תהא ”תקוות הישועה” צלולה בשכלך!
”נחבוש ככובע את תקוות הישועה” (תסלוניקים א׳. ה׳:8).
1. כיצד עוזרת לנו ”תקוות הישועה” להחזיק מעמד?
התקווה עשויה לעזור לאדם לעמוד בנסיבות קשות ביותר. סביר להניח שניצול מספינה שנטרפה המצוי בסירת הצלה יחזיק מעמד זמן רב יותר אם ידע שהעזרה בדרך. בדומה לכך, במשך אלפי שנים, עזרה התקווה ל”ישועת יהוה” לאנשי אמונה, גברים כנשים, בעתות מצוקה, ותקווה זו מעולם לא הובילה לאכזבה (שמות י״ד:13; תהלים ג׳:9; רומים ה׳:5; ט׳:33). השליח פאולוס המשיל את ”תקוות הישועה” ל”כובע” כחלק מכלי הנשק הרוחניים של המשיחי (תסלוניקים א׳. ה׳:8; אפסים ו׳:17). הביטחון בכך שאלוהים יושיע אותנו מגן על שכלנו, ועוזר לנו להיות מפוכחים במצוקות, ברדיפות ובפיתויים.
2. באילו מובנים מהווה ”תקוות הישועה” גורם בסיסי בעבודת אלוהים האמיתית?
2 ”התקווה לעתיד לא היתה ממאפייני העולם הפאגני”, העולם שבו חיו המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה, מציינת האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא (אפסים ב׳:12; תסלוניקים א׳. ד׳:13). אך ”תקוות הישועה” היא גורם בסיסי בעבודת אלוהים האמיתית. מדוע? ראשית, ישועתם של משרתי יהוה קשורה קשר הדוק לשמו. אסף המשורר התפלל: ”עזרנו, אלוהי ישענו, על דבר כבוד שמך והצילנו” (תהלים ע״ט:9; יחזקאל כ׳:9). יתרה מזו, הביטחון בברכותיו המובטחות של יהוה חיוני ליחסים תקינים עימו. ברוח דומה אמר פאולוס: ”בלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים, כי כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). עוד הסביר פאולוס שישועת המתחרטים היא מן הסיבות העיקריות לבואו של ישוע אל העולם. הוא אמר: ”מהימן הדבר וראוי להסכמה מלאה, שהמשיח ישוע בא אל העולם להושיע חוטאים אשר אני הגדול בהם” (טימותיאוס א׳. א׳:15). השליח פטרוס התייחס אל הישועה כאל ’תכלית אמונתנו’, כלומר, מטרתה הסופית של האמונה (פטרוס א׳. א׳:9). ברור אפוא, שראוי לקוות לישועה. אך מהי ישועה? ומה נדרש כדי לזכות בה?
מהי ישועה?
3. ממה הושיע יהוה את משרתיו בימי קדם?
3 בתנ״ך ”ישועה” משמעה על־פי־רוב חילוץ או הצלה מדיכוי או ממוות אלים שבטרם עת. למשל, דוד כינה את יהוה ”מְפַלְטִי” והוסיף: ”אלוהי צורי... מנוסי, מושיעי; מחמס [אלימות] תושיעני. מהולל אקרא, יהוה, ומאויביי איוושע” (שמואל ב׳. כ״ב:2–4). דוד ידע שיהוה שומע את שוועתם של משרתיו הנאמנים (תהלים ל״א:23, 24; קמ״ה:19).
4. באיזו תקווה החזיקו משרתי יהוה בתקופה הטרום משיחית?
4 משרתי יהוה בתקופה הטרום משיחית החזיקו בתקווה לחיים טובים יותר בעתיד (איוב י״ד:13–15; ישעיהו כ״ה:8; דניאל י״ב:13). לאמיתו של דבר, הבטחות ישועה רבות בתנ״ך הצביעו בלשון נבואית על ישועה גדולה יותר, המובילה לחיי־נצח (ישעיהו מ״ט:6, 8; מעשי השליחים י״ג:47; קורינתים ב׳. ו׳:2). בימי ישוע היתה תקוותם של יהודים רבים לחיות לנצח, אבל הם לא קיבלו את ישוע כאמצעי למימוש תקוותם. אל מנהיגי הדת של אותם ימים אמר ישוע: ”אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם; והם המעידים עלי” (יוחנן ה׳:39).
5. מה תהווה הישועה בסופו של דבר?
5 באמצעות ישוע הבהיר יהוה את צדדיה השונים של הישועה. היא כוללת שחרור משלטון החטא, משעבוד לדתות הכזב, מן העולם הנתון בידי השטן, מחרדת אדם ואפילו מאימת המוות (יוחנן י״ז:16; רומים ח׳:2; קולוסים א׳:13; ההתגלות י״ח:2, 4). בסופו של דבר, הישועה שמאת אלוהים לא רק תשחרר את משרתיו מדיכוי וממצוקה, אלא גם תפתח בפניהם פתח לזכות בחיי־נצח (יוחנן ו׳:40; י״ז:3). ישוע לימד שעבור ”עדר קטן” תהווה הישועה תקומה לחיים שמימיים כדי למלוך עם המשיח (לוקס י״ב:32). עבור יתר בני האדם תהווה הישועה שיבה לחיים מושלמים וליחסים תקינים עם אלוהים כפי שהיו לאדם וחוה בגן־עדן לפני שחטאו (מעשי השליחים ג׳:21; אפסים א׳:10). חיי־נצח בתנאי גן־עדן היו חלק ממטרתו המקורית של אלוהים כלפי האנושות (בראשית א׳:28; מרקוס י׳:30). כיצד יתאפשרו תנאי שיקום אלו?
הבסיס לישועה — קורבן הכופר
6, 7. מה תפקידו של ישוע בישועתנו?
6 הישועה לחיי־נצח תתאפשר אך ורק בזכות קורבן הכופר של המשיח. מדוע? המקרא מבהיר כי כאשר חטא אדם הראשון, הוא ”מכר” את עצמו ואת כל צאצאיו לעתיד, כולל אותנו, לחטא. מתוך כך נוצר צורך בקורבן כופר כדי שלבני אדם תהיה תקווה של ממש (רומים ה׳:14, 15; ז׳:14). קורבנות בעלי החיים שהוקרבו במסגרת תורת משה הצביעו על העובדה שאלוהים יספק קורבן כופר עבור האנושות (עברים י׳:1–10; יוחנן א׳. ב׳:2). בקורבנו של ישוע התגשמו אותם צללים נבואיים. לפני שנולד ישוע הכריז מלאך יהוה: ”הוא יושיע את עמו מחטאותיהם” (מתי א׳:21; עברים ב׳:10).
7 ישוע נולד בדרך נס למרים הבתולה, ובתור בן אלוהים, לא ירש את המוות מאדם הראשון. עובדה זו, לצד נאמנותו המושלמת, הקנו לחייו את הערך הדרוש לגאול את בני האדם מן החטא והמוות (יוחנן ח׳:36; קורינתים א׳. ט״ו:22). שלא כמו יתר האנשים, ישוע לא חטא ועל כן לא נידון למוות. הוא בא אל העולם כדי ”לתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ״ח:28). לאחר שעשה כן, הוקם לתחייה, וכיום הוא יושב על כס מלכותו ומחזיק בזכות להושיע את כל העומדים בדרישות אלוהים (ההתגלות י״ב:10).
מה נדרש כדי לזכות בישועה?
8, 9. (א) כיצד השיב ישוע לשאלתו של הנכבד הצעיר והעשיר בנושא הישועה? (ב) איזה לקח לימד ישוע את תלמידיו בעקבות מקרה זה?
8 נכבד צעיר עשיר שאל את ישוע: ”מה עלי לעשות כדי לרשת חיי עולם?” (מרקוס י׳:17). שאלתו שיקפה כנראה את החשיבה היהודית שרווחה באותה תקופה — שכדי להיוושע דורש אלוהים לעשות מעשים טובים מסוימים די הצורך. אלא שצורת פולחן פורמלית זו עלולה לנבוע ממניעים אנוכיים. מעשים אלו לא הקנו תקווה מבוססת לישועה, שהרי אין אדם בלתי מושלם היכול לעמוד לחלוטין באמות המידה של אלוהים.
9 בתשובה לשאלת האיש, הזכיר לו ישוע שעליו לשמור את מצוותיו של אלוהים. הנכבד הצעיר אמר לישוע שהוא שומר מצוות מנעוריו. תשובתו עוררה בישוע רגשי אהבה כלפיו. אמר אליו ישוע: ”דבר אחד חסר לך. לך מכור מה שיש לך ותן לעניים, ויהיה לך אוצר בשמים; אחר כך בוא ולך אחרי”. הצעיר הלך משם עצוב, ”שכן היו לו נכסים רבים”. לאחר מכן, הדגיש ישוע לתלמידיו שאהבה יתרה לנכסי העולם היא אבן נגף בדרך לישועה. עוד אמר שאיש אינו יכול להיוושע בכוחות עצמו. אך כדי להרגיע אותם הוסיף: ”מבני אדם נבצר הדבר, אך לא מאלוהים; כי האלוהים כל יכול” (מרקוס י׳:18–27; לוקס י״ח:18–23). אם כן, כיצד תיתכן הישועה?
10. באילו תנאים עלינו לעמוד כדי להיוושע?
10 הישועה היא מתנה מאלוהים, אך אין היא באה באופן אוטומטי (רומים ו׳:23). יש מספר תנאים בסיסיים שכל אחד חייב לעמוד בהם כדי לקבל את המתנה הזו. ישוע אמר: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם”. והשליח יוחנן הוסיף: ”המאמין בבן יש לו חיי עולם, אך המסרב להאמין בבן לא יראה חיים” (יוחנן ג׳:16, 36). יוצא מכך שאלוהים דורש אמונה וצייתנות מכל אדם החפץ לחיות לנצח. כל אחד חייב לקבל את קורבן הכופר וללכת בעקבותיו של ישוע.
11. כיצד יכול אדם בלתי מושלם להשביע את רצון יהוה?
11 הואיל ואנו בלתי מושלמים, אין זה מטבענו לציית ואיננו מסוגלים לציית באופן מושלם. זו הסיבה שיהוה נתן את קורבן הכופר לכפרת חטאינו. למרות זאת, עלינו להשתדל תמיד להתהלך בדרכי אלוהים ולשמור את מצוותיו, כפי שאמר ישוע לנכבד הצעיר. העושה כן לא רק משביע את רצון אלוהים אלא גם מוצא שמחה רבה, משום ש”מצוותיו אינן קשות” והן כ’שיקוי לעצמות’ (יוחנן א׳. ה׳:3; משלי ג׳:1, 8). עם זאת, אין זה קל להחזיק בתקוות הישועה.
’הילחם למען האמונה’
12. כיצד יכולה תקוות הישועה לעזור למשיחי להדוף פיתויים לא־מוסריים?
12 התלמיד יהודה התכוון לכתוב לאחיו לאמונה על דבר ’ישועתם המשותפת’. אולם, מפאת המוסר הירוד ששרר בקהילה ראה חובה לעצמו לייעץ לאחיו ”להילחם למען האמונה”. כדי להיוושע לא די להחזיק באמונה, לדבוק בדרך המשיחית ולציית כשהכל מתנהל על מי מנוחות. אדם חייב להיות מסור ליהוה במידה כזו שיוכל להדוף פיתויים והשפעות לא־מוסריות. התנהגות מינית פסולה וסטיות מיניות, חוסר כבוד לסמכות, מחלוקות וספקות גרמו נזק רב לקהילה המשיחית במאה הראשונה. כדי לעזור להם להילחם בנטיות אלו, האיץ יהודה באחיו המשיחיים לזכור היטב את מטרתם: ”אהוביי, היבנו באמונתכם הנעלה מאוד בקדושתה והתפללו ברוח הקודש. שימרו את עצמכם באהבת האלוהים וחכו לרחמי אדוננו ישוע המשיח לשם חיי עולם” (יהודה 3, 4, 8, 19–21). התקווה לישועה יכלה לחזק אותם במאבקם לשמור על טוהר מוסרי.
13. כיצד נוכל להוכיח שאין אנו מקבלים לריק את חסד האלוהים?
13 יהוה אלוהים מצפה שמי שיזכו מידיו לישועה יתנהגו למופת מבחינה מוסרית (קורינתים א׳. ו׳:9, 10). אלא שדבקות בערכי המוסר של אלוהים אינה מקנה לפרט את הזכות לשפוט את הזולת. אין זה מתפקידנו להכריע מה יעלה בגורלם של אחרים. את זאת יעשה אלוהים, כפי שפאולוס אמר ליוונים באתונה: ”[הוא] יעד יום לשפוט תבל בצדק על־ידי איש אשר מינה” — ישוע המשיח (מעשי השליחים י״ז:31; יוחנן ה׳:22). אם אנו חיים על־פי האמונה בקורבן הכופר של ישוע איננו צריכים לחשוש מיום המשפט הממשמש ובא (עברים י׳:38, 39). העיקר הוא שלעולם ’לא נקבל לריק את חסד האלוהים [התרצותנו אל אלוהים באמצעות קורבן הכופר]’ ונרשה לעצמנו להיתפס לחשיבה ולהתנהגות שליליות (קורינתים ב׳. ו׳:1). דרך נוספת להוכיח שאין אנו מקבלים לריק את חסד האלוהים היא לעזור לאחרים להגיע לישועה. כיצד נוכל לעזור להם?
הבאת תקוות הישועה לידיעת הזולת
14, 15. על מי הטיל ישוע את המשימה לבשר את בשורת הישועה?
14 פאולוס ציטט מספר יואל וכתב: ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”. ואז הוסיף: ”אך כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו? וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו? וכיצד ישמעו באין מבשר?” כעבור מספר פסוקים ציין פאולוס שאמונה אינה באה מאליה; ”האמונה באה בשמיעה” — שמיעת ”דבר המשיח” (רומים י”:13, 14, 17; יואל ג׳:5).
15 מי יכריז את ”דבר המשיח” לכל הגויים? ישוע הטיל משימה זו על תלמידיו, אשר למדו כבר את ה”דבר” (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20; יוחנן י״ז:20). בהשתתפותנו בפעילות הטפת הבשורה של המלכות ובעשיית תלמידים, אנו עושים בדיוק את מה שכתב השליח פאולוס בצטטו מישעיהו: ”מה נאוו רגלי מבשר טוב!” גם אם רבים אינם מקבלים את הבשורה הטובה שבפינו, רגלינו ’נאוות’ בעיני יהוה (רומים י׳:15; ישעיהו נ״ב:7).
16, 17. אילו שתי מטרות משרתת פעילות ההטפה?
16 עמידה במשימה זו משרתת שתי מטרות. ראשית, הבשורה הטובה חייבת להישמע כדי ששם אלוהים ישוגב ושכל החפצים להיוושע ידעו לאן לפנות. פאולוס הבין היבט זה של המשימה. הוא אמר: ”הן כה ציוונו אדני [יהוה]: ’ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד קצה הארץ’”. לפיכך, כל אחד מתלמידי המשיח חייב ליטול חלק בהבאת בשורת הישועה לידיעת אחרים (מעשי השליחים י״ג:47; ישעיהו מ״ט:6).
17 שנית, הטפת הבשורה הטובה מניחה את הבסיס למשפטו הצודק של אלוהים. על אודות משפט זה אמר ישוע: ”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, ישב על כיסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים. אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים”. המשפט וההפרדה יחולו אומנם בעתיד ”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו”, אך פעילות ההטפה מקנה לאנשים את ההזדמנות לזהות את אחיו הרוחניים של המשיח ולתמוך בהם באופן פעיל כדי להיוושע (מתי כ״ה:31–46).
’עמוד בביטחון התקווה’
18. כיצד נוכל לשמור את ”תקוות הישועה” צלולה בשכלנו?
18 השתתפותנו הפעילה בהטפת הבשורה גם מסייעת לנו לשמור על התקווה צלולה בשכלנו. פאולוס כתב: ”חפצים אנו שכל אחד מכם יראה את אותה שקידה בעומדו בביטחון התקווה עד הסוף” (עברים ו׳:11). מי יתן וכל אחד מאיתנו יחבוש ”ככובע את תקוות הישועה” ויזכור ש”אלוהים לא יעדנו לזעם, אלא לנחול ישועה על־ידי אדוננו ישוע המשיח” (תסלוניקים א׳. ה׳:8, 9). הבה נשים לב לדברי פטרוס: ”לכן חיגרו מותני שכליכם, הייו ערניים וקוו בכל לבבכם לחסד הבא עליכם בהתגלות ישוע המשיח” (פטרוס א׳. א׳:13). כל מי שיעשו כן יחזו בהתגשמותה המלאה של ”תקוות הישועה”.
19. במה נדון במאמר הבא?
19 איך אנו צריכים להתייחס לזמן שנותר לסדר הנוכחי? כיצד נוכל להשתמש בזמן הזה כדי להושיע את עצמנו ואת אחרים? בשאלות אלו נדון במאמר הבא.
התוכל להשיב?
• מדוע עלינו לשמור את ”תקוות הישועה” צלולה בשכלנו?
• מה כוללת הישועה?
• מה נדרש מאיתנו כדי לזכות במתנת הישועה?
• אילו מטרות משרתת פעילות ההטפה בהתאם למטרת אלוהים?
[תמונות בעמוד 10]
הישועה אינה מסתכמת אך ורק בהינצלות מהשמדה