יש לנו סיבה לרון משמחה
”ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה” (ישעיהו ל״ה:10).
1. כיום, למי במיוחד יש סיבה לשמחה?
ודאי שמת לב שבימינו אנשים מעטים נהנים משמחה אמיתית. אך כמשיחיים אמיתיים, עדי־יהוה שמחים. האפשרות להשיג שמחה זו פתוחה בפני מיליונים נוספים אשר טרם נטבלו, צעירים וזקנים, המתרועעים עם העדים. עצם העובדה שאתה קורא עתה מילים אלה בכתב־עת זה מצביעה על ששמחה זו היא נחלתך או שביכולתך להשיגה.
2. כיצד שמחת המשיחי עומדת בניגוד למצב הכללי של מרבית האנשים?
2 מרבית האנשים חשים שחייהם לוקים בחסר. מה לגביך? אמת, ייתכן שאין ברשותך כל המוצרים שהיית חפץ להשיג, ובוודאי לא כל הדברים שברשות האנשים העשירים ובעלי־העוצמה של ימינו. אולי היית רוצה עוד בריאות טובה או יותר מרץ. בכל זאת, לא תהא זו טעות לומר שכאשר מדובר בשמחה, אתה עשיר ובריא יותר מרוב מיליארדי האנשים עלי־אדמות. הכיצד?
3. אילו מילים כבדות־משקל ראויות לתשומת לבנו, ומדוע?
3 זכור את דברי ישוע: ”את הדברים האלה דיברתי אליכם כדי ששמחתי תהיה בקרבכם ושמחתכם תהיה שלימה” (יוחנן ט״ו:11). ”שמחתכם תהיה שלימה”. איזה תיאור! לימוד מעמיק של אורח־החיים המשיחי חושף סיבות רבות לכך ששמחתנו תהיה שלימה. אך כעת, שית לבך למילים כבדות־המשקל שבישעיהו ל״ה:10. הללו חשובות, מפני שהן מאוד נוגעות לנו כיום. אנו קוראים: ”ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה”.
4. איזו מין שמחה מוזכרת בישעיהו ל״ה:10, ומדוע עלינו לשים לב לכך?
4 ”שמחת עולם”. משמעותו המדויקת של המונח ”עולם” היא זמן בלתי מוגדר, תקופה שאורכה נעלם מאיתנו. אך, כפי שעולה גם מפסוקים אחרים, הכוונה בפסוק זה היא ”לנצח” (ישעיהו מ׳:28; תהלים מ״ה:7; צ׳:2). אם כן, השמחה תהיה אין־סופית, בתנאים המתירים — ואכן מצדיקים — שמחה נצחית. האין זה נשמע נפלא? אולם, אולי לדעתך הפסוק מתאר מצב מופשט, המותיר אותך בהרגשה: ’הדבר אינו ממש נוגע לי כמו הבעיות והדאגות היומיומיות שלי’. אך, העובדות מראות אחרת. ההבטחה הנבואית בישעיהו ל״ה:10 בעלת משמעות עבורך כיום. כדי להבין כיצד, הבה נבחן פרק נפלא, ישעיהו ל״ה, ונשים לב לכל חלק שבו על־פי הקשרו. הייה סמוך ובטוח שתיהנה מן הדברים שנגלה.
אנשים שנדרש מהם לשמוח
5. מהי המסגרת הנבואית של פרק ל״ה בספר ישעיהו?
5 כאמצעי־עזר להבנה, הבה נבחן את הרקע והמסגרת ההיסטוריים של נבואה מרתקת זו. ישעיהו, נביא עברי, כתב אותה בשנת 732 לפה״ס בקירוב. היה זה עשרות שנים לפני שצבאות בבל החריבו את ירושלים. ככתוב בישעיהו ל״ד:1, 2, אלוהים ניבא על כוונתו לנקום בגויים, כגון אדום המוזכרת בישעיהו ל״ד:6. ככל הנראה, הבבלים הקדומים היו כלי־שרת בידיו לביצוע הדבר. בדומה לכך, אלוהים השתמש בבבלים כדי להחריב את יהודה, כיוון שתושבי יהודה לא היו נאמנים. מה היתה התוצאה? עם־אלוהים נלקח בשבי, ומולדתו היתה שוממה במשך 70 שנה (דברי־הימים ב׳. ל״ו:15–21).
6. איזה ניגוד קיים בין מה שנועד לבוא על האדומים ובין מה שנועד לבוא על היהודים?
6 אולם, קיים הבדל משמעותי בין האדומים ליהודים. עונש האדומים היה נצחי; ברבות הימים הם חדלו להתקיים כעם. אכן, אתה עדיין יכול לבקר בשרידים באיזור שבו חיו בעבר האדומים, כגון חורבות פֶּטרה המפורסמות בקנה־מידה עולמי. אך כיום, אין כל אומה או עם שניתן לזהותם כ’אדומים’. מאידך, האם החורבן שהמיטו הבבלים על יהודה נועד להיות נצחי ולהותיר את האדמה קודרת לעד?
7. כיצד הגיבו ודאי גולי בבל היהודים לכָּתוב בישעיהו פרק ל״ה?
7 כאן הנבואה הנפלאה שבישעיהו פרק ל״ה עוטה משמעות מרגשת. ניתן לכנותה נבואת שיקום, מפני שהתגשמה לראשונה כשהיהודים שבו למולדתם בשנת 537 לפה״ס. בני־ישראל השבויים בבבל זכו לחירות לשוב למולדתם (עזרא א׳:1–11). אולם עד שאירע הדבר, גולי בבל שבחנו בעיון נבואה זו שמאת אלוהים, עשויים היו לתהות באשר לתנאים המצפים להם בשובם למולדתם הלאומית, יהודה. באיזה מצב יימצאו הם? התשובות לכך נוגעות ישירות לסיבה האמיתית שיש לנו לרון משמחה. הבה נראה.
8. אילו תנאים היו עתידים שבי ציון למצוא בשובם מבבל? (השווה יחזקאל י״ט:3–6; הושע י״ג:8.)
8 המצב ודאי לא נראה מזהיר בעיני היהודים, גם כשנודע להם שהם יכולים לשוב למולדתם. ארצם שָממה במשך 70 שנה, ימי חייו של אדם. מה אירע לארץ? כל השדות המעובדים, הכרמים והפרדסים הפכו למדבר. גנים מטופחים או חלקות אדמה הידרדרו ונעשו לשממה צחיחה או למדבר (ישעיהו כ״ד:1, 4; ל״ג:9; יחזקאל ו׳:14). תן דעתך גם לחיות שנמצאו שם בשפע. הללו כוללות חיות טרף, כגון אריות ונמרים (מלכים א׳. י״ג:24–28; מלכים ב׳. י״ז:25, 26; שיר־השירים ד׳:8). הם גם לא יכלו להתעלם מן הדובים, שבכוחם להמית גבר, אשה או ילד (שמואל א׳. י״ז:34–37; מלכים ב׳. ב׳:24; משלי י״ז:12). למותר לציין את נחשי האפעה וצפעונים אחרים או את העקרבים (בראשית מ״ט:17; דברים ל״ב:33; תהלים נ״ח:5; ק״מ:4; איוב כ׳:16; לוקס י׳:19). לו היית אחד מן השבים מבבל בשנת 537 לפה״ס, היית חושש אל־נכון להתהלך באיזור מעין זה. המקום שאליו הגיעו לא היה גן־עדן.
9. מאיזו סיבה היה לשָבי ציון יסוד לתקווה ולביטחון?
9 מכל מקום, יהוה עצמו הוביל את משרתיו לביתם, ובכוחו להפריח שממה. המאמין אתה שביכולתו של הבורא לעשות זאת? (ירמיהו ל״ב:17, 21, 27, 37, 41; איוב מ״ב:2) אם כן, מה התעתד לעשות — ואכן עשה — למען היהודים ששבו לארצם? כיצד הדבר נוגע למשרתי אלוהים בימינו ולמצבך — הנוכחי והעתידי? תחילה, הבה נראה מה התרחש בימים ההם.
שמחים על השינוי במצב
10. על איזה שינוי נובא בישעיהו ל״ה:1, 2?
10 מה אירע כאשר כורש הרשה ליהודים לשוב לארץ קודרת זו? קרא את הנבואה המרגשת בישעיהו ל״ה:1, 2: ”ישושום מדבר וציה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן. כבוד הלבנון ניתן לה, הדר הכרמל והשרון. המה יראו כבוד יהוה, הדר אלוהינו”.
11. באיזו עובדה ידועה לגבי הארץ נעזר ישעיהו?
11 בתקופת המקרא, הלבנון, הכרמל והשרון היו ידועים בירוק יפעתם (הושע י״ד:6–8; שיר־השירים ב׳:1; ד׳:15; דברי־הימים א׳. ה׳:16; כ״ז:29; דברי־הימים ב׳. כ״ו:10). ישעיהו נעזר בדוגמאות אלה כדי לתאר כיצד תיראה הארץ שנשתנתה בעזרת אלוהים. אך, האם ישפיע הדבר על האדמה בלבד? מובן שלא!
12. מדוע ניתן לומר שנבואת ישעיהו ל״ה מתמקדת באנשים?
12 בישעיהו ל״ה:2 מדובר על הארץ ש”תגל אף גילת ורנן”. אנו יודעים שקרקע וצמחים אינם יכולים לחוש, פשוטו כמשמעו, ’גיל’ או שמחה. אולם, השינוי לטובה שחל בפוריותם ובתנובתם יכול היה לגרום לאנשים לחוש כך (ויקרא כ״ג:37–40; דברים ט״ז:15; ישעיהו ט״ז:10; ירמיהו כ״ה:30; מ״ח:33; תהלים קכ״ו:5, 6). השינויים הפיסיים בארץ עצמה יקבילו לשינויים באנשים, משום שהנבואה מתמקדת באנשים. לכן, יש לנו יסוד להבין שדברי ישעיהו מתרכזים בראש ובראשונה בשינויים שנועדו לחול בשָבי ציון, במיוחד בשמחתם.
13, 14. על איזה שינוי שנועד לחול באנשים נובא בישעיהו ל״ה:3, 4?
13 בהתאם לכך, הבה נוסיף לבחון נבואה ממריצה זו במטרה לראות כיצד התגשמה לאחר שחרור היהודים ושיבתם מבבל. בפסוקים 3 ו־4, ישעיהו מדבר על שינויים אחרים בשָבי ציון: ”חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו. אימרו לנמהרי־לב: ’חיזקו, אל תיראו. הנה אלוהיכם נקם יבוא, גמול אלוהים. הוא יבוא ויושַעֲכם’”.
14 האין אנו מתחזקים מעצם המחשבה שאלוהים, שיכול היה להפריח את האדמה השוממה, כה מתעניין בעובדיו? הוא לא רצה שהיהודים בשבי יחושו חולשה, ייאוש או חרדה מפני העתיד (עברים י״ב:12). הרהר במצבם של גולים יהודים אלה. מלבד התקווה שיכלו לשאוב מנבואות אלוהים לגבי עתידם, היה להם קשה לגלות אופטימיות. הם היו במעין צינוק אפל, ללא חופש תנועה וללא החירות להיות פעילים בשירות יהוה. ייתכן שנראה היה להם שאין אור בקצה המנהרה. (השווה דברים כ״ח:29; ישעיהו נ״ט:10.)
15, 16. (א) מה ניתן להסיק שיהוה עשה למען שבי ציון? (ב) מדוע שבי ציון לא ציפו לריפוי גופני פלאי, אך מה עשה אלוהים בהתאם לישעיהו ל״ה:5, 6?
15 אולם עד כמה השתנה המצב, כשיהוה דאג לכך שכורש יעניק להם את החירות לשוב לביתם! אין כל ראיה מקראית לכך שבדרך נס אלוהים פקח שם עיני יהודים עיוורים, פתח אוזני חירשים או ריפא פיסחים ונכים כלשהם. לאמיתו של דבר, הוא עשה דבר נפלא בהרבה. הוא השיבם לאור ולחירות של ארצם האהובה.
16 אין כל עדות לכך ששָבי ציון ציפו מיהוה לחולל נסי ריפוי אלה. קרוב לוודאי שהבינו שאלוהים לא עשה כן למען יצחק, שמשון או עלי (בראשית כ״ז:1; שופטים ט״ז:21, 26–30; שמואל א׳. ג׳:2–8; ד׳:15). אך, אם הם יִחלו אל אלוהים שיחולל באופן סמלי מהפך במצבם, הם לא התאכזבו. ללא ספק, במובן הסמלי, פסוקים 5 ו־6 אכן התגשמו. ישעיהו חזה במדויק: ”אז תיפקחנה עיני עיוורים ואוזני חירשים תיפתחנה. אז ידלג כאיָל פיסח ותרון לשון אילם”.
הפיכת הארץ לדמוית גן־עדן
17. אילו שינויים פיסיים, ככל הנראה, חולל יהוה?
17 לשבי ציון היתה בהחלט סיבה לרון משמחה על התנאים, כגון אלה שישעיהו הוסיף לתאר: ”כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה. והיה השרב לאגם וצימאון למבועי מים. בנווה תנים רִבְצָהּ, חציר לקנה וגומא” (ישעיהו ל״ה:6, 7). הגם שלא ניתן לראות זאת באיזור זה בכללותו כיום, הראיות רומזות כי אזור יהודה היה פעם ”גן־עדן פסטורלי”.a
18. מה היתה ודאי תגובתם של שבי ציון לברכות אלוהים?
18 באשר לסיבות לשמחה, חשוב מה חשו ודאי שארית היהודים בשובם אל הארץ המובטחת! היתה להם הזדמנות להפריח את השממה המיושבת בתנים ודומיהם. האם לא היית מוצא שמחה בעבודת שיקום זו, במיוחד לו ידעת שאלוהים מברך את מאמציך?
19. באיזה מובן הַשיבה מן השבי לבבל היתה מותנית?
19 אך לא כל גולה יהודי בבבל יכול היה לשוב לארצו או אכן שב אליה כדי ליטול חלק בשינוי משמח זה. אלוהים הכתיב תנאים. הזכות לשוב למולדת לא היתה נחלת איש מאלו שנטמאו במנהגי־דת בבליים אליליים (ישעיהו נ״ב:11; דניאל ה׳:1, 4, 22, 23). הוא הדין לגבי אלה שהתמסרו בסכלותם לאורח־חיים אווילי. כל האנשים הללו היו פסולים. מאידך, אלה שעמדו בדרישות אלוהים ונחשבו בעיניו לקדושים יחסית, היו רשאים לשוב ליהודה. מסעם היה כביכול לאורך דרך־קודש. ישעיהו הבהיר זאת בפסוק 8: ”והיה שם מסלול ודרך, ודרך הקודש ייקרא לה. לא יעברנו טמא. והוא למו הולך דרך, ואווילים לא יתעו”.
20. מפני מה לא היו צריכים לחשוש היהודים בעת שיבתם, ולמה הביא הדבר?
20 שבי ציון לא היו צריכים לחשוש מפני מתקפה כלשהי של אנשים חייתיים או של שודדים. מדוע? משום שיהוה לא הרשה לאלה לעמוד בדרכם של משרתיו הגאולים. לכן, מסעם יכול היה להתנהל באופטימיות ובשמחה, כשלנגד עיניהם תוחלת מאושרת. שים לב כיצד תיאר זאת ישעיהו בדברי הסיום של נבואתו: ”לא יהיה שם אריה, ופְריץ חיות בל יעלֶנָה. לא תימצא שם, והלכו גאולים. ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה” (ישעיהו ל״ה:9, 10).
21. מה עלינו להסיק כיום מההתגשמות ההיסטורית של ישעיהו פרק ל״ה?
21 איזו נבואה ציורית! אך אל לנו להסיק שהיא דנה רק בהיסטוריה שחלפה עברה לה, כאילו היתה סיפור מיושן ומקסים שאין לו ולא כלום עם מצבנו ועתידנו. העובדות מלמדות שלנבואה זו התגשמות מדהימה כיום בקרב משרתי אלוהים, לכן היא בהחלט נוגעת לכל אחד מאיתנו. היא מספקת לנו סיבה טובה לרון משמחה. בהיבטים הכרוכים בחייך עתה ובעתיד, דן המאמר הבא.
[הערת שוליים]
a האגרונום וולטר ס. לוודרמילק (נציג ארגון המזון והחקלאות של האו״ם) הסיק מן המחקרים שערך באיזור: ”ארץ זו היתה בעבר גן־עדן פסטורלי”. הוא אף הצביע על כך שהאקלים שם לא השתנה באופן משמעותי מאז ”תקופת הרומאים”, וש”לא הטבע אלא האדם הוא שגרם ל’מדבר’ לכבוש ארץ שהיתה בעבר פורחת”.
האם אתה זוכר?
◻ מתי התגשם לראשונה הכתוב בישעיהו פרק ל״ה?
◻ איזו תוצאה נועדה לנבוע מהתגשמותה הראשונית של הנבואה?
◻ כיצד הגשים יהוה את הכתוב בישעיהו ל״ה:5, 6?
◻ אילו שינויים חלו בארץ ובמצבם של שבי ציון?
[תמונה בעמוד 9]
חורבות פטרה, האיזור שבו חיו בעבר האדומים
[שלמי תודה]
Garo Nalbandian
[תמונה בעמוד 11]
בשעה שהיהודים היו בגלות, חלק ניכר מיהודה הפך למדבר, שבו פשטו חיות פרא כדובים ואריות
[שלמי תודה]
Garo Nalbandian
דוב ואריה: ספארי רמת־גן