הבט אל מעבר לדברים הנראים!
ראות עיניים טובה הינה ברכה. למעשה, מרבית האנשים יסכימו שאין ברשותם דברים רבים היקרים ממנה. אך, עבור המשיחיים קיים סוג של ראייה, שעליה דיבר השליח פאולוס, היקרה אפילו מראות עיניים טובה. ”ואין אנו צופים אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים”, כתב פאולוס (קורינתים ב׳. ד׳:18). זו אכן חייבת להיות ראייה מיוחדת מאוד, אשר בכוחה לאפשר לאדם לראות את הדברים שאינם נראים! אולי ניתן לכנותה ראייה 6/6 מסוג רוחני.
לשם מה זקוקים לה?
משיחיים בני המאה הראשונה לספירה נזקקו מאוד לראייה רוחנית מסוג זה. הם ביצעו את שירותם המשיחי חרף קשיים רבים. פאולוס ניסח זאת כך: ”נלחצים אנחנו מכל עבר, אך איננו רצוצים; נבוכים, אך לא נואשים; נרדפים, אך לא נטושים; מושלכים ארצה, אך לא נשמדים” (קורינתים ב׳. ד׳:8, 9).
למרות הנסיבות הללו, התלמידים הנאמנים עמדו יציבים. בהיות להם אמונה עזה באלוהים, יכלו לומר כדברי פאולוס: ”אין אנו מתייאשים, ואף על פי שהאדם החיצוני שלנו הולך ובלה, האדם הפנימי שלנו מתחדש יום יום”. אך, מה הביא להתחדשות יומיומית זו? פאולוס הוסיף ואמר: ”הן צרתנו הקלה של הרגע מכינה לנו כבוד עולמים גדול ורב עד מאוד. ואין אנו צופים אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים; כי הדברים הנראים לשעה הם, אבל הבלתי נראים — לעולמים” (קורינתים ב׳. ד׳:16–18).
פאולוס עודד כאן את אחיו הרוחניים שלא להתיר לבעיות, לקשיים ולרדיפות — למצוקות מכל סוג שהוא — לערפל את ראיית הגמול הנפלא הניצב לפניהם. היה עליהם להביט אל מעבר לנסיבותיהם הנוכחיות, להתמיד למקד את עיניהם בתוצאה של שירותם המשיחי. דבר זה הוא שעזר להם לחדש מדי יום את נחישותם להמשיך במאבק. בדומה לכך, גם המשיחיים כיום זקוקים לראייה רוחנית טובה.
ראה בצרות הנוכחיות בנות־חלוף!
בין שנרצה ובין שלא, מדי יום אנו רואים דברים שהיינו מעדיפים שלא לראות. מבט חטוף במראה, ולא נוכל להימנע מלהבחין בפגמים ובמומים הלא־רצויים של גופנו, עדות לחוסר שלימות גופנית. כאשר אנו מציצים במראה שבדבר־אלוהים, אנו מגלים פגמים ומומים רוחניים, הן בנו והן בזולת (יעקב א׳:22–25). כמו־כן, כאשר אנו קוראים את העיתון היומי או מביטים במרקע, אנו מייד מבחינים בסיפורים קורעי־לב של אי־צדק, אכזריות וטרגדיות.
באמצעות המראות שאנו רואים, השטן מעוניין לייאש אותנו, להסיח את דעתנו או לערער את אמונתנו. כיצד נוכל למנוע מהדבר לקרות? עלינו לחקות את הדוגמה שהציב ישוע המשיח, כשם שהמליץ השליח פטרוס, כשאמר: ”אכן לזאת נקראתם, כי גם המשיח סבל בעדכם והשאיר לכם מופת כדי שתלכו בעקבותיו” (פטרוס א׳. ב׳:21). בכל היבטי החיים המשיחיים, ישוע היווה מופת מושלם.
בהצביעו על ישוע כעל המופת שלנו, פטרוס הזכיר במיוחד את סבלו של ישוע. אכן, ישוע סבל מאוד כשחי עלי־אדמות. כ”אמון [או אומן]” של יהוה שהיה נוכח בבריאת האדם, הוא ידע בדיוק מה אלוהים יעד לבני־האדם להיות (משלי ח׳:30, 31). אך אותה עת, הוא ראה במו־עיניו מה עלה בגורלם בעקבות החטא והאי־שלימות. מדי יום הוא ראה את האי־שלימות והחולשות של האנשים ועימן הוא נאלץ להתמודד. הדבר היווה בוודאי עבורו מבחן (מתי ט׳:36; מרקוס ו׳:34).
מלבד סבלות הזולת, ישוע עבר בעצמו סבל (עברים ה׳:7, 8). אך בהיות לו ראייה רוחנית מושלמת, הוא הביט אל מעבר לסבלו כדי לראות את הגמול על דרכו הנאמנה, להיות מרומם אל חיי אלמוות. אזי, כמלך המשיח, עתיד היה לקבל את הזכות לרומם את האנושות המעונה ממצבה הבזוי ולהשיב לה את השלימות שהועיד לה יהוה מלכתחילה. התמדתו למקד את עיניו בתוחלת עתידית סמויה זו עזרה לו לשמור על שמחתו בשירות אלוהים חרף הצרות, אשר אותן ראה מדי יום ביומו. מאוחר יותר, כתב פאולוס: ”בעד השמחה הערוכה לפניו סבל את [”עמוד־ההוקעה”, ע״ח] ובז לחרפה, וישב לימין כסא האלוהים” (עברים י״ב:2).
ישוע מעולם לא הניח לסבל ולנסיבות הקשות לייאש אותו, להסיח את דעתו או לערער את אמונתו. כתלמידיו, עלינו להקפיד לחקות את המופת הנעלה שלו (מתי ט״ז:24).
התמקד בדברים הבלתי נראים שהם לעולמים!
כשדיבר על מה שאיפשר לישוע להחזיק מעמד, פאולוס אף הצביע על הדרך שבה עלינו ללכת בכותבו: ”בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו, בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה” (עברים י״ב:1, 2). אכן, כדי להצליח לרוץ בדרך המשיחית בשמחה, עלינו להביט אל מעבר לדברים המיידיים, העומדים לפנינו. אך כיצד נוכל ’להביט’ בדריכות בישוע, ומה נפיק מכך?
קודם כל, בשנת 1914 ישוע הוכתר למלך במלכות אלוהים, והוא מולך מן השמים. כמובן, כל הדברים הללו סמויים מעינינו הגשמיות. אך אם ’נביט’ בדריכות בישוע, ראייתנו הרוחנית תעזור לנו לראות שכיום הוא מוכן לנקוט פעולה כדי להביא אל קצו את סדר־הדברים הנוכחי ולגרש את השטן ושדיו אל כבלי חוסר הפעילות. בהרחיקנו ראות אף מעבר לכך, ראייתנו הרוחנית תחשוף את העולם החדש הנפלא שבו ”המוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות י״ט:11–16; כ׳:1–3; כ״א:4).
אם כן, במקום שהצרות הזמניות שעימן אנו נאלצים להתמודד מדי יום יכריעו אותנו, מדוע לא נמקד את מבטנו בדברים שהם לעולמים? בעיני אמונתנו, מדוע לא נביט מעבר לחולי ולחמדנות של עולם מזוהם זה ונראה את גן־העדן המלא אנשים בריאים ומאושרים, הדואגים איש לרעהו? מדוע לא נביט מעבר לפגמים הגופניים והרוחניים שלנו, ונראה את עצמנו משוחררים מהם לעד בזכות קורבן־הכופר של המשיח? מדוע לא נביט מעבר לטבח שזורעים המלחמה, הפשע והאלימות, ונראה כיצד מורים למוקמים לתחייה את שלום יהוה וצדקתו?
בנוסף לכך, התבוננות דרוכה בישוע כוללת גם את התמקדות ראייתנו הרוחנית במלכות, שחרף היותה סמויה, כבר קצרה הצלחה בקרב משרתי אלוהים עלי־אדמות: אחדות, שלום, אהבה, אחווה ושגשוג רוחני. לאחר שראתה את סרט הווידיאו מאוחדים באמצעות ההוראה האלוהית, משיחית אחת בגרמניה כתבה: ”סרט הווידיאו יעזור לי לחרות בזכרוני, שממש ברגע זה, בכל רחבי העולם אחים ואחיות משיחיים כה רבים משרתים את יהוה בנאמנות — על־אף התנגדות ציבורית. מה יקרה היא האחדות השוררת בין האחים בעולם אלים ורווי שנאה!
האם גם אתה ”רואה” את יהוה, ישוע, המלאכים הנאמנים ומיליוני אחיך המשיחיים העומדים לצדך? אם תשובתך חיובית, לא תהיה מוטרד יתר על המידה עקב ”דאגות העולם הזה” העלולות לגרום לך לשקוע עד צוואר בייאוש ועקב כך ’לא לעשות פרי’ בשירות המשיחי (מתי י״ג:22). אם כן, ’הבט’ בדריכות בישוע כשאתה ממקד את עיני רוחך במלכות אלוהים שנוסדה ובברכותיה עתה ובעתיד.
חיֵה וראה את הדברים שאינם נראים!
הבחנה בניגוד החד שבין עולמו החדש הנצחי של אלוהים ובין העולם הישן והמט לנפול בן־זמננו, תניענו להתנהג באופן שבו ניחשב ראויים לחיות ולראות במו־עינינו את הדברים שאנו מסוגלים לראות כיום רק באמצעות עיני אמונתנו. המוני מוקמים לתחייה יתקשו להאמין למראה עיניהם, כאשר יתעוררו ויראו את גן־העדן רב־הצדק הכה שונה מן העולם שראו בטרם מתו. שווה בנפשך את השמחה להיות בחיים, לקדם את פניהם בברכה ולהסביר להם את אשר עשה אלוהים! (השווה יואל ב׳:21–27.)
אכן, מה יקרת־ערך היא ראייה רוחנית טובה, ועד כמה חיוני שנשמור על חדותה! נוכל לעשות כן על־ידי לימוד אישי קבוע של המקרא, נוכחות באסיפות המשיחיות, שיחות עם הזולת על תקוותנו המקראית, ומעל לכל, תפילה להדרכת אלוהים. הדבר ישמור על חדות ראייתנו הרוחנית ועל בהירותה, ויאפשר לנו להביט אל מעבר לדברים הנראים!