היום ה”בוער כתנור”
”הנה היום בא בוער כתנור” (מלאכי ג׳:19).
1. אילו שאלות מתעוררות בקשר למלאכי ג׳:19?
במרוצת אחרית ימים זו, אשרי אלה אשר יהוה בוחר לכתוב את שמם בספר הזיכרון שלו. אולם, מה באשר לאלה שאינם ראויים לזכות זו? בין אם הם שליטים ובין אם פשוטי העם, מה תהא מנת־חלקם אם יתייחסו בבוז לבשורה על מלכות אלהים ולמכריזיה? מלאכי מדבר על יום־דין. בפרק ג׳ פסוק 19 אנו קוראים: ”’כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא’, אמר יהוה צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף’”.
2. איזה תיאור ציורי של משפט יהוה נותן יחזקאל?
2 נביאים אחרים משווים אף הם את משפט יהוה בגויים לחומו הלוהט של תנור. מה הולם תיאורו של יחזקאל כ״ב:19–22 את משפט אלהים על כל כתות הנצרות הכופרות! אנו קוראים: ”כה אמר אדני יהוה, ’יען היות כולכם לסיגים לכן הנני קובץ אתכם... קבוצת כסף ונחושת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך, כן אקבוץ באפי ובחמתי והינחתי והיתכתי אתכם. וכינסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי, וניתכתם בתוכה. כהיתוך כסף בתוך כור כן תותכו בתוכה, וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם’”.
3, 4. (א) איזו טענה צבועה נשמעת מפי הכמורה? (ב) איזה עבר שפל הינו נחלת הדת?
3 אכן משל רב־עוצמה! הכמורה, אשר ביקשה להימנע משימוש בשם יהוה ואף חירפה שם קדוש זה, תיאלץ לתת את הדין על כך ביום המשפט. ביומרנות, טענה שהיא ובני־בריתה הפוליטיים יכוננו את מלכות אלהים עלי־אדמות, או שלפחות יהפכו את כדור־הארץ למקום הולם למלכות.
4 הנצרות הכופרת הצטרפה לשליטים הפוליטיים בלחימה במלחמות הנוראות. בהיסטוריה מתועדים מסעות־הצלב של ימי־הביניים, האינוסים של האינקוויזיציה הספרדית, מלחמת שלושים השנה, שהרסה חלק ניכר מאירופה במאה ה־17, ומלחמת האזרחים בספרד, שהתחוללה בשנות ה־30’ של מאה זו ושמטרתה היתה להפוך את ספרד למעוז הקתוליות. שפיכות־הדמים הגדולה מכל, נתלוותה לשתי מלחמות־העולם של המאה הנוכחית, כאשר קתולים ופרוטסטנטים נטלו חלק בטבח חסר הבחנה ומשולח רסן של בני־אמונתם ושל בני דתות אחרות. לאחרונה, קרבות קטלניים התחוללו בין קתולים לפרוטסטנטים באירלנד, בקרב פלגים דתיים בהודו ובקרב סיעות דתיות ביוגוסלביה לשעבר. דפי ההיסטוריה של הדת רוויים גם בדם אלפי עדיו של יהוה שמתו על קידוש־השם (ההתגלות ו׳:9, 10).
5. איזה משפט מצפה לדתות הכזב?
5 לא נותר לנו אלא להעריך את צדקת יהוה בהוציאו לפועל את משפטו על ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב, על כל תומכיה. הוצאה לפועל זו מתוארת בהתגלות י״ח:21, 24: ”ומלאך חזק אחד הרים אבן, כאבן ריחיים גדולה, והשליך אותה לים באומרו: ’ככה תושלך בשצף בבל העיר הגדולה ולא תימצא עוד. בה נמצא דם נביאים וקדושים ודם כל אשר נטבחו עלי ארץ’”.
6. (א) מי יהיו לקש, ומדוע? (ב) מה מובטח ליראי יהוה?
6 עם הזמן, כל אויבי הצדקה וחסידיהם, ’יהיו קש’. יום יהוה ישרוף אותם כתנור. ”לא יעזוב להם שורש וענף”. ביום משפט זה, ילדים רכים בשנים או ’ענפים’, יישפטו בצדק בהתאם להערכת אלהים את ’שורשיהם’, כלומר הוריהם, המשגיחים עליהם. להורים רשעים לא יהיו דורות באים שינציחו את רוע מעלליהם. אולם, אלה המאמינים בהבטחות של מלכות אלהים לא יזדעזעו. לכן, עברים י״ב:28, 29 מפציר: ”נהיה נא מכירי־טובה ובהכרה זאת נעבוד את אלהים כרצונו, בחסידות וביראה. כי אלוהינו אש אוכלה הוא”.
האם יהוה הוא אל אכזר?
7. כיצד אהבת יהוה חודרת אל משפטו?
7 האם משמע הדבר שיהוה הוא אל אכזר ונוקם? כלל וכלל לא! ביוחנן א׳. ד׳:8, השליח מציין אמת יסודית: ”האלהים הוא אהבה”. אזי, בפסוק 16 הוא מדגיש זאת פעם נוספת, באומרו: ”האלהים הוא אהבה; העומד באהבה עומד באלהים ואלהים עומד בו”. עקב אהבתו לאנושות, יהוה מתעתד לטהר את כדור־הארץ מכל הרשע. אלוהינו האוהב והרחום מצהיר: ”חי אני... אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. שובו, שובו מדרכיכם הרעים, ולמה תמותו?” (יחזקאל ל״ג:11).
8. כיצד הדגיש יוחנן את האהבה, ואף הוכיח כי הוא בן רעם?
8 יוחנן מתייחס לאָגַפֵּה, אהבה עקרונית, בתדירות גבוהה יותר משלושת הכותבים האחרים של ספרי הבשורה גם יחד, אולם במרקוס ג׳:17, יוחנן עצמו מתואר כ’בן רעם’. היה זה בהשראת יהוה שבן רעם זה העלה על הכתב את בשורות החזון של הספר החותם את המקרא, ההתגלות, המתאר את יהוה כאל העושה צדק. ספר זה גדוש ביטויים משפטיים, כגון ”הגת הגדולה של חרון האלהים”, ”שבע קערות זעם אלהים” ו”חרון אף אלוהי צבאות” (ההתגלות י״ד:19; ט״ז:1; י״ט:15).
9. באילו ביטויים השתמש ישוע בנוגע למשפטי יהוה, וכיצד התגשמו נבואותיו?
9 אדוננו ישוע המשיח, שהוא ”צלם של האלהים הבלתי נראה”, הכריז באומץ את משפטי יהוה בהיותו עלי־אדמות (קולוסים א׳:15). למשל, במתי פרק כ״ג מוזכרות שבע קריאות ’אוי’ שהכריז ללא־חת נגד אנשי־הדת הצבועים של ימיו. הוא חתם את משפטו המרשיע במילים: ”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים וסוקלת את השלוחים אליה, כמה פעמים חפצתי לקבץ את בנייך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה ולא רציתם. הנה ביתכם יינטש לכם”. כעבור שלושים ושבע שנה, הצבא הרומי בראשות המצביא טיטוס אכן הוציא לפועל גזר־דין זה. היה זה יום נורא, צל־נבואי ליום יהוה שיהיה הנורא ביותר בכל תולדות האנושות — יום יהוה, העומד לפרוץ בקרוב.
ה”שמש” תזרח
10. כיצד ’שמש הצדקה’ מביאה שמחה למשרתי אלהים?
10 יהוה מודיע כי יהיו ניצולים מהיום שלו. הוא מתייחס אליהם במלאכי ג׳:20, באומרו: ”וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה”. שמש הצדקה אינה אלא ישוע המשיח עצמו. הוא ”אור העולם” הרוחני (יוחנן ח׳:12). כיצד הוא זורח? הוא זורח כשמרפא בכנפיו — תחילה מרפא רוחני, שאותו אנו חשים גם כיום, ואזי, מרפא גופני לאנשי כל הגויים, בעולם החדש העתיד לבוא (מתי ד׳:23; ההתגלות כ״ב:1, 2). לדבריו הציוריים של מלאכי, אלה שנרפאו ’יצאו ויִפְשוּ כעגלי מרבק’ אשר זה עתה שוחררו מן הרפת. איזו שמחה יחושו גם המוקמים לתחייה, כשתוחלתם היא לזכות בחיי אנוש מושלמים!
11, 12. (א) מה יעלה בגורלם של הרשעים? (ב) כיצד מקיימים משרתי אלהים את המילים ”ועסותם רשעים”?
11 אך, מה באשר לרשעים? במלאכי ג׳:21 אנו קוראים: ”’ועסותם [רמסתם] רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עושה’, אמר יהוה צבאות”. בשומרו על אוהביו, אלוהי הצבאות שלנו ימחה מעל הארץ את אויביו העריצים, ישמידם. השטן ושדיו ייכלאו (תהלים קמ״ה:20; ההתגלות כ׳:1–3).
12 עם־אלהים אינו נוטל חלק בהשמדת הרשע. כיצד, אם כן, הם מקיימים את המילים ”ועסותם [רמסתם] רשעים”? הם עושים זאת במובן סמלי, בכך שהם נוטלים חלק בחגיגת הניצחון הגדולה. שמות ט״ו:1–21 מתאר חגיגה מעין זו. היא נערכה לאחר השמדת פרעה וצבאותיו בים סוף. כהתגשמות לנאמר בישעיהו כ״ה:3–9, לאחר השמדת ה”עריצים” ייערך משתה ניצחון הקשור להבטחת אלהים: ”בילע המוות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי יהוה דיבר. ואמר ביום ההוא: ’הנה אלוהינו... זה יהוה. קיווינו לו. נגילה ונשמחה בישועתו’”. בשמחה זו אין נקמנות או שמחה לאיד, אלא צהלה הנובעת מהיותם עדים לקידוש שם יהוה ולטיהור הארץ למען מגוריה השלווים של חברה אנושית מאוחדת.
תוכנית חינוכית אדירה
13. איזו תוכנית חינוכית תתבצע ב’ארץ החדשה’?
13 במלאכי ג׳:22 היהודים זכו לעידוד: ”זיכרו תורת משה”. כן גם כיום עלינו לקיים את ”תורת המשיח”, כמוזכר בגלטים ו׳:2. ללא ספק, ניצולי הר־מגידון יזכו להדרכות נוספות המבוססות עליה, וייתכן שהללו ייכתבו ב”ספרים” שבהתגלות כ׳:12, אשר ייפתחו בעת התחייה. איזה יום נפלא יהא זה, כשהמוקמים לתחייה ישכילו לאמץ את אורח־החיים של ’הארץ החדשה’! (ההתגלות כ״א:1).
14, 15. (א) כיצד מזוהה ”אליהו” בן־זמננו? (ב) איזו אחריות ממלאת כיתת אליהו?
14 תהא זו הרחבת הפעילות החינוכית שאליה מתייחס יהוה, ככתוב במלאכי ג׳:23: ”הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא”. מיהו, אם כן, ”אליהו” בן־זמננו? בתואם עם מתי ט״ז:27, 28, בהתייחסו ל’בואו במלכותו’, אמר ישוע: ”הן עתיד בן־האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו”. שישה ימים לאחר מכן, בהיותו על ההר עם פטרוס, יעקב ויוחנן, ”השתנה לעיניהם; פניו זהרו כשמש ובגדיו הלבינו כאור”. האם היה לבד בחיזיון זה? לא, שהרי ”לפתע נראו אליהם משה ואליהו כשהם מדברים איתו” (מתי י״ז:2, 3).
15 מה יכולה להיות משמעות הדבר? הדבר הצביע על ישוע כעל ”משה” הגדול יותר בעת בואו לשפוט (דברים י״ח:18, 19; מעשי־השליחים ג׳:19–23). הוא יהיה קשור אותה עת ל”אליהו” בן־זמננו כדי להשלים פעילות חיונית, זו של הכרזת הבשורה הטובה של המלכות בכל העולם, בטרם יפרוץ יום יהוה הגדול והנורא. בתארו את הפעילות של ”אליהו” זה, מצהיר מלאכי ג׳:24: ”והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם”. לפיכך, ”אליהו” זה מזוהה ככיתת העבד הנאמן והנבון של המשיחיים המשוחים עלי־אדמות, אשר בידה הפקיד ”האדון”, ישוע, את כל אשר לו. הדבר כולל לתת לבני־ביתו הנאמנים את ”אוכלם” הרוחני ”בעתו” (מתי כ״ד:45, 46).
16. אילו תוצאות משמחות נובעות מפעילותה של כיתת אליהו?
16 ברחבי העולם כיום, אנו רואים את תוצאותיה המשמחות של תוכנית הזנה זו. חוברת המצפה, שהתפוצה הממוצעת של כל הוצאה שלה היא 000,100,16 עותקים ושמתפרסמת ב־120 שפות, כש־97 מתוכן יוצאות לאור בעת ובעונה אחת מציפה את כדור־הארץ ב”בשורה זו של המלכות” (מתי כ״ד:14). פרסומים נוספים בשפות רבות משמשים אף הם בצדדים השונים של פעילות ההטפה וההוראה של עדי־יהוה. כיתת אליהו, העבד הנאמן והנבון, עירנית לספק בשפע לכל ”המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). יתר־על־כן, אלה המאמצים את תקוות המלכות ופועלים בתואם עימה, הופכים לחלק מהאחדות הכלל־עולמית הנפלאה. היא חובקת את ההמון הרב ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” (ההתגלות ז׳:9). כשיהוה יחליט שפעילות זו הושלמה, אזי יבוא הקץ ביום יהוה הגדול והנורא.
17. מתי יפרוץ יום יהוה הנורא?
17 מתי בדיוק יפרוץ יום יהוה הגדול והנורא? השליח פאולוס משיב: ”יום יהוה יבוא כגנב בלילה. כאשר יאמרו הבריות [אפשר שבדרך מיוחדת]: ’שלום וביטחון!’, אז יבוא עליהם שבר פתאום, כצירי לידה על אשה הרה, ולא יוכלו להימלט” (תסלוניקים א׳. ה׳:2, 3).
18, 19. (א) כיצד מוכרזים ”שלום וביטחון”? (ב) מתי ירווח למשרתי יהוה?
18 מי הן ”הבריות” בנבואה זו? הבריות הן המנהיגים הפוליטיים הטוענים שביכולתם לכונן סדר חדש מאוחד מרסיסיו של עולם אלים זה. יצירותיהם המרשימות, חבר־הלאומים והאומות המאוחדות, לא הצליחו בכך. כשם שחזה נביא יהוה, כבר עתה הם נושאים דברם ”לאמור: ’שלום! שלום! ואין שלום’” (ירמיהו ו׳:14; ח׳:11; י״ד:13–16).
19 לעת עתה, על משרתי יהוה לעמוד בלחצים וברדיפות של עולם חסר יראת־אלהים זה. אך בקרוב, כמצויין בתסלוניקים ב׳. א׳:7, 8, ירווח להם ”כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו באש להבה, להשיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע”.
20. (א) מה מנבאים צפניה וחבקוק על היום ה”בוער כתנור”? (ב) אילו עצה ועידוד מספקות נבואות אלה?
20 עד כמה קרוב מועד התרחשות הדבר? רבים מאיתנו מצפים זה זמן רב. בינתיים, ענווים רבים העתידים להינצל נענים לקריאה שבצפניה ב׳:2, 3: ”בקשו את יהוה... בקשו צדק בקשו ענווה, אולי תיסתרו ביום אף יהוה”. אזי, צפניה ג׳:8 מכיל את דברי העידוד: ”’לכן חכו לי’, נאום יהוה, ’ליום קומי לעד, כי משפטי לאסוף גויים לקבצי ממלכות לשפוך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ”. הקץ קרוב! יהוה יודע את היום והשעה, ולא ישנה את לוח־הזמנים שלו. הבה נחזיק מעמד בסבלנות. ”כי עוד חזון למועד ויפח לקץ, ולא יכזב. אם יתמהמה חכה לו, כי בוא יבוא, לא יאחר” (חבקוק ב׳:3). יום יהוה הגדול והנורא קרוב יותר מתמיד. זכור, יום זה לא יאחר!
(מקור המאמר: 1995/4/15)
לשם חזרה:
◻ מה תהא מנת־חלקם של המושלים והנתינים ביום יהוה הנורא?
◻ איזה אל הוא יהוה?
◻ איזה סוג של חינוך מיועד למשרתי אלהים?
◻ כיצד מעודדים אותנו נביאי אלהים לנוכח קרבתו של הקץ?
[תמונה בעמוד 17]
במהלך האינקוויזיציה הספרדית רבים היו אנוסים להמיר את דתם לקתוליות
[שלמי תודה]
J. G. Heck/The Complete Encyclopedia of Illustration