הישאר ב’עיר־המקלט’ וחיה!
”כי בעיר מקלטו יֵשב עד מות הכהן הגדול” (במדבר ל״ה:28).
1. מיהו גואל הדם, ואיזו פעולה ינקוט בקרוב?
ישוע המשיח, גואל הדם מטעם יהוה, עומד לתקוף. עם צבאות מלאכיו, יפעל בקרוב גואל דם זה נגד כל אלה שללא חרטה אשמים בשפיכות־דמים. אכן, במרוצת ’הצרה הגדולה’ הקריבה ובאה בצעדי־ענק, ישמש ישוע כמוציא להורג מטעם אלוהים (מתי כ״ד:21, 22; ישעיהו כ״ו:21). בעת ההיא, לא תימלט האנושות מאשמת־הדמים שלה.
2. מהו מקום המקלט האמיתי היחיד, ואילו שאלות דורשות מענה?
2 הדרך למקום מבטחים היא לעלות על הנתיב המוביל אל עיר־המקלט הסמלית ולנוס על נפשנו! אם יוּתר לפליט להיכנס אל העיר, יהא עליו להישאר בה, משום שהיא מקום המקלט האמיתי היחיד. אך, אפשר שתשאל את עצמך, ’מאחר שמרביתנו מעולם לא הרגנו מישהו, מדוע למעשה רובצת עלינו אשמת־דמים? מדוע ישוע הוא גואל הדם? מהי ”עיר־המקלט” בת־זמננו? היכול אי־פעם מישהו לצאת משטחה בבטחה?’
האם אכן רובצת עלינו אשמת־דמים?
3. איזה היבט של תורת משה יעזור לנו לראות כי אשמת־דמים רובצת על מיליארדים החיים עלי־אדמות?
3 היבט של תורת משה יעזור לנו לראות כי אשמת־דמים רובצת על מיליארדים החיים עלי־אדמות. אלוהים הטיל על בני־ישראל אחריות משותפת באשר לאשמת־דמים. אם מישהו נרצח וזהות רוצחו לא היתה ידועה, היה על השופטים למדוד את המרחק בין המקום לערי הסביבה כדי לקבוע איזו עיר היא הקרובה ביותר. כדי להסיר את אשמת־הדמים, נאלצו זקניה של העיר האשמה לכאורה בשפיכות־הדמים, לערוף את ראשה של עֶגלת בקר שלא שימשה לעבודה בערוץ בלתי מעובד של נחל איתן. הדבר נעשה לעיני כוהנים ממשפחת לוי משום ש’בם בחר יהוה ליישב מריבות על נגעים’. זקני העיר רחצו את ידיהם על העֶגלה ואמרו: ”ידינו לא שפכֻה את הדם הזה ועינינו לא ראו. כפר לעמך ישראל אשר פדית, יהוה, ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל” (דברים כ״א:1–9). יהוה אלוהים לא רצה שארץ ישראל תיטמא בדם או שעמה ישא אשמת־דמים משותפת.
4. איזה עבר עשיר של שפיכות־דמים יש ל”בבל הגדולה”?
4 אכן, יש דבר הנקרא אשמת־דמים משותפת או קיבוצית. חשוב על אשמת־הדמים האדירה הרובצת על ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות־הכזב. היא הרי שיכורה מדמם של משרתי יהוה! (ההתגלות י״ז:5, 6; י״ח:24) כתות הנצרות מתיימרות ללכת בעקבות שר השלום, אך מלחמות, אינקוויזיציות בשם הדת ומסעות־צלב קטלניים הטילו עליה אשמת־דמים בפני אלוהים (ישעיהו ט׳:5; ירמיהו ב׳:34). למעשה, היא מוכרחה לשאת את אשמת־הדמים הכבדה מאוד על מותם של מיליוני אנשים בשתי מלחמות־העולם של המאה הנוכחית. לפיכך, חסידי דתות־הכזב וכן תומכי מלחמות־האנוש והמשתתפים בהן, כולם אשמים בשפיכות־דמים בפני אלוהים.
5. באיזה אופן יש אנשים הדומים לרוצח בשגגה בישראל?
5 יש אנשים אשר גרמו למות בני־אדם במזיד או עקב רשלנות. אחרים השתתפו בקטל קיבוצי, אולי משום ששוכנעו על־ידי מנהיגי־דת שזה היה רצון אלוהים. אחרים רדפו והרגו את משרתי אלוהים. אולם, גם אם לא ביצענו מעשים אלה, אנו משתתפים באחריות הקיבוצית לאובדן חיי־אנוש, משום שלא ידענו את חוק אלוהים ואת רצונו. אנו דומים לרוצח בשגגה אשר ’היכה את רעהו בבלי דעת, והוא לא שונא לו מתמול שלשום’ (דברים י״ט:4). על אנשים אלה להתחנן לרחמי אלוהים ולנוס אל עיר־המקלט הסמלית. ולא, הם ייתקלו בגואל הדם באורח הרה־אסון.
תפקידיו החיוניים של ישוע
6. מדוע ניתן לומר שישוע הוא שאר־בשרה הקרוב ביותר של האנושות?
6 בישראל, גואל הדם היה שאר־בשרו הקרוב ביותר של הקורבן. כדי לנקום את דמם של כל אלה שנהרגו עלי־אדמות ובמיוחד של משרתי יהוה החללים, גואל הדם בן־זמננו צריך להיות קרוב־משפחה של האנושות כולה. ישוע המשיח מילא תפקיד זה. הוא נולד כאדם מושלם. במותו כקורבן־כופר, ישוע מסר את חייו שלא היה בהם חטא, ולאחר תחייתו ועלייתו השמיימה, הגיש לאלוהים את ערך קורבנו למען צאצאיו החוטאים והגוועים של אדם. כך, הפך המשיח לגואל האנושות, לשאר־בשרנו הקרוב ביותר — גואל הדם החוקי (רומים ה׳:12; ו׳:23; עברים י׳:12). ישוע מזוהה כאחיהם של המשוחים הנוהים אחריו (מתי כ״ה:40, 45; עברים ב׳:11–17). כמלך שמימי הוא הופך ל”אבי־עד” של אלה אשר יפיקו תועלת מקורבנו כנתיניו הארציים. הללו יחיו לנצח (ישעיהו ט׳:5, 6). לכן, באורח הולם, מינה יהוה שאר־בשר זה של האנושות לגואל הדם.
7. ככהן הגדול, מה עושה ישוע למען בני־האדם?
7 כמו־כן, ישוע הנו כהן גדול אוהד ובחון שאין בו חטא (עברים ד׳:15). ממעמד זה, הוא מייחס לאנושות את ערך קורבנו מכפר החטאים. ערי־המקלט הוקמו ”לבני ישראל ולגֵר ולתושב בתוכם” (במדבר ל״ה:15). לכן, הכהן הגדול מייחס תחילה את ערך קורבנו לתלמידיו המשוחים, ”בני ישראל”. כיום, הוא מיוחס ’לגֵרים’ ו’לתושבים’ בעיר־המקלט הסמלית. ”צאן אחרות” אלה של האדון ישוע המשיח מקוות לחיות לנצח עלי־אדמות (יוחנן י׳:16; תהלים ל״ז:29, 34).
עיר־מקלט בת־זמננו
8. מהי עיר־המקלט הסמלית?
8 מהי עיר־המקלט הסמלית? היא אינה מקום גיאוגרפי כלשהו, כגון חברון, אחת משש ערי־המקלט של שבט לוי ומעון הכהן הגדול של ישראל. עיר־המקלט בת־זמננו הינה האמצעי שסיפק אלוהים כדי להגן עלינו מפני המוות שהוא עונש על הפרת הצו בנוגע לקדושת הדם (בראשית ט׳:6). בין אם בזדון ובין אם בשוגג, כל מפר צו זה חייב לבקש את סליחתו של אלוהים ואת ביטול חטאו באמצעות האמונה בדם הכהן הגדול, ישוע המשיח. משיחיים משוחים בעלי התוחלת השמימית וחברי ’ההמון הרב’ בעלי התוחלת הארצית מאמצים לעצמם את התועלת הנובעת מקורבנו מכפר החטאים של ישוע ונמצאים בעיר־המקלט הסמלית (ההתגלות ז׳:9, 14; יוחנן א׳. א׳:7; ב׳:1, 2).
9. כיצד הפר שאול התרסי את צו אלוהים בנוגע לדם, וכיצד הוכיח ששינה את גישתו?
9 בטרם היה למשיחי, השליח פאולוס הפר את הצו בנוגע לדם. כשאול התרסי, הוא רדף את תלמידי ישוע ואף הסכים להריגתם. ”אבל”, אמר פאולוס, ”רוחמתי מפני שבהיותי חסר אמונה פעלתי בלי דעת” (טימותיאוס א׳. א׳:13; מעשי־השליחים ט׳:1–19). שאול גילה גישה של חרטה, שהוכחה מאוחר יותר על־ידי פעלי אמונה. אך, נדרש יותר מאשר אמונה בקורבן־הכופר כדי להיכנס אל עיר־המקלט הסמלית.
10. כיצד ניתן להשיג מצפון טהור, ומה מן ההכרח לעשות כדי לשמור עליו?
10 רוצח בשגגה יכול היה להישאר באחת מערי־המקלט רק אם היה מסוגל להוכיח, שהיה לו מצפון טהור בפני אלוהים באשר לשפיכות־דמים. כדי לזכות למצפון טהור, מן ההכרח שנאמין בקורבנו של ישוע, נתחרט על חטאינו ונשנה את אורחותינו. עלינו לבקש מצפון טהור בתפילה שבה נקדיש עצמנו לאלוהים באמצעות המשיח, ונסמל זאת בטבילה במים (פטרוס א׳. ג׳:20, 21). מצפון טהור זה מתיר לנו להשיג יחסים טהורים עם יהוה. הדרך היחידה לזכות למצפון טהור היא לציית לדרישות אלוהים ולבצע את העבודה שהוטלה עלינו בעיר־המקלט הסמלית, כשם שהיה על הפליטים בערי־המקלט הקדומות לציית לחוקי התורה ולמלא את העבודה שהוטלה עליהם. הפעילות העיקרית המוטלת על משרתי יהוה כיום היא הכרזת בשורת המלכות (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). ביצוע פעילות זו יעזור לנו להיות תושבים מועילים בעיר־המקלט בת־זמננו.
11. ממה עלינו להימנע אם ברצוננו להישאר בתחום הבטוח של עיר־המקלט בת־זמננו?
11 עזיבת עיר־המקלט בת־זמננו משמעה חשיפתנו להשמדה, משום שגואל הדם עתיד לפעול בקרוב נגד כל האשמים בשפיכות־דמים. אין זו העת להיתפס מחוץ לחומות המגוננות של העיר או באיזור מסוכן בקרבת הגבול החיצוני של שטחי אדמתה. בסופו־של־דבר, נמצא את עצמנו מחוץ לעיר־המקלט הסמלית אם נאבד את אמונתנו בקורבן המכפר על החטאים של הכהן הגדול (עברים ב׳:1; ו׳:4–6). גם לא נשכון לבטח אם נאמץ לעצמנו את אורחות העולם, נעמוד בשולי ארגונו של יהוה או נחרוג מערכי הצדק של אבינו השמימי (קורינתים א׳. ד׳:4).
משוחררים מעיר־המקלט
12. כמה זמן ייאלצו אלה שלפנים רבצה עליהם אשמת־דמים להישאר בעיר־המקלט הסמלית?
12 רוצח בשגגה בישראל נאלץ להישאר בעיר־המקלט ”עד מות הכהן הגדול” (במדבר ל״ה:28). אם כן, כמה זמן ייאלצו אלה שלפנים רבצה עליהם אשמת־דמים להישאר בעיר־המקלט הסמלית? עד אשר לא יזדקקו יותר לשירותיו של הכהן הגדול, ישוע המשיח. ”הוא גם יכול להושיע לנצח את הבאים לאלוהים דרכו”, אמר פאולוס (עברים ז׳:25). כל עוד קיים שמץ כלשהו של חטא ואשמת־דמים קודמת, דרושים שירותיו של הכהן הגדול, למען יוכלו בני־האדם הלא־מושלמים לזכות למעמד של צדקה לפני אלוהים.
13. מיהם ”בני ישראל” בני־זמננו, וכמה זמן הם מוכרחים להישאר בעיר־המקלט?
13 זכור, ערי־המקלט הקדומות נוסדו עבור ”בני ישראל”, הגֵרים והתושבים. ”בני ישראל” הם עם־ישראל הרוחני (גלטים ו׳:16). הם מוכרחים להישאר בעיר־המקלט כל עוד הם חיים עלי־אדמות. מדוע? משום שהם עדיין בגוף הלא־מושלם, ולפיכך הם זקוקים לערך המכפר של הכהן הגדול השמימי שלהם. אך, כאשר ימותו המשיחיים המשוחים ויוקמו לחיים רוחניים בשמים, הם לא יזדקקו יותר לשירותיו המכפרים של הכהן הגדול; הם ינטשו לעד את גופם הגשמי ואת אשמת־הדמים הנלווית אליו. מבחינת המשוחים המוקמים לתחייה, ימות הכהן הגדול כמכפר חטאים וכמגן.
14. איזה דבר נוסף דורש שבעלי התוחלת השמימית יישארו בעיר־המקלט בת־זמננו?
14 עצם הטבע האנושי שלהם דורש שאלה שיהיו ”יורשים השותפים למשיח” יישארו בעיר־המקלט הסמלית, עד אשר יסיימו את חייהם עלי־אדמות במותם נאמנים. כשימותו, הם יקריבו את הטבע האנושי לנצח (רומים ח׳:17; ההתגלות ב׳:10). קורבן ישוע מתייחס רק לאלה שטבעם אנושי. לפיכך, מבחינת ישראל הרוחני, מות הכהן הגדול מתרחש כשהם מוקמים לתחייה כיצורים רוחניים, העתידים לשכון לעד בשמים כ”שותפים... בטבע האלוהי” (פטרוס ב׳. א׳:4).
15. מיהם ה’גֵרים’ וה’תושבים’ בני־זמננו, ומה יעשה למענם הכהן הגדול?
15 מבחינת ה’גֵרים’ וה’תושבים’, מתי יתרחש ”מות” הכהן הגדול, אשר יאפשר להם לעזוב את עיר־המקלט הסמלית? חברים אלה ב”המון הרב” אינם יכולים לצאת מעיר־המקלט מייד לאחר הצרה הגדולה. מדוע לא? משום שגופם עדיין יהיה חוטא ולא־מושלם, ולכן ימשיכו להזדקק לחסותו של הכהן הגדול. בהשתמשם בשירותיו המכפרים במשך אלף שנות מלוכתו וכהונתו, הם יגיעו אל השלימות האנושית. אזי, ישוע יגיש אותם לאלוהים למבחן נאמנות סופי ופסקני, באמצעות שחרור השטן ושדיו לזמן־מה. עקב הצלחתם במבחן כשהם רצויים לפני אלוהים, יהוה יצדיק אותם. כך הם יגיעו אל השלימות האנושית (קורינתים א׳. ט״ו:28; ההתגלות כ׳:7–10).a
16. מתי לא יזדקקו יותר ניצולי הצרה הגדולה לשירותיו המכפרים של הכהן הגדול?
16 אם כן, מן ההכרח שניצולי הצרה הגדולה ישמרו על מצפון טהור בהישארם בעיר־המקלט הסמלית עד תום אלף שנות מלכות המשיח. כבני־אדם שהפכו למושלמים, הם לא יזדקקו יותר לשירותיו המכפרים של הכהן הגדול, ולא יהיו עוד תחת חסותו. אזי, לגביהם ימות ישוע ככהן גדול, משום ששוב לא יצטרך לפעול למענם באמצעות דם קורבנו המטהר. אותה עת, הם יעזבו את עיר־המקלט הסמלית.
17. מדוע המוקמים לתחייה במרוצת אלף שנות מלכות המשיח לא יצטרכו להיכנס אל עיר־המקלט הסמלית ולהישאר בה?
17 האם המוקמים לתחייה במרוצת אלף שנות מלכות המשיח מוכרחים להיכנס אל עיר־המקלט הסמלית ולהישאר בה עד מות הכהן הגדול? לא, משום שבמותם הם שילמו על חטאיהם (רומים ו׳:7; עברים ט׳:27). למרות זאת, הכהן הגדול יעזור להם להגיע לשלימות. אם הם יעברו בהצלחה את המבחן הסופי בתום אלף השנים, אלוהים גם יצדיק אותם ויספק להם ערובה לחיי־נצח עלי־אדמות. כמובן, אי־ציות לדרישות אלוהים יביא על כל בני־האדם, שלא יעברו את המבחן הסופי כשומרי נאמנות, הרשעה בדין והשמדה.
18. בנוגע למלוכתו ולכהונתו של ישוע, מה תישא עימה האנושות לנצח?
18 הכוהנים הגדולים של עם־ישראל מתו בסופו־של־דבר. אך, ישוע ”היה לכהן גדול לעולם על דברתי מלכי־צדק” (עברים ו׳:19, 20; ז׳:3). לכן, סיום תפקידו של ישוע ככהן גדול המתווך בין אלוהים ואדם אינו שם קץ לחייו. האנושות תישא עימה לנצח את התוצאות הטובות של שירותו כמלך וככהן גדול, ובני־האדם יחוֹבו לו לנצח על ששימש עבורם בתפקידים אלה. יתרה מזו, לכל אורך הנצח ישוע יעמוד בראש עבודת יהוה הטהורה (פיליפים ב׳:5–11).
לקחים מועילים עבורנו
19. איזה לקח באשר לשנאה ולאהבה ניתן ללמוד מן האמצעי של ערי־המקלט?
19 אנו יכולים ללמוד לקחים שונים מן האמצעי של ערי־המקלט. למשל, שום רוצח שרחש שנאת־מוות כלפי הקורבן לא הורשה לשכון בעיר־המקלט (במדבר ל״ה:20, 21). אם כן, היוכל מישהו בעיר־המקלט הסמלית להרשות לעצמו לפתח בלבו שנאה כלפי אחיו? ”כל השונא את אחיו רוצח הוא”, כתב השליח יוחנן, ”ויודעים אתם שכל רוצח אין חיי עולם מתקיימים בו”. לפיכך, הבה ”נאהב נא איש את רעהו, כי האהבה מאלוהים היא” (יוחנן א׳. ג׳:15; ד׳:7).
20. לשם הגנה מפני גואל הדם, מה חייבים לעשות אלה הנמצאים בעיר־המקלט הסמלית?
20 לשם הגנה מפני גואל הדם, הרוצחים בשגגה נאלצו להישאר בעיר־המקלט ולא לחצות את גבולות אדמתה. אך, מה באשר לאלה שבעיר־המקלט הסמלית? לבטחונם מפני גואל הדם הגדול יותר, אל להם לעזוב את העיר. למעשה, נדרש מהם להישמר שלא להתפתות להגיע כביכול לקצה גבולות אדמתה. עליהם להיזהר שלא לתת ללבם לפתח אהבה כלפי עולמו של השטן. אפשר שהדבר יצריך תפילה ומאמץ, אך חייהם תלויים בכך (יוחנן א׳. ב׳:15–17; ה׳:19, ע״ח).
21. איזו פעילות רבת־גמול מתבצעת על־ידי אלה הנמצאים בעיר־המקלט בת־זמננו?
21 בערי־המקלט הקדומות, היה על הרוצחים בשגגה להיות עובדים יצרניים. בדומה לכך, ”בני ישראל” המשוחים הציבו דוגמה נאה כקוצרים וכמכריזי מלכות (מתי ט׳:37, 38; מרקוס י״ג:10). כ’גֵרים’ וכ’תושבים’ בעיר־המקלט בת־זמננו, נפלה בחלקם של המשיחיים בעלי התוחלת הארצית הזכות לעסוק בפעילות מצילת־חיים זו לצדם של המשוחים שעודם עלי־אדמות. מה רבת־גמול היא פעילות זו! אלה העמלים בנאמנות בעיר־המקלט הסמלית יימלטו מהמוות הנצחי בידי גואל הדם. במקום זאת, הם יפיקו ברכות נצחיות משירותו ככהן הגדול שמינה אלוהים. האם תישאר בעיר־המקלט ותחיה לנצח?
[הערת שוליים]
כיצד תשיב?
◻ מדוע ניתן לומר כי אשמת־דמים רובצת על מיליארדים החיים עלי־אדמות?
◻ אילו תפקידים ממלא ישוע המשיח ביחס לאנושות?
◻ מהי עיר־המקלט הסמלית, וכיצד הפרט נכנס אליה?
◻ מתי ישתחררו האנשים מעיר־המקלט הסמלית?
◻ אילו לקחים מועילים נוכל ללמוד מהאמצעי של ערי־המקלט?
[תמונה בעמוד 12]
היודע אתה אילו תפקידים חיוניים ממלא ישוע המשיח?