שליחי שלום אלוהים מתאספים
”כל כינוס מחוזי שבו אנו נוכחים מחזק אותנו”, אמר זקן־קהילה משיחי מארצות־הברית. ”אך השנה, פשוט אין מילים בפינו לתאר את הכינוס. כל יום עזבנו את המקום כשאנו תוהים אם התוכנית למחרת תהיה אף היא מעל לציפיות, ולא התאכזבנו!”
אם נכחת באחד מהכינוסים המחוזיים ”שליחי שלום אלוהים”, בוודאי תסכים עם דבריו של אחד הנוכחים הנלהבים. כל יום בכינוס התמקד בהיבט אחר של התפקיד המוטל על עדי־יהוה כשליחי אלוהים. הבה נסקור תוכנית בת שלושה ימים זו.
”מה נאוו... [רגלי] משמיע שלום”
זה היה נושא יומו הראשון של הכינוס. הוא התבסס על ישעיהו נ״ב:7. בזמנים קשים אלה, רבים משרתים את יהוה בנסיבות קשות. הנאום ”מכריזי שלום נלהבים מְספרים” כלל ראיונות עם כמה מנאמנים אלה. התבטאויותיהם האישיות היו בהחלט מעודדות, וכך גבר ביטחונם של באי־הכינוס שיהוה יכול לחזק גם אותם, ואפילו להעניק להם את ”הכוח הנשגב” כדי לעזור להם להחזיק מעמד (קורינתים ב׳. ד׳:7).
מצווֹת יהוה אינן קשות (יוחנן א׳. ה׳:3). הדבר הובהר בנאום האחרון של תוכנית הבוקר, שהגיע לשיאו בהכרזה על הוצאתה לאור של החוברת בת 32 העמודים, מה אלוהים דורש מאיתנו? חוברת הלימוד החדשה המאוירת יפה תמלא תפקיד חשוב בסיוע לרבים נוספים ללמוד על מטרות אלוהים. הערות באשר לשימוש בפרסום חדש זה מופיעות במאמר הלימודי האחרון שבחוברת וכן בעמודים 16, 17.
הנאום ”התמדה בעשיית הטוב” נאום מס׳ 5 הדגיש שיהוה מודע היטב לקשיינו. משמע הדבר שכדי להחזיק מעמד עלינו להתמיד ולא לאבד תקווה. יהוה נתן לנו את דברו, את רוחו ואת ארגונו כדי לסייע לנו. דרושה התמדה כדי להמשיך לבשר. מאידך ההטפה עוזרת לנו להתמיד, שכן היא מפיחה רוח חיים באמונתנו. בהיותנו כה קרובים לקו־הסיום, בל נניח לבעיותינו לגרום ללהיטותנו בשירות יהוה לדעוך, משום שרק המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע (מתי כ״ד:13).
נאום המפתח, ”תפקידנו כשליחי שלום אלוהים”, הפנה את תשומת־הלב לשחרור הגולים היהודים מבבל ולשיקום עבודת־אלוהים הטהורה בירושלים בשנת 537 לפה״ס. הנואם הסביר כי מאורע זה היה רק הצצה מוקדמת אל מה שתבצע בקרוב מלכות אלוהים בקנה־מידה חובק־עולם (ישעיהו ט׳:6; תהלים ע״ב:7). משימתנו הנוכחית היא לבשר את הבשורה הטובה על המלכות ולחיות בהתאם לה. מן הראוי שהאהבה לאלוהים ולרֵע תניענו להמשיך בפעילות זו ולא לחדול (מעשי־השליחים ה׳:42).
אחד האירועים הבולטים בתוכנית של היום הראשון של הכינוס היה הסימפוזיון נאומים מס׳ 8–9 ”הישמרו מפני המלכודות הנסתרות שבבידור”. בימינו, המוסיקה, הסרטים, סרטי הווידיאו, תוכניות הטלוויזיה, משחקי הווידיאו, הספרים, כתבי־העת וחוברות הקומיקס משקפים בדרך־כלל את אורח־החשיבה של השדים. לפיכך עלינו ’לשנוא את הרע ולדבוק בטוב’ (רומים י״ב:9). עלינו לראות בבידור המושחת דבר מבחיל ולסלוד ממנו, ובו־בזמן להרהר בדברים טהורים, נעלים וראויים לשבח (פיליפים ד׳:8). הפרסומים ואמצעֵי המחקר שמספק ארגון יהוה מעוררים במוחנו מחשבות בונות ומכשירים אותנו להבדיל בין טוב לרע (עברים ה׳:14). עלינו להיאחז באמצעים אלה כבסירת הצלה בים סוער.
לאחר מכן הוגש הנאום ”התייצבו נגד השטן והייו קנאים לאלוהים”. סמוך לכניסתם לארץ המובטחת, אלפים מקרב בני־ישראל נפלו במלכודת האי־מוסריות. פינחס ’קינא’ לעבודת־אלוהים הטהורה. הוא נקט פעולה החלטית נגד החוטאים וקנאתו השביעה את רצון יהוה (במדבר כ״ה:1–13). מטרת השטן היא לגרום לנו להיות בלתי־ראויים להיכנס לעולמו החדש של אלוהים. לפיכך, בדומה לפינחס, עלינו להתנגד למאמצי השטן לטמא אותנו. בין שאנו נשואים ובין שרווקים, עלינו ’להתרחק מן הזנות’ (קורינתים א׳. ו׳:18).
הנאום ”תומכים נאמנה במהימנות דבר־אלוהים” חתם את תוכנית היום הראשון של הכינוס. מתרגמים רבים משכתבים או משמיטים קטעים מכתבי־הקודש. למשל, מתרגמי ה־The New Testament and Psalms: An Inclusive Version (הברית החדשה וספר תהלים: תַרגום כולל), אינם מציגים את אלוהים כאב אלא בתור האַב־אֵם, וישוע נקרא ”בן־אנוש” במקום ”בן האדם”. בניגוד לכך, תרגום עולם חדש (אנג׳) כה נאמן לכתוב בשפות המקור, עד כי הוא מבהיר את השקפתנו בנוגע לכמה נושאים מקראיים. הנואם אמר לדוגמה: ”התרגום המדויק בתרגום עולם חדש סלל את הדרך לארגון הקהילות מחדש על־ידי מינוי מועצות־זקנים באופן דומה יותר לדוגמה שהציבה הקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה”. אנו מגלים את נאמנותנו לדבר־אלוהים על־ידי קריאת המקרא מדי יום ביומו ויישום עצתו. הנואם אף אמר: ”אנחנו מבשרים אודותיו לזולת ומקפידים להשתמש בו כשאנחנו מלמדים אחרים, ולעולם לא ננסה לעוות ולסלף את הכתוב בו כדי להתאימו לדעותינו”.
’שלום אלוהים נשגב מכל שכל’
נושא זה, המבוסס על פיליפים ד׳:7, הוא שקבע את צביונו של היום השני של הכינוס. הרבה מן המידע שהוגש דן בהשקפה נכונה לגבי השירות, המשפחה, ההקדשה והיבטים נוספים של חיי היום־יום.
לאחר דיון בפסוק היומי, נערך סימפוזיון בנושא ”שליחים המבשרים בשורת שלום”. המסר שבפינו הוא בשורת שלום, ולכן יש להעבירו בדרכי נועם (אפסים ו׳:15). מטרתנו אינה לנצח בוויכוח אלא לתת לאמת לכבוש את לב האדם. ההכשרה והספרות שאנו מקבלים מאת ארגון יהוה, עוזרים לנו להשיג מטרה זו בדיוק. אל לנו להניח לאדישות או לחוסר עניין לרפות את ידינו. תחת זאת, עלינו ’לעשות כמיטב יכולתנו’, בהיות לנו תוכנית בריאה של לימוד אישי, נוכחות באסיפות והשתתפות קבועה בפעילות ההטפה (טימותיאוס ב׳. ב׳:15, ע״ח). אין להזניח את עשיית הטוב לזולת, ובייחוד לבני אמונתנו (גלטים ו׳:10). כמובן, עשייה כמיטב יכולתנו אין משמעה להתאמץ עד כדי אפיסת־כוחות. כל מה שאדם מסוגל לעשות, כפי יכולתו ונסיבותיו, מקובל על יהוה.
משרתי אלוהים מקדישים מזמנם, ממרצם וממשאביהם לקידום ענייני המלכות. הנאום ”לתת בשמחה בארגון יהוה” נאום מס׳ 16 הסביר שככל שדמויי כבש נוספים נענים לבשורת המלכות, כך גדל הצורך בציוד, באולמות לשם התכנסות ובבנייני סניפים. תרומותינו מעמידות לרשות הארגון את כל הדרוש לביצוע מלאכת ההטפה הכלל־עולמית. נתינה בנדיבות אף מסבה כבוד ליהוה ומעניקה שמחה לנותן. לפיכך, כמשיחיים, אל לנו להזניח היבט חשוב זה של עבודת־האלוהים שלנו (קורינתים ב׳. ח׳:1–7).
תוכנית הבוקר נחתמה בנאום הטבילה — המהווה, כל פעם מחדש, שיא בכינוסים של עדי־יהוה. כמה משמח לראות כיצד המוקדשים החדשים נוהגים כשם שנהג ישוע, ונטבלים במים! (מתי ג׳:13–17) כל הנוקטים צעד זה שאבו ידע מתוך מקור החוכמה הנעלה מכל — המקרא. יתרה מזו, הם מצאו תכלית אמיתית לחיים, והם מבורכים בשלום הנובע מן הידיעה שהם עושים את הטוב (קהלת י״ב:13).
עצה עניינית ניתנה בנאום ”תבונה תנצרכּה” נאום מס׳ 18. תבונה חשובה ביותר בתחום העסקים. אל לנו לעשות עסקים באולם־המלכות, ואל לנו לנצל את אחינו המשיחיים להשגת רווח כספי. (השווה יוחנן ב׳:51, 16.) דרושה תבונה גם כאשר משקיעים כספים בעסק כלשהו וכאשר מלווים או לוֹוים כספים. ”כישלונות בעסקים בין משיחיים גרמו לאכזבות ואפילו לאובדן הרוחניות של כמה שנחפזו להצטרף לתוכניות לעשיית כסף הכרוכות בסיכונים רבים”, ציין הנואם. אף שאין זה פסול מצד המשיחיים לעשות עסקים איש עם רעהו, נקיטת זהירות היא בהחלט צעד נבון. וכאשר נערך הסכם עסקי בין שני צדדים, תמיד יש להעלות על הכתב את התנאים.
אמות־המידה של אלוהים לגבי גברים ונשים נידונו בנאום ”זכר ונקבה ברא אותם” נאום מס׳ 20. במרוצת ההיסטוריה נתעוותו תפקידי המינים. ”לרבים השקפה מוטעית לגבי הגבריות, והיא נתפסת אצלם כרודנות נוקשה, קשיחות או מאצ׳ואיזם”, אמר הנואם. ”בתרבויות מסוימות, נדיר ואפילו מביש לגבר לבכות בפומבי או אפילו בפרטיות. לעומת זאת, ביוחנן י״א:35, מסופר שבשעה שההמונים עמדו סמוך לקברו של אלעזר, ’בכה ישוע’”. מה באשר לנשים? הנשיוּת לא אחת נתפסת כחן ומשיכה פיסיים. אך הנואם שאל: ”אם אשה היא יפה אבל חסרת־טעם, מחרחרת ריב, עוקצנית או יהירה, האם באמת ניתן לומר בפה מלא שהיא יפה ונשית?” (השווה משלי י״א:22; ל״א:26.) גברים ונשים משיחיים משתדלים לפעול על־פי ערכי המקרא בדיבור, בהתנהגות ובהופעתם החיצונית. הנואם אמר: ”קל לכבד גבר המגלה את פירות הרוח וקל לאהוב אשה שעושה כן” (גלטים ה׳:22, 23).
לאחר מכן נערך הסימפוזיון בנושא ”אלוהי השלום דואג לך”. נאומים מס׳ 21–22 למשיחיים רבים דאגות כלכליות. למרות זאת, יהוה מבטיח: ”לא ארפך ולא אעזבך” (עברים י״ג:5). חרף הקשיים הכלכליים, יש שגילו ביטחון בהבטחה זו ושירתו כחלוצים־עוזרים או חלוצים רגילים. אחרים שאינם יכולים לשרת עתה כחלוצים, מציבים את המלכות במקום הראשון ומנצלים כל הזדמנות לשאת עדות (מתי ו׳:33). כל המאמצים הללו ראויים לשבח! ארגון יהוה העמיד לרשותנו פרסומים רבים כדי לסייע לנו בשירות ולעזור לנו להתמודד עם בעיותינו. אם אנו נותנים ביטוי להערכתנו את האמצעים הרוחניים שסיפק לנו יהוה, הוא יברכנו בשלום בימינו הקשים כלכלית (תהלים כ״ט:11).
בסיומו של הנאום, ”רדוף שלום אלוהים בחיי־המשפחה” שחתם יום זה, שמחו באי־הכינוס לקבל את הספר החדש, הסוד לחיי־משפחה מאושרים. ”לְמד את הספר בשקדנות באופן אישי או עם משפחתך”, עודד הנואם. ”התאמץ בכל מאודך ליישם את עצותיו המבוססות על המקרא, ומובטח לך שירבו השלום והאושר של משפחתך”.
’שימרו את האחדות... בקשר של שלום’ אפסים ד׳:3
נושא זה, המבוסס על אפסים ד׳:3, היווה נושא הולם ליום האחרון של הכינוס. עדי־יהוה, הנאספים מכל אומות העולם, הם לְמודי אלוהים. לפיכך, הם אוהבי שלום. הם מחקים את דוגמתו של ישוע ומשתדלים ”לשמור את אחדות הרוח בקשר של שלום”.
השלום השורר בארגון אלוהים הובלט בסימפוזיון ”זיהוי שליחי האמת”. נאומים מס׳ 25–27 בעם־ישראל הקדום היו נביאי שקר. אך, שליחי האמת של אלוהים — נביאים כגון ישעיהו, יחזקאל וירמיהו — חזו במדויק את נפילת ירושלים, את תקופת הגלות ואת שחרור עם־אלוהים לבסוף. מצב דומה שורר כיום. יש שפע שליחי שקר בקרב הפוליטיקה ודתות הכזב. עם זאת, יהוה שלח את עדיו להכריז על מטרתו באשר לסדר־הדברים הנוכחי. במיוחד מאז 1919, הכריזו משרתי יהוה את בשורת אלוהים. מה שונים הם משליחי הכזב של הנצרות! הבה נתרום את חלקנו לפעילות זו בחריצות, עד שיהוה יודיע כי היא נשלמה.
הנאום ”הקשב וציית לדבר־אלוהים” נאום מס׳ 28 הדגיש שכתבי־הקודש הם המקור הנעלה ביותר של הדרכה, נחמה ותקווה (ישעיהו ל׳:20, 21; רומים ט״ו:4). כיום, העולם נעשה יותר ויותר מתירני. לפיכך, עלינו להישמע לעצות הנובעות מדבר־אלוהים ומארגונו יותר מאי־פעם. יהוה מכיר את חולשותינו, ובדברו התווה בבירור קווים־מנחים לדרך אשר תועיל לנו. הידיעה שיהוה לצדנו נוסכת בנו ביטחון למלא כל תפקיד שהוא מטיל עלינו.
הנאום שימש כרקע לדרמה בשקופיות שהוקרנה לאחר מכן. נושא הדרמה היה ”מדוע לכבד סידורים תיאוקרטיים?” הדרמה התבססה על הסיפור המקראי באשר לגדעון, והדגישה מאוד לקח רב־עוצמה — עלינו לפעול על־פי הדרכות אלוהים ולא להחליפן בהשקפותינו האישיות או לנסות להתחמק מן ההדרכה התיאוקרטית.
ההרצאה הפומבית היתה בנושא ”שלום אמת סוף־סוף! — מאיזה מקור?” השלום המובטח של אלוהים עולה על כל דמיון. ”שלום אמת פירושו שָלום יום יום”, אמר הנואם. ”שלום אלוהים הוא עולם ללא מחלות, ללא כאב, ללא עצב וללא מוות”. במקרא נאמר שיהוה ”משבית מלחמות עד קצה הארץ” (תהלים מ״ו:10). כיצד יעשה זאת? הוא ישים קץ למחרחר המלחמות, השטן (ההתגלות כ׳:1–3). הדבר יסלול את הדרך עבור הענווים ’לרשת ארץ ולהתענג על רוב שלום’ (תהלים ל״ז:11).
לאחר סקירת שיעור המצפה השבועי, הוגש הנאום האחרון בכינוס, ונושאו ”צועדים קדימה כשליחי שלום אלוהים”. נאום מעודד זה הדגיש כי פעילות ההטפה שלנו יחידה במינה ודחופה כאחד. אין זו העת לנוח, להתבטל או לשוב ולדגול ברעיונות מוטעים. אנחנו מצויידים בכל הדרוש לנו — בשורת אלוהים, רוח־קודשו ואמצעים שונים שמקורם בארגונו התיאוקרטי האוהב. לכן, כמשרתי יהוה, הבה נמשיך לצעוד קדימה כשליחי שלום אלוהים!
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
אמצעי אוהב עבור משפחות
הנוכחים ביום השני של הכינוס המחוזי ”שליחי שלום אלוהים” שמחו לקבל את הספר החדש ששמו הסוד לחיי־משפחה מאושרים. ספר זה מכיל מידע מקראי היכול להועיל לכל המשפחות האוהבות את אלוהים.
זקן־קהילה מקונטיקט כרטא עמ׳ 1264 שבארה״ב, ציין: ”ב־15 ביוני קיבלנו את הספר חיי־משפחה מאושרים. עד ה־16 ביוני כבר הספקתי לקרוא חצי ספר. ב־17 לחודש, ערכנו את השיעור המשפחתי הראשון מתוך הספר, והתעודדנו מאוד! באותו היום, השלמתי את קריאת הספר. ללא ספק, ספר נפלא זה יהיה יקר לכל מי שישתמש בו. המידע הכן והמעודכן שבספר מהווה הוכחה נוספת לכך ש’העבד הנאמן והנבון’ מספק ’את האוכל בעתו’, ושהוא מודע מאוד לצרכינו בעתים קשות אלו” (מתי כ״ד:45–47, דל׳).
[תמונה בעמוד 7]
צעירים כזקנים רוצים לדעת מה אלוהים דורש