו להיות מושפעים מאורח־החשיבה של עולם זה.‏ אורח־החשיבה של העולם מושך.‏ הוא אף עלול לפתות את האדם לעסוק יתר־על־המידה בתענוגות הבשר או כה לכרוע תחת נטל דאגות החיים,‏ עד כי לא יוסיף עוד להציב את ענייני המלכות במקום הראשון (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ קו־פעולה זה מחליש את הפרט מבחינה רוחנית ועלול להותירו אדיש באשר להתחייבויותיו כלפי אלהים וכלפי אחרים.‏ הוא עלול להיעשות לא־פעיל או לסכן את מעמדו בקהילה בבצעו חטא חמור ואולי אף בגילוי גישה חסרת חרטה.‏ על כל אחד מחברי ההמון הרב להישמר.‏ עליו להמשיך להיבדל מעולם חסר יראת אלהים זה על מעשיו (‏יוחנן י״ז:‏16‏)‏.‏

11.‏ יישום אילו עקרונות מקראים יעזור לנו להינצל מהר־מגידון?‏

¹¹ לשם כך,‏ סיפק לנו יהוה את צרכינו באמצעות דברו,‏ רוח־קודשו וארגונו הגלוי־לעין.‏ עלינו לנצלם במלואם.‏ יתר־על־כן,‏ עלינו להתפלל לאלהים ולציית לו אם אנו מעוניינים לזכות בחסדו.‏ תחילה,‏ עלינו לפתח שנאה עזה לרע.‏ מחבר־התהלים אמר:‏ ”‏לא ישבתי עם מתי שוא ועם נעלמים לא אבוא.‏ שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב.‏ אל תאסוף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי”‏ (‏תהלים כ״ו:‏4,‏ 5,‏ 9‏)‏.‏ בקהילה המשיחית,‏ על צעירים ומבוגרים כאחד לצמצם את התרועעותם עם אלה שאינם מוקדשים ליהוה.‏ על־מנת לזכות לחסד אלהים,‏ אנו שואפים להיות ללא דופי ונקיים מטומאת העולם (‏תהלים כ״ו:‏1–5;‏ יעקב א׳:‏27;‏ ד׳:‏4‏)‏.‏ כך,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה לא ישמידנו בהר־מגידון יחד עם האנשים החסרים יראת אלהים.‏

ישנם ש’‏לא ימותו לעולם’‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ בטרם הקים את אלעזר,‏ אילו דברים אמר ישוע שמרתא לא ירדה לסוף דעתו?‏ (‏ב)‏ מה לא היתה כוונת דברי ישוע באשר לאלה ש’‏לא ימותו לעולם’‏?‏

¹² מה מרגש להרהר בהישרדות מקץ סדר־דברים זה ובאפשרות שלא נמות לעולם.‏ זוהי התוחלת שישוע מושיט לנו.‏ זמן קצר בטרם הקים לתחייה את אלעזר,‏ ידידו המת,‏ אמר ישוע לאחותו של אלעזר,‏ מרתא:‏ ”‏אני התחייה והחיים.‏ המאמין בי יחיה גם אם ימות.‏ וכל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם.‏ האם מאמינה את בזה?‏”‏ מרתא האמינה בתחייה,‏ אך לא ירדה לסוף דעתו של ישוע (‏יוחנן י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏

¹³ ישוע לא התכוון ששליחיו הנאמנים ימשיכו לחיות כבני־אנוש בשר־ודם ולא ימותו לעולם.‏ ההיפך הוא הנכון,‏ מאוחר יותר ציין שתלמידיו ימותו (‏יוחנן כ״א:‏16–23‏)‏.‏ למעשה,‏ משמעות משיחתם ברוח־הקודש בחג־השבועות של שנת 33 לספירה היתה שיהא עליהם למות כדי לזכות בנחלתם השמימית כמלכים וככוהנים (‏ההתגלות כ׳:‏4,‏ 6‏)‏.‏ לפיכך,‏ במרוצת הזמן כל המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה נפטרו.‏ אולם,‏ ישוע לא אמר את דבריו לשווא.‏ מילותיו בנוגע לאנשים שיחיו ולא ימותו לעולם תתגשמנה.‏ כיצד?‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ כיצד יתגשמו דברי ישוע בקשר לאלה ש’‏לא ימותו לעולם’‏?‏ (‏ב)‏ איזה מצב שורר בעולם,‏ אך מהי תקוות הצדיקים?‏

¹⁴ ראשית,‏ משיחיים משוחים נאמנים לעולם לא יעברו את המוות הנצחי (‏ההתגלות כ׳:‏6‏)‏.‏ וכן,‏ דברי ישוע מצביעים על תקופה מסוימת בעתיד,‏ שבה יתערב יהוה אלהים בענייני האנושות ויימחה את הרשע מעל פני האדמה,‏ בדיוק כשם שעשה בימי נוח.‏ אנשים נאמנים שיעשו את רצון אלהים אותה עת,‏ לא ייאלצו למות כתוצאה מההוצאה לפועל של משפטי אלהים.‏ אדרבה,‏ כנוח ומשפחתו,‏ תהיה להם ההזדמנות להינצל מהשמדת העולם.‏ זוהי תקווה איתנה,‏ בהיותה מבוססת על הוראות מקראיות ומומחשת על־ידי דוגמאות.‏ (‏השווה עברים ו׳:‏19;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏4–9‏.‏)‏ התגשמות נבואת המקרא מעידה שבקרוב מאוד,‏ העולם הנוכחי,‏ המורכב מחברה אנושית חסרת צדק,‏ עומד להגיע אל קצו בהשמדה.‏ המצב הנוכחי הינו בלתי־הפיך,‏ משום שהעולם מושחת ללא תקנה.‏ הדברים שאמר אלהים בנוגע לעולם של ימי נוח נכונים גם לגבי העולם כיום.‏ רוע גודש את לבם של הרוב המכריע של בני־האדם,‏ ומחשבותיהם רק רע כל היום (‏בראשית ו׳:‏5‏)‏.‏

¹⁵ יהוה הרשה לבני־האדם למשול בכדור־הארץ במשך מאות שנים ללא התערבות אלוהית,‏ אך זמנם כמעט תם.‏ בקרוב,‏ ישמיד יהוה את כל הרשעים עלי־אדמות,‏ בדיוק כשם שמציין המקרא (‏תהלים קמ״ה:‏20;‏ משלי ב׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אולם,‏ הוא לא יספה צדיק עם רשע.‏ אלהים מעולם לא עשה כדבר הזה!‏ (‏השווה בראשית י״ח:‏22,‏ 23,‏ 26‏.‏)‏ מדוע שישמיד את אלה המתאמצים לשרתו נאמנה,‏ תוך יראת אלהים?‏ אין זה אלא הגיוני שעובדי יהוה הנאמנים החיים בעת פרוץ הצרה הגדולה,‏ יזכו בשביעות־רצונו ולא יושמדו,‏ כשם שנוח ומשפחתו לא הושמדו,‏ כשהעולם הרע בימיהם בא אל קצו באסון (‏בראשית ז׳:‏23‏)‏.‏ הם יזכו להגנה אלוהית ויינצלו מקץ עולם זה.‏

16.‏ אילו דברים נפלאים יתרחשו בעולם החדש,‏ ומה משמע הדבר עבור הניצולים?‏

¹⁶ מה יקרה אז?‏ בעולם החדש,‏ תורעפנה על האנושות ברכות שבכנפיהן מרפא,‏ והיא תפיק את מלוא התועלת מקורבן־הכופר של ישוע.‏ המקרא מדבר על ”‏נהר מים חיים,‏ מבהיק כבדולח,‏ יוצא מכסא האלהים והשה.‏ באמצע רחוב העיר ועל שפת הנהר מזה ומזה — עץ חיים עושה פירות שתים־עשרה פעמים,‏ בתיתו בכל חודש וחודש את פריו,‏ ועלה העץ למרפא הגויים”‏ (‏ההתגלות כ״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה נפלא לומר ש”‏מרפא”‏ זה מכיל ניצחון על המוות עצמו,‏ שמקורו באדם הראשון!‏ ”‏בילע המוות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים”‏ (‏ישעיהו כ״ה:‏8‏)‏.‏ לפיכך,‏ אלה שיינצלו מן הצרה הגדולה אל העולם החדש לא ייאלצו למות לעולם!‏

תקווה בטוחה

17.‏ באיזו מידה בטוחה התקווה שיהיו ניצולים מהר־מגידון ש’‏לא ימותו לעולם’‏?‏

¹⁷ היכול להיות לנו ביטחון מלא בתקווה מדהימה זו?‏ בהחלט שכן!‏ ישוע אמר למרתא שתבוא עת שבה אנשים יחיו מבלי למות לעולם (‏יוחנן י״א:‏26‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ בפרק ז׳ בספר ההתגלות שנתן ישוע ליוחנן,‏ התגלה שהמון רב יוצא מן הצרה הגדולה,‏ ניצל ממנה.‏ היכולים אנו להאמין לישוע המשיח ולעדות ההיסטורית על המבול של ימי נוח?‏ ללא ספק!‏ בנוסף לכך,‏ המקרא אף מספר על מקרים,‏ שבהם הגן אלהים על חיי משרתיו במרוצת עתות משפט ובעת נפילתן של אומות.‏ הניתן לצפות שלא יעשה כן בעת הקץ?‏ היש דבר־מה הנבצר מן הבורא?‏ (‏השווה מתי י״ט:‏26‏.‏)‏

18.‏ כיצד מובטחים לנו חיים בעולמו החדש רב־הצדק של יהוה?‏

¹⁸ בשרתנו עתה את יהוה בנאמנות,‏ מובטחים לנו חיי־נצח בעולמו החדש.‏ אינספור מיליונים יזכו לחיות בעולם החדש באמצעות תחיית־המתים.‏ ובימינו,‏ למיליוני משרתיו של יהוה — אכן,‏ המון רב שלא ניתן למנותו או להגבילו — תהיה הזכות הייחודית להינצל ולעבור חיים את הצרה הגדולה.‏ הם לא יצטרכו למות לעולם.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1995/‏2/‏15)‏

הסבר נא

◻ כיצד היוו ימי נוח צל נבואי להינצלות מהר־מגידון?‏

◻ מה עלינו לעשות כדי לשמור על מעמד צדקה כשישוע יוציא לפועל את משפטו של יהוה?‏

◻ מדוע אנו יכולים לומר כי ניצולי הר־מגידון לא ייאלצו למות לעולם?‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

משיחיים נמלטו מהצרה שפקדה את ירושלים