שאלות של קוראים

האם נבון מצד המשיחי לפנות ליועץ רפואי לבריאות הנפש?‏

מדיווחים ממדינות רבות עולה כי מסתמנת עלייה במספר הסובלים הפרעות נפשיות והחולים במחלות־נפש ב”‏אחרית ימים”‏ זו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ משיחיים חשים חמלה רבה כלפי אחיהם לאמונה כשהללו חולים,‏ אך הם מכירים בעובדה שעל כל אחד להחליט לעצמו אם לבקש טיפול במחלתו,‏ ואם כן,‏ באיזה סוג של טיפול לבחור.‏a ”‏כל אחד ישא את הנטל שלו”‏ (‏גלטים ו׳:‏5‏)‏.‏ יש שסבלו מאוד משסעת (‏סכיזופרֶניה)‏,‏ מפסיכוזה מָנית־דפרסיבית,‏ מדיכאון כליני עמוק,‏ מהפרעה אובססיבית־כפייתית,‏ מהתעללות עצמית ומהפרעות מייסרות אחרות,‏ הצליחו לנהל חיים רגילים למדי לאחר קבלת העזרה המקצועית המתאימה.‏

בכמה מקומות,‏ התֶרַפּיָה הפכה לדבר אופנתי.‏ במרבית המקרים,‏ החולה אינו סובל מהפרעה נפשית חמורה אלא מתקשה להתמודד עם מצב מסוים בחיים.‏ אולם,‏ המקרא הוא אשר מעניק לנו את העזרה היעילה ביותר להתמודד עם בעיות החיים (‏תהלים קי״ט:‏28,‏ 143‏)‏.‏ באמצעות המקרא,‏ יהוה מספק חוכמה,‏ כושר חשיבה ודעת אמיתית — דברים המחזקים אותנו נפשית ורגשית (‏משלי ב׳:‏1–11;‏ עברים י״ג:‏6‏)‏.‏ ייתכן שמשרתי אלוהים נאמנים יתבטאו לעתים בחוסר היגיון עקב מצוקה פנימית קשה (‏איוב ו׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הכתוב ביעקב ה׳:‏13–16 מעודד אנשים אלה לקרוא לזקני־הקהילה ולבקש עזרה וייעוץ.‏ משיחי עלול להיות חולה מבחינה רוחנית או לסבול מצוקה מכורח הנסיבות או לחצים מעיקים,‏ או לחוש שנגרם לו עוול (‏קהלת ז׳:‏7;‏ ישעיהו ל״ב:‏2;‏ קורינתים ב׳.‏ י״ב:‏7–10‏)‏.‏ אדם זה יכול לקבל עזרה מהזקנים,‏ אשר ’‏ימשחו אותו שמן’‏ — כלומר,‏ יעניקו לו במיומנות עצה מקראית מנחמת — וכמו־כן ”‏יתפללו בעדו”‏.‏ מה יקרה כתוצאה מכך?‏ ”‏תפילת האמונה תושיע את החולה,‏ ויהוה יקים אותו [‏מתחושת הדכדוך או מן ההרגשה שאלוהים נטש אותו]‏”‏.‏

אך מה קורה אם מצוקתו הנפשית של האדם אינה מרפה ממנו חרף עזרתם המיומנת של הרועים הרוחניים?‏ יש במצב זה שבחרו להיבדק בדיקה גופנית יסודית.‏ (‏השווה משלי י״ד:‏30;‏ ט״ז:‏24;‏ קורינתים א׳.‏ י״ב:‏26‏.‏)‏ בעיה גופנית עלולה להיות הגורם למצוקה נפשית או רגשית.‏ במקרים מסוימים,‏ טיפול בבעיה מעין זו הקל על אדם חולה רגשית.‏b אם לא אובחנה כל בעיה גופנית,‏ על־פי בקשת החולה,‏ הרופא עשוי להמליץ על מטפל בבריאות הנפש.‏ ומה עושים במקרה כזה?‏ כאמור,‏ זוהי החלטה שעל הפרט לשקול בעצמו.‏ אל לאחרים למתוח עליו ביקורת או לשפוט אותו (‏רומים י״ד:‏4‏)‏.‏

בכל זאת,‏ יש לנהוג בתושייה ולהקפיד שלא לשכוח את עקרונות המקרא (‏משלי ג׳:‏21;‏ קהלת י״ב:‏13‏)‏.‏ במקרה של מחלה גופנית,‏ עומד לרשות החולים מגוון של אפשרויות טיפול,‏ החל ברפואה המקובלת וכלה ברפואה חֲלוּפית,‏ כגון נָטוּרוֹפַּתְיָה,‏ דיקור במחטים (‏אַקוּפּוּנְקְטוּרָה)‏ והוֹמוֹאֵיוֹפַּתְיָה.‏ כמו־כן,‏ יש סוגים שונים של מטפלים בבריאות הנפש.‏ עימם נמנים פסיכואנליטיקאים ואחרים,‏ המתעמקים בעברו האישי של הפרט ומנסים לגלות סיבות להתנהגות יוצאת־דופן או לרגשות מכאיבים.‏ פסיכותרפיסטים התנהגותיים מנסים לעזור לחולה ללמוד דפוסי־התנהגות חדשים.‏ אחדים מהמטפלים בבריאות הנפש גורסים כי מרבית מחלות הנפש דורשות טיפול תרופתי.‏c על־פי הדיווחים,‏ יש הממליצים על דיאטה וויטמינים.‏

חולים ומשפחותיהם צריכים לשקול בזהירות אפשרויות אלה (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏ חשוב לציין כי פרופסור פול מֵקְיוּ,‏ מנהל מחלקת הפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בבית־הספר לרפואה של האוניברסיטה על־שם ג׳ונס הופקינס,‏ אמר שהעיסוק בבריאות הנפש ”‏הוא אמנות רפואית לא מפותחת.‏ קשה להוכיח בו את דרכי־הטיפול המוצעות,‏ בשעה שהוא מטפל בהפרעות הקשורות להיבט המסובך ביותר של חיי האדם — נפש והתנהגות”‏.‏ מצב זה עשוי להוות כר נרחב למוזרויות ולהונאה,‏ וכן לטיפולים שכוונתם טובה אך המסבים יותר נזק מתועלת.‏

כמו־כן,‏ יש להזכיר שלעומת פסיכיאטרים ופסיכולוגים שקיבלו הסמכה מקצועית לאחר התואר הראשון,‏ רבים אחרים,‏ שאינם מוסמכים לכך כלל,‏ עוסקים במקצוע כיועצים או תרפיסטים ללא פיקוח.‏ יש אנשים ששילמו הון עבור ייעוץ של אנשים חסרי הכשרה.‏

יש לשקול דברים מסוימים גם כאשר מדובר במטפל מוסמך ומקצועי לבריאות הנפש.‏ כאשר אנו בוחרים ברופא או במנתח,‏ עלינו לוודא שהוא יכבד את השקפותינו המבוססות על המקרא.‏ בדומה לכך,‏ יהא זה מסוכן לפנות לעצת מטפל בבריאות הנפש,‏ שאינו מכבד את השקפותינו הדתיות והמוסריות.‏ משיחיים רבים משתדלים מאוד,‏ חרף בעיות רגשיות ונפשיות,‏ ’‏להיות תמימי דעים עם רצון המשיח ישוע’‏ (‏רומים ט״ו:‏5‏)‏.‏ הם מוטרדים בצדק מהגישה של כל מי שעלול להשפיע על חשיבתם או על התנהגותם.‏ יש מטפלים המחשיבים את כל ההגבלות הכרוכות באמונה המבוססת על המקרא כבלתי נחוצות וכמסבות נזק אפשרי לבריאות הנפש.‏ הם רואים בעין יפה התנהגות שהמקרא מגנה,‏ כגון הומוסקסואליות או בוגדנות במסגרת הנישואין,‏ ואף ממליצים על התנהגות זו.‏

רעיונות אלה כלולים באותם דברים שהשליח פאולוס מכנה ”‏פירכות של מה שבכזב מכונה ’‏דעת’‏”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏20‏)‏.‏ הם סותרים את האמת לגבי המשיח,‏ ומהווים חלק מן ’‏הפילוסופיה ותעתועי ההבל’‏ של העולם הזה (‏קולוסים ב׳:‏8‏)‏.‏ קנה־המידה המקראי ברור:‏ ”‏אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה”‏ (‏משלי כ״א:‏30‏)‏.‏ מטפלים בבריאות הנפש ”‏האומרים לרע טוב ולטוב רע”‏ נחשבים ל”‏חברת אנשים רעים”‏.‏ במקום לרפא את אלה שאינם יציבים בנפשם,‏ הם ’‏ישחיתו מידות טובות’‏ (‏ישעיהו ה׳:‏20;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏

לכן,‏ משיחי הרואה לנחוץ לפנות לעצת מטפל בבריאות הנפש צריך לבחון היטב את כישורי המטפל,‏ את גישתו ואת המוניטין שיצאו לו וכן את ההשפעה האפשרית של כל טיפול שהומלץ בפניו.‏ אם משיחי השרוי במצוקה אינו יכול לעשות כן בעצמו,‏ אולי אדם בוגר,‏ שהוא ידיד טוב או קרוב־משפחה,‏ יוכל לסייע בידו.‏ משיחי שאינו בטוח אם נבון לקבל טיפול מסוים,‏ עשוי לגלות כי שיחה עם זקני־הקהילה מועילה — אף שההחלטה הסופית נתונה בידיו של החולה (‏או הוריו,‏ או החלטה משותפת של הבעל והאשה)‏.‏d

כיום,‏ הרבה יותר מבעבר,‏ יש בכוחו של המדע להקל את סבלו של האדם.‏ בכל זאת,‏ יש מחלות רבות — הן גופניות והן נפשיות — שנכון להיום הן חשוכות־מרפא וחייבים לסבול אותן בסדר־הדברים הנוכחי (‏יעקב ה׳:‏11‏)‏.‏ בינתיים,‏ ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ זקני־הקהילה וכל יתר חברי הקהילה מושיטים יד בחמלה ותומכים בחולים.‏ כמו־כן,‏ יהוה עצמו מחזק אותם כדי שיצליחו להחזיק מעמד עד העת הנפלאה שבה לא יהיו עוד מחלות (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳;‏ תהלים מ״א:‏2–4;‏ ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏