האהבה גוברת על קנאה פסולה
”האהבה אינה מקנאת” (קורינתים א׳. י״ג:4).
1, 2. (א) מה אמר ישוע לתלמידיו בנוגע לאהבה? (ב) האם אפשר לקנא ולאהוב בו־זמנית, ומדוע אתה משיב כך?
אהבה היא סימן ההיכר של המשיחיות האמיתית. ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם”, אמר ישוע המשיח (יוחנן י״ג:35). השליח פאולוס זכה להשראה להסביר כיצד האהבה צריכה להשפיע על הקשר בין המשיחיים. בין היתר, כתב: ”האהבה אינה מקנאת” (קורינתים א׳. י״ג:4).
2 כשפאולוס כתב מילים אלה, התייחס הוא לקנאה פסולה. אחרת, לא יכול היה לומר לאותה קהילה: ”מקנא אני לכם קנאת אלוהים” (קורינתים ב׳. י״א:2). ’קנאת האלוהים’ שלו התעוררה בגלל אנשים, שהיו בעלי השפעה משחיתה בקהילה. הדבר הניע את פאולוס לכתוב בהשראה למשיחיים הקורינתים איגרת שנייה, המכילה הרבה עצות אוהבות (קורינתים ב׳. י״א:3–5).
קנאה בקרב משיחיים
3. כיצד הבעיה הנוגעת לקנאה התפתחה בקרב המשיחיים הקורינתים?
3 באיגרתו הראשונה אל הקורינתים, פאולוס היה חייב לטפל בבעיה, שמנעה מהמשיחיים החדשים הללו להסתדר זה עם זה. הם רוממו אנשים מסוימים כדי להתנשא ”איש על רעהו בשמו של אחר”. הדבר הוביל לפילוגים בתוך הקהילה, כשאנשים שונים אמרו: ”אני שייך לשאול”, או ”אני לאפולוס”, ”אני של כיפא” (קורינתים א׳. א׳:12; ד׳:6). תחת השראת רוח־הקודש, יכול היה השליח פאולוס לרדת לשורש הבעיה. הקורינתים פעלו כאנשים ”בלתי־רוחניים” ולא כאנשים ”רוחניים”. לכן, כתב פאולוס: ”עודכם בלתי־רוחניים. ומאחר שיש בקרבכם קנאה ומריבה, האין אתם בלתי־רוחניים ומתנהגים כמו האנשים?” (קורינתים א׳. ג׳:1–3).
4. באיזו דוגמה השתמש פאולוס כדי לעזור לאחיו להגיע להשקפה הנכונה איש על רעהו, ואיזה לקח אנו יכולים ללמוד מכך?
4 פאולוס עזר לקורינתים להבין מהי ההשקפה הנכונה על הכישורים והיכולת של חברי הקהילה השונים. הוא שאל: ”שכן מי מקנה לך ייחוד? ומה יש לך שלא קיבלת? ואם אומנם קיבלת, מדוע תתגאה כאילו שלא קיבלת?” (קורינתים א׳. ד׳:7) בקורינתים א׳ פרק י״ב, הסביר פאולוס שאלה שהיוו חלק מהקהילה, היו כאיברים שונים בגוף האדם, כגון היד, העין והאוזן. הוא הצביע על כך שאלוהים עשה את איברי הגוף בדרך כזו שיוכלו לטפל זה בזה. פאולוס אף כתב: ”ואם יכובד איבר אחד, כל האיברים ישמחו איתו” (קורינתים א׳. י״ב:26). על כל משרתי אלוהים כיום ליישם עיקרון זה ביחסים שלהם איש עם רעהו. במקום לקנא באחר בשל תפקידו או הישגיו בשירות אלוהים, עלינו לשמוח עימו.
5. מה מגלה הכתוב ביעקב ד׳:5, וכיצד מבליטים כתבי־הקודש את האמת שבמילים אלה?
5 יש להודות כי קל יותר לומר זאת מלבצע. יעקב, אחד מכותבי המקרא, מזכירנו שבכל אדם חוטא שוכנת ”הנטייה לקנא” (יעקב ד׳:5, ע״ח). המוות האנושי הראשון התרחש, משום שקין נכנע לקנאתו הפסולה. הפלישתים רדפו את יצחק מכיוון שקינאו בשגשוגו הכלכלי ההולך וגדל. רחל קינאה בפוריותה של אחותה בהבאת ילדים. בני יעקב קינאו בחסד שגילה אביהם כלפי אחיהם הצעיר, יוסף. מסתבר שמרים קינאה בגיסתה הנוכריה. מתוך קנאה, קורח, דתן ואבירם חרשו מזימה נגד משה ואהרון. שאול המלך קינא בהשגיו הצבאיים של דוד. אין ספק, שקנאה היתה גם הגורם שהניע את תלמידי ישוע להתווכח שוב ושוב מיהו הגדול ביניהם. זוהי עובדה שאין אדם לא־מושלם, שהנטייה החוטאת לגלות ”קנאה” נעדרת ממנו לחלוטין (בראשית ד׳:4–8; כ״ו:14; ל׳:1; ל״ז:11; במדבר י״ב:1, 2; ט״ז:1–3; תהלים ק״ו:16; שמואל א׳. י״ח:7–9; מתי כ׳:21, 24; מרקוס ט׳:33, 34; לוקס כ״ב:24).
בקהילה
6. כיצד הזקנים יכולים לשלוט בנטייה לקנא?
6 כל המשיחיים צריכים להישמר מפני קנאה פסולה. הדבר כולל את מועצות־הזקנים הממונות כדי לדאוג לקהילות של משרתי אלוהים. אם זקן־קהילה מגלה נמיכות־רוח, הוא לא ינסה להאפיל על אחרים מתוך שאפתנות. מאידך, אם זקן־קהילה מגלה כשרונות בולטים כמארגן או כנואם, על האחרים לשמוח על כך, בראותם בזאת ברכה לקהילה (רומים י״ב:15, 16). ייתכן שאח מתקדם יפה, כשהוא מוכיח שהוא מניב בחייו את פרי רוח אלוהים. כשזקני־הקהילה שוקלים את כשירותו, עליהם להיזהר שלא לייחס חשיבות מוגזמת לפגמים קטנים אחדים כדי להצדיק את אי־מינויו למשרת־עוזר או לזקן־קהילה. הדבר יעיד על חוסר אהבה וחוסר היגיון.
7. איזו בעיה עלולה להתעורר כאשר משיחי מקבל תפקיד תיאוקרטי כלשהו?
7 אם מישהו זוכה לתפקיד תיאוקרטי או ברכה רוחנית, על יתר הקהילה להישמר שלא לקנא. למשל, אפשר שנעזרים באחות מוכשרת אחת יותר מאשר באחרות כדי להופיע בהדגמות באסיפות המשיחיות. הדבר עלול לעורר קנאה מצד אחיות אחדות. בעיה דומה היתה קיימת אולי בין אבהודיה וסינטיכי מקהילת פיליפי. ייתכן שבימינו נשים כאלה זקוקות לעידוד אדיב מהזקנים כדי להיות ענוות ולהיות ”לב אחד באדון” (פיליפים ב׳:2, 3; ד׳:2, 3).
8. לאילו מעשי חטא עלולה הקנאה להוביל?
8 אפשר שמשיחי יודע על כשלון העבר של מישהו, המבורך עתה בזכויות בקהילה (יעקב ג׳:2). מתוך קנאה, אפשר שישנו פיתוי לשוחח על כך עם הזולת ולהטיל ספק במינויו של אדם זה בקהילה. הדבר יהא מנוגד לאהבה, אשר ”על רוב פשעים תכסה” (פטרוס א׳. ד׳:8). שיחות הנובעות מקנאה עלולות להפר את השלום בקהילה. ”ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם”, הזהיר השליח יעקב, ”אל תתגאו. אל תשקרו בָּאמת. אין זו החוכמה היורדת ממעל, אלא זו שהיא ארצית ונובעת מן היצר והשדים” (יעקב ג׳:14, 15).
במשפחתך
9. כיצד בני־זוג לנישואין יכולים לשלוט ברגשות הקנאה שלהם?
9 נישואין רבים עולים על שרטון בשל קנאה פסולה. גילוי חוסר אמון בבן־הזוג לנישואין אינו מעיד על אהבה (קורינתים א׳. י״ג:7). מאידך, אחד מבני־הזוג עלול לגלות חוסר רגישות לרגשות הקנאה של השני. למשל, אשה עלולה לקנא לבעלה, משום שתשומת־לבו מופנית לאשה אחרת. ייתכן שהבעל יקנא לאשתו בשל כמות הזמן שהיא מקדישה בדאגה לקרוב נזקק. בהיותם נבוכים מתחושות אלה, בני־זוג לנישואין עלולים לשתוק ולבטא את תסכולם בדרכים המסבכות את הבעיה. תחת זאת, על בן־זוג קנאי לשוחח על כך ולהיות כן בנוגע לרגשותיו או לרגשותיה. בתורו, בן־הזוג השני צריך לגלות הבנה ולהשרות ביטחון מחודש באהבתו או באהבתה (אפסים ה׳:28, 29). אפשר ששניהם צריכים להשקיט את רגשות הקנאה, בהימנעם ממצבים המעוררים אותה. לעתים, ייתכן שעל משגיח משיחי לעזור לאשתו להבין, שהוא מעניק תשומת־לב מוגבלת והולמת לבנות המין השני כדי למלא את אחריותו כרועה בעדר אלוהים (ישעיהו ל״ב:2). כמובן, על זקן־קהילה להיזהר פן יספק עילה מוצדקת לקנאה. לשם כך דרוש איזון, עליו לוודא שהוא מקדיש זמן לחיזוק קשר הנישואין האישי שלו (טימותיאוס א׳. ג׳:5; ה׳:1, 2).
10. כיצד הורים יכולים לעזור לילדיהם להתמודד עם רגשות קנאה?
10 כמו־כן, חובה על ההורים לעזור לילדיהם להבין את המושג קנאה פסולה. לעתים קרובות, ילדים מסתבכים בסכסוכים ההופכים למריבות. תדירות שורש הדבר נעוץ בקנאה. מאחר שלכל ילד צרכים הייחודיים לו, לא ניתן להעניק לכל הילדים יחס שווה. יתרה מזו, הילד צריך להבין כי לכל אחד מהם מעלות וחסרונות שונים. אם תמיד מעודדים ילד אחד להגיע להישגיו של האחר, הדבר עלול לטפח קנאה אצל האחד וגאווה אצל האחר. לפיכך, על ההורים לחנך את ילדיהם למדוד את התקדמותם באמצעות בחינת הדוגמאות שבדבר־אלוהים, ולא באמצעות תחרות איש עם רעהו. המקרא אומר: ”אל נא נהיה שואפי כבוד שווא, המתגרים ומקנאים איש ברעהו”. במקום זאת, ”יבחן כל אחד את מעשיו ואז הסיבה לתהילתו תהיה בו עצמו בלי תלות בזולת” (גלטים ה׳:26; ו׳:4). חשוב מכל, הורים משיחיים צריכים לעזור לילדיהם באמצעות שיעור־מקרא קבוע, כשהם מבליטים הן את הדוגמאות הטובות והן את השליליות שבדבר־אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:15).
דוגמאות להתגברות על הקנאה
11. כיצד הציב משה דוגמה טובה להתמודדות עם קנאה?
11 שלא כמנהיגי העולם תאבי־השלטון, היה ”האיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה” (במדבר י״ב:3). כאשר הנהגת בני־ישראל הכבידה על משה והוא לא היה יכול לשאתה לבדו, גרם יהוה לרוחו לפעול בקרב 70 איש מבני־ישראל, בהסמיכו אותם לעזור למשה. כאשר שניים מאותם גברים החלו להתנבא, חש יהושע כי הדבר גורע שלא כיאות ממנהיגותו של משה. יהושע רצה לעצור בעד האנשים, אך משה נימק בענווה: ”המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם יהוה נביאים, כי יתן יהוה את רוחו עליהם!” (במדבר י״א:29) אכן, משה שמח כשאחרים קיבלו זכויות שירות. הוא לא ביקש תוך קנאה כבוד לעצמו.
12. מה איפשר ליהונתן להימנע מרגשות קנאה?
12 יהונתן, בנו של שאול, מלך ישראל, שימש דוגמה טובה לדרך, שבה האהבה גוברת על רגשות קנאה פסולים העלולים להתעורר. יהונתן היה יורש העצר של אביו, אך יהוה בחר בדוד, בן ישי, להיות המלך הבא. רבים במעמדו של יהונתן היו מקנאים בדוד, רואים בו יריב. אך, אהבת יהונתן כלפי דוד מנעה מרגש זה להשתלט עליו. לאחר שנודע לדוד על מות יהונתן, יכול היה לומר: ”צר לי עליך, אחי יהונתן, נעמת לי מאוד. נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים” (שמואל ב׳. א׳:26).
הדוגמאות הבולטות ביותר
13. מיהו הדוגמה הטובה ביותר בנושא הקנאה, ומדוע?
13 יהוה אלוהים הוא הדוגמה הבולטת ביותר של אחד השולט אפילו ברגשות קנאה מוצדקים. רגשות אלה נמצאים בשליטתו המלאה. כל גילוי רב־און של קנאה אלוהית עולה תמיד בקנה אחד עם אהבתו של אלוהים, עם הצדק שלו ועם חוכמתו (ישעיהו מ״ב:13, 14).
14. איזו דוגמה הציב ישוע בניגוד לשטן?
14 הדוגמה הבולטת השנייה של אחד אשר גילה שליטה ברגשות הקנאה היא בנו האהוב של אלוהים, ישוע המשיח. אף ש”היה קיים בצלם האלוהים”, ישוע ”לא חשב לשלול שלל ולהיות שווה לאלוהים” (פיליפים ב׳:6, ע״ח). איזה ניגוד חד לדרך שבה בחר המלאך השאפתן, אשר הפך לשטן! בדומה ל”מלך בבל”, מתוך קנאה השתוקק השטן ’להידמות לעליון’ בשימו עצמו לאֵל יריב המתנגד ליהוה (ישעיהו י״ד:4, 14; קורינתים ב׳. ד׳:4). השטן אף ניסה לשכנע את ישוע ’ליפול על פניו ולהשתחוות לו’ (מתי ד׳:9). אך, מאומה לא יכול היה להשפיע על ישוע לסור מדרכו, מן הכניעה הענווה לריבונות יהוה. בניגוד לשטן, ישוע ”הריק את עצמו, נטל דמות עבד ונהיה כבני־אדם; אף כי ראה כי דמות אדם לו, השפיל עצמו ויהי צייתן עד מוות, כן, מוות על [עמוד־הוקעה, ע״ח]”. ישוע תמך בצדקת שלטונו של אביו, כאשר דחה לחלוטין את דרך הגאווה והקנאה של השטן. עקב נאמנותו של ישוע, ”הגביהו אלוהים מאוד ונתן לו את השם הנעלה על כל שם, למען תכרע בשם ישוע כל ברך, בשמים ובארץ ומתחת לארץ, וכל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון, לתפארת אלוהים האב” (פיליפים ב׳:7–11).
התגבר על קנאתך
15. מדוע אנו חייבים להקפיד לרסן את רגשות הקנאה שלנו?
15 שלא בדומה לאלוהים ולמשיח, המשיחיים אינם מושלמים. בהיותם חוטאים, הם עלולים לעתים לפעול מתוך קנאה שבגדר חטא. לכן, במקום להתיר לקנאה להניענו למתוח ביקורת על אחינו לאמונה בנוגע למגרעת קלה או לטעות מדומה, חשוב שנהרהר במילים הבאות שנכתבו בהשראה: ”אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר. למה תִּשוֹמֵם?” (קהלת ז׳:16).
16. איזו עצה טובה בנוגע לקנאה סיפקה בעבר הוצאה של חוברת זו?
16 בנושא הקנאה, חוברת המצפה מה־15 במרס 1911 (אנג׳) הזהירה: ”בעוד שעלינו להיות נלהבים ביותר, קנאים מאוד למטרת האדון, עדיין חובה עלינו להיות בטוחים מעל לכל ספק, שלא מדובר בעניין פרטי; ועלינו לשקול אם אנו ’מתערבים בעניינים לא לנו’. כמו־כן, עלינו לשקול אותה עת, האם יהא זה הולם שזקני־הקהילה יטפלו בעניין והאם זו חובתנו לגשת לזקנים אם לאו. על כולנו לטפח קנאה רבה למטרת האדון ולפעילות האדון, אך עלינו להיזהר שלא תהא זו קנאה מרה... במילים אחרות, עלינו לוודא מעל לכל ספק, שאין זו הקנאה באחר, אלא הקנאה לאחר, לתועלתו ולטובתו” (פטרוס א׳. ד׳:15).
17. כיצד אנו יכולים להימנע ממעשי הקנאה החוטאים?
17 כיצד כמשיחיים, אנו יכולים להימנע מגאווה, מקנאה ומצרות־עין? הפתרון טמון בכך שנרשה לרוח־קודשו של אלוהים לפעול בחיינו בחופשיות. למשל, אנו נדרשים להתפלל לקבלת רוח אלוהים ולקבלת עזרה בגילוי פירותיה הטובים (לוקס י״א:13). עלינו לנכוח באסיפות המשיחיות, הנפתחות בתפילה והזוכות לרוח אלוהים ולברכתו. יתרה מזו, עלינו ללמוד את המקרא, שנכתב בהשראת אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). וכן, עלינו ליטול חלק בפעילות ההכרזה על המלכות, הנעשית בכוח רוח־קודשו של יהוה (מעשי־השליחים א׳:8). עזרה לאחינו המשיחיים הנדכאים עקב חוויה קשה, הינה דרך נוספת, שבה ניכנע להשפעתה הטובה של רוח אלוהים (ישעיהו נ״ז:15; יוחנן א׳. ג׳:15–17). מילוי כל החובות המשיחיות הללו בהתלהבות ובמסירות יעזור לנו להתגונן מפני מעשי הקנאה החוטאים, היות שדבר־אלוהים מציין: ”התהלכו בדרך הרוח ולא תמלאו את תאווֹת הבשר” (גלטים ה׳:16).
18. מדוע לא ניאלץ תמיד להיאבק נגד רגשות קנאה פסולים?
18 האהבה היא הראשונה ברשימה של פרי רוחו של אלוהים (גלטים ה׳:22, 23). גילוי אהבה יעזור לנו כבר עתה לשלוט בנטיותינו לחטוא. אך, מה בנוגע לעתיד? מיליוני משרתי יהוה אוחזים בתקווה לחיות בגן־העדן עלי־אדמות הקרב ובא, שם יוכלו לצפות בכליון־עיניים לכך שירוֹמַמו למצב של שלימות אנושית. בעולם חדש זה, תשרור אהבה ואיש לא ייכנע לרגשות קנאה פסולים, מאחר ”שגם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:21).
נקודות למחשבה
◻ באיזו דוגמה השתמש פאולוס כדי לעזור לנו לרסן את הקנאה?
◻ כיצד עלולה הקנאה להפר את שלום הקהילה?
◻ כיצד ההורים יכולים לחנך את ילדיהם להתמודד עם קנאה?
◻ כיצד אנו יכולים להימנע ממעשי קנאה חוטאים?
[תמונה בעמוד 13]
אל תיתן לקנאה להפר את שלום הקהילה
[תמונה בעמוד 14]
הורים יכולים לחנך את ילדיהם להתמודד עם רגשות קנאה