מתי הם קוראים במקרא וכיצד הם מפיקים תועלת?
שעות הבוקר המוקדמות:
זוג נשוי, שניהם עובדים מחוץ לבית, החליטו לקום מדי בוקר רק עשר דקות מוקדם יותר ולנצל זמן זה כדי לקרוא יחד במקרא בטרם יעזבו בחיפזון את הבית. הדברים שהם קוראים מהווים יסוד לשיחה בריאה לאחר שהם עוזבים את הבית.
זקן־קהילה בניגריה משתמש בתוכנית לבית־הספר לשירות התיאוקרטי כבסיס לקריאה של בני־משפחתו במקרא. מדי יום, הם קוראים קטע לאחר שהם דנים בפסוק היומי, בדרך־כלל בשעות הבוקר. הילדים, כל אחד בתורו, מתבקשים לקרוא חלק מן הקטע שהוקצה. אזי הם מוזמנים לשאול שאלות על הפסוקים שהוקראו.
מאז שנת 1985, עקרת־בית ביפן קראה את המקרא כולו מדי שנה. תוכניתה היא לקרוא מדי יום במשך 20 עד 30 דקות החל מן השעה 00.5 בבוקר. באשר ליתרונות, היא אומרת: ”אמונתי התחזקה. הדבר עוזר לי לשכוח את מחלתי ולהתמקד בתקוות גן־העדן”.
אחות שמשרתת כחלוצה מזה 30 שנה אך שבעלה אינו עֵד, מקיצה מדי בוקר בשעה 00.5 כדי לקרוא במקרא. תוכניתה כוללת קריאת ארבעה עמודים מן התנ״ך, פרק מכתבי־הקודש המשיחיים, ופסוק מספר משלי. החל משנת 1959, היא קראה את כל המקרא מדי שנה. היא אומרת: ”כתוצאה מקריאתי, אני חשה שיהוה אוהב אותי... אני זוכה לעידוד, לנחמה ולתיקון”. היא מוסיפה: ”קריאת המקרא הינה כאילו יהוה טוען את סוללת חיי מדי יום”.
לאחות, שלמדה את האמת בארץ שבה פעילות עדי־יהוה היתה במחתרת, יש בעל המתנגד לאמונתה. היא יכולה לקרוא במקרא מיום שני עד שישי, בין השעות 00.6 ו־00.7 בבוקר. הדבר העניק לה חוסן פנימי. בהרהרה באופן שבו קריאתה משפיעה עליה, היא אומרת: ”אנו לומדים לאהוב את יהוה ואת ישוע ולחיות באושר, גם חרף בעיות וקשיים, ביודענו שהבטחות יהוה אינן מכזיבות”.
אחות שנכחה בבית־הספר לחלוצים החליטה לפעול בתואם עם העצה שניתנה שם להפוך את הקריאה במקרא לנוהג יומיומי. בתחילה, הצליחה לעשות כן בין השעות 00.5 ו־00.6 בבוקר. אזי, כשעבודתה התנגשה בתוכניתה, העבירה את קריאתה לשעות 00.9 ו־00.10 בלילה. כאשר התעוררו מצבים קשים אחרים, היא אומרת, ”המשכתי לשנות את סדר־היום שלי בהתאם לנסיבות”.
שעות היום:
שתי אחיות ממשפחה אחת החברות במשפחת בית־אל בברזיל נוהגות לקרוא יחדיו במקרא מדי יום במשך כ־20 דקות לאחר ארוחת־הצהריים. הן קראו את המקרא בשלימותו כ־25 פעם; עם זאת, הן כותבות: ”אנו תמיד מגלות דבר־מה חדש, כך שקריאת המקרא לעולם אינה הופכת לחדגונית”.
אחות רווקה ביפן, הבינה שאף שגדלה כעדת־יהוה, בעצם אינה מכירה את כתבי־הקודש היטב; כשנעשתה לחלוצה, החליטה לקרוא במקרא דרך־קבע. עתה, פעם בשבוע, היא קוראת על־פי תוכנית הקריאה של בית־הספר לשירות התיאוקרטי בשעת נסיעתה לטיפול בבית־החולים. מאוחר יותר, בבית, היא משלימה את המחקר. לקראת סוף השבוע, היא ממשיכה לקרוא במקרא, בבוחרה את הספרים על־פי סדר כתיבתם.
נער בן 13, שכבר קרא את המקרא בשלימותו שלוש פעמים, קורא עתה מדי יום פרק אחד, בשובו מבית־הספר. לדבריו, הדבר עזר לו ”לרחוש אהבה רבה יותר ליהוה”.
עֵד, שסדר־יומו עמוס בהיותו עובד, זקן־קהילה, בעל ואב, מאזין למקרא בקלטות בשעת נסיעתו לעבודה ברכבת. לאחר מכן בבית, הוא קורא באופן אישי אותו חומר.
בנוסף לקריאה האישית שלה, חלוצה בצרפת מאזינה למקרא בקלטות בעת הכנת הארוחות, בשעת הנהיגה, במהלך עתים קשות או לשם הנאה בלבד.
חלוץ בן 21 ביפן נזכר שאמו נהגה לעמוד על כך שיקרא משהו רוחני מדי יום, והוא אכן קורא במקרא מדי יום ביומו, לא תמיד בשעה קבועה, מאז גיל שלוש. לאחר שהוא קורא את הקטע שבחר לאותו יום, הוא דואג לקרוא שנית פסוקי מפתח, ואז הוא מקצה מספר דקות לשנן את הדברים שקרא.
עֵדה אחרת, חלוצה, קראה את המקרא כולו כ־10 פעמים ב־12 השנים האחרונות. מאחר שבעלה אינו מאמין, תכננה את קריאתה לשעות אחר־הצהריים.
שעות הערב:
ביפן, זקן־קהילה וחלוץ רגיל, הקורא בעותק המקרא שלו מדי לילה בטרם יפרוש למיטתו, עשה כן בשמונה השנים האחרונות. הוא אומר: ”אני אוהב במיוחד פסוקים המעידים על אורח־החשיבה של יהוה, על הרגשתו בנוגע להתרחשויות, ועל דרך טיפולו במצבים. ההגות בפסוקים אלה עוזרת לי לאמץ את אורח־חשיבתו של יהוה ולסייע לאחיי ולאחיותיי המשיחיים וכן לבני־משפחתי”.
החל משנת 1979, זקן־קהילה בצרפת קרא במקרא כשעה מדי ערב. לעתים קרובות מונחים לפניו, לשם השוואה, כחמישה עד שישה תרגומים שונים. הוא אומר כי קריאתו הקפדנית עזרה לו להבין ”כיצד ליישם את הידע המקראי בחיי היומיום”. הדבר אף אפשר לו להיות יעיל יותר במתן עצות מכתבי־הקודש.
במרוצת 28 השנים האחרונות, אח בניגריה עשה לו למנהג לקרוא בערב את הפסוק היומי המופיע בספרוןבחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו הנועד לדיון בבוקר שלמחרת. יחד עם זאת, הוא קורא את כל הפרק שממנו נלקח הפסוק. לאחר שנשא אשה, המשיך בנוהג זה של קריאת החומר ושל הדיון בו יחד עם אשתו.
נערה בגיל העשר’ה שהוריה אינם עדים, עשתה לה למנהג לקרוא כחמש עד עשר דקות מדי לילה טרם לכתה לישון. דקות אלה יקרות לה, והיא מתפללת לפני הקריאה ואחריה. מטרתה היא לדעת את המסר שהורה יהוה לכל אחד מכותבי המקרא להעלות על הכתב.
אח נשוי המשרת בבית־אל, אומר שקרא את המקרא פעם בשנה בשמונה השנים האחרונות. הוא קורא 20 עד 30 דקות בטרם הוא הולך לישון. גם אם הוא עייף מאוד, הוא מגלה שאם הוא פורש למיטתו מבלי שקרא, אינו מצליח להירדם. עליו לקום ולדאוג לצורך רוחני זה.
(מקור המאמר: 1995/5/1)