פונדמנטליזם — מהו?‏

היכן החל הפונדמנטליזם?‏ בשלהי המאה הקודמת,‏ תיאולוגים ליברלים שינו את אמונתם כדי להתאימה לביקורת המקרא ולתיאוריות המדעיות,‏ כגון תורת האבולוציה.‏ בעקבות זאת,‏ התערער ביטחון האנשים במקרא.‏ תגובתם של מנהיגי־דת שמרניים בארצות־הברית היתה קביעת מה שנקרא עיקרי האמונה היסודיים.‏a בראשית המאה ה־20,‏ הם הוציאו לאור את הדיון בעיקרי אמונה אלה בסדרת כרכים בנושא A Testimony to the Truth :‏The Fundamentals (‏העיקרים:‏ עדות על האמת)‏.‏ המונח ”‏פונדמנטליזם”‏ שאוב משם זה.‏

במחצית הראשונה של המאה ה־20,‏ הפונדמנטליזם עלה לכותרות מדי פעם.‏ למשל,‏ בשנת 1925,‏ פונדמנטליסטים דתיים תבעו לדין את ג׳ון סקופס,‏ מורה בית־ספר,‏ במדינת טנסי שבארה״ב,‏ והמשפט נודע בשם ”‏משפט סקופס”‏.‏ מה היה פִּשעו?‏ הוא לימד אבולוציה,‏ ובכך עבר על חוקי המדינה.‏ באותם ימים,‏ היו שהאמינו כי ימי הפונדמנטליזם ספורים.‏ בשנת 1926,‏ נאמר בכתב־העת הפרוטסטנטי המאה הנוצרית שזרם זה ”‏נבוב ומלאכותי”‏,‏ וש”‏נעדרים ממנו לחלוטין מאפיינים של הישג בונה או של זרם בן־קיימא”‏.‏ איזו הערכה מוטעית היתה זו!‏

מאז שנות ה־70’‏,‏ הפונדמנטליזם לא ירד מן הכותרות.‏ פרופסור מירוסלב וולף מן הסמינר התיאולוגי של פוּלר,‏ בקליפורניה שבארה״ב,‏ אומר:‏ ”‏לא זו בלבד שהפונדמנטליזם שרד,‏ אלא הוא אף פורח”‏.‏ כיום,‏ המילה ”‏פונדמנטליזם”‏ אינה נוגעת לתנועות פרוטסטנטיות בלבד אלא גם לתנועות דומות בדתות אחרות,‏ כגון הקתוליות,‏ האיסלאם,‏ היהדות וההינדואיזם.‏

תגובה לנעשה בימינו

מדוע הפונדמנטליזם מתפשט?‏ האנשים החוקרים את הנושא זוקפים זאת חלקית לאי־ודאות המוסרית והדתית של ימינו.‏ בעבר מרבית החברות חיו באווירה של ודאות מוסרית המושתתת על אמונות מסורתיות.‏ כיום אמונות אלה מוטלות בספק ואף נדחות.‏ משכילים רבים טוענים שאין אלוהים וכי האדם מצוי לבדו ביקום אדיש.‏ מדענים רבים מלמדים כי האנושות אינה פרי מעשיו של בורא אוהב אלא תוצר של התפתחות מקרית.‏ השקפה מתירנית מושלת בכיפה.‏ אובדן ערכי־המוסר בכל רבדי החברה פושט בעולם כמגיפה (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏4,‏ 5,‏ 13‏)‏.‏

הפונדמנטליסטים נכספים למוסכמות הבטוחות של העבר,‏ ויש ביניהם המשתדלים להחזיר את החברה והעם שלהם אל מה שנחשב אצלם למוסר ההולם וליסודות האמונה הדתית.‏ הם עושים כל שלאל ידם כדי לכפות על הזולת לחיות לפי עקרונות המוסר ”‏הנכונים”‏ ולפי קובץ הכללים של האמונה הדתית.‏ הפונדמנטליסט משוכנע לחלוטין כי הוא צודק והאחרים טועים.‏ פרופסור ג׳יימס בר,‏ בסִפרו Fundamentalism (‏פונדמנטליזם)‏,‏ אומר כי הפונדמנטליזם ”‏נחשב לעתים קרובות למונח מביש ועוין,‏ המרמז על צרות־אופקים,‏ קנאות,‏ הַנְצחת הבערות וכיתתיות”‏.‏

מאחר שאיש אינו אוהב להיקרא צר־אופקים,‏ קנאי או כיתתי,‏ אין תמימות־דעים מי פונדמנטליסט ומי לא.‏ אולם,‏ יש היבטים מסוימים המאפיינים פונדמנטליזם דתי.‏

זיהוי הפונדמנטליסט

פונדמנטליזם דתי הוא בדרך־כלל ניסיון לשמר את מה שנחשב למסורות המקוריות או האמונות הדתיות של תרבות מסוימת ולהתנגד למה שנחשב כרוח החילונית של העולם.‏ אין זה אומר שהפונדמנטליסטים מתנגדים לכל דבר מודרני.‏ יש המשתמשים בתקשורת חדישה ביעילות רבה כדי לקדם את השקפתם.‏ אך הם נאבקים בחילוּן החברה.‏b

יש פונדמנטליסטים הנחושים בדעתם לא רק לשמר לעצמם את המבנה המסורתי של עיקרי־האמונה או של אורח־החיים,‏ אלא גם לכפות אותם על הזולת,‏ לשנות מבנה חברתי כדי שיעלה בקנה אחד עם עיקרי־האמונה הפונדמנטליסטים.‏ לכן הפונדמנטליסט הקתולי לא יסתפק בכך שהפלה פסולה בעיניו.‏ הוא בהחלט יכול להפעיל לחץ על המחוקקים בארצו לחוקק חוקים האוסרים הפלות.‏ לדברי העיתון לה רפובליקה,‏ כדי להעביר חוק האוסר הפלות בפולין,‏ הכנסייה הקתולית ניהלה ”‏’‏מלחמה’‏ שבה השתמשה ביעילות בכל עוצמתה והשפעתה”‏.‏ בפעולה הזו,‏ ראשי הכנסייה נהגו באופן דומה מאוד לפונדמנטליסטים.‏ ’‏הקואליציה הנוצרית’‏ הפרוטסטנטית בארצות־הברית לחמה ב’‏מלחמות’‏ דומות.‏

הפונדמנטליסטים מאופיינים בראש ובראשונה באמונתם הדתית העמוקה.‏ לפיכך,‏ פונדמנטליסט פרוטסטנטי יהיה חסיד של הפרשנות המילולית של המקרא,‏ הכוללת קרוב לוודאי את האמונה שכדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות.‏ לפונדמנטליסט קתולי אין כל ספק ב’‏הֶמנֵעַ המִשְגֶה’‏ של האפיפיור.‏

אם כן,‏ ברור מדוע המונח ”‏פונדמנטליזם”‏ מצטייר כפנטיוּת ובערות,‏ ומדוע דעתם של מי שאינם פונדמנטליסטים אינה נוחה למראה התפשטות הפונדמנטליזם.‏ אישית,‏ אפשר שאיננו מסכימים עם הפונדמנטליסטים ושאנו מזועזעים מתכסיסיהם הפוליטיים ולעתים ממעשיהם האלימים.‏ למעשה,‏ אפשר שפונדמנטליסטים בני דת אחת נחרדים ממעשי דומיהם בני דת אחרת!‏ בכל זאת,‏ אנשים חושבים רבים מודאגים מן הדברים התורמים להתפשטות הפונדמנטליזם — המתירנות המוסרית ההולכת וגדלה,‏ אובדן האמונה ודחיית הרוחניות בחברה המודרנית.‏

האם פונדמנטליזם הוא המענה היחיד לנטיות הללו?‏ אם לא,‏ איזו חלופה קיימת?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

בשנת 1926 כתב־עת פרוטסטנטי תיאר את הפונדמנטליזם כדבר ”‏נבוב ומלאכותי”‏,‏ ש”‏נעדרים ממנו לחלוטין מאפיינים של הישג בונה או של זרם בן־קיימא”‏