סודיות בשם אלוהים
התקפת גז רעיל שהתרחשה ברכבת־התחתית בטוקיו, יפן, במרס 1995, שבה מתו 12 אנשים וחלו אלפים נוספים, סייעה לחשיפת סוד. כת דתית הידועה בשם אוֹם שִינְרִיקְיוֹ (האמת הצרופה) צברה בחשאי כמויות של גז סארין כדי להשתמש בו להשגת מטרות מסתוריות.
כעבור חודש פיצוץ החריב את בניין הממשל באוקלהומה סיטי שבארה״ב, וקיפד את חייהם של 167 איש. מן העדויות עולה כי הפיגוע היה קשור במידה מסוימת למבוי הסתום בין הממשל ובין הכת הדתית הדווידאים בוואקו, טקסס, בדיוק שנתיים קודם לכן. אז, כ־80 מחברי הכת מתו. הפיצוץ אף גילה את אשר היה בגדר סוד לרוב האנשים: שבארצות־הברית פועלות עשרות קבוצות מיליציה, ולפחות חלקן חשודות בתכנון חשאי של פעילות חתרנית נגד הממשל.
לאחר מכן, לקראת סוף שנת 1995, נתגלו גופותיהם המפויחות של 16 איש באיזור מיוער בקרבת גְרֶנוֹבְּל, צרפת. הללו היו חברי מסדר ”מקדש השמש”, כת דתית קטנה שבאוקטובר 1994 עלתה לכותרות בשווייץ ובקנדה כאשר 53 מחברי המסדר התאבדו או נרצחו. אך גם לאחר טרגדיה זו, המשיכה הכת לפעול. עד עצם ימינו, מניעיה ומטרותיה אפופים מסתורין.
הסכנות שבמסתורין דתי
בהתחשב במקרים אלה, מה הפלא שאנשים רבים פוקחים עין על קבוצות דתיות? כמובן, איש לא היה מעוניין לתמוך בארגון חשאי — דתי או חילוני — המנצל לרעה את אמונו וגורם לו לשאוף למטרות שאינן מקובלות עליו. אך מה יכולים האנשים לעשות כדי שלא ליפול בפח של מעורבות באגודות־סתר מפוקפקות?
ללא ספק, כל מי ששוקל להצטרף לאגודת־סתר ינהג בתבונה אם יוודא מה הם יעדיה האמיתיים. יש להיזהר מפני לחץ מצד חברים או מכרים, ומן הראוי שההחלטה לא תתבסס על רגש אלא על עובדות. זכור, הפרט עצמו — ולא איש מלבדו — הוא אשר ייאלץ לשאת בתוצאות האפשריות.
קיום עקרונות המקרא הוא השיטה הבטוחה ביותר להתרחק מקבוצות מסוכנות שמניעיהן אינם טהורים (ישעיהו ל׳:21). כרוכים בכך שמירה על ניטרליות פוליטית, גילוי אהבה כלפי אחרים, גם כלפי אויבים, הימנעות מ”מעשי הבשר” וטיפוח פרי הרוח של אלוהים. מעל לכל, אל למשיחיים האמיתיים להיות חלק מהעולם, כשם שישוע לא היה חלק ממנו, וקו־פעולה זה שולל השתייכות לאגודות־הסתר של העולם (גלטים ה׳:19–23; יוחנן י״ז:14, 16, ע״ח; י״ח:36; רומים י״ב:17–21; יעקב ד׳:4).
עדי־יהוה הם תלמידי מקרא שקדניים הנוהגים כובד־ראש באמונתם ומנסים לחיות לפיה בגלוי. בכל רחבי העולם, הם ידועים היטב כקבוצה דתית ’המבקשת שלום ורודפת אותו’ (פטרוס א׳. ג׳:11). ספרם עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (אנג׳) מצהיר כראוי: ”עדי־יהוה בשום אופן אינם אגודת־סתר. אמונתם המבוססת על המקרא מוסברת במלואה בפרסומיהם, הניתנים לכל דורש. יתר על כן, הם משקיעים מאמץ מיוחד כדי להזמין את הציבור לנכוח באסיפותיהם, כדי שהאנשים ייווכחו במו־עיניהם וישמעו בעצמם את המתחולל בהן”.
דת אמת בשום אופן אינה פועלת בחשאיות. עובדיו של אלוהי האמת למדו שלא להסתיר את זהותם או לערפל את מטרת קיומם כעדי־יהוה. תלמידיו הראשונים של ישוע מילאו את ירושלים בתורתם. אמונתם ופעילותם היו גלויות לכל. כך הוא גם באשר לעדי־יהוה כיום. מובן מאליו, שכאשר משטרים רודניים מגבילים את חופש הפולחן, משיחיים חייבים לבצע את פעילותם בזהירות ובאומץ־לב, ולציית ”לאלוהים... יותר מאשר לבני אדם”, מצב הנכפה עליהם בשל עדותם הפומבית האמיצה (מעשי־השליחים ה׳:27–29; ח׳:1; י״ב:1–14; מתי י׳:16, 26, 27).
אם העלית פעם על דעתך שעדי־יהוה הם אולי כת סודית, סביר להניח שהסיבה לכך היא שאינך מכיר אותם היטב. כך היה נכון לגבי רבים במאה הראשונה.
מעשי־השליחים פרק כ״ח מספר לנו על אסיפה שערך השליח פאולוס ברומא עם ”ראשי היהודים”. הם אמרו לו: ”מן הראוי שנשמע מפיך מה דעותיך, כי ידוע לנו שבכל מקום מתנגדים לכת הזאת” (מעשי־השליחים כ״ח:16–22). בתשובה, פאולוס ”העיד... והסביר להם את מלכות האלוהים”, ו”יש שהשתכנעו מדבריו” (מעשי־השליחים כ״ח:23, 24). ללא ספק, הם הפיקו תועלת ממושכת מידיעת העובדות כהווייתן באשר למשיחיות האמיתית.
עדי־יהוה מסורים לשירות אלוהים בגלוי וברבים, וישמחו לגלות את העובדות הברורות על פעילותם ועל אמונתם לכל דורש. מדוע לא תבדוק בעצמך, וכך יהיה לך ידע הולם על אמונתם?
[תמונה בעמוד 6]
עדי־יהוה שמחים לגלות לזולת מי הם ומה מעשיהם