דבר הנבואה שמאת אלוהים מעניק תקווה לעתיד

תודות לדבר־אלוהים מביטים המשיחיים האמיתיים אל העתיד באמונה,‏ בתקווה ובאופטימיות.‏ הקשר שלהם עם יהוה אלוהים נוסך בהם תחושת ביטחון,‏ והם מייחלים ליום המחר.‏ הנאום הראשון של הכינוס המחוזי ”‏דבר הנבואה שמאת אלוהים”‏ הבהיר שעדי־יהוה זה שנים רבות חוקרים לעומק את נבואות המקרא.‏ מה הכין יהוה עבור משרתיו בכינוסים אלו?‏ כל הנוכחים בכינוס החזיקו ספרי מקרא והשתוקקו לדעת.‏ הנושא של כל אחד מימי הכינוס מובא בכותרת משנה נפרדת.‏

היום הראשון:‏ מתהלכים לאור דבר־אלוהים

הנאום ”‏דבר־אלוהים מנחה אותנו”‏ הבהיר שמשרתי יהוה דומים לאיש שמתחיל את מסעו בחשכת הלילה.‏ בעת הזריחה הוא רואה צללים,‏ אך כשהשמש באמצע השמים הכל נראה לו ברור לגמרי.‏ כפי שמנובא במשלי ד׳:‏18 רואים משרתי יהוה את דרכם בבירור תחת אור האמת הבהיר כשמש,‏ הנובע מתוך דבר הנבואה שמאת אלוהים.‏ אין הם מועדים בחשיכה רוחנית.‏

נאום המפתח,‏ ”‏שית לבך לדבר הנבואה של אלוהים”‏,‏ הזכיר למאזינים שכל הנושאים עיניהם אל יהוה חוסכים מעצמם אכזבה מרה,‏ שהיא נחלת האנשים הנוהים אחר משיחי שקר ונביאי כזב.‏ בניגוד לכך,‏ הראיות שישוע הוא המשיח אינן ניתנות לערעור!‏ למשל,‏ ההשתנות הפלאית של ישוע היתה בבחינת הצצה מוקדמת לתפארתו כמלך במלכות אלוהים.‏ מאז בואו באון מלכות ב־1914,‏ ישוע הוא ”‏כוכב הנוגה”‏ המוזכר בפטרוס ב׳.‏ א׳:‏19‏.‏ ”‏המשיח נוהג ככוכב הנוגה,‏ ומבשר על שחר של יום חדש או של תקופה חדשה שאליהם נכנסים עושי רצון אלוהים”‏,‏ אמר הנואם.‏

בתחילת תוכנית אחר־הצהריים,‏ ניתן הנאום ”‏האירו כמאורות”‏ אשר הרחיב את הדיבור על אפסים ה׳:‏8‏,‏ שם מייעץ לנו השליח פאולוס ’‏להתנהג כבני האור’‏.‏ המשיחיים הם מאורות לא רק בהטפת דבר־אלוהים אלא גם ביישום הכתוב במקרא בחייהם כפי שעשה ישוע.‏

כדי להיות מאור כזה,‏ עלינו ’‏למצוא הנאה בקריאת דבר־אלוהים’‏.‏ נושא זה נידון בסימפוזיון בן שלושה חלקים.‏ אחרי שציטט את אברהם לינקולן,‏ שכינה את המקרא ”‏המתת הטובה ביותר שנתן אלוהים לאדם”‏,‏ שאל הנואם של החלק הראשון בסימפוזיון את היושבים בקהל מה מעידים הרגלי הקריאה שלהם על עומק הערכתם לדבר יהוה.‏ הנואם עודד את המאזינים לקרוא את המקרא בעיון,‏ לדמיין את המתרחש בסיפורי המקרא,‏ ולקשר בין נקודות חדשות לנקודות שכבר למדו.‏

החלק השני בסימפוזיון הדגיש שכדי לעכל את ה”‏מאכל המוצק”‏ יש צורך ללמוד ולא סתם לקרוא קריאה שטחית (‏עברים ה׳:‏​13,‏ 14‏)‏.‏ הלימוד ישא פרי,‏ אמר הנואם,‏ בתנאי ש’‏נכין לבבנו’‏ קודם לכן כפי שעשה עזרא הכהן (‏עזרא ז׳:‏​10‏)‏.‏ מדוע הלימוד חשוב?‏ משום שהוא נוגע ישירות לקשר שלנו עם יהוה.‏ זו הסיבה שלימוד המקרא הוא יקר,‏ מהנה ומרענן,‏ גם אם הוא דורש משמעת עצמית ומאמצים.‏ כיצד למצוא את הזמן ללימוד משמעותי?‏ על־ידי כך שנוותר על פעילויות פחות חשובות,‏ אמר הנואם האחרון שבסימפוזיון (‏אפסים ה׳:‏​16‏)‏.‏ המפתח למציאת זמן הוא לנצל את הזמן העומד לרשותנו על הצד הטוב ביותר.‏

הנאום ”‏אלוהים נותן ליעף כוח”‏ הבהיר שרבים היום עייפים.‏ כדי שיהיה לנו ’‏כוח נשגב’‏ לצאת לשירות,‏ עלינו להישען על יהוה ה”‏נותן ליעף כוח”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7;‏ ישעיהו מ׳:‏29‏)‏.‏ האמצעים המחזקים אותנו כוללים את דבר־אלוהים,‏ התפילות,‏ הקהילה,‏ השתתפות קבועה בשירות,‏ משגיחי הקהילה ונאמנותם של אחרים.‏ הנושא ’‏הייו מורים ברוב הימים’‏ הדגיש את הצורך שהמשיחיים יהיו מורים ומבשרים ושיש לעמול לפיתוח כושר ”‏ההוראה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏

הנאום שחתם את היום,‏ ”‏הנלחמים נגד רצון יהוה ייכשלו”‏,‏ דיבר על ניסיונות מוטעים שנעשו לאחרונה בכמה ארצות לתייג את עדי־יהוה ככת מסוכנת.‏ אך אל לנו לפחד,‏ שכן בישעיהו נ״ד:‏17 כתוב:‏ ”‏’‏כל כלי יוצר עלייך לא יצלח,‏ וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי.‏ זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאיתי’‏,‏ נאום יהוה”‏.‏

היום השני:‏ דברים המתגלים על־ידי כתובים נבואיים

אחרי דיון בפסוק היומי,‏ נהנו הנוכחים מסימפוזיון שני בנושא ”‏האירו את אורכם והסבו כבוד ליהוה”‏.‏ הנאום הראשון הראה שמטרת המשיחי היא לבשר בכל מקום כדי להסב כבוד ליהוה.‏ החלק השני דיבר על הצורך להפנות את המעוניינים אל ארגון אלוהים.‏ כיצד נעשה כן?‏ על־ידי כך שנקדיש חמש עד עשר דקות לפני או אחרי כל שיעור כדי להראות לתלמיד כיצד הארגון מתפקד.‏ הנאום השלישי בסימפוזיון הדגיש את הצורך להסב כבוד לאלוהים במעשים טובים.‏

הנאום ”‏אהוב מאוד את התזכורות שמאת יהוה”‏ סקר פסוקים נבחרים ממזמור קי״ט‏.‏ כולנו זקוקים לתזכורות כי כולנו נוטים לשכוח.‏ עד כמה חשוב אפוא שנאהב את התזכורות שמאת יהוה כפי שאהב אותם מחבר התהלים!‏

הנאום הבא היה אחד השיאים של הכינוס — נאום הטבילה ”‏דבר הנבואה מוביל את שומעיו לטבילה”‏.‏ הנואם הזכיר למועמדים לטבילה שהם מחקים את ישוע לא רק בכך שהם נטבלים אלא גם בזה שהם הולכים בעקבותיו (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏​21‏)‏.‏ איזו זכות נופלת בחלקם של החדשים להגשים את הכתוב ביוחנן י׳:‏16‏,‏ שם ניבא ישוע שהוא יאסוף ”‏צאן אחרות”‏ שישרתו לצד תלמידיו משוחי הרוח!‏

בתחילת תוכנית אחר־הצהריים הבהיר הנאום ”‏שמע מה שהרוח אומרת”‏,‏ שרוח יהוה מדברת אלינו דרך המקרא,‏ דרך ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ ודרך מצפוננו המודרך על־פי המקרא (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ לפיכך,‏ המשיחיים אינם צריכים לשמוע קול מן השמים כדי לדעת כיצד להשביע את רצון אלוהים.‏ הנאום הבא,‏ ”‏דבוק בתורה אשר בהתאם לחסידות”‏,‏ קרא למשיחיים לא לשית לבם למושגים משחיתים שמפיץ העולם.‏ סקרנות בלתי מרוסנת עלולה לחשוף אותנו למידע מזיק מצד כופרים ונציגים אחרים של השטן.‏ עדיף פי כמה וכמה לקרוא דרך קבע את המקרא ואת כל המאמרים שבחוברות המצפה ועורו!‏.‏

הנאום ”‏החזק במתכונת הדברים הבריאים”‏ הדגיש את החשיבות להכיר היטב את ה”‏מתכונת”‏ או המסגרת המקראית של האמת (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏​13‏)‏.‏ הבנת המתכונת היא המפתח לחסידות ולמסירות לאלוהים ולזיהוי הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם האמת.‏

תאר לעצמך שיהוה רואה בך איש חמדה.‏ איזה כבוד!‏ הנאום ”‏אנשי ’‏חמדה’‏ ממלאים את בית יהוה”‏,‏ שהתבסס על נבואת חגי,‏ היה מעודד מאוד משום שהוא הבהיר למאזינים שכל איש מן ’‏ההמון הרב’‏ רצוי ביותר בעיני יהוה (‏ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏ זו הסיבה שיהוה יצילם כש’‏ירעיש’‏ בפעם האחרונה את כל הגויים ב’‏צרה הגדולה’‏ הקרבה ובאה (‏חגי ב׳:‏​7,‏ 21,‏ 22;‏ מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏ בינתיים,‏ חייבים משרתי יהוה לעמוד על המשמר מבחינה רוחנית,‏ כפי שהוסבר בנאום ”‏פסוקים נבואיים המאיצים בנו לעמוד על המשמר”‏.‏ הנואם ציטט את דברי ישוע:‏ ”‏על כן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם”‏ (‏מתי כ״ד:‏42‏)‏.‏ כיצד נשמור על עירנות רוחנית?‏ על ידי כך שנהיה עסוקים בשירות יהוה,‏ נתמיד להתפלל ונצפה ליום יהוה הגדול.‏

הנאום ”‏דבר הנבואה בעת הקץ”‏ נעל את התוכנית.‏ נאום זה ייזכר לשנים.‏ מדוע?‏ משום שהנואם הכריז על הוצאתו לאור של ספר חדש — שית לבך לנבואות דניאל!‏ ”‏הספר החדש דן בכל ספר דניאל.‏ הוא בן 320 עמודים ויש בו תמונות יפות”‏,‏ אמר הנואם.‏ איזו הוכחה מחזקת אמונה שיהוה שופך אור על דבר הנבואה!‏

היום השלישי:‏ לא נפל דבר אחד מדבר הנבואה של אלוהים

נאומי היום האחרון של הכינוס החלו בסימפוזיון ”‏דבר הנבואה למועד”‏.‏ שלושת החלקים בחנו את שלושת המשפטים שהכריז חבקוק.‏ הראשון הופנה נגד יהודה הסוררת והשני נגד בבל הרודנית.‏ האחרון שטרם התגשם,‏ מתייחס להשמדה הקרובה של כל הרשעים.‏ הנואם האחרון בסימפוזיון דיבר על הר מגידון ועורר מידה רבה של יראת אלוהים במאזינים כשאמר:‏ ”‏כשיַראה יהוה את נחת זרועו,‏ במלוא עוצמתו,‏ יִראָה תאחז בלבבות בני האדם”‏.‏

‏”‏הוקרת מורשתנו הרוחנית”‏ — זה היה שמה של הדרמה המקראית המרגשת.‏ ההצגה,‏ שגרמה לצופים לערוך חשבון נפש,‏ הראתה את הניגוד בין גישתו של יעקב כלפי דברים רוחניים לזו של עשיו.‏ עשיו בז למורשתו הרוחנית,‏ ולכן היא ניתנה ליעקב שהוקירה.‏ ”‏מה יהוה נותן לנו?‏”‏,‏ נשאלו באי הכינוס.‏ איזו מורשת רוחנית?‏ ”‏את האמת המקראית;‏ את התקווה לחיי־נצח;‏ את הכבוד לייצגו כמכריזי הבשורה”‏,‏ השיב הנואם.‏

החלק הבא נקרא ”‏מה היחס שלך למורשתנו הרוחנית?‏”‏ גישתנו הנכונה כלפי מורשתנו הרוחנית מתבטאת בזה שאנו מציבים את שירות יהוה ואת זכויותינו הרוחניות לפני עניינים אישיים או חומריים.‏ כך אנו בונים את חיינו סביב הקשר שלנו עם יהוה,‏ בניגוד גמור לְאדם,‏ לעשיו ולבני ישראל הממרים.‏

ההרצאה הפומבית,‏ ”‏הנני עושה הכל חדש”‏,‏ שזרה יחדיו ארבע נבואות עיקריות בנוגע ל’‏שמים החדשים’‏ ול’‏ארץ החדשה’‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏17–25;‏ ס״ו:‏22–24;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏​13;‏ ההתגלות כ״א:‏​1,‏ 3–5‏)‏.‏ אין ספק שיהוה מתכוון להגשים נבואות אלו בקנה מידה גדול יותר מכפי שהן התגשמו בעמו המשוקם ב־537 לפה״ס.‏ בכוונתו להקים מלכות (‏’‏השמים החדשים’‏)‏,‏ שנתיניה הארציים (‏’‏הארץ החדשה’‏)‏ יחיו בעולם גן־עדני מפואר.‏

לסיום ניתן נאום מרגש ומדרבן ששמו ”‏דבר־אלוהים מדריך אותנו לְמה לצפות”‏.‏ הנואם הזכיר לכל ש”‏הזמן דוחק”‏ קצרה העת להשלמת פעילות ההכרזה על המלכות (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏​29‏)‏.‏ אנו ניצבים על סף ביצוע משפטו של יהוה נגד השטן ונגד עולמו המרושע.‏ מי יתן ונזדהה עם מחבר התהלים ששר:‏ ”‏נפשנו חיכתה ליהוה,‏ עֶזרנו ומגיננו הוא”‏ (‏תהלים ל״ג:‏20‏)‏.‏ איזה עתיד נפלא צפוי לכל אלה שציפיותיהם מבוססות על דבר הנבואה שמאת אלוהים!‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

הדרמה המרגשת שמה דגש בהוקרת המורשת הרוחנית של משרתי יהוה

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

רבים ששתו לבם לדבר הנבואה שמאת אלוהים נטבלו