מה עליך לדעת בנוגע לקנאה?
מהי קנאה? קנאה היא רגש עז המסוגל לגרום לאדם לחוש חשש, עצב או כעס. אפשר שאנו חשים קנאה, כאשר נראה שמישהו אחר מצליח מאיתנו בנושא מסוים. ייתכן שאנו מקנאים כשחבר זוכה לתהילה רבה מאיתנו. אך, האם זה תמיד פסול לקנא?
אנשים שהקנאה גוברת עליהם נוטים לגלות חשדנות כלפי מתחרים אפשריים. שאול, מלך ישראל הקדומה, היווה דוגמה לכך. תחילה, אהב את דוד, נושא כליו, ואף קידם אותו לתפקיד שר הצבא (שמואל א׳. ט״ז:21; י״ח:5). אזי, יום אחד שאול המלך שמע נשים מהללות את דוד במילים: ”היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו” (שמואל א׳. י״ח:7). שאול לא היה צריך להרשות לדבר לפגוע ביחסיו הטובים עם דוד. אך, הוא נפגע. ”ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה” (שמואל א׳. י״ח:9).
ייתכן שהאדם הקנאי אינו מאחל רע לאחר. אפשר שהוא או היא פשוט מתרעמים על הצלחת רעיהם, ומשתוקקים שיהיו להם תכונות או נסיבות זהות. מאידך, צרות־עין היא צורה שלילית במיוחד של קנאה. אדם קנאי עלול בחשאי למנוע טוב מזה המעורר את קנאתו או עלול לקוות שיאונה לו רע. לעתים, אדם קנאי אינו מסוגל לשמור בסוד את אשר הוא חש. אפשר שהדבר יניע אותו להזיק בגלוי לאדם אחר, בדיוק כשם ששאול המלך ניסה לרצוח את דוד. לא אחת, הטיל שאול חנית בניסיון ”להכות בחנית בדוד ובקיר” (שמואל א׳. י״ח:11; י״ט:10).
’אך, אינני אדם קנאי’, אפשר שתאמר. אכן, אפשר שהקנאה אינה שולטת בחייך. אולם, במידה מסוימת, כולנו מושפעים מן הקנאה — מרגשות קנאתנו ומאלה של הזולת. אף שאנו מזדרזים להבחין בקנאה אצל האחרים, אפשר שאיננו ממהרים לזהותה בנו.
”הנטייה לקנא”
התיעוד של הטבע האנושי החוטא המופיע בדבר־אלוהים, המקרא, מדגיש תדירות חטאי קנאה. הזוכר אתה את הסיפור על קין והבל? שני בנים אלה של אדם וחוה הגישו קורבן ליהוה. הבל עשה כן, משום שהיה איש אמונה (עברים י״א:4). היתה לו אמונה ביכולתו של אלוהים להגשים את מטרתו הנפלאה בנוגע לכדור־הארץ (בראשית א׳:28; ג׳:15; עברים י״א:1). הבל אף האמין כי אלוהים יגמול לאנשים הנאמנים בחיים בגן־העדן הארצי העתיד לבוא (עברים י״א:6). לכן, אלוהים הביע את שביעות־רצונו מקורבנו של הבל. לו קין היה אוהב את אחיו באמת ובתמים, הרי שהיה מאושר שאלוהים בירך את הבל. במקום זאת, נאמר ”ויחר לקין מאוד” (בראשית ד׳:5).
אלוהים האיץ בקין לעשות טוב, כדי שגם הוא יוכל לזכות לברכה. אזי, הזהיר אלוהים: ”אם לא תיטיב, לפֶּתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו; ואתה תמשול בו?” (בראשית ד׳:7) למרבה הצער, קין לא שלט בחרון קנאתו. הדבר דחף אותו לרצוח את אחיו הצדיק (יוחנן א׳. ג׳:12). מאז, מאבקים ומלחמות קיפדו את חייהם של מאות מיליוני אנשים. ”אפשר שכמה מן הסיבות הבסיסיות למלחמה הן הרצון להשתלט על אדמות רבות יותר, הרצון להרבות עושר, הרצון לצבור כוח רב יותר או הרצון בביטחון”, מסבירה האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק.
משיחיים אמיתיים אינם נוטלים חלק במלחמות המתחוללות בעולם (יוחנן י״ז:16). אך, למרבה הצער, לעתים משיחיים יחידים מסתבכים בסכסוכים. אם חברי קהילה אחרים תומכים באחד הצדדים, אותם סכסוכים הופכים לקרבות מילוליים. ”מאין הסכסוכים והמריבות אשר ביניכם?”, שאל יעקב, אחד מכותבי המקרא, את אחיו המאמינים (יעקב ד׳:1). הוא השיב לשאלה זו, בחושפו את חמדנותם החומרית, והוסיף, ”אתם... מקנאים” (יעקב ד׳:2). אכן, חומרנות יכולה להוביל לידי חמדנות ולידי קנאה באלה שנראה ששפר חלקם. מסיבה זו, הזהיר יעקב מפני ”הנטייה” האנושית ”לקנא” (יעקב ד׳:5, ע״ח).
מהי התועלת שבניתוח הסיבות לקנאה? ובכן, הדבר יכול לעזור לנו להיות הגונים ולפתח קשרים טובים יותר עם הזולת. הוא גם יכול לסייע לנו להיות אנשים מבינים, סבלנים וסלחנים יותר. מעל לכל, הוא מבליט את הצורך הנואש של האדם באמצעי האוהב שסיפק אלוהים לישועה ולהצלה מנטיות האדם לחטוא (רומים ז׳:24, 25).
עולם ללא קנאה פסולה
מנקודת־המבט האנושית, עולם ללא קנאה פסולה עלול להישמע כאשליה. הסופר רם לנדאו הודה: ”החוכמה המצטברת במרוצת הדורות, לרבות כל דברי הפילוסופים... והפסיכולוגים בנושא, אינה מציעה כל הדרכה לאדם שהקנאה מציקה לו... האם אי־פעם רופא כלשהו ריפא אדם מקנאה?”
אך, דבר־אלוהים מושיט את התקווה לזכות בחיי־אנוש מושלמים בעולם חדש, שבו לעולם לא יציקו עוד לאיש צרות־העין או הקנאה חסרות יראת האלוהים. מלבד זאת, השלום של עולם חדש זה לא יופרע על־ידי אנשים המגלים מאפיינים מרושעים אלה (גלטים ה׳:19–21; פטרוס ב׳. ג׳:13).
אולם, לא כל קנאה פסולה. למעשה, המקרא מצהיר כי יהוה הוא ”אל קנא” (שמות ל״ד:14). מה משמע הדבר? ומה אומר המקרא באשר לקנאה הולמת? בו־זמנית, כיצד יכול אדם לשלוט בקנאה פסולה? ראה המאמרים הבאים.