הם התכנסו כמהללי יהוה שמחים
עמו הקדום של יהוה אלוהים נצטווה: ”והיית אך שמח”, בשעה שהתכנס לעובדו (דברים ט״ז:15). הכינוסים המחוזיים ”מהללי יהוה שמחים” שנערכו ב־1995 ו־1996, סיפקו בוודאי לעדי־יהוה סיבות טובות לשמחה.
מאז החלה סדרת כינוסים זו, נבנתה אמונתם. הם אף הראו כיצד ניתן למצוא שמחה בעולם קודר. הבה נבחן כל אחד מימי הכינוס.
’הללו יהוה... גילו!’
הנושא הנזכר לעיל, נושאו של היום הראשון של הכינוס, מבוסס על תהלים קמ״ט:1, 2. הנאום ”יש לנו סיבה לרון משמחה” התייחס להתגשמות הנבואה בישעיהו פרק ל״ה. היא נתקיימה בעם־ישראל הקדום ובימינו היא מתגשמת במיוחד בשיבת משרתי יהוה אל השגשוג והבריאות שבגן־עדן רוחני. לכן, לנוכחים בכינוס היתה סיבה לרון משמחה, על מה שאלוהים הועיד לעמו בגן־העדן הרוחני ובעתיד הקרוב מאוד בגן־העדן הגשמי.
נאום המפתח, ”נבדלים כמהללי יהוה שמחים בעולם כולו”, השיב על השאלה: מה מבדילנו מן העולם? אין זה אלא היותנו מאוחדים בעבודתנו את יהוה. באשר הם חיים עלי־אדמות, עדי־יהוה מדברים ומלמדים בתמימות דעים. הם גם שמחים במטרתו הנפלאה של יהוה לקדש את שמו ולהצדיק את ריבונותו באמצעות מלכותו. אך, כיצד יהוה עוזר לנו להשתלב במטרתו? הוא הפקיד בידינו את האמת שבדברו הקדוש. יהוה סיפק לנו את רוח־קודשו. הוא בירך אותנו באחווה חובקת־עולם ובהסדר של עבודת־אלוהים הטהורה. משפחתנו הבינלאומית עוזרת לנו לשרת את יהוה בטוב־לבב, בשמחה רבה.
הנאום ”היבדל מן העולם והישמר נקי מטומאתו” הדגיש את הצורך להימנע מן הטומאה שבמשוא־פנים ובהבדלי מעמדות (יעקב ב׳:5–9). אפשר שאחדים מתרועעים אך ורק עם אחים בעלי רקע ומעמד כלכלי דומים לשלהם, ומזניחים אחים לאמונה שהם דלי־אמצעים או שלא שפר חלקם. אחרים נוטים אולי להעניק יחס מועדף לאלה הנושאים בתפקידים אחראיים בקהילה. הם שוכחים שהזכות הגדולה מכל העשויה ליפול בחלקו של אדם, היא היותו עד־יהוה. לפיכך, אל לנו להתיר לנטיות העולמיות להטיל בנו דופי ולהפר את שלום הקהילה (פטרוס ב׳. ג׳:14).
הנאום ”האם אני בשל לנישואין?” הדגיש שרבים נכנסים למסגרת הנישואין בפזיזות. יש המתחתנים כדי להיחלץ ממצב קשה בבית או משום שחבריהם מתחתנים. אך, סיבות הולמות לנישואין כוללות רצון משותף להגשים מטרות תיאוקרטיות, אהבה אמיתית, צורך בחברות ובתחושת ביטחון והתשוקה לגדל ילדים. הכשרה רוחנית חיונית כהכנה לנישואין. בין היתר, יש צורך לרכוש ולטפח תכונות רצויות על־ידי עטיית האישיות החדשה. יהא זה מן התבונה גם לוודא שבן־הזוג האפשרי מוכיח שיש לו קשר אמיתי עם יהוה ושהוא נוהג כבוד בזולת. התייעצות עם משיחיים מבוגרים נבונה אף היא (משלי י״א:14).
הנאום שנושאו ”הורים הרווים נחת מילדיהם” בא בעקבות דיון מאלף זה. בדרך־כלל, הבאת ילד לעולם היא עת של שמחה רבה. אך, בהולדת ילדים כרוכה גם אחריות כבדה (תהלים קכ״ז:3). לפיכך, חשוב שהילדים ילמדו לאהוב את יהוה. הורים יכולים ללמדם לעשות כן, בכך שישוחחו בקביעות עם ילדיהם על יהוה ויישמו את עקרונות דברו במשפחה.
היום הראשון של הכינוס הסתיים בהפתעה — ההוצאה לאור של החוברת החדשה עדי־יהוה והשכלה. החוברת מסבירה בבירור שהעדים ”מעודדים את ילדיהם לעבוד קשה ולהתייחס ברצינות למטלות בית־הספר”. חוברת זו גם מסבירה את התוצאות הנפלאות שהושגו בכיתות ללימוד קרוא־וכתוב, שאותן מנהלים עדי־יהוה מזה שנים רבות בניגריה, במקסיקו ובמדינות אחרות. מטרת החוברת היא לעזור למחנכים להבין, שאנו מייחסים להשכלה חשיבות רבה.
”בכל עת נקריבה... זבח תודה לאלוהים”
הנושא דלעיל, נושאו של היום השני, התבסס על עברים י״ג:15. תוכנית הבוקר כללה סימפוזיון בנושא ”נענים לקריאה להלל את יהוה”. הגיל אינו מהווה מכשול להיענות לקריאה זו. תהלים קמ״ח:12, 13 מזמין בחורים, בתולות, זקנים ונערים להלל את יהוה. רבים ממשרתי יהוה השמחים מצליחים להגדיל את ביטויי ההלל שלהם. ברחבי העולם כולו, יותר מ־000,600 איש משתתפים בהכרזת הבשורה בשירות מלא, היינו השירות החלוצי. יותר מ־000,15 איש משמשים כחלוצים מיוחדים, ויותר מ־000,15 איש משרתים בבית־אל.
ההרצאה ”מידות טובות או רעות — אילו מהן אתה רודף?” שניתנה בבוקר התבססה על המילים שבהושע ד׳:1–3. אף שהשקפת העולם בנוגע למידות הטובות הידרדרה, על המשיחיים ’לשקוד בכל מאודם’ לרדוף אחר המעלה המוסרית (פטרוס ב׳. א׳:5). ראשית הדבר הוא באורח־החשיבה של הפרט. אם מחשבותיו מוסריות, פיו יהגה מילים טהורות, בריאות ובונות, והוא ישתדל להיות ישר במגעיו עם הזולת. רדיפת טוב כוללת גם מאמץ לגלות הבנה ורחמים כלפי אח משיחי, הסובל מצוקה או דיכאון (תסלוניקים א׳. ה׳:14).
נאום נוסף, ”הישמר מפני מלכודות השטן”, הזהיר את המשיחיים שלא לחשוף עצמם להשפעות השטן. בנושא הטיפול במחלות, המשיחיים נדרשים להישמר משיטות כגון היפנוזה ’המדיפות ריח’ של הנסתר. מלבד זאת, כל מה שעושה הפרט כדי לטפל בבריאותו הגופנית הוא עניינו האישי.
היום השני הסתיים בהפתעה המשמחת — הוצאתו לאור של ספר חדש במהדורת כיס, המיועד לעזור לאנשים ישרי־לב להתקדם בתוך זמן קצר להקדשה ולטבילה. הספר החדש בן 192 עמודים, והוא נקרא דעת המובילה לחיי־נצח. הספר דעת מציג את האמת באופן בונה. אין הוא שם את הדגש בהפרכת עיקרי־אמונה כוזבים. בהירות השפה וההתפתחות ההגיונית שבספר נועדו להקל על השימוש בו בניהול שיעורי־מקרא, ולעזור לאנשים להבין את דעת אלוהים המלבבת.
”שישו וגילו עדי־עד”
מילים אלה, הלקוחות מישעיהו ס״ה:18, היוו את נושאו של היום השלישי של הכינוס. התגשמות נבואות המקרא מצביעה על 1914 כעל השנה שבה סדר־הדברים המרושע נכנס לימיו האחרונים. לכן, הסימפוזיון בנושא ”מהללי יהוה שמחים במרוצת סיום סדר־הדברים הנוכחי” ריתק את הקהל. הנואמים הראו כיצד מיליארדים נסחפים אחר רוח העולם החמדנית והאלימה. בבוא העת, הם יורשעו כחלק מן העולם אשר שליטו הוא השטן. לפיכך עתה היא העת לבחור. במי נרצה לצדד? האם אנו רוצים לעבוד את יהוה ולתמוך בריבונותו, או שמא נרשה לשטן להיות שליטנו בעשותנו את הדברים המשביעים את רצונו? על כולנו לבחור חד־משמעית לצדד ביהוה.
”שרת בנאמנות עם ארגון יהוה” — נאום זה הראה שנאמנות חיונית למשרתי אלוהים. נאמנות ליהוה משמעה לדבוק בו במסירות כה עזה, עד כי ניתן להשוותה לדבק חזק. נאמנות דורשת להימנע מהפרת חוקי המקרא בזדון, בין שאחרים רואים אותנו ובין שלא. היא גם דורשת שנתמוך בנאמנות בהוראה המקראית המצויה בכתבי־העת המצפה ועורו! ובכל שאר המזון הרוחני שמספקת חברת המצפה. בעקבות הרצאה זו ניתן נאום הטבילה. איזו שמחה שררה כאשר המועמדים לטבילה סיפקו עדות להקדשתם ליהוה!
ההרצאה הפומבית של הכינוס, ”הללו את מלך העולמים!” סיפקה לכל הנוכחים חומר חשוב למחשבה. אף שנראה כי הרעיון של קיום הנצח נשגב מבינתם של בני־האדם השבריריים, יהוה מבין אותו במלואו. ”יהוה מֶלך עולם ועד”, שר מחבר־התהלים (תהלים י׳:16). מלך עולם זה סלל בפני האנושות את הדרך ליהנות מחיי־נצח באמצעות בנו, ישוע המשיח (יוחנן י״ז:3). ”כן, אנו כבני־אדם חוטאים יכולים לזכות לחיי־נצח באמצעות הדרכה מאת אלוהים ואמונה בקורבן־הכופר של ישוע”, אמר הנואם.
בסוף הכינוס, הנוכחים התעודדו מהנאום האחרון בנושא ”הללו את יהוה בשמחה מיום ליום”. היה זה מעודד לשמוע דיווחים על התקדמותה של פעילות עשיית־התלמידים בכל רחבי העולם. והדבר אף הניע את באי־הכינוס ’לברך בכל יום את יהוה ולהלל שמו לעולם ועד’ (תהלים קמ״ה:2).
מעשים המשקפים חוסר אנושיות גוזלים מהעולם את שמחתו. למרות זאת, יחידים בעלי אמונה שלימה ביהוה יכולים לחוש שמחה שמאת אלוהים. לפיכך, כאגודת־אחים חובקת עולם, עדי־יהוה יכולים לחזור כהד על המילים הבאות של תהלים ל״ה:27, 28: ”ירונו וישמחו חפצֵי צדקי, ויאמרו תמיד: ’יגדל יהוה החפץ שלום עבדו’. ולשוני תהגה צדקך, כל היום תהילתך”.
[תמונה בעמוד 7]
החוברת ”עדי־יהוה והשכלה” תועיל למשפחות
[תמונות בעמודים 8, 9]
הדרמה, ”רחישת כבוד לראויים בשנות זקנתם”, נגעה ללבם של באי־הכינוס
[תמונה בעמוד 9]
רבים נטבלו כסמל להקדשתם ליהוה
[תמונה בעמוד 9]
הספר החדש, ”דעת המובילה לחיי־נצח”, מציג את אמיתות המקרא באופן בונה