החש את יום יהוה במחשבותיך
”באחרית הימים יבואו לצים” (פטרוס ב׳. ג׳:3).
1. איזו תחושת דחיפות היתה לְמשיחי בימינו?
אח המשרת כחלוץ יותר מ־66 שנה כתב: ”תמיד היתה לי תחושה עזה של דחיפות. מבחינתי, הר־מגידון תמיד אמור לפרוץ בכל רגע (ההתגלות ט״ז:14, 16). כּאבי וכסבי, ’חיכיתי ליום יהוה והחשתי אותו במחשבותיי’, כמו שהפציר השליח [פטרוס]. העולם החדש המובטח תמיד נחשב בעיניי ממשי אף ’שאינו נראה’” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12, ע״ח; עברים י״א:1; ישעיהו י״א:6–9; ההתגלות כ״א:3, 4).
2. מה משמע הדבר להחיש את יום יהוה במחשבותינו?
2 משמעות דברי פטרוס ’להחיש במחשבותינו’ את יום יהוה היא לא לדחות את המועד במחשבותינו. אל לנו לשכוח שקרוב מאוד היום שיהוה ישמיד את סדר־הדברים הנוכחי ויכונן את העולם החדש המובטח. מן הראוי שהוא יהיה ממשי עבורנו כדבר הנראה בבירור, משהו שיתחולל בעתיד הקרוב ביותר. יום זה היה ממשי עד כדי כך בעיני נביאי אלוהים בימי קדם, ולא אחת הם אמרו שהוא קרוב (ישעיהו י״ג:6; יואל א׳:15; ב׳:1; עובדיה 15; צפניה א׳:7, 14).
3. מה הניע כנראה את פטרוס לעוץ עצה לגבי יום יהוה?
3 מדוע פטרוס קורא לנו לחשוב שיום יהוה יכול לבוא כביכול ”בכל רגע”? משום שאנשים החלו כנראה ללגלג על הרעיון של נוכחותו המובטחת של המשיח שבמהלכה ייענשו הרשעים (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). לכן בפרק ג׳ באיגרתו השנייה, פטרוס משיב על ההאשמות של לגלגנים אלה, ובכך נדון כעת.
בקשה לבבית לזכור
4. מה פטרוס רוצה שנזכור?
4 חיבתו של פטרוס לאחיו מתבטאת בפרק בפנייתו החוזרת אליהם בתואר ”אהוביי”. פטרוס פותח את בקשתו הלבבית, שלא ישכחו את שלמדו, במילים: ”אהוביי, ... אני מזכיר אתכם ומעורר את מחשבתכם התמה, למען תזכרו את הדברים שנאמרו מקדם ביד הנביאים הקדושים, ואת מצוַות שליחיכם מטעם האדון והמושיע” (פטרוס ב׳. ג׳:1, 2, 8, 14, 17; יהודה 17).
5. מה אמרו כמה נביאים על יום יהוה?
5 אילו ”דברים שנאמרו מקדם ביד הנביאים הקדושים” פטרוס מעודד את קוראיו לזכור? ובכן, את הנאמר על נוכחות המשיח באון מלכות ועל דין הרשעים. פטרוס כבר הפנה קודם לכן את תשומת־לבם לדברים הללו (פטרוס ב׳. א׳:16–19; ב׳:3–10). יהודה מזכיר את חנוך, שהיה הנביא הראשון שנכתב כי הזהיר מפני גזר־דין אלוהים על הרשעים (יהודה 14, 15). אחרי חנוך היו נביאים אחרים, ופטרוס אינו רוצה שנשכח את שכתבו (ישעיהו ס״ו:15, 16; צפניה א׳:15–18; זכריה י״ד:6–9).
6. אילו דברים שאמרו המשיח ושליחיו מאירים את עינינו לגבי יום יהוה?
6 יתרה מזו, פטרוס אומר לקוראיו לזכור ”את מצוַות... האדון והמושיע”. במצוות ישוע טמונה האזהרה: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם... והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא”. ”היזהרו, הייו ערים, כי אינכם יודעים מתי העת” (לוקס כ״א:34–36; מרקוס י״ג:33). פטרוס קורא גם לנו לשעות לדברי השליחים. השליח פאולוס למשל כתב: ”יום יהוה יבוא כגנב בלילה. לכן אל נא נישן כאחרים, אלא נהיה ערים ומפוכחים” (תסלוניקים א׳. ה׳:2, 6).
מאוויי הלגלגנים
7, 8. (א) איזה מין אנשים הם מי שמלגלגים על אזהרות אלוהים? (ב) מה טוענים הלגלגנים?
7 כשם שהוזכר כבר, הסיבה לאזהרת פטרוס היא שאנשים החלו ללגלג על האזהרות, כדוגמת בני־ישראל בימי קדם שלעגו לנביאי יהוה (דברי־הימים ב׳. ל״ו:16). פטרוס מסביר: ”וקודם כל דעו זאת, שבאחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים” (פטרוס ב׳. ג׳:3). יהודה אומר כי מאווייהם של הלצים, היינו הלגלגנים, הם דברי ’רֶשע’. הוא מכנה אותם ”אנשים חייתיים וחסרי רוחניות” (יהודה 17–19, ע״ח).
8 מורי השקר, שלדברי פטרוס ”הולכים אחר הבשריות בתאוות טומאה”, נמנים כנראה עם הלגלגנים חסרי הרוחניות (פטרוס ב׳. ב׳:1, 10, 14). הם שואלים בלעג את המשיחיים הנאמנים: ”איפה בואו המובטח? הרי מאז שמתו האבות הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!” (פטרוס ב׳. ג׳:4).
9. (א) מדוע הלגלגנים מנסים להקהות את תחושת הדחיפות שמשרה דבר־אלוהים? (ב) כיצד החשת יום יהוה במחשבותינו מגינה עלינו?
9 מה הסיבה ללגלוג? מדוע הם רומזים שנוכחות המשיח לעולם לא תתרחש, ושאלוהים מעולם לא התערב בענייני האדם וגם לא יתערב לעולם? ובכן, לגלגנים חייתיים אלה מקהים בהדרגה את תחושת הדחיפות שמשרה דבר־אלוהים, ומבקשים לנטוע באחרים שאננות רוחנית למען יפלו טרף קל לפיתויים אנוכיים. איזה עידוד רב־עוצמה לשמור על עירנות רוחנית בימינו! הבה נחיש את יום יהוה במחשבותינו ונזכור תמיד שעיני יהוה צופות בנו! הדבר יניענו לשרת את יהוה בהתלהבות ולשמור על הטוהר המוסרי שלנו (תהלים י״א:4; ישעיהו כ״ט:15; יחזקאל ח׳:12; י״ב:27; צפניה א׳:12).
זדוניים ונתעבים
10. כיצד פטרוס מוכיח שהלגלגנים טועים?
10 לגלגנים אלה מתעלמים מעובדה חשובה ביותר. הם מתעלמים ממנה בזדון ומנסים להשכיחה מלב האחרים. מדוע? כדי לפתות את האנשים ביתר קלות. פטרוס כותב ש”מרצון שוכחים הם את הדבר הזה”. איזה דבר? ”שהשמים היו מקדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל־ידי המים בדבר אלוהים; ועל־ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים” (פטרוס ב׳. ג׳:5, 6). יהוה אכן מחה את הרֶשע מן הארץ במבול של ימי נוח, עובדה שגם ישוע הבליט (מתי כ״ד:37–39; לוקס י״ז:26, 27; פטרוס ב׳. ב׳:5). אם כן, בניגוד לדברי הלגלגנים, לא ”הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!”
11. אילו ציפיות מוקדמות מדי של המשיחיים הקדומים הפכו אותם מטרה ללעג?
11 בהחלט ייתכן שלגלגנים לועגים למשיחיים הנאמנים על שציפיותיהם טרם נתממשו. זמן קצר לפני מות ישוע, תלמידיו ”חשבו כי מייד תיגלה מלכות האלוהים”. אחרי תחייתו, הם שאלו אם המלכות תקום מייד. כמו־כן, כעשר שנים לפני שפטרוס כתב את איגרתו השנייה, היו ש’נבהלו’ בשל ”דיבור” או ”איגרת” שנשלחה כביכול מהשליח פאולוס או מבני־לווייתו, ”כאילו הגיע יום יהוה” (לוקס י״ט:11; תסלוניקים ב׳. ב׳:2; מעשי־השליחים א׳:6). אך ציפיותיהם של תלמידי ישוע לא היו נכזבות, אלא מוקדמות מדי. יום יהוה בוא יבוא!
דבר האלוהים מהימן
12. כיצד הוּכח שנבואות דבר־אלוהים על ”יום יהוה” מהימנות?
12 כמוזכר קודם לכן, נביאים מן התקופה הטרום־משיחית הזהירו פעמים רבות שיום הנקם של יהוה קרוב. ”יום יהוה” בקנה־מידה קטן יותר אכן התחולל ב־607 לפה״ס, ובו נקם יהוה בעמו הסורר (צפניה א׳:14–18). עם חלוף הזמן, ”יום יהוה” דומה בא על עמים אחרים, לרבות בבל ומצרים (ישעיהו י״ג:6–9; ירמיהו מ״ו:1–10; עובדיה 15). קץ סדר־הדברים היהודי במאה הראשונה נחזה אף הוא, והתרחש כשצבאות רומא החריבו את יהודה ב־70 לספירה (לוקס י״ט:41–44; פטרוס א׳. ד׳:7). אך פטרוס מצביע על ”יום יהוה” עתידי, יום שאפילו המבול הכל־עולמי מתגמד לעומתו!
13. איזו דוגמה היסטורית ממחישה שקץ סדר־הדברים הנוכחי ודאי?
13 בתיאור ההשמדה הקרֵבה אומר פטרוס: ”על־ידי אותו הדבר”. בדיוק קודם לכן ציין שלפני המבול, הארץ ”נתהוותה מן המים ועל־ידי [”ובאמצע”, ע״ח] המים” ב”דבר אלוהים”. מצב זה, המוזכר בסיפור הבריאה המקראי, הוא שאיפשר את המבול. כל המים נשפכו ארצה במצוות אלוהים, בדברו. פטרוס מוסיף ואומר: ”השמים והארץ הנוכחיים אצורים על־ידי אותו הדבר [דבר אלוהים] לאש, שמורים ליום הדין, לאובדן אנשי הרשע” (פטרוס ב׳. ג׳:5–7; בראשית א׳:6–8). דברו המהימן של יהוה ערב לנו לכך! יהוה ישים קץ ל”שמים והארץ” — לסדר־הדברים הנוכחי — ביום חרון אפו הבוער כאש, ביומו הגדול! (צפניה ג׳:8) אך מתי?
להיטות לבוא הקץ
14. מדוע נוכל להיות בטוחים שאנו חיים עתה ב”אחרית הימים”?
14 תלמידי ישוע רצו לדעת מתי יבוא הקץ, ולכן שאלוהו: ”מה יהיה האות לנוכחותך ולסיום סדר־הדברים?” הם שאלו כנראה לגבי מועד קץ סדר־הדברים היהודי, אך תשובת ישוע התמקדה בראש ובראשונה במועד השמדת ”השמים והארץ” בימינו. ישוע חזה מלחמות גדולות, רעב, רעידות־אדמה, מחלות ופשע (מתי כ״ד:3–14, ע״ח; לוקס כ״א:5–36). מאז 1914, אנו עדים להתגשמות אות ”סיום סדר־הדברים” שנתן ישוע, ולהתגשמות סימני־הזיהוי של ”אחרית הימים” שחזה השליח פאולוס (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). ההוכחות שאנו חיים בעת הקץ של סדר־הדברים הנוכחי אכן חותכות!
15. איזו נטייה גילו המשיחיים חרף אזהרת ישוע?
15 עדי־יהוה להוטים לדעת מתי יבוא יום יהוה. להיטותם כה רבה שלעתים ניסו לשער מתי הוא עשוי לבוא. אך, כתלמידיו הקדומים של ישוע, בעשותם כן הם לא שעו לאזהרת אדונם שאמר ”אינכם יודעים מתי העת” (מרקוס י״ג:32, 33). לגלגנים לועגים למשיחיים הנאמנים על ציפיותיהם הנמהרות (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). למרות זאת, פטרוס מדגיש כי יום יהוה בוא יבוא, במועד שקבע יהוה.
הצורך לאמץ את השקפת יהוה
16. לאיזו אזהרה מן התבונה שנשעה?
16 פטרוס מזכיר לנו שעלינו לאמץ את השקפת יהוה באשר לזמנים ומועדים: ”אך אל ייעלם מכם הדבר הזה, אהוביי: יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה, ואלף שנים כיום אחד”. בהשוואה לכך, מה קצרים חיינו, שאורכם 70 או 80 שנה! (פטרוס ב׳. ג׳:8; תהלים צ׳:4, 10) אם כן, אם נראה לנו כאילו מימוש הבטחות אלוהים מתעכב, עלינו להישמע לאזהרת נביא אלוהים: ”אם יתמהמה [המועד שנקבע], חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר” (חבקוק ב׳:3).
17. הגם שאחרית הימים נמשכת זמן רב משציפו רבים, במה נוכל להיות בטוחים?
17 מדוע אחרית הימים של סדר־הדברים הנוכחי נמשכת זמן רב משציפו רבים? לא בכדי. פטרוס מסביר: ”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח, כמו שיש החושבים זאת לאיחור, אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). יהוה שוקל מה יהיה לטובת האנושות כולה. הוא דואג לחיי אדם ומציין ’לא אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה’ (יחזקאל ל״ג:11). אם כן, נוכל להיות בטוחים שהקץ יבוא בדיוק במועד המתאים לקיום מטרת בוראנו האוהב וכליל־החוכמה!
מה יחלוף?
18, 19. (א) מדוע יהוה נחוש בדעתו להשמיד את סדר־הדברים הזה? (ב) כיצד פטרוס מתאר את סיום סדר־הדברים, ומה בעצם יישמד?
18 יהוה אוהב את משרתיו באמת ובתמים, ולכן ימחה את כל המציקים להם (תהלים ל״ז:9–11, 29). כפאולוס, שדבריו הוזכרו קודם, פטרוס כותב שהשמדה זו תבוא במועד בלתי צפוי: ”יום יהוה כגנב יבוא. אז השמים בשאון יחלפו והיסודות יבערו ויתפרקו, והארץ והמעשים אשר עליה” יתגלו (פטרוס ב׳. ג׳:10; תסלוניקים א׳. ה׳:2). השמים והארץ הממשיים לא חלפו במבול, וגם לא יחלפו ביום יהוה. מה אפוא ’יחלוף’ או יישמד?
19 הקץ יקיץ על ממשלות האדם השולטות על האנושות כ”שמים” ועל ה”ארץ”, החברה האנושית שאינה יראה את אלוהים. ה”שאון” מעיד אולי שהשמים יחלפו במהירות. ”היסודות” המרכיבים את החברה האנושית השוקעת ”יתפרקו”, כלומר יישמדו. ”והארץ והמעשים אשר עליה” יתגלו. יהוה יחשוף לגמרי את מעשיו הרעים של האדם ויביא את הקץ הראוי לכל הסדר העולמי.
המשך למקד עיניך בַּתקווה
20. כיצד ידיעת מה שעתיד להתרחש צריכה להשפיע על חיינו?
20 מאורעות דרמטיים אלה קרובים, ולכן לדברי פטרוס עלינו ”לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו [”במחשבותינו”, ע״ח]”. אין כל ספק בכך! ”כיוון שכל אלה [השמים ויסודות הארץ] יתפרקו”! (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12) העובדה שמאורעות דרמטיים אלה עשויים להתחיל להתרחש מחר צריכה להשפיע על כל מעשינו או תוכניותינו.
21. מה יחליף את השמים והארץ הנוכחיים?
21 פטרוס מספר לנו מה יחליף את סדר־הדברים הישן: ”ואנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:13; ישעיהו ס״ה:17). איזו הקלה אדירה! המשיח ו־000,144 שותפיו לשלטון ירכיבו את ה”שמים” השלטוניים ה”חדשים”, והניצולים מקץ העולם הנוכחי ירכיבו את ’הארץ החדשה’ (יוחנן א׳. ב׳:17; ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1, 3).
שמור על תחושת דחיפות ועל טוהר מוסרי
22. (א) בעזרת מה נוכל להיות נקיים ובלא דופי רוחני? (ב) מפני איזו סכנה מזהיר פטרוס?
22 פטרוס מוסיף ואומר: ”על כן, אהוביי, בחכותכם לדברים האלה שיקדו להימצא לפניו בשלום, נקיים ובלא דופי. ואת אורך־רוח אדוננו חישבו לתשועה”. נוכל להישמר נקיים ובלא דופי רוחני בעזרת ציפייה להוטה ובעזרת ההשקפה שכל התמהמהות כביכול של יום יהוה היא ביטוי לאורך־רוחו של אלוהים. אך קיימת סכנה! פטרוס מזהיר שבכתביו של ”אחינו האהוב שאול... דברים קשים להבנה אשר הנבערים והבלתי יציבים מעוותים אותם — כמו שהם עושים ביתר הכתובים — לאובדנם הם” (פטרוס ב׳. ג׳:14–16).
23. מהו סוף דבר אזהרתו של פטרוס?
23 מורי שקר עיוותו כנראה את כתבי פאולוס לגבי חסד אלוהים, וניצלו אותם כדי להצדיק את התנהגותם המופקרת. פטרוס אולי מתכוון לכך בכותבו את אחרית אזהרתו: ”ואתם, אהוביי, כיוון שאתם יודעים זאת מראש, הישמרו פן תימשכו בתעותם של אנשי בליעל ותיפלו מיציבותכם”. לאחר מכן, הוא חותם את איגרתו ומפציר: ”גידלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח” (פטרוס ב׳. ג׳:17, 18).
24. איזו גישה על כל משרתי יהוה לאמץ?
24 ברור אפוא שפטרוס רוצה לחזק את אחיו. הוא משתוקק שלכולם תהיה הגישה שהביע העֵד הנאמן בן ה־82, שצוטט בתחילת המאמר: ”’חיכיתי לבוא יום יהוה והחשתי אותו במחשבותיי’ כמו שהפציר השליח. העולם החדש המובטח תמיד נחשב בעיניי ממשי אף ’שאינו נראה’”. הבה נחיה כך כולנו.
כיצד תשיב?
◻ מה משמע הדבר ’להחיש במחשבותינו’ את יום יהוה?
◻ ממה הלגלגנים מתעלמים בזדון, ומדוע?
◻ מדוע הלגלגנים לועגים למשיחיים הנאמנים?
◻ איזו השקפה עלינו לאמץ ולא לשנות?
[תמונה בעמוד 23]
החש במחשבותיך את יום יהוה...
[תמונה בעמוד 24]
...ואת העולם החדש שיבוא בעקבותיו