אלוהים, המדינה ואתה
”עימות בין הכנסייה ובין המדינה במשאל־עם בעניין הגירושין באירלנד”.
כותרת זו בניו־יורק טיימס ממחישה כיצד אנשים כיום צריכים לבחור בין רצון המדינה לבין הוראת כנסייתם.
המאמר ציין: ”פחות מחודש לפני משאל־העם בשאלה האם לבטל את האיסור על גירושין המעוגן בחוקה, אירלנד, שהרוב המוחץ בה קתולים, עדה להתנגשות נדירה בין מנהיגי הממשל ובין מנהיגי הכנסייה”. המדינה הציעה לבטל את האיסור על גירושין, בעוד הכנסייה הקתולית מתנגדת בחריפות לגירושין ולנישואין מחדש. אירים קתולים נאלצו לבחור בין הכנסייה ובין המדינה. בסופו של דבר, מתברר שהמדינה זכתה ברוב מצומצם.
ובאורח דרמטי יותר, זה שנים רבות אנשים בצפון אירלנד מנהלים מאבק מר להשגת ריבונות לאומית. רבים נהרגים. הקתולים והפרוטסטנטים מחזיקים בדעות סותרות באשר למדינה שעליהם להיכנע לה: המשך השלטון הבריטי בצפון אירלנד או שלטון מרוכז על אירלנד כולה.
בדומה לכך, ביוגוסלביה לשעבר, רשויות השלטון דורשות מאנשים בעלי אמונות שונות, לרבות קתולים ואורתודוקסים, להילחם כדי לכבוש שטחים. מהי המחויבות הראשונית של האזרח הקטן? האם עליו לנהות אחר נציגי המדינה או שמא לציית לאלוהים, האומר: ”לא תרצח... ואהבת לרעך כמוך”? (רומים י״ג:9).
אפשר שאתה סבור שמצב מעין זה לעולם לא ישפיע עליך. אך הדבר אפשרי. למעשה, ייתכן שהוא נוגע לך אפילו עתה. בספרו The State in the New Testament (המדינה בברית החדשה), התיאולוג אוסקר קולמן מדבר על ”החלטות של חיים ומוות שמשיחיים בני־זמננו חייבים או אולי נדרשים להחליט במצבים נואשים, לנוכח איום מצד שלטונות טוטליטריים”. אולם, הוא גם מדבר על ”אחריותו הממשית והחשובה באותה מידה של כל משיחי — גם של משיחי החי בתנאים ’נורמליים’ ו’שגרתיים’ כביכול — להתמודד עם בעיה רצינית המתעוררת רק בשל היותו משיחי, ולפתור אותה”.
אם כן, האם מן הראוי שהמשיחיים כיום יתעניינו ביחסי דת ומדינה? בהחלט. כבר מימי־קדם, המשיחיים ניסו לטפח השקפה מאוזנת לגבי רשויות השלטון. מנהיגם ישוע המשיח נשפט, הורשע והוצא להורג על־ידי הממשל הרומי. תלמידיו נאלצו ליישב את המחויבויות המשיחיות שלהם עם החובות שהטילה עליהם האימפריה הרומית. לפיכך, סקירת יחסיהם עם הרשויות מתווה למשיחיים כיום קווים־מנחים.
[תמונה בעמוד 3]
Tom Haley/Sipa Press