אשרי עושי דבר־אלוהים
”כינוס זה הוא דבר נוסף שהכין לנו יהוה לקידום ענייני המלכות”, אמר אחד הנואמים בחלקו הראשון של הכינוס המחוזי של עדי־יהוה ”עושי דבר־אלוהים”. עוד אמר: ”באנו ערוכים ללמוד על חיי משפחה מאושרים, לשמוע דברי עידוד שיעזרו לנו לא להתרחק מארגון יהוה ולשמוע תזכורות שיעזרו לנו לשמור על התלהבותנו בשירות ולעמוד על המשמר”.
מסוף מאי 2000, נהרו מיליוני עושי דבר־אלוהים ועמיתיהם אל אלפי מקומות התכנסות בעולם כולו, כדי לקבל הדרכה מקראית חיונית. מה למדו הם בשלושת ימי הכינוס?
היום הראשון — אל נשכח את פעלי יהוה
בנאום הפתיחה ציין היושב־ראש שהכינוסים הם חלק מעבודת אלוהים המאוחדת והזמין את הקהל ליהנות מברכותיה. לכל הנוכחים הובטח שאמונתם תתחזק ושהקשר האישי שלהם עם יהוה יתהדק.
”האל המאושר” יודע מה אנחנו צריכים כדי להיות מאושרים (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח). לפיכך, הנאום ”אשרי האיש העושה את רצון אלוהים” הדגיש שדברו, המקרא, מתווה את דרך החיים הטובה ביותר (יוחנן י״ג:17). מספר ראיונות עם עדי־יהוה וָתיקים הראו כיצד עשיית רצון אלוהים בנסיבות קשות מוסיפה משמעות לחיינו. הנאום הבא, ”נהרו אל טוּב יהוה”, הדגיש כי המשיחיים חפצים להניב ”כל טוב” כיאה למי ש’הולכים בדרכי אלוהים’ (אפסים ה׳:1, 9). אחת הדרכים העיקריות לעשות כן היא לבשר את הבשורה ולעשות תלמידים (תהלים קמ״ה:7).
הנאום ”עימדו בעוז כרואים את מי שאיננו נראה” הראה לנו שאמונה איתנה מסייעת לנו ’לראות’ את האל הבלתי נראה. הנואם ציין שאנשים רוחניים מודעים לתכונותיו של אלוהים, וליכולתו לדעת את כל מחשבותינו (משלי ה׳:21). המרואיינים בנאום הסבירו מה הם עושים כדי לפתח אמונה חזקה ולהציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם.
תוכנית הבוקר נחתמה בנאום המפתח, ”הללו את יהוה — אל העושה נפלאות”. הנאום עזר לקהל להבין שככל שנלמד על יהוה, כך יהיו לנו סיבות רבות יותר להללו כאל העושה נפלאות. הנואם אמר: ”כשאנו חושבים על פעלי הבריאה הנהדרים מעשי ידי אלוהים ועל הנפלאות שהוא עושה עבורנו כיום, לבנו מתמלא הערכה המניעה אותנו להללו. כשאנו מהרהרים בדברים הפלאיים שעשה למען משרתיו בימי קדם, נעור בנו הרצון להללו. וכשאנו חושבים על הדברים הנפלאים שיעשה יהוה בעתיד, גם אז אנו מחפשים דרכים שונות להביע את הערכתנו”.
תוכנית אחר הצהריים נפתחה בנאום ”אל ירפו ידיכם מעשות טוב”. הנאום הזכיר לקהל שלחצי העולם הם עדות לכך שהקץ קרוב (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). אם לא ירפו ידינו, נוכיח שאנו ”בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39).
אילו עצות מקראיות ניתנו בנושא חיי משפחה? הסימפוזיון הראשון בכינוס — ”ציית לדבר־אלוהים” — נפתח בחלק ”בבחירת בן־זוג לנישואין”. בחירת בן־זוג לנישואין היא מן ההחלטות החשובות ביותר בחיים. על כן, מומלץ שהמשיחיים יחכו עד הגיעם לבגרות, ושיתחתנו אך ורק ”באדון” (קורינתים א׳. ז׳:39). החלק השני בסימפוזיון ציין שיהוה חפץ שכל המשפחות המשיחיות יצליחו כיחידות רוחניות איתנות, והנואם הצביע על כמה דרכים מעשיות לעשות כן. החלק האחרון הזכיר להורים שכדי ללמד את ילדיהם לאהוב את אלוהים, עליהם קודם כל לאהוב אותו בעצמם.
הנקודות שהועלו בנאום ”הישמר משמועות ומרכילות” עזרו לנו לראות שאומנם קורים דברים מדהימים, אך עלינו להגיב בתבונה ולא להיות פתאים המאמינים לכל דבר כשמגיעים לאוזנינו דיווחים סנסציוניים. מוטב שהמשיחי יעביר מסר שהוא בטוח באמיתותו — בשורת המלכות. רבים התנחמו והתעודדו מן הנאום הבא, ”התמודד עם קוץ בבשר”. הנאום עזר להם להבין שחרף הניסיונות המתמשכים הפוקדים אותנו, יהוה יכול לחזק אותנו באמצעות רוח קודשו, דברו ואחינו לאמונה. הקהל התעודד מדוגמתו של השליח פאולוס בנידון (קורינתים ב׳. י״ב:7–10; פיליפים ד׳:11, 13).
היום הראשון הסתיים בנאום ”צעד עם ארגון יהוה”. הנאום דן בשלושה תחומים שבהם התקדם הארגון במידה ניכרת: (א) הבנה הולכת וגוברת של אור האמת שמזריח עלינו יהוה, (ב) השירות שהפקיד בידינו אלוהים, (ג) השינויים שחלו על־פי צורכי השעה בנהלים הארגוניים. אז אמר הנואם בביטחון מלא: ”האין זה נכון שקיימות סיבות רבות להחזיק עד הקץ בביטחון אשר התחלנו בו?” (עברים ג׳:14) התשובה היתה ברורה מאליה. לאחר הנאום הוצגה בפני הקהל החוברת החדשה אתה יכול להיות ידיד אלוהים! חוברת זו תשמש ככלי־עזר רב עוצמה שיעזור לאנשים בעלי השכלה מוגבלת או לאנשים שאינם יודעים לקרוא היטב, ללמוד על יהוה.
היום השני — המשך להגיד את נפלאות אלוהים
לאחר דיון בפסוק היומי, המשיך היום השני של הכינוס בסימפוזיון ”משרתי דבר־אלוהים”. החלק הראשון התמקד בהצלחה הנוכחית של פעילות ההטפה הכלל־עולמית. רוב בני האדם מקשים עלינו להתמיד במלאכה ודוחים את בשורת המלכות. מבשרים ותיקים הסבירו כיצד הם שומרים על שמחתם בשירות. הם מחזקים את שכלם ואת לבבם כדי שיוכלו לעמוד באדישות או בהתנגדות. החלק השני הזכיר לבאי הכינוס שעדי־יהוה משתדלים להגיע אל האנשים בכל מקום, באופן רשמי ובהזדמנויות אחרות. החלק האחרון תיאר את מגוון הדרכים שבהן יכולים כל המשיחיים להרחיב את שירותם. הנואם הדגיש שלשם כך עלינו להציב את מלכות אלוהים בראש מעיינינו, גם במחיר של אי־נוחות או התכחשות עצמית (מתי ו׳:19–21).
מאחר שאנו חיים בעולם חסר יראת אלוהים שאינו יודע שובע לדברים חומריים, ענה הנאום ”טפח מסירות לאלוהים המלווה בהסתפקות עצמית” על צורכי השעה. הנואם ביסס חלק מדבריו על הכתוב בטימותיאוס א׳. ו׳:6–10, 18, 19, והראה שמסירות לאלוהים מסייעת למשיחיים להימנע מאהבת הכסף העלולה לגרום להם לסטות מן האמונה ולהביא על עצמם מכאובים רבים. הוא אמר שבלי קשר למצבנו הכלכלי, אושרנו תלוי בקשר שלנו עם יהוה ובמצבנו הרוחני. רבים התרגשו מן הנקודות שהובאו בנאום ”אל ניתן לאלוהים סיבה לבוש בנו”. הנואם הדגיש את העובדה שיהוה לעולם אינו שוכח את עדיו הנאמנים. דוגמתו המיוחדת במינה של ישוע המשיח, אשר ”הוא הוא — אתמול, היום ולעולמים”, תעזור לרבים להמשיך לרוץ את המירוץ לחיים (עברים י״ג:8).
תוכנית הבוקר נחתמה בנאום הטבילה — אחד מרגעי השיא בהתכנסויות גדולות של עדי־יהוה. מה גדולה השמחה לראות אנשים שזה לא מכבר הקדישו את חייהם ליהוה הולכים בעקבות ישוע ונטבלים במים! (מתי ג׳:13–17) כל העושים זאת כבר השיגו רבות כעושי דבר־אלוהים. בנוסף לכך, בטבילה הם נעשים למשרתים מוסמכים של הבשורה הטובה, והם מפיקים שמחה רבה מעצם הידיעה שיש להם חלק בקידוש שם יהוה (משלי כ״ז:11).
עצות ברורות ניתנו בנאום ”דרושה בגרות כדי להבחין בין טוב לרע”. הטוב והרע על־פי אמות המידה של העולם רחוקים מלהיות משביעי רצון. עלינו להישען על אמות המידה של יהוה (רומים י״ב:2). הנואם עודד את הקהל להשקיע מאמץ ברכישת הבנה מדויקת של דרכי אלוהים ולגדול אלי בגרות. עם הניסיון המעשי יורגלו חושינו ”להבחין בין טוב לרע” (עברים ה׳:11–14).
אחרי כן בא תורו של הסימפוזיון ”עמול לטיפוח רוחניות”. המשיחיים האמיתיים מבינים עד כמה חשוב לפתח את רוחניותם ולשמור עליה. הדבר כרוך במאמצים — קריאה, לימוד והרהורים (מתי ז׳:13, 14; לוקס י״ג:24). אנשים רוחניים גם מתפללים תמיד ”בכל תפילה ותחינה” (אפסים ו׳:18). תפילותינו משקפות את עומק אמונתנו, את מידת מסירותנו, את רמת רוחניותנו ואת דעתנו לגבי ”הדברים החשובים יותר” (פיליפים א׳:10, ע״ח). הנואם גם הדגיש שחשוב לפתח קשר לבבי ואוהב עם יהוה כמו הקשר שבין ילד ממושמע לבין אב טוב לב. אין לנו רק דת — הגם שהיא דת האמת — אנחנו מעוניינים גם לבנות אמונה איתנה ’כרואים את אלוהים’ (עברים י״א:6, 27).
נושא ההתקדמות הרוחנית זכה לדיון נוסף בנאום ”תיראה התקדמותך לכל”. הנאום דן בשלושה תחומי התקדמות: (1) התקדמות בידע, בהבנה ובחוכמה, (2) הנבת פירות הרוח, (3) מילוי תפקידינו במסגרת המשפחה.
בנאום המסיים, ”מתהלכים לאורו ההולך ומתחזק של דבר־אלוהים”, שמחו באי הכינוס לקבל ספר חדש, נבואות ישעיהו — אור לאנושות כרך א׳. זהו הראשון מבין שני ספרים המנתחים את ספר ישעיהו פרק אחר פרק. ”לספר ישעיהו יש מסר עבורנו כיום”, ציין הנואם והוסיף: ”נכון שנבואות רבות מן הספר כבר התגשמו בימי ישעיהו... אך רבות מנבואות ישעיהו מתגשמות בימינו, וחלקן תתגשמנה בעולם החדש שמבטיח אלוהים”.
היום השלישי — הייו עושי דבר יהוה
היום האחרון של הכינוס נפתח בדיון בפסוק היומי. לאחר מכן החל הסימפוזיון ”נבואת צפניה נושאת משמעות עמוקה לעושי רצון אלוהים”. שלושת חלקי הסימפוזיון הראו שכפי שקרה בימי יהודה הסוררת, ימיט אלוהים צרה על כל מי שלא יקשיבו לאזהרתו. בשל חטאיהם לאלוהים יהיו הם חסרי אונים כעיוורים ולא ימצאו מפלט. משיחיים אמיתיים, לעומת זאת, אינם חדלים לבקש את יהוה, והם ייסתרו ביום אף יהוה. כבר עתה הם נהנים מברכות רבות. נפלה בחלקם הזכות המבורכת לדבר ב”שפה ברורה”, שפת האמת המקראית (צפניה ג׳:9). הנואם אמר: ”לא די להאמין בָּאמת ולא די ללמד אותה את הזולת. הרוצה לדבר בשפה הברורה חייב גם להתאים את התנהגותו לחוקי אלוהים ולעקרונותיו”.
באי הכינוס ציפו בכיליון עיניים לדרמה בנושא ”דוגמאות שנועדו להזהירנו”. הדרמה הראתה כיצד אלפים מבני ישראל איבדו את חייהם על סף הארץ המובטחת, משום ששכחו את יהוה והתפתו לזנות ולפולחן כזב בידי נשים עובדות אלילים. אחת הדמויות הראשיות — ימין — נקרע בהתחלה בין משיכתו לנשים המואביות לבין מסירותו ליהוה. הדרמה הבליטה את טיעוניו השקריים וחשיבתו המטעה של זימרי, איש חסר יראת אלוהים, ואת אמונתו ומסירותו של פינחס. הדרמה המחישה עד כמה מסוכן להתרועע עם אנשים שאינם אוהבים את יהוה.
הדרמה היתה הרקע לנאום הבא, ”אל תהיו שומעים ושוכחים”. הנואם ניתח את הכתוב בקורינתים א׳. י׳:1–10 והראה שיהוה בוחן את צייתנותנו כדי לקבוע אם אנו ראויים לרשת את העולם החדש. יש אשר גם היום, על סף העולם החדש, מרשים לתאוות הבשר לדחוק מטרות רוחניות לקרן זווית. הנואם עודד את הכל לא להחמיץ את ההזדמנות ”להיכנס אל מנוחתו” של יהוה (עברים ד׳:1).
ההרצאה הפומבית היתה בנושא ”מדוע עלינו לשים לב לנפלאותיו של אלוהים?” ”נפלאות” יהוה מעידות על חוכמתו ועל סמכותו על היקום הפיסי (איוב ל״ז:14). די היה במספר שאלות נוקבות מפי יהוה לאיוב, כדי להמחיש לו את כוחו כבורא הכל־יכול. גם בעתיד יעשה יהוה ”נפלאות” למען משרתיו הנאמנים. בסיום דבריו אמר הנואם: ”אין ספק שיש סיבות למכביר מדוע כדאי לשים לב לנפלאות יהוה. נפלאותיו הן כל מה שהוא עשה בעבר, כל מה שהוא עושה בכדור־הארץ כרגע וכל מה שהוא מבטיח לעשות למעננו בעתיד הקרוב”.
לאחר סקירת שיעור המצפה השבועי, ניתן הנאום האחרון של הכינוס. נאום זה בנושא ”הוקר את הזכות שנפלה בחלקך להיות עושה דבר־אלוהים”, הדגיש שזהו כבוד להיות עושי דבר־אלוהים (יעקב א׳:22). הנואם הזכיר לקהל שהזכות שנפלה בחלקנו להיות עושי דבר־אלוהים היא זכות מיוחדת במינה, וככל שנממש אותה, כך נוקיר אותה. הנואם עודד את כל הנוכחים להרהר בדברים ששמעו בכינוס, אשר חיזקו את נחישותם לעשות את דבר־אלוהים כמיטב יכולתם. זו הדרך היחידה למצוא אושר רב מאין כמוהו!
[תיבה/תמונה בעמוד 25]
אתה יכול להיות ידיד אלוהים!
ביום שישי אחר הצהריים הוצגה חוברת חדשה בנושא אתה יכול להיות ידיד אלוהים! באזורים רבים בעולם יש צורך בהדרכה מקראית פשוטה יותר, והחוברת תענה על צורך זה. תהיה זו ברכה של ממש לאנשים בעלי השכלה מוגבלת או לאנשים שאינם יודעים לקרוא היטב.
[תיבה/תמונות בעמוד 26]
נבואות ישעיהו — אור לאנושות
באי הכינוס שמחו לקבל את הכרך הראשון בסדרה בת שני כרכים של נבואות ישעיהו — אור לאנושות. סדרה זו שמה דגש בערך המעשי של נבואות ישעיהו בימינו.