מדוע כל הסודיות הזו?‏

‏”‏אין לאדם דבר מעיק כסוד”‏.‏ כך,‏ על כל פנים,‏ טוען פתגם צרפתי.‏ שמא זה ההסבר לתחושת שביעות־הרצון שבידיעת סוד,‏ המהולה לעתים בתסכול על כי איננו יכולים לשוחח על כך?‏ עם זאת,‏ במרוצת הדורות,‏ רבים קידמו בברכה סודיות,‏ והתאגדו יחדיו באגודות־סתר בניסיון להשיג מטרות משותפות.‏

עם אגודות־הסתר הראשונות שנוסדו נמנות כתות שעסקו בתחום הנסתר במצרים,‏ יוון ורומא.‏ כעבור זמן,‏ כמה מאגודות אלה סטו מן הרקע הדתי שלהן ואימצו להן נימה פוליטית,‏ כלכלית או חברתית.‏ למשל,‏ כאשר בימי־הביניים התאגדו גילדות באירופה,‏ חבריהן עטו מעטה סודיות בעיקר כדי להגן על עצמם כלכלית.‏

בימינו,‏ אגודות־סתר נוסדו פעמים רבות מטעמים מכובדים למדי,‏ אולי מטעמים ”‏חברתיים ולמטרות צדקה”‏,‏ לדברי האנציקלופדיה בריטניקה,‏ וכדי ”‏להוציא אל הפועל תוכניות נדבניות וחינוכיות”‏.‏ קיימים ארגוני אחווה,‏ מועדוני נוער,‏ מועדונים חברתיים וקבוצות אחרות שאף הם חשאיים או לפחות פועלים בצנעה.‏ בדרך־כלל קבוצות אלה אינן מזיקות,‏ והחברים בהן פשוט מוצאים ריגוש בַּחשאיות.‏ טקסי הצטרפות חשאיים קוסמים מאוד לאנשים ומחזקים את עבותות החברוּת והאחדות.‏ החברים זוכים לתחושת שייכות וייעוד.‏ רוב אגודות־הסתר מסוג זה אינן מקור סכנה למי שאינם חברים בהן.‏ לחבריהן אין יתרון על זרים שאינם יודעים את הסודות שלהן.‏

כאשר הסודיות מתריעה על סכנה

לא כל אגודות־הסתר סודיוֹת באותה מידה.‏ אך באגודות אשר להן ”‏סודות על־גבי סודות”‏,‏ כדברי האנציקלופדיה בריטניקה,‏ קיימת סכנה מיוחדת.‏ האנציקלופדיה מסבירה ש”‏באמצעות שימוש בשמות מיוחדים,‏ מבחנים קשים או גילויי סודות”‏,‏ חברי הדרג הגבוה מצליחים ”‏להיבדל”‏,‏ וכך לדרבן את ”‏הדרגים הנמוכים להשקיע את המאמצים הדרושים כדי לעלות בדרגה”‏.‏ הסכנה הטמונה באגודות מעין אלה ברורה.‏ אפשר שהדרגים הנמוכים אינם מודעים כלל ליעדיו האמיתיים של הארגון,‏ מאחר שטרם הגיעו לשלב הגילוי.‏ ניתן בנקל להיות מעורבים באגודה,‏ שידועים לחבריה רק חלק מיעדיה ומהשיטות להשגת היעדים,‏ ושלמעשה הללו אינם מוסברים במלואם.‏ אך אדם המצטרף לאגודה כזו עלול לאחר מכן להתקשות להשתחרר מהן;‏ הוא כבול כביכול בכבלי הסודיות.‏

אולם,‏ סודיות מתריעה על סכנה רבה יותר כשאגודה חותרת לקראת מטרות לא־חוקיות או פליליות,‏ ולכן מנסה להסתיר את עצם קיומה.‏ כך הוא גם כשקיומה ומטרותיה הכלליות ידועות,‏ אך היא משתדלת לשמור בסוד את זהות חבריה ואת תוכניותיה לטווח הקצר.‏ הדבר נכון לגבי קבוצות טרור בעלות מוטיבציה גבוהה המזעזעות מדי פעם את העולם במתקפות הטרור שלהן.‏

סודיות בהחלט יכולה להיות מסוכנת הן לאנשים כפרט והן לחברה ככלל.‏ חשוב על כנופיות הנוער החשאיות התוקפות באלימות קורבנות תמימים,‏ על ארגוני פשיעה כגון המאפיה המתעטפת בסודיות,‏ על אגודות הדוגלות בעליונות האדם הלבן כגון הקוּ קלקס קלןa‏,‏ וכן על קבוצות הטרור הרבות ברחבי העולם הממשיכות לסכל את המאמצים למען שלום וביטחון חובקי־עולם.‏

מה הם זוממים עכשיו?‏

בשנות ה־50’‏,‏ כתוצר לוואי של ’‏המלחמה הקרה’‏,‏ התארגנו אגודות־סתר בכמה מדינות במערב אירופה,‏ כדי שהללו יהוו יסוד לתנועות מרי אם הסובייטים ינסו ביום מן הימים לכבוש את מערב אירופה.‏ למשל,‏ לדברי העיתון הגרמני פוקוס,‏ ”‏79 מצבורי נשק חשאיים”‏,‏ הוקמו באוסטריה במהלך תקופה זו.‏ לא כל ארצות אירופה היו מוּדעות כלל לקיומן של אגודות אלה.‏ בראשית שנות ה־90’‏,‏ הופיע בעיתון דיווּח נאמן למציאות:‏ ”‏עדיין לא ידוע כמה מן הארגונים הללו עדיין פעילים כיום ומה הם זוממים לאחרונה”‏.‏

אומנם כך.‏ מי יכול באמת לדעת כמה אגודות־סתר מהוות סכנה ברגע זה ממש,‏ סכנה רבה משאנו מעלים על דעתנו?‏

‏[‏הערת שוליים]‏