מקדשו הרוחני הגדול של יהוה
”יש לנו כהן גדול... והוא משרת בקודש ובמשכן האמיתי אשר כונן יהוה ולא אדם” (עברים ח׳:1, 2).
1. איזה אמצעי אוהב סיפק אלוהים עבור בני־האדם החוטאים?
מתוך אהבתו הגדולה לבני־האדם, סיפק יהוה אלוהים קורבן להסרת חטאי העולם (יוחנן א׳:29; ג׳:16). לשם כך, נדרשה העברת חייו השמימיים של בנו הבכור אל רחמה של בתולה יהודייה בשם מרים. מלאך יהוה הסביר למרים בבירור, כי ילד זה שתתעבר בו, ”קדוש ייקרא... בן־אלוהים” (לוקס א׳:34, 35). ליוסף, ארוסהּ של מרים, נאמר כי ההתעברות בישוע בעלת אופי פלאי וכי הילוד ”יושיע את עמו מחטאותיהם” (מתי א׳:20, 21).
2. מה עשה ישוע בגיל 30 בערך, ומדוע?
2 כאשר ישוע גדל, בוודאי הבין כמה מן העובדות הללו לגבי לידתו הפלאית. הוא ידע כי אביו השמימי הועיד לו פעילות מצילת־חיים עלי־אדמות. לפיכך, כמבוגר, בערך בגיל 30, ישוע בא אל יוחנן נביא האלוהים למען יטביל אותו בנהר הירדן (מרקוס א׳:9; לוקס ג׳:23).
3. (א) למה התכוון ישוע במילים, ”זבח ומנחה לא־חפצת”? (ב) איזה מופת בולט הציב ישוע לכל הרוצים להיות תלמידיו?
3 ישוע התפלל בעת טבילתו (לוקס ג׳:21). ככל הנראה, משלב זה של חייו ואילך, הוא הגשים את דברי תהלים מ׳:7–9, כפי שציין מאוחר יותר השליח פאולוס: ”זבח ומנחה לא־חפצת, גוף כוננת לי” (עברים י׳:5). באופן זה, ישוע גילה שהוא מודע לכך שאלוהים ’לא חָפץ’ עוד שיוקרבו לו קורבנות בעלי־חיים בבית־המקדש בירושלים. תחת זאת, ישוע הבין כי אלוהים הכין עבורו גוף אדם מושלם למען יקריבוֹ כקורבן. קורבן זה נועד לבטל כל צורך נוסף בקורבנות בעלי־חיים. כעדות לרצונו הנובע מעומק־הלב להיכנע לרצון אלוהים, המשיך ישוע להתפלל: ”הנה־באתי — במגילת־ספר כתוב עלי — לעשות־רצונך, אלוהַי” (עברים י׳:7). איזה מופת נפלא של אומץ ושל מסירות בלתי־אנוכית הציב ישוע ביום ההוא לכל העתידים להיות תלמידיו! (מרקוס ח׳:34).
4. כיצד גילה אלוהים שביעות־רצון מהקדשת ישוע?
4 האם אלוהים הוכיח את שביעות־רצונו מתפילת ישוע בעת טבילתו? על כך ישיב לנו אחד השליחים שבחר ישוע: ”ישוע נטבל ועלה מייד מן המים. אותה עת נפתחו השמים והוא ראה את רוח אלוהים יורדת כיונה ובאה עליו. והנה קול מן השמים אומר: ’זה בני אהובי אשר בו חפצתי’” (מתי ג׳:16, 17; לוקס ג׳:21, 22).
5. מה סימל מזבח המקדש הגשמי?
5 המשמעות של קבלת אלוהים את גוף ישוע שהוגש כקורבן היתה שבמובן רוחני, מזבח גדול מזה ששכן בבית־המקדש בירושלים מילא תפקיד ראשון במעלה. המזבח הגשמי שבו הוקרבו בעלי־חיים היווה צל נבואי למזבח הרוחני, שהוא למעשה ”רצון” אלוהים או הסידור שערך, לקבלת חיי האנוש של ישוע כקורבן (עברים י׳:10). מסיבה זו יכול היה השליח פאולוס לכתוב לאחיו המשיחיים: ”יש לנו מזבח אשר אין רשות למשרתי המשכן [או המקדש] לאכול מעליו” (עברים י״ג:10). במילים אחרות, משיחיים אמיתיים מפיקים תועלת מן הקורבן הנעלה ומכפר החטאים, שדחו רוב הכוהנים היהודים.
6. (א) מה קיבל תוקף בעת טבילת ישוע? (ב) מה משמעות התואר משיח?
6 המשמעות של משיחת ישוע ברוח־הקודש היתה שאותה עת אלוהים נתן תוקף להסדר כולל של מקדש רוחני, שישוע שירת בו ככהן הגדול (מעשי־השליחים י׳:38; עברים ה׳:5). התלמיד לוקס הצביע בהשראה על השנה שבה אירע מאורע רב־חשיבות זה, ”שנת חמש עשרה לשלטון הקיסר טיבריוס” (לוקס ג׳:1–3). תאריך זה מזוהה כשנת 29 לספירה — בדיוק 69 שבועות של שנים או 483 שנה לאחר שהמלך ארתחשסתא הוציא את הצו לשוב ולבנות את חומות ירושלים (נחמיה ב׳:1, 5–8). לפי הנבואה, ”משיח נגיד” נועד להופיע בשנה חזויה זו (דניאל ט׳:25). כפי הנראה, יהודים רבים היו מודעים לכך. לוקס מוסר ש”העם היה שרוי בציפייה” לבוא המשיח, תואר שמשמעו בעברית וביוונית ’האחד אשר נמשח’ (לוקס ג׳:15).
7. (א) מתי משח אלוהים ”קודש־קודשים”, ומה היתה משמעות הדבר? (ב) אילו דברים נוספים התרחשו בעת טבילת ישוע?
7 בעת טבילת ישוע, נמשח או הובדל נווהו השמימי של אלוהים כ”קודש־קודשים” במקדשו הרוחני הגדול (דניאל ט׳:24). ה”משכן האמיתי אשר כונן יהוה ולא אדם” החל לפעול (עברים ח׳:2). כמו־כן, באמצעות טבילתו במים וברוח־הקודש, האיש ישוע המשיח נולד מחדש כבן־אלוהים רוחני. (השווה יוחנן ג׳:3.) משמע הדבר שבבוא הזמן נועד אלוהים להשיב את בנו לחיים שמימיים, שם ישרת לימין אביו כמלך וככהן גדול ”לעולם על־דִברתי מלכי־צדק” (עברים ו׳:20; תהלים ק״י:1, 4).
קודש־הקודשים השמימי
8. באותה עת, אילו היבטים חדשים עטה כס מלכותו השמימי של אלוהים?
8 ביום טבילתו של ישוע, כס מלכותו השמימי של אלוהים עטה היבטים חדשים. זהותו של קורבן האדם המושלם שנועד לכפר על חטאי העולם, הדגישה את קדושת אלוהים בניגוד לנטיית האדם לחטוא. רחמי אלוהים הובלטו גם בנכונות שגילה אותה שעה להתפייס או להתרצות. לפיכך, כס מלכותו השמימי של אלוהים דמה לדביר המקדש, שאליו הכהן הגדול נכנס אחת לשנה ובידו דם בעל־חיים לכפרת חטאים סמלית.
9. (א) מה סימלה הפרוכת שחצצה בין הקודש ובין קודש־הקודשים? (ב) כיצד עבר ישוע את מחסום הפרוכת במקדש הרוחני של אלוהים?
9 הפרוכת שחצצה בין הקודש ובין קודש־הקודשים סימלה את גופו הגשמי של ישוע (עברים י׳:19, 20). גוף זה היה המחסום שמנע מישוע להיכנס אל משכן אביו השמימי בהיותו איש עלי־אדמות (קורינתים א׳. ט״ו:50). בעת מותו של ישוע, ”נקרעה פרוכת המקדש לשתיים, מלמעלה עד למטה” (מתי כ״ז:51). זה היה ציון דרמטי לכך שהוסר המחסום שמנע מישוע להיכנס השמיימה. כעבור שלושה ימים, יהוה אלוהים חולל נס מיוחד במינו. הוא הקים את ישוע לתחייה, לא כאדם בשר־ודם ובר־תמותה, אלא כיצור רוחני מפואר ה”נשאר לעולם” (עברים ז׳:24). כעבור ארבעים יום, ישוע עלה השמיימה ונכנס אל ”קודש־הקודשים” האמיתי, כדי ”להיראות עתה בעדנו לפני האלוהים” (עברים ט׳:24).
10. (א) מה אירע לאחר שישוע מסר את ערך קורבנו לאביו השמימי? (ב) מה היתה משמעות משיחת תלמידי המשיח ברוח־הקודש?
10 האם אלוהים קיבל את ערך דמו השפוך של ישוע ככפרה על חטאי העולם? אכן כן. הוכחה לכך נתקבלה בדיוק 50 יום לאחר תחיית ישוע, בחג השבועות. רוח־קודשו של אלוהים נשפכה על 120 התלמידים של ישוע שנאספו בירושלים (מעשי־השליחים ב׳:1, 4, 33). בדומה לכהן הגדול שלהם, ישוע המשיח, אותה עת הם נמשחו כדי לשרת כ”כהונת קודש, כדי להעלות זבחי רוח” במסגרת מקדשו הרוחני הגדול של אלוהים (פטרוס א׳. ב׳:5). יתר על כן, משוחים אלה היוו עם חדש, ’הגוי הקדוש’ של ישראל הרוחני אשר לאלוהים. מאז ואילך, כל הנבואות הטובות על ישראל, כגון ההבטחה ל”ברית חדשה” הכתובה בירמיהו ל״א:31, עתידות היו להתגשם בקהילה המשיחית המשוחה, ”ישראל השייכים לאלוהים” האמיתיים (פטרוס א׳. ב׳:9; גלטים ו׳:16).
היבטים נוספים של מקדשו הרוחני של אלוהים
11, 12. (א) מה סימלה עזרת הכוהנים באשר לישוע, ומה היא מסמלת לגבי תלמידיו המשוחים? (ב) מה מסמל כיור המים, ולְמה הוא משמש?
11 אף שקודש־הקודשים סימל את ”עצם השמים”, המקום שבו יושב אלוהים על כס מלכותו, כל ההיבטים הנוספים של מקדשו הרוחני של אלוהים קשורים לדברים ארציים (עברים ט׳:24). בבית־המקדש בירושלים היתה עזרת הכוהנים, ושם שכנו מזבח עולָה וכיור מים גדול, שבו רחצו הכוהנים לפני שעסקו בעבודת הקודש. מה מסמלים דברים אלה במקדשו הרוחני של אלוהים?
12 באשר לישוע המשיח, עזרת הכוהנים סימלה את היותו נקי מחטא כבן־אלוהים אנושי מושלם. בזכות אמונתם בקורבן ישוע, מיוחס מעמד של צדקה לתלמידי המשיח המשוחים. לפיכך, בצדק יכול אלוהים לנהוג בהם כאילו היו נקיים מחטא (רומים ה׳:1; ח׳:1, 33). מכאן שעזרת הכוהנים מסמלת גם את מעמד הצדקה בעיני אלוהים המיוחס ליחידים המרכיבים את כהונת הקודש. עם זאת, המשיחיים המשוחים עדיין לא־מושלמים ונתונים לחטא. כיור המים ששכן בעזרת הכוהנים מסמל את דבר־אלוהים, שבו משתמש הכהן הגדול לטיהורה ההדרגתי של כהונת הקודש. כשהכוהנים עוברים תהליך טיהור זה, הם עוטים חזות מרהיבה, המכבדת את אלוהים ומושכת את הצופים מן הצד לעבודת־האלוהים הטהורה (אפסים ה׳:25, 26; השווה מלאכי ג׳:1–3).
הקודש
13, 14. (א) מה מסמל הקודש שבבית־המקדש לגבי ישוע ולגבי תלמידיו המשוחים? (ב) מה מסמלת מנורת הזהב?
13 הלשכה הראשונה שבמקדש סימלה מצב נעלה על זה של העֲזָרָה. היא סימלה את לידתו מחדש של ישוע המשיח, האדם המושלם, כבן־אלוהים רוחני, אשר נועד לשוב לחיים שמימיים. לאחר שהוצדקו על יסוד אמונתם בדמו השפוך של המשיח, גם התלמידים המשוחים חשים בפעולה מיוחדת זו של רוח אלוהים (רומים ח׳:14–17). באמצעות ”המים [כלומר טבילתם] והרוח”, הם ’נולדים מחדש’ כבניו הרוחניים של אלוהים. בתור כאלה, יש להם תקווה לקום לחיים שמימיים כבניו הרוחניים של אלוהים, בתנאי שיישארו נאמנים עד מוות (יוחנן ג׳:5, 7, ע״ח; ההתגלות ב׳:10).
14 הכוהנים ששירתו בקודש בבית־המקדש הארצי היו מחוץ לטווח־הראייה של עובדי־אלוהים שמחוצה לו. בדומה לכך, המשיחיים המשוחים שרויים במצב רוחני שונה מזה של רוב עובדי־אלוהים, ובלתי מובן במלואו על־ידם, מאחר שתקוותם היא לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות. מנורת הזהב של המשכן מסמלת את מצבם הנאור של המשיחיים המשוחים. פעולתה של רוח־קודשו של אלוהים, כשמן בנרות, שופכת אור על המקרא. המשיחיים אינם שומרים לעצמם את ההבנה שהם רוכשים באמצעותה. במקום זאת, הם מצייתים לישוע, שאמר: ”אתם אור העולם... כך יאר נא אורכם לפני בני־אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמים” (מתי ה׳:14, 16).
15. מה מסמלות החלות שעל שולחן לחם הפנים?
15 כדי לשמור על מצבם הנאור, מן ההכרח שהמשיחיים המשוחים יאכלו דרך־קבע ממה שמסמלות החלות שעל שולחן לחם הפנים. המקור העיקרי של מזונם הרוחני הוא דבר־אלוהים, והם משתדלים לקרוא ולהרהר בו מדי יום ביומו. ישוע אף הבטיח לספק להם את ”אוכלם בעתו” באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” שלו (מתי כ״ד:45, דל׳). ”עבד” זה הוא הקבוצה הכוללת של המשיחיים המשוחים עלי־אדמות בכל זמן נתון. המשיח משתמש בקבוצת משוחים זו להפצת המידע על התגשמות נבואות המקרא ולהדרכה הניתנת במועדה לגבי יישום עקרונות המקרא בחיי־היומיום של זמננו. לפיכך, המשיחיים המשוחים ניזונים מכל האמצעים הרוחניים הללו ומעריכים אותם. אך קיומם הרוחני אינו תלוי רק בהחדרת דעת אלוהים לשכלם וללבבם. ישוע אמר: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את פעולו” (יוחנן ד׳:34). בדומה לכך, המשיחיים המשוחים שואבים סיפוק מן המאמצים שהם משקיעים מדי יום ביומו בעשיית רצון אלוהים הנגלה.
16. מה מסמלת הקטרת הקטורת על מזבח הקטורת?
16 בבוקר ובערב, אחד הכוהנים הקטיר קטורת לאלוהים על מזבח הקטורת בקודש. באותה שעה, עובדי־אלוהים שאינם מן הכהונה התפללו לאלוהים בעומדם בחוץ, בחצרותיו החיצוניות של המקדש (לוקס א׳:8–10). ה”קטורת”, מסביר המקרא, ”היא תפילות הקדושים” (ההתגלות ה׳:8). ”תיכון תפילתי קטורת לפניך”, כתב מחבר־התהלים דוד (תהלים קמ״א:2). גם המשיחיים המשוחים נוצרים את זכותם לקרוב ליהוה בתפילה דרך ישוע המשיח. תפילות עזות הנובעות מעומק־הלב הן כקטורת בעלת ניחוח. משיחיים משוחים מהללים את אלוהים גם בדרכים אחרות, ומנצלים את שפתותיהם כדי ללמד את הזולת. אלוהים שבע־רצון במיוחד מסבלנותם לנוכח קשיים ומנאמנותם בשעת מבחן (פטרוס א׳. ב׳:20, 21).
17. מה היה כרוך בהתגשמות ה’צל’ הנבואי של כניסתו הראשונה של הכהן הגדול אל קודש־הקודשים ביום הכיפורים?
17 ביום הכיפורים, היה על הכהן הגדול בישראל להיכנס אל קודש־הקודשים ולהקטיר קטורת על מחתת זהב שעליה גחלי אש. הקטרת הקטורת היתה חייבת להיעשות לפני הבאת הדם של קורבן החטאת. כהתגשמות של ’צל’ נבואי זה, האיש ישוע שמר על נאמנות מוחלטת ליהוה אלוהים לפני שהקריב את חייו כקורבן בן־קיימא על חטאינו. כך הראה, שאדם מושלם מסוגל לשמור על נאמנותו לאלוהים חרף כל הלחצים שמפעיל השטן (משלי כ״ז:11). כאשר ישוע עמד לניסיון, הוא הקריב ”תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות... ואומנם נשמע בגלל יראת האלוהים שבו” (עברים ה׳:7). בדרך זו, פיאר את יהוה כריבון היקום החוקי והצודק. אלוהים גמל לישוע בהקימו אותו מהמתים לחיי־אלמוות שמימיים. במעמד רם זה, ישוע מפנה את תשומת לבו לסיבה המשנית לבואו לארץ, היינו לריצוי בני־האדם לאלוהים, לריצוי החוטאים המגלים חרטה (עברים ד׳:14–16).
כבודו הגדול יותר של מקדשו הרוחני של אלוהים
18. כיצד הביא יהוה כבוד רב ביותר למקדשו הרוחני?
18 ”גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון”, חזה יהוה (חגי ב׳:9). בהקימו את ישוע לתחייה כמלך וככהן גדול בן־אלמוות, יהוה הביא כבוד רב ביותר למקדשו הרוחני. כיום ישוע מסוגל להעניק ”ישועת עולמים לכל המצייתים לו” (עברים ה׳:9). הראשונים שצייתו לו היו 120 התלמידים, שזכו לרוח־הקודש בחג השבועות של שנת 33 לספירה. ספר ההתגלות ניבא כי מספרם של בני־ישראל רוחניים אלה יסתכם ב־000,144 (ההתגלות ז׳:4). לאחר מותם, רבים מהם נאלצו להיות ישני־עפר בקבר המשותף של האנושות ולהמתין עד עת בואו של ישוע באון מלכות. הכרונולוגיה הנבואית, המופיעה בדניאל ד׳:7–14, 17–24, מצביעה על שנת 1914 כעל העת שבה ישוע יתחיל למלוך בקרב אויביו (תהלים ק״י:2). עשרות שנים מראש, ציפו המשיחיים המשוחים בלהיטות לשנה זו. מלחמת־העולם הראשונה ועימה קריאות ה”אוי” לאנושות הוכיחו שישוע אכן הוכתר למלך ב־1914 (מתי כ״ד:3, 7, 8). כעבור זמן קצר, כאשר הגיעה השעה ”להתחיל המשפט מבית אלוהים”, ישוע נועד למלא את הבטחתו לתלמידיו המשוחים אשר ישנו את שנת־המוות: ”אשוב ואקח אתכם אלי” (פטרוס א׳. ד׳:17; יוחנן י״ד:3).
19. כיצד תיכנס שארית ה־000,144 אל קודש־הקודשים השמימי?
19 טרם נחתמו כל ה־000,144, חברי כהונת הקודש, וטרם נאספו כולם למשכנם השמימי. שארית מהם עדיין חיים עלי־אדמות במצב הרוחני שסימל הקודש, כשבינם לבין נוכחותו הקדושה של אלוהים חוצצת ה”פרוכת”, היינו גופם הגשמי. כאשר הללו ימותו נאמנים, הם יוקמו כהרף עין לחיים שמימיים, כיצורים רוחניים בני־אלמוות, ויצטרפו ליתר חברי ה־000,144 שכבר בשמים (קורינתים א׳. ט״ו:51–53).
20. איזו פעילות חיונית מבצעת שארית כהונת הקודש כיום, ומה הן תוצאות הפעילות?
20 מקדשו הרוחני של אלוהים אכן זוכה לכבוד גדול יותר, כאשר משרתים בו כוהנים כה רבים עם הכהן הגדול בשמים. בינתיים, שארית חבריה של כהונת הקודש עדיין מבצעים פעילות רבת־ערך עלי־אדמות. באמצעות הכרזת משפטי יהוה, אלוהים ’מרעיש את כל הגויים’, כשם שנחזה בחגי ב׳:7. בו־זמנית, מיליוני עובדי־אלוהים, המתוארים כ”חמדת כל הגויים”, מתקבצים אל חצרותיו הארציות של מקדש יהוה. כיצד הם משתלבים בסידור שערך אלוהים לעבודתו האמיתית, ולאיזה כבוד ניתן לצפות שיזכה בעתיד מקדשו הרוחני הגדול? שאלות אלה יידונו במאמר הבא.
שאלות חזרה
◻ איזה מופת בולט הציב ישוע בשנת 29 לספירה?
◻ איזה סידור נכנס לתוקפו בשנת 29 לספירה?
◻ מה סימלו הקודש וקודש־הקודשים?
◻ כיצד זכה בית־המקדש הרוחני הגדול לכבוד?
[תמונה בעמוד 17]
כאשר ישוע נמשח ברוח־הקודש בשנת 29 לספירה, מקדשו הרוחני הגדול של אלוהים החל לפעול