כיצד תדריך את מצפונך

‏”‏אין כר כה רך כמצפון טהור”‏.‏ פתגם עתיק זה מבליט עובדה חשובה:‏ כשאנו שועים למצפוננו,‏ אנו נהנים משלוות־נפש והרמוניה.‏

אך לא הכל בוחרים לעשות כן.‏ אדולף היטלר נטל על עצמו משימה לשחרר את האדם מהאשליה המשפילה או התעתוע,‏ הידועים בשם מצפון.‏ משטר האימה שלו סיפק מבט חטוף ומצמרר במידת אכזריותו של האדם משהשליך מעליו את מצפונו.‏ אך אכזריים באותה מידה הם רבים מן הפושעים האלימים בימינו — האונסים ורוצחים ללא רַחם.‏ מספר גדל והולך של עבריינים אלה הם צעירים מאוד.‏ לכן בספר של חקר התופעה הופיעה כותרת־משנה ילדים חסרי מצפון.‏

בעוד רוב האנשים לא יעלו על דעתם לבצע פשע אלים,‏ לרבים אין כל נקיפות מצפון על מעשי אי־מוסריות מינית,‏ על שקר או על רמאות.‏ הערכים מתדרדרים בכל רחבי העולם.‏ השליח פאולוס דיבר על כפירה גדולה בעבודת־אלוהים האמיתית,‏ וכתב שהיו משיחיים שהושפעו מן העולם וכך ”‏מצפונם שלהם קהה כחושים שקהו בברזל מלובן”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏ סכנת השחיתות גדולה אף יותר כיום,‏ ב”‏אחרית הימים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ לפיכך מן ההכרח שהמשיחיים ישתדלו מאוד לנצור את מצפונם.‏ נוכל לעשות זאת על־ידי הדרכת מצפוננו ופיתוחו.‏

השכל,‏ הלב ומצפונך

השליח פאולוס אמר:‏ ”‏אמת אני מדבר,‏ במשיח,‏ אינני משקר;‏ מצפוני מעיד עימדי ברוח הקודש”‏ (‏רומים ט׳:‏1‏)‏.‏ לפיכך,‏ המצפון יכול להיות לנו עד.‏ ביכולתו לבחון את התנהגותנו ולהסכים לה או לגנותהּ.‏ בוראנו נטע בנו חלק ניכר מן ההכרה מה טוב ומה רע.‏ עם זאת,‏ ניתן לעצב ולהדריך את מצפוננו.‏ כיצד?‏ על־ידי רכישת ידע מדויק מדבר־אלוהים.‏ ”‏השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים,‏ מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו”‏,‏ אומר השליח פאולוס (‏רומים י״ב:‏2‏)‏.‏ בהחדירך לשכלך את השקפות אלוהים ורצונו,‏ מצפונך מתחיל לפעול ביראת־אלוהים רבה יותר.‏

עדי־יהוה עזרו למיליונים ברחבי העולם ’‏לדעת את יהוה אלוהים ואת ישוע המשיח’‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ באמצעות הסידור של שיעור־מקרא ביתי חינם,‏ הם מלמדים אנשים ישרי־לב את אמות־המידה של יהוה אלוהים לגבי מין,‏ משקאות חריפים,‏ נישואין,‏ עסקים ונושאים רבים נוספיםa (‏משלי י״א:‏1;‏ מרקוס י׳:‏6–12;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10;‏ אפסים ה׳:‏28–33‏)‏.‏ רכישת ”‏דעת”‏ מדויקת זו היא צעד חשוב בפיתוח מצפון המשקף יראת־אלוהים (‏פיליפים א׳:‏9‏)‏.‏ כמובן,‏ אם המשיחי מעוניין במצפון בריא,‏ הרי שגם לאחר שזכה להבנה בוגרת של המקרא,‏ עליו להמשיך להזין בקביעות את שכלו בדבר־אלוהים (‏תהלים א׳:‏1–3‏)‏.‏

המקרא גם כורך את המצפון עם הלב הסמלי,‏ שבו טמונים תחושותינו ורגשותינו (‏רומים ב׳:‏15‏)‏.‏ כדי שהמצפון יתפקד כראוי,‏ על שכלנו ולבבנו לפעול באחדות.‏ הווה אומר,‏ שאין די בהחדרת ידע לשכלנו.‏ עליך לעצב גם את לבבך — רגשותיך,‏ רצונותיך ותשוקותיך הפנימיים.‏ לכן ספר משלי מזכיר ביטויים כגון ”‏תטה לבך”‏,‏ ”‏שית לבך”‏ וכן ”‏אַשֵר.‏.‏.‏ לבך”‏ (‏משלי ב׳:‏2;‏ כ״ג:‏19;‏ כ״ז:‏23‏)‏.‏ כדי לעשות כן,‏ אחת הדרכים היא הרהורים והגות בכתבי־הקודש.‏ ”‏והגיתי בכל פעלך,‏ ובעלילותיך אשיחה”‏,‏ נאמר בתהלים ע״ז:‏13‏.‏ בעזרת הרהורים תוכל להגיע לרגשותיך ומניעיך העמוקים ביותר.‏

נניח למשל,‏ שיש לך מנהג טמא כגון התמכרות לטבק.‏ בדומה לרוב האנשים,‏ אתה בוודאי מודע היטב שהוא מסכן את בריאותך.‏ עם זאת,‏ חרף הפצרותיהם של חברים ובני־משפחה,‏ אתה מתקשה להפסיק לעשן.‏ כיצד הרהורים בבשורת המקרא יחזקו את מצפונך בנידון?‏

לדוגמה,‏ נסה להרהר בדברי השליח פאולוס הכתובים בקורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏:‏ ”‏לכן,‏ חביביי,‏ בהיות לנו ההבטחות האלה,‏ נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח ונשלים קדושתנו ביראת אלוהים”‏.‏ הבן את המילים הללו.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏מה הן בדיוק ”‏ההבטחות האלה”‏ שעליהן מדבר פאולוס?‏’‏ אם תקרא את ההקשר,‏ תבחין שהפסוקים הקודמים אומרים:‏ ”‏’‏צאו מתוכם והיבָּרו,‏ נאום יהוה,‏ וטמא אל־תיגעו’‏;‏ ואני אקבל אתכם.‏ והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות,‏ נאום יהוה צבאות”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏

עתה,‏ הצו של פאולוס ’‏לטהר את עצמנו מכל טומאה’‏ זוכה למשנה תוקף!‏ אלוהים נותן לנו תמריץ רב־און לעשות כן,‏ ומבטיח ש’‏יקבל אותנו’‏,‏ כלומר יכניסנו תחת כנפי הגנתו.‏ אפשר שתשאל את עצמך ’‏האם אהנה מקשר הדוק עימו — כגון זה של בן או בת עם אביהם?‏’‏ האין המחשבה ’‏להתקבל’‏ או להיות אהובים על אל אוהב ונבון,‏ קוסמת לנו מאוד?‏ אם מחשבה זו זרה לך,‏ תן דעתך לדרך שבה אבות אוהבים מביעים אהבה וחיבה לילדיהם.‏ עתה,‏ דמיין לעצמך שקשר דומה שורר בינך ובין יהוה!‏ ככל שתוסיף להרהר בכך,‏ תשתוקק יותר לקשר כזה.‏

אך שים לב:‏ קִרבה ליהוה אפשרית בתנאי ש’‏תיבָּרֵר’‏,‏ דהיינו תיטהר.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האין ההתמכרות לטבק היא דבר ”‏טמא”‏ שאלוהים מגנה?‏ האם שימוש בו הוא ”‏טומאת גוף”‏,‏ חשיפת בריאותי לכל מיני סכנות?‏ מאחר שיהוה הוא אל טהור ו”‏קדוש”‏,‏ האם הוא יהיה שבע־רצון מכך שאני מזהם את גופי במזיד?‏’‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏15,‏ 16‏)‏ שים לב שפאולוס הזהיר גם מפני ’‏טומאת הרוח’‏,‏ נטיית נפשו של האדם.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם התמכרותי שולטת במחשבותיי?‏ האם אהיה מוכן לעשות מאמצים כבירים כדי להשביע את השתוקקותי העזה,‏ אולי אף במחיר בריאותי,‏ משפחתי ואפילו במחיר מעמדי לפני אלוהים?‏ באיזו מידה אניח להתמכרותי לטבק לפגוע בחיי?‏’‏ שאלות מטרידות אלה עשויות בהחלט לגרום לך לאזור אומץ לחדול!‏

כמובן,‏ אפשר שכדי להשתחרר מן השעבוד לטבק,‏ תזדקק לעזרה ולתמיכה מצד אחרים.‏ עם זאת,‏ ההרהורים במקרא יכולים לתרום רבות להדרכת מצפונך ולחיזוקו כדי שתוכל להשתחרר מהתמכרות זו.‏

כשאנו שוגים

חרף מיטב מאמצינו לעשות את הטוב,‏ לעתים חסרונותינו גוברים עלינו ואנו שוגים.‏ אז מצפוננו מציק לנו,‏ ואנו מתפתים לנסות להתעלם ממנו.‏ ייתכן שאנו כה מתייאשים שברצוננו לחדול מכל מאמץ לשרת את אלוהים.‏ אולם,‏ זכור את שאירע לדוד המלך.‏ הוא נאף עם בת־שבע,‏ ומצפונו הציק לו.‏ הוא מתאר את ייסוריו:‏ ”‏כי יומם ולילה תכבד עלי ידך.‏ נהפך לְשַדי בחרבוֹני קיץ”‏ (‏תהלים ל״ב:‏4‏)‏.‏ מכאיב?‏ בהחלט!‏ העצב המשקף יראת־אלוהים הוא שהניע את דוד להתחרט ולהתרצות לאלוהים.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏10‏.‏)‏ תחינתו הכאובה של דוד לסליחה היא עדות ניצחת לחרטתו הכנה.‏ מאחר שדוד שעה למצפונו,‏ הוא קיבל עזרה,‏ השתנה ולבסוף שבה אליו שמחתו (‏תהלים נ״א‏)‏.‏

כך יכול לקרות גם כיום.‏ יש שלמדו בעבר את המקרא עם עדי־יהוה אך חדלו מכך כשהתברר להם שאורח־חייהם אינו עולה בקנה אחד עם ערכיו הנעלים של אלוהים.‏ הם אולי חיו עם בן המין השני שלא במסגרת הנישואין או השתעבדו להרגלים טמאים.‏ מצפונם יִיסר אותם!‏

אם זה מצבך,‏ תן דעתך לדברי השליח פטרוס בחג השבועות.‏ לאחר שחשף את חטאי בני־עמו היהודים,‏ הם ”‏התעצבו מאוד בלבם”‏.‏ הם לא התייאשו,‏ אלא שעו לעצת פטרוס לשוב בתשובה,‏ וזכו לשביעות־רצונו של אלוהים (‏מעשי־השליחים ב׳:‏37–41‏)‏.‏ ביכולתך לנהוג כמותם!‏ במקום לעזוב את האמת בשל ייסורי מצפון,‏ הנח למצפונך להניע אותך ’‏להתחרט ולשוב בתשובה’‏ (‏מעשי־השליחים ג׳:‏19‏)‏.‏ בעזרת נחישות־דעת ומאמץ,‏ תוכל לערוך את השינויים הדרושים ולזכות לשביעות־רצונו של אלוהים.‏

‏”‏יהא מצפונכם טהור”‏

בין שאתה מתחיל ללמוד את דרכי יהוה ובין שצברת שנות־ניסיון רבות כמשיחי בוגר,‏ הולמת אזהרת פטרוס:‏ ”‏יהא מצפונכם טהור”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ אין מדובר בנטל אלא בנכס.‏ הדרך את מצפונך על־ידי הזנת שכלך ולבך בחוכמה הטמונה בדבר־אלוהים,‏ המקרא.‏ הישמע לאזהרותיו.‏ תוכל לזכות לשלוות־נפש פנימית הנובעת מציות לצו־המצפון.‏

יש להודות,‏ הדרכת מצפונך ועיצובו אינם משימה קלה.‏ אולם,‏ תוכל להתפלל לעזרת יהוה אלוהים.‏ בזכות עזרתו,‏ תוכל להצליח לשרת את אלוהים ’‏במצפון ישר ובאמונה אמיתית’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏5‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

נוכל להדריך את מצפוננו בעזרת קריאת דבר־אלוהים והרהורים בו