הודֶה בפיך ותיוושע
”כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט” (רומים י׳:13).
1. אילו אזהרות נשמעו במרוצת ההיסטוריה?
בהיסטוריה מתועדים כמה ’ימי יהוה’. ”יום יהוה הגדול והנורא” התרחש במבול שבימי נוח, בהשמדת סדום ועמורה ובחורבן ירושלים ב־607 לפה״ס וב־70 לספירה. בימי יהוה אלה, המורדים ביהוה נתנו את הדין (מלאכי ג׳:23; לוקס כ״א:22). במרוצתם, רבים באו אל אובדנם עקב רשעתם. אך היו ניצולים. יהוה הזהיר. הוא הודיע לרשעים על האסון הממשמש ובא ונתן לישרי־הלב הזדמנות להיוושע.
2, 3. (א) איזו אזהרה נבואית צוטטה בחג השבועות? (ב) מחג השבועות 33 לספירה, מה כרוך בקריאה בשם יהוה?
2 חורבן ירושלים ב־70 לספירה הוא דוגמה מצוינת לכך. הנביא יואל חזה את המאורע כמעט 900 שנה מראש וכתב: ”ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותימֲרות עשן. השמש ייהפך לחושך, והירח לדם, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא”. כיצד יינצל מישהו מעת מחרידה כזו? יואל כתב בהשראה: ”והיה כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט; כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה, כאשר אמר יהוה, ובשרידים אשר יהוה קורא” (יואל ג׳:3–5).
3 השליח פטרוס פנה להמון יהודים וגרים שהיו בירושלים בחג השבועות 33 לספירה, וציטט את נבואת יואל. הוא הסביר למאזיניו שביכולתם לצפות להתגשמות בימיהם: ”ונתתי מופתים בשמים ממעל ואותות בארץ מתחת, דם ואש ותמרות עשן. השמש ייהפך לחושך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. והיה כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט” (מעשי־השליחים ב׳:16–21). תורת משה חלה על כל ההמון שהקשיב לפטרוס. לכן הם ידעו את שם יהוה. פטרוס הסביר שמאז ואילך יהיו כרוכים בקריאה בשם יהוה דברים נוספים, שהבולט בהם הוא טבילה בשם ישוע, האיש שהרגוהו ולאחר מכן הוקם לחיי אלמוות בשמים (מעשי־השליחים ב׳:37, 38).
4. מהי הבשורה שהכריזו המשיחיים?
4 מחג השבועות ואילך, הפיצו המשיחיים את דבר תחייתו של ישוע (קורינתים א׳. א׳:23). הם הודיעו ברבים שבני־אדם יכולים לזכות למעמד של בנים רוחניים של יהוה אלוהים ולהשתייך ל”ישראל השייכים לאלוהים”, לעם הרוחני ש’יספר את תהילותיו’ (גלטים ו׳:16; פטרוס א׳. ב׳:9). הנאמנים עד מוות יִירשו חיי אלמוות בשמים כיורשים־שותפים לישוע במלכותו השמימית (מתי כ״ד:13; רומים ח׳:15, 16; קורינתים א׳. ט״ו:50–54). משיחיים אלה נועדו גם להכריז על בוא יום יהוה הגדול והנורא. היה עליהם להזהיר את העולם היהודי מפני צרה שלא היתה כמוה, צרה שתפקוד את ירושלים ואת העם שהתיימר להיות באותה עת עַם אלוהים. אולם, יהיו ממנה ניצולים. מי? כל הקורא בשם יהוה.
”באחרית הימים”
5. אילו נבואות מתגשמות בימינו?
5 המצב דאז סימל במובנים רבים את מה שאנו רואים כיום. מאז 1914, חיה האנושות בתקופה מיוחדת הנקראת במקרא ”עת קץ”, ”סיום סדר־הדברים” ו”אחרית הימים” (דניאל י״ב:1, 4; מתי כ״ד:3–8, ע״ח; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, 13). מלחמות אכזריות, אלימות משולחת רסן והשחתת החברה והסביבה מהוות התגשמות בולטת של נבואות המקרא במאה הנוכחית. כל אלה מהוות חלק מן האות שחזה ישוע, ומעידות ש”יום יהוה הגדול והנורא” הסופי והמכריע עומד לבוא על האנושות. המאורעות יגיעו אל שיאם בקְרב הר מגידון. מלחמה זו היא שיאה של ”צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, אף לא תהיה כמוה” (מתי כ״ד:21; ההתגלות ט״ז:16).
6. (א) כיצד יהוה פועל להצלת הענווים? (ב) היכן כתובה עצת פאולוס להינצלות?
6 בעוד יום חורבן זה מתקרב בצעדי ענק, יהוה פועל להצלת הענווים. הוא אסף ב’עת הקץ’ הנוכחית את אחרוני ישראל השייכים לאלוהים, עמו הרוחני. משנות ה־30’ ואילך, הוא גם הפנה את תשומת לבם של משרתיו הארציים לאיסוף ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”. כקבוצה, הללו ”באים מן הצרה הגדולה”, ניצלים ממנה (ההתגלות ז׳:9, 14). אך כיצד יוכל הפרט להבטיח את הינצלותו? השליח פאולוס משיב על שאלה זו. באיגרת אל הרומים פרק י׳, הוא נותן עצה טובה להינצלות — עצה שהיתה תקפה בימיו וכוחה יפה גם כיום.
תפילה לישועה
7. (א) איזו תקווה מתוארת ברומים י׳:1, 2? (ב) מדוע יהוה דואג עתה להכרזת ”בשורה טובה” בקנה מידה רחב יותר?
7 כשכתב פאולוס את האיגרת אל הרומים, יהוה כבר ניער חוצנו מישראל כאומה. בכל זאת הצהיר השליח: ”משאלת לבי ותפילתי לאלוהים [למען היהודים] — שייוושעו”. הוא קיווה שיהיו בקרב היהודים כאלה שירכשו ידע מדויק על רצון אלוהים, ובעקבות זאת ייוושעו (רומים י׳:1, 2). כמו־כן, יהוה רוצה בישועת כל האנשים המאמינים, ככתוב ביוחנן ג׳:16: ”כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם”. קורבן־הכופר של ישוע סלל את הדרך לישועות אלה. כבימי נוח ובימי הדין שבעקבותיו כן גם כיום, יהוה דואג להכרזת ”בשורה טובה” המראה את הדרך לישועה (מרקוס י״ג:10, 19, 20).
8. כדוגמת פאולוס, למי מבשרים המשיחיים האמיתיים כיום, וכיצד?
8 פאולוס הוכיח שהוא מבקש את טובתם הן של היהודים והן של הנוכרים בכך שבישר בכל הזדמנות. הוא ”שכנע הן יהודים והן יוונים”. הוא אמר לזקני־הקהילה באפסוס: ”לא נרתעתי מלהודיע לכם כל דבר מועיל ומללמד אתכם ברבים ובכל בית ובית, בהעידי גם ביהודים וגם ביוונים לחזור בתשובה אל אלוהים ולהאמין באדוננו ישוע” (מעשי־השליחים י״ח:4; כ׳:20, 21). כמותו, כיום עדי־יהוה מקדישים כל מאמץ לבשר לא רק לנוצרים אלא לכל אדם, אפילו ”עד קצה הארץ” (מעשי־השליחים א׳:8; י״ח:5).
הודאה ב”דבר האמונה”
9. (א) איזו אמונה מעודד הכתוב ברומים י׳:8, 9? (ב) מתי וכיצד עלינו להודות בדבר אמונתנו?
9 כדי להיוושע יש להאמין ולא לחדול. פאולוס ציטט את הכתוב בדברים ל׳:14 והכריז: ”’כי־קרוב אליך הדבר, בפיך ובלבבך’. זהו דבר האמונה שאנו מבשרים” (רומים י׳:8). ככל שאנו מבשרים את ”דבר האמונה”, כך היא נחרתת עמוק יותר בלבבנו. פאולוס דיבר מניסיון והמשך דבריו עשוי לחזק את החלטתנו להידמות לו ולחלוק את אמונתנו עם הזולת: ”ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים — תיוושע” (רומים י׳:9). אין די בכך שנודה בפינו לפני עדים בעת הטבילה, אלא עלינו להודות שוב ושוב, לשאת עדות פומבית נלהבת על כל ההיבטים הנפלאים של האמת. אמת זו מתמקדת בשמו היקר של יהוה האל הריבון; במלך המשיח וקורבן־הכופר, האדון ישוע; ובהבטחות המלכות הנהדרות.
10. לאור הכתוב ברומים י׳:10, 11, מה עלינו לעשות ב”דבר האמונה”?
10 מי שאינו מקבל ואינו מיישם את ”דבר האמונה” לא ייוושע, וכך הוסיף השליח: ”הרי בלבו מאמין איש ויוצדק, ובפיו יודה וייוושע. והכתוב אומר: ’כל המאמין בו לא יֵבוש’” (רומים י׳:10, 11). מחובתנו לרכוש ידע מדויק על ”דבר האמונה” ולהתמיד לטפחו בלבבנו, כדי שלבנו ימריץ אותנו לספר זאת לזולת. ישוע עצמו מזכיר לנו: ”כי איש אשר אני ודבריי היינו לו לחרפה בדור הנואף והחוטא הזה, גם הוא יהיה לחרפה לבן־האדם כאשר יבוא בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים” (מרקוס ח׳:38).
11. באיזה היקף יש לבשר את הבשורה הטובה, ומדוע?
11 בעת זו של הקץ, ”המשכילים” זוהרים ”כזוהר הרקיע” כמנובא בפי דניאל הנביא, ונשיאת העדות על המלכות מתרחבת לקצוות תבל. רבים מוצדקים בעזרתם ודעת האמת מתרבה, שכן יהוה שופך אור הולך וגדל על הנבואות הקשורות לעת הקץ (דניאל י״ב:3, 4). זוהי בשורת הישועה החיונית להישרדות כל אוהב אמת וצדקה.
12. כיצד רומים י׳:12 מתקשר לשליחות המלאך המתוארת בספר ההתגלות י״ד:6?
12 השליח פאולוס אומר: ”אין הבדל בזה בין יהודי ללא־יהודי, כי אדון אחד לכולם ורב חסד הוא לכל הקוראים אליו” (רומים י׳:12). בימינו, יש להכריז את ’הבשורה הטובה’ בקנה מידה עולמי רחב מתמיד — לכל העמים, עד קצווי ארץ. המלאך שבספר ההתגלות י״ד:6 מעופף באמצע השמים ומפקיד בידינו ”בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם”. מה התועלת שיפיקו הנשמעים לה?
קריאה בשם יהוה
13. (א) מהו הפסוק השנתי ל־1998? (ב) מדוע הפסוק השנתי הולם ביותר כיום?
13 פאולוס מצטט את הכתוב ביואל ג׳:5 ומכריז: ”כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט” (רומים י׳:13). מה הולם אפוא, שמילים אלה נבחרו כדי לשמש כפסוק השנתי של עדי־יהוה ל־1998! מעולם לא היה כה חשוב להתקדם ולבטוח ביהוה, להודיע את שמו ואת המטרות הנאדרות הגלומות בשמו! כמו במאה הראשונה לספירה, גם באחרית הימים של סדר־דברים מושחת זה מהדהדת הקריאה: ”הימלטו מן הדור הסורר הזה!” (מעשי־השליחים ב׳:40) כתקיעת שופר, זו הזמנה לכל יראי האלוהים ברחבי העולם לקרוא ליהוה שיושיע אותם ואת השומעים להכרזת הבשורה הטובה (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
14. לאיזה צור עלינו לפנות לישועה?
14 מה יקרה עם פרוץ יום יהוה הגדול על הארץ? רוב האנשים לא יפנו ליהוה לישועה. בני־האדם ככלל ’יאמרו להרים ולסלעים: ”ניפלו עלינו והסתירו אותנו מפני היושב על הכיסא ומזעם השה”’ (ההתגלות ו׳:15, 16). הם ישליכו יהבם על הארגונים ועל המוסדות דמויי ההרים של סדר־הדברים הזה. אך עד כמה עדיף היה לוּ בטחו ב”צור” הגדול מכל, ביהוה אלוהים! (דברים ל״ב:3, 4) דוד המלך אמר עליו: ”יהוה סלעי ומצודתי ומְפַלטי”. יהוה הוא ”צור ישענו” (תהלים י״ח:3; צ״ה:1). שמו ”מגדל עוז”, ה”מגדל” היחיד החזק דיו להגן עלינו בבוא המשבר (משלי י״ח:10). חיוני אפוא, שמתוך כשישה מיליארד איש החיים כיום, רבים ככל האפשר ילמדו לקרוא בנאמנות ובכנות בשם יהוה.
15. מה מציין רומים י׳:14 לגבי אמונה?
15 אין זה אלא הולם, שהשליח פאולוס שואל: ”אך כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו?” (רומים י׳:14) ניתן עדיין לעזור להמונים לאמץ ללבם את ”דבר האמונה” למען יקראו בשם יהוה וייוושעו. האמונה הכרחית. פאולוס אומר באיגרת אחרת: ”ובלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים, כי כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). אך כיצד יאמינו מיליונים נוספים באלוהים? פאולוס שואל באיגרת אל הרומים: ”וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו?” (רומים י׳:14) האם יהוה דואג שישמעו עליו בדרך כלשהי? בלי ספק! הטה אוזן לדברי פאולוס: ”וכיצד ישמעו באין מבשר?”
16. מדוע דרושים מבשרים בסידור שקבע אלוהים?
16 מטיעוני פאולוס ברור כשמש שדרושים מבשרים. ישוע ציין שכך יהיה כל הימים ”עד קץ סדר־הדברים” (מתי כ״ד:14; כ״ח:18–20, ע״ח). הכרזת הבשורה היא חלק חיוני בתוכנית אלוהים לעזור לאנשים לקרוא בשם יהוה למען יוכלו למלט את נפשם. גם בנצרות, הרוב אינם עושים דבר להסב כבוד לשמו היקר של אלוהים. רבים מבלבלים לגמרי בין יהוה ובין שני מרכיביו האחרים של עיקר בלתי מוסבר — השילוש. כמו־כן, רבים מזוהים כסוג האנשים שמדובר עליהם בתהלים י״ד:1 ונ״ג:2: ”אמר נבל בלבו: ’אין אלוהים’”. כדי להימלט מן הצרה הגדולה העומדת להתרחש, עליהם לדעת כי יהוה הוא האל החי ומחובתם להבין את כל אשר שמו מסמל.
’הרגליים הנאוות’ של המבשרים
17. (א) מדוע הולם מצד פאולוס לצטט נבואת שיקום? (ב) מה דרוש מאיתנו למען יהיו ’רגלינו נאוות’?
17 בפי השליח פאולוס שאלה חשובה נוספת: ”כיצד יבשרו אם לא יישלחו? הן כתוב: ’מה־נאוו רגלי מבשרי טוב!’” (רומים י׳:15) פאולוס מצטט כאן את הכתוב בישעיהו נ״ב:7, המהווה חלק מנבואת שיקום הנוגעת לימינו מאז 1919. עתה, יהוה שוב שולח ”מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה”. ’צופיו’ המשוחים של אלוהים ובני לווייתם מרננים בצייתנות (ישעיהו נ״ב:7, 8). בימינו, רגלי משמיעי הישועה אומנם מתעייפות ואף מאובקות בעוברם מבית לבית, אך פניהם קורנות משמחה! ידוע להם כי יהוה שלח אותם לבשר בשורת שלום טובה, לנחם את האבלים ולעזור להם לקרוא בשמו למען ייוושעו.
18. מהי התוצאה הסופית של השמעת הבשורה הטובה, ככתוב ברומים י׳:16–18?
18 דברי פאולוס נכונים בין שאנשים ’יצייתו לבשורה’ ובין שלא: ”האם לא שמעו? בוודאי שכן, הלא ’בכל־הארץ יצא קוום, ובקצה תבל מיליהם!’” (רומים י׳:16–18) כשם ש”השמים מספרים כבוד־אל” הנגלה בפעלי הבריאה שלו, כך עדיו השוכנים על הארץ חייבים ”לקרוא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלוהינו; לנחם כל אבלים” (תהלים י״ט:2–5; ישעיהו ס״א:2).
19. מה תהא מנת חלקם של ’הקוראים בשם יהוה’ כיום?
19 יום יהוה הגדול והנורא קרוב מאי־פעם. ”אהה ליום; כי קרוב יום יהוה, וכשוד משדי יבוא!” (יואל א׳:15; ג׳:4) אנו תפילה, שהמונים נוספים ייענו בדחיפות לבשורה הטובה וייקבצו לארגון יהוה (ישעיהו ס׳:8; חבקוק ב׳:3). זכור שבימי יהוה האחרים הושמדו הרשעים — בימי נוח, בימי לוט ובימי ישראל ויהודה הכופרות. עתה אנו עומדים על סף הצרה הגדולה מכל. רוח הסערה של יהוה תמחה את הרֶשע מעל פני כדור־הארץ, ותפנה מקום לגן־עדן שבו ישכון שלום עולם. האם תימנה עם מי ש’יקראו בשם יהוה’ בנאמנות? אם כן, שמח! אלוהים מבטיחך שתיוושע (רומים י׳:13).
מהי תשובתך?
◻ אילו דברים חדשים הוכרזו מחג השבועות 33 לספירה?
◻ כיצד על המשיחיים לשים לב ל”דבר האמונה”?
◻ מה משתמע מ’קריאה בשם יהוה’?
◻ באיזה מובן לשליחי המלכות ’רגליים נאוות’?
[תמונות בעמוד 18]
משרתי אלוהים מספרים את תהילותיו בפורטו־ריקו, סנגל, פרו, פפואה ניו־גיני — למעשה, בכל רחבי העולם