גמליאל — מורו של שאול הטרסי

הושלך הס בהמון.‏ רגעים מספר קודם לכן,‏ ניסה ההמון להרוג את השליח פאולוס.‏ החיילים הרומים הצילו את פאולוס,‏ הידוע גם בשם שאול הטרסי,‏ ואותה עת הוא עמד על המדרגות בקרבת בית־המקדש בירושלים,‏ ופנה אל העם.‏

הוא הניף ידו וכשהשתרר שקט,‏ פאולוס נשא דברו בשפה העברית,‏ ואמר:‏ ”‏אנשים אחים ואבות,‏ שימעו נא כעת את דבר הצטדקותי לפניכם.‏.‏.‏ איש יהודי אני,‏ יליד טרסוס אשר בקיליקיה,‏ אבל גוּדלתי בעיר הזאת לרגלי גמליאל.‏ חונכתי על־פי דקדוקי תורת אבותינו והייתי קנאי לאלוהים כמו כולכם היום”‏ (‏מעשי־השליחים כ״ב:‏1–3‏)‏.‏

כשחייו נתונים בסכנה,‏ מדוע פתח פאולוס את דברי הצטדקותו באומרו שגמליאל היה מורו?‏ מי היה גמליאל,‏ ומה היה כרוך בלימוד אצלו?‏ האם הכשרה זו השפיעה על שאול גם לאחר שנעשה לשליח המשיחי פאולוס?‏

מי היה גמליאל?‏

גמליאל היה פרוש בעל־שם.‏ הוא היה נכדו של הלל הזקן,‏ אשר ייסד אחת משתי אסכולות ההלכה הגדולות ביהדות.‏a גישת הלל להלכה נחשבה למקילה בהשוואה לגישת יריבו,‏ שמאי.‏ לאחר חורבן בית־המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה,‏ ”‏בית הלל”‏ הועדף על ”‏בית שמאי”‏.‏ בית הלל הפך לביטוי הרשמי של היהדות,‏ שכן עם חורבן הבית נעלמו כל יתר כתות היהדות.‏ תקנות בית הלל הן לעתים קרובות הבסיס להלכה במשנה,‏ שהיתה ליסוד התלמוד,‏ וככל הנראה להשפעת גמליאל היה תפקיד עיקרי בסמכותו של בית הלל.‏

גמליאל היה כה נכבד עד כי היה הראשון שנקרא רבן,‏ כינוי מכובד אף יותר מרבי.‏ למעשה,‏ גמליאל זכה להוקרה כה רבה עד כי במשנה נאמר עליו:‏ ”‏משמֵת רבן גמליאל הזקן,‏ בטל כבוד התורה,‏ ומתה טהרה ופרישות”‏ (‏סוטה ט,‏ טו)‏.‏

תלמידו של גמליאל — הכיצד?‏

כאשר השליח פאולוס אמר להמון בירושלים שהוא ’‏גדל לרגלי גמליאל’‏,‏ למה התכוון?‏ מה היה כרוך בלהיות תלמידו של מורה כגמליאל?‏

באשר להכשרה זו,‏ פרופסור דב זלוטניק מבית־המדרש לרבנים של ארצות־הברית מציין:‏ ”‏דיוקה של התורה שבעל־פה וכמו־כן מהימנותה,‏ תלויים כמעט לחלוטין ביחסי מורה־תלמיד:‏ הקפדת המורה בהוראת התורה ושקדנות התלמיד בלמידתו אותה.‏.‏.‏ לכן האיצו בתלמידים להתאבק בעפר רגלי החכמים.‏.‏.‏ ’‏והוֵי שותה בצמא את דבריהם’‏”‏ (‏המשנה,‏ אבות א,‏ ד)‏.‏

בספרו A History of the Jewish People in the Time of Jesus Christ (‏תולדות העם היהודי בתקופת ישוע המשיח)‏,‏ אמיל שוּרֵר שופך אור על שיטות המורים הרבניים בני המאה הראשונה לספירה.‏ הוא כותב:‏ ”‏לעתים קרובות,‏ רבנים בעלי־שם קיבצו סביבם המוני צעירים תאבי דעת כדי להקנות להם בקיאות יסודית ב’‏תורה שבעל־פה’‏ המסועפת והענפה.‏.‏.‏ לימוד זה כלל תרגול ממושך ובלתי נלאה של הזיכרון.‏.‏.‏ הרב העלה בפני תלמידיו כמה סוגיות הלכתיות כדי שיפסקו בהן,‏ ונתן לתלמידיו להשיב עליהן או השיב עליהן בעצמו.‏ תלמידי החכמים הורשו להציג למורה סוגיות”‏.‏

בעיני הרבנים,‏ חובת התלמידים היתה כבדה בהרבה מהשגת ציון ’‏עובֵר’‏.‏ תלמידיהם של רבנים אלה הוזהרו:‏ ”‏כל השוכח דבר אחד ממשנתו,‏ מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו”‏ (‏אבות ג,‏ ח)‏.‏ התשבחות הטובות ביותר הורעפו על תלמיד שהיה כ”‏בור סיד,‏ שאינו מאבד טיפה”‏ (‏אבות ב,‏ ח)‏.‏ פאולוס,‏ הידוע באותם ימים בשמו העברי,‏ שאול הטרסי,‏ קיבל הכשרה זו מגמליאל.‏

רוח משנתו של גמליאל

בתואם עם ההוראה הפרושית,‏ גמליאל קידם את האמונה בתורה שבעל־פה.‏ כך הוא שם דגש חזק יותר במסורות הרבנים מבכתבי־הקודש שנכתבו בהשראת אלוהים (‏מתי ט״ו:‏3–9‏)‏.‏ המשנה ציטטה את דברי גמליאל:‏ ”‏עשה לך רב,‏ והסתלק מן הספק,‏ ואל תרבה לעַשֵׂר אומדות”‏ (‏אבות א,‏ טז)‏.‏ משמע הדבר,‏ שכאשר לא צויין מפורשות בתנ״ך מה לעשות,‏ אל לאדם להסתמך בהחלטתו על חשיבתו האישית או לנהוג על־פי צו מצפונו,‏ אלא עליו לחפש רב מוסמך אשר יחליט עבורו.‏ לדברי גמליאל,‏ רק כך יוכל הפרט להימנע מלחטוא.‏ (‏השווה רומים י״ד:‏1–12‏.‏)‏

ברם,‏ גמליאל נודע על־פי־רוב בנטייתו הסובלנית והמקלה יותר בפסיקותיו בסוגיות דתיות.‏ למשל,‏ הוא גילה התחשבות בנשים כאשר פסק ”‏שמשיאין את האשה על פי עֵד אחד [‏למות בעלה]‏”‏ (‏המשנה,‏ יבמות טז,‏ ז)‏.‏ נוסף על כך,‏ גמליאל הכניס כמה הגבלות בהוצאת ספר כריתות וזאת על־מנת להגן על הגרושה.‏

גישתו הסובלנית של גמליאל ניכרת גם ביחסו כלפי תלמידיו הראשונים של ישוע המשיח.‏ ספר מעשי־השליחים מספר שכאשר יתר מנהיגי־הדת היהודים ביקשו להרוג את שליחי ישוע,‏ לאחר שאסרו אותם מכיוון שבישרו,‏ ”‏אחד מן הפרושים בסנהדרין,‏ גמליאל שמו,‏ מורה־תורה מכובד בעיני כל העם,‏ קם וציווה להוציא את השליחים החוצה לזמן־מה.‏ אמר להם:‏ ’‏אנשי ישראל,‏ היזהרו לכם במה שאתם מתכוונים לעשות לאנשים האלה.‏.‏.‏ אני אומר לכם,‏ חידלו מן האנשים האלה והניחו להם;‏ פן תימָצאו נלחמים באלוהים!‏’‏”‏ הם שעו לעצת גמליאל,‏ והשליחים שוחררו (‏מעשי־השליחים ה׳:‏34–40‏)‏.‏

מה היתה משמעות הכשרה זו בעיני פאולוס?‏

פאולוס חונך על ברכי אחד הרבנים הגדולים במאה הראשונה לספירה.‏ אין ספק שכאשר השליח הזכיר את גמליאל,‏ ההמון בירושלים החל להקדיש תשומת־לב יתרה לנאומו.‏ אך הוא סיפר להם על מורה נעלה בהרבה על גמליאל — ישוע המשיח.‏ אותה עת,‏ הוא לא פנה אל ההמון כתלמידו של גמליאל אלא כתלמידו של ישוע (‏מעשי־השליחים כ״ב:‏4–21‏)‏.‏

האם ההכשרה שקיבל מגמליאל השפיעה על הוראתו של פאולוס כמשיחי?‏ סביר להניח שהלימוד הקפדני בכתבי־הקודש ובהלכה היהודית הועילו לפאולוס כמורה משיחי.‏ אולם,‏ איגרות פאולוס המצויות במקרא ושנכתבו בהשראת אלוהים,‏ מוכיחות מעל לכל ספק כי הוא דחה את מהות האמונה הפרושית של גמליאל.‏ פאולוס לא הפנה את אחיו היהודים ואת כל האחרים אל רבני היהדות או אל מסורות של בני־אדם אלא אל ישוע המשיח (‏רומים י׳:‏1–4‏)‏.‏

אילו המשיך פאולוס להיות תלמידו של גמליאל,‏ היה זוכה לתהילה רבה.‏ אחרים מחוג־מקורביו של גמליאל תרמו לגיבוש עתידה של היהדות.‏ למשל,‏ שמעון,‏ בנו של גמליאל,‏ שהוא ופאולוס היו אולי חברים לספסל־הלימודים,‏ מילא תפקיד מפתח במרד היהודים ברומאים.‏ לאחר חורבן בית־המקדש,‏ נכדו של גמליאל,‏ גמליאל II, השיב עטרה ליושנה לסנהדרין,‏ והעביר את הסנהדרין ליבנה.‏ נכדו של גמליאל II, יהודה הנשיא,‏ ערך את המשנה,‏ שהפכה לאבן־היסוד של ההלכה היהודית עד עצם ימינו.‏

כתלמידו של גמליאל,‏ שאול הטרסי יכול היה לזכות למעמד בולט ביהדות.‏ אולם,‏ באשר לקריירה כזאת,‏ כתב פאולוס:‏ ”‏הדברים שהיו יתרון בעיניי,‏ אותם חשבתי להפסד בגלל המשיח;‏ ולא עוד אלא שאני חושב את הכל להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדוני,‏ אשר למענו הפסדתי את כל הדברים;‏ ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח”‏ (‏פיליפים ג׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

כשהוא משליך אחרי גוו את הקריירה שלו כפרוש ונעשה לתלמידו של ישוע המשיח,‏ פאולוס יישם בפועל את עצת מורו לשעבר להישמר ’‏פן יימצא נלחם באלוהים’‏.‏ משחדל לרדוף את תלמידי ישוע,‏ פאולוס חדל להילחם באלוהים.‏ תחת זאת,‏ בהיותו לתלמיד המשיח,‏ הוא הפך ל’‏עובד יחד עם אלוהים’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏

עדיו המסורים של יהוה בימינו ממשיכים להכריז את בשורת המשיחיות האמיתית.‏ כפאולוס,‏ רבים מהם חוללו שינויים מהפכניים בחייהם.‏ היו שאף ויתרו על קריירות מזהירות כדי ליטול חלק נכבד יותר בפעילות ההכרזה על המלכות,‏ עבודה שאכן ”‏מאת אלוהים היא”‏ (‏מעשי־השליחים ה׳:‏39‏)‏.‏ מה מאושרים הם על שהם מחקים את דוגמת פאולוס ולא את דוגמת מורו לשעבר,‏ גמליאל.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

בתור השליח פאולוס,‏ שאול הטרסי הכריז את הבשורה הטובה לאנשי כל הגויים