גזר־הדין מבוצע בעמק החרוץ
”יעלו הגויים אל עמק יהושפט, כי שם אשב לשפוט את כל הגויים” (יואל ד׳:12).
1. מדוע רואה יואל המונים נאספים ב”עמק החרוץ”?
”המונים, המונים בעמק החרוץ”! מילים מלהיבות אלו כתובות ביואל ד׳:14. מדוע נאספים ההמונים? יואל משיב: ”קרוב יום יהוה”. זהו יום יהוה הגדול שבו תוכח צדקתו — היום שבו יוּצא לפועל גזר־דינם של ההמונים אשר דחו את מלכות אלוהים המיוסדת שבראשות המשיח ישוע. ’ארבעת המלאכים’ המוזכרים בספר ההתגלות פרק ז׳ ירפו סוף סוף מאחיזתם האיתנה ב”ארבע רוחות הארץ”, ותפרוץ ”צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, אף לא תהיה כמוה” (ההתגלות ז׳:1; מתי כ״ד:21).
2. (א) מדוע מכונה המקום שבו יבוצע גזר־הדין של יהוה ”עמק יהושפט”? (ב) מה היתה תגובתו הנכונה של יהושפט כשהותקף?
2 לפי יואל ד׳:12 יבוצע גזר־הדין ב”עמק יהושפט”. בתקופה סוערת בתולדות יהודה, ביצע שם יהוה את משפטו למען המלך הטוב יהושפט, שמשמעות שמו היא ”יהוה הוא שופט”. בחינת אירועי אותם ימים תסייע לנו להבין טוב יותר מה עתיד להתחולל בימינו. הפרשה תועדה בדברי־הימים ב׳. פרק כ׳. בפסוק הראשון בַּפרק כתוב, ש’בני מואב ובני עמון ועימהם מהעמונים באו על יהושפט למלחמה’. מה עשה יהושפט? הוא עשה מה שמשרתי יהוה הנאמנים תמיד עושים בעת משבר. יהושפט פנה אל יהוה וביקש את הכוונתו בתפילה עזה: ”אלוהינו, הלא תשפוט בם? כי אין בנו כוח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו; ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו” (דברי־הימים ב׳. כ׳:12).
יהוה עונה לתפילה
3. אילו הנחיות נתן יהוה ליושבי יהודה כשעמדו לפני מתקפה מצד העמים השכנים?
3 ’כל יהודה עמדו לפני יהוה, גם טפם, נשיהם ובניהם’, ויהוה השיב לתפילתו (דברי־הימים ב׳. כ׳:13). כשם שהוא משתמש כיום ב”עבד הנאמן והנבון”, האציל אלוהים — שומע התפילה הגדול — מכוחו על הנביא יחזיאל משבט לוי, כדי שהלה ימסור את התשובה לקהל הנאספים (מתי כ״ד:45, דל׳). כתוב: ”כה אמר יהוה לכם, ’אתם אל תירְאו ואל תֵחתו מפני ההמון הרב הזה; כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים. ... לא לכם להילחם בזאת. עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם. ... אל תיראו ואל תֵחתו. מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם’” (דברי־הימים ב׳. כ׳:15–17).
4. איזו יוזמה דרש יהוה מעמו לנקוט לנוכח מתקפת האויב?
4 יהוה פקד על המלך יהושפט ועל עמו שלא לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין לישועה בדרך נס. היה עליהם לנקוט יוזמה ולהיענות לקריאת התיגר של האויב. המלך ו’כל יהודה, גם טפם, נשיהם ובניהם’ הראו שאמונתם חזקה. הם צייתו ליהוה, השכימו קום בבוקר וצעדו לקראת המון הפולשים. בדרך המשיך המלך לתת להם הנחיות תיאוקרטיות ולחזק את ידיהם. הוא הפציר בעם: ”האמינו ביהוה אלוהיכם ותֵאָמֵנו. האמינו בנביאיו והצליחו” (דברי־הימים ב׳. כ׳:20). אמונה ביהוה! אמונה בנביאיו! זה היה סוד ההצלחה. גם אנו כיום פעילים בשירות יהוה. מי יתן ולעולם לא נפקפק בכך שאמונתנו תנצח בזכותו!
5. כיצד עדי־יהוה מהללים כיום את יהוה?
5 כמו תושבי יהודה בימי יהושפט, עלינו להלל את יהוה, ’להודות ליהוה, כי לעולם חסדו’. כיצד אנו מהללים את יהוה? בהכריזנו בהתלהבות את בשורת המלכות! כפי שתושבי יהודה ”החלו ברינה ותהילה”, גם אמונתנו מלוּוה במעשים (דברי־הימים ב׳. כ׳:21, 22). הבה נגלה אמונה אמיתית בעוד יהוה נערך לפעולה נגד אויביו! גם אם נדמה לנו שעוד ארוכה הדרך, בל ניסוג מהחלטנו הנחושה להחזיק מעמד ולהיות פעילים באמונה כדוגמת משרתיו המנצחים, החיים כיום באזורים שהמצב בהם קשה. בארצות מסוימות מוכות רדיפות, אלימות, רעב ותנאים כלכליים קשים, רואים משרתי האלוהים הנאמנים פרי רב לעמלם, ועל כך מעידים הדיווחים מתוך ספר־השנה של עדי־יהוה ל־1998 (לועזית).
יהוה מושיע את עמו
6. כיצד אמונה חזקה מסייעת לנו לשמור על נאמנות?
6 העמים המושחתים שמסביב ליהודה ניסו להכניע את עם אלוהים, אך משרתי יהוה פצחו, מתוך אמונה מופתית, במזמורי תהילה ליהוה. אנו יכולים להיות כיום בעלי אותה אמונה. אם נעשיר את חיינו במעשים שיהיו לתהילת יהוה, יתעצם הנשק הרוחני שלרשותנו והשטן לא יוכל לגבור עלינו בנכליו (אפסים ו׳:11). אמונה חזקה תדכא את הפיתוי לסטות מן העיקר בגלל בידור בזוי, חומרנות ואדישות, המאפיינים את העולם הגוסס שמסביבנו. בזכות אמונה זו, שלא ניתן לערערה, נמשיך לשרת בנאמנות לצד ”העבד הנאמן והנבון”, ולהיזון דרך קבע מהמזון הרוחני הניתן לנו ”בעתו” (מתי כ״ד:45, דל׳).
7. מה עושים עדי־יהוה לנוכח התקפות שונות?
7 אמונתנו המבוססת על המקרא, תחזקנו כדי שנעמוד איתן אל מול חיצי האיבה השלוחים נגדנו בעידוד מי שרוחם היא כרוחו של ”העבד הרע” המוזכר במתי כ״ד:48–51. הכופרים מגשימים נבואה זו בדיוק נמרץ. הם מפיצים שקרים ומנסים להשחיר את דמותנו בהרבה ארצות. הם גם עושים במדינות מסוימות יד אחת עם אישים בעלי עמדות השפעה בציבור. במקרים המתאימים נוהגים עדי־יהוה בהתאם לכתוב בפיליפים א׳:7 (ע״ח), ומשקיעים מאמצים שמטרתם ’להגן על הבשורה ולתת לה מעמד חוקי’. למשל, ב־26 בספטמבר 1996, בעקבות פרשייה משפטית מיוון, פסקו פה אחד תשעת השופטים של בית־הדין האירופי לזכויות האדם, שמושבו בסטרסבּוּר, ש”עדי־יהוה הם בגדר ’דת מוכרת’”, וזכאים לחופש דעה, מצפון ודת ושזכותם לתת פומבי לאמונתם. וזהו דין הכופרים, שגזר עליהם אלוהים: ”התממש בהם המשל האמיתי: ’הכלב שב על־קֵאו’, וגם ’החזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש’” (פטרוס ב׳. ב׳:22).
8. כיצד מימש יהוה את הדין שגזר על אויבי עמו בימי יהושפט?
8 בימי יהושפט מימש יהוה את הדין שגזר על מי שביקשו להרע לעמו. כתוב: ”נתן יהוה מארבים על בני עמון, מואב והר־שעיר הבאים ליהודה, ויינגפו. ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר־שעיר להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו איש ברעהו למשחית” (דברי־הימים ב׳. כ׳:22, 23). יושבי יהודה קראו למקום ”עמק ברכה”. גם כאשר יממש יהוה בימינו את גזר־דינו על אויביו, יבורך עמו בברכות נאדרות.
9, 10. את מי ידון יהוה לכף חובה?
9 את מי מבין החיים כיום ידון יהוה לכף חובה? כדי להשיב על השאלה עלינו לחזור אל נבואת יואל. ביואל ד׳:3 נאמר על אויבי עמו: ”ויתנו הילד בזונה, והילדה מכרו ביין”. הם מזלזלים במשרתי אלוהים. ילדיהם אינם שווים בעיניהם יותר מאתנן זונה או ממחיר כד יין. על זאת יתנו את הדין.
10 אשמה חמורה לא פחות רובצת על מי שעוסקים בזנות רוחנית (ההתגלות י״ז:3–6). ומי שבייחוד ראויים לגינוי הם כל הדוחקים בגורמים הפוליטיים לרדוף את עדי־יהוה ולהפריע לפעילותם, כשם שעשו לאחרונה כמה מנהיגי דת מסיתים במזרח אירופה. יהוה הביע את החלטתו החד־משמעית להשיב לעושי העוול כגמולם (יואל ד׳:4–8).
”קדשו מלחמה!”
11. כיצד מזמין יהוה את אויביו למלחמה?
11 בהמשך יהוה מזמין את עמו לקרוא תיגר על הגויים: ”קדשו מלחמה! העירו הגיבורים! יגשו, יעלו, כל אנשי המלחמה!” (יואל ד׳:9) זוהי הכרזה על מלחמה מיוחדת במינה — מלחמת צדק. עדיו הנאמנים של יהוה מתמודדים עם תעמולה שקרית בעזרת נשק רוחני ומפריכים את השקרים בעזרת האמת (קורינתים ב׳. י׳:4; אפסים ו׳:17). בקרוב יקדש אלוהים את ”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות”. היא תמחה מעל פני האדמה את כל המתנגדים לריבונות אלוהים. עמו עלי־אדמות לא ישתתף במלחמה. הם, בלשון השאלה, ”כיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות” (ישעיהו ב׳:4). לעומת זאת, יהוה מזמין את הגויים להתמודדות, וקורא להם לעשות את ההיפך: ”כותו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים” (יואל ד׳:10). הוא מזמין אותם לגייס אל הקרב את כל מכונות המלחמה ואת כל כלי הנשק המודרניים שבמאגריהם. אבל הם ינחלו תבוסה, כי הקרב והניצחון ליהוה!
12, 13. (א) במה הוכיחו אומות רבות שהן אוהבות מלחמה חרף העובדה שתמה המלחמה הקרה? (ב) לְמה אין האומות ערוכות?
12 בתחילת שנות ה־90’ הכריזו האומות על תום המלחמה הקרה. האם יוצא מכך שהיעד העיקרי של האומות המאוחדות — שלום וביטחון — הושג? בהחלט לא! איזו מסקנה עולה מן האירועים בבורונדי, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בעירק, בליבריה, ברואנדה, בסומליה וביוגוסלביה לשעבר? המסקנה היא ככתוב בירמיהו ו׳:14: ”’שלום! שלום!’ ואין שלום”.
13 אף־על־פי שבאזורים מסוימים פסקו המלחמות, אומות החברות באו”ם עדיין מתחרות זו בזו בפיתוח כלי נשק מתוחכמים. חלקן מחזיקות במאגרים עצומים של נשק גרעיני, ויש המפתחות נשק כימי וביולוגי להשמדה המונית. בעוד נקבצים העמים הללו אל המקום הסמלי המכונה הר־מגידון, יהוה קורא עליהם תיגר: ”החלש יאמר: ’גיבור אני’. עוּשו [חושו לעזרה] ובואו כל הגויים מסביב, ונקבצו שמה”. יואל קוטע דברים אלה ומבקש: ”שמה הנחת, יהוה, גיבוריך” (יואל ד׳:10, 11).
יהוה מגן על השייכים לו
14. מי הם גיבורי יהוה?
14 מי הם גיבורי יהוה? אלוהי האמת מכונה במקרא ”יהוה צבאות” יותר מ־280 פעם (מלכים ב׳. ג׳:14). צבאות אלו הם לגיונות מלאכי השמים הערוכים הכן לפקודת יהוה. כשניסו הארמים ללכוד את אלישע, פקח יהוה לבסוף את עיני נערו של אלישע למען יראה מדוע ייכשלו כוחות ארם: ”הנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע” (מלכים ב׳. ו׳:17). ישוע אמר שלוּ רצה יכול היה לבקש מאביו ”יותר משנים־עשר לגיונות מלאכים” (מתי כ״ו:53). ספר ההתגלות מתאר את ישוע שועט לקראת ביצוע גזר־דין בהר־מגידון: ”צבאות השמים יוצאים אחריו, רכובים על סוסים לבנים ולבושים בוץ לבן וטהור. מפיו יוצאת חרב חדה להכות בה את הגויים והוא ירעם בשבט ברזל. הוא דורך את גת היין של חרון אף אלוהי צבאות” (ההתגלות י״ט:14, 15). גת סמלית זו מתוארת באופן מוחשי כ”גת הגדולה של חרון האלוהים” (ההתגלות י״ד:17–20).
15. כיצד מתאר יואל את מלחמת יהוה בגויים?
15 אם כן, כיצד משיב יהוה לתחינתו של יואל להנחית, או להוריד, את גיבוריו? הנה תשובתו הציורית: ”ייעורו ויעלו הגויים אל עמק יהושפט, כי שם אשב לשפוט את כל הגויים מסביב. שילחוּ מגל כי בשל קציר. בואו, רדו, כי מלאה גת. הֵשיקו היקבים; כי רבה רעתם. המונים, המונים בעמק החרוץ, כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ. שמש וירח קָדָרו, וכוכבים אספו נוגהָם. ויהוה מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. ורעשו שמים וארץ” (יואל ד׳:12–16).
16. מי יהיו בין אלו שייענשו על־ידי יהוה?
16 אין ספק שהשם יהושפט משמעו ”יהוה הוא שופט”, ובאותה מידה של וודאות אפשר להיות משוכנעים שיהוה אלוהים יצדיק סופית את ריבונותו כשיוציא את משפטו אל הפועל. הנידונים לכף חובה מתוארים בנבואה כ”המונים, המונים בעמק החרוץ”. כל מי שימשיכו לצדד בדתות הכזב יהיו בין ההמונים הללו. עימם יימנו גם הגויים, הלאומים, מלכי־הארץ והרוזנים המעדיפים, לפי תהלים פרק ב׳, את סדר־הדברים העולמי המושחת במקום ’לעבוד את יהוה ביראה’. הם אינם מוכנים ’לנשק בר’ (תהלים ב׳:1, 2, 11, 12). אין הם מכירים בישוע כמלך המולך עם יהוה. מבין ההמונים שיושמדו יהיו גם כל מי שישפוט המלך המהולל כ”עזים” (מתי כ״ה:33, 41). כשישאג יהוה מירושלים השמימית, ידהר מלך המלכים המוכתר לביצוע המשפט. השמים והארץ בהחלט ירעשו! אבל מובטח לנו ש”יהוה [יהיה] מחסה לעמו, ומעוז לבני ישראל” (יואל ד׳:16).
17, 18. מי הם ניצולי הצרה הגדולה, ומאילו תנאים ייהנו?
17 בספר ההתגלות ז׳:9–17 נאמר כי ניצולי הצרה הגדולה הם ”המון רב” של אנשים המאמינים בכוחו המכפר של דם ישוע. הללו ימצאו מחסה ביום יהוה בשעה שהמוני ההמונים מנבואת יואל יובאו על עונשם. אל הניצולים אומר יואל: ”וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם שוכן בציון הר קודשי”, משכנו השמימי של יהוה (יואל ד׳:17).
18 עוד נמסר לנו בנבואה כי תחום שלטונה של מלכותו השמימית של אלוהים יהיה ”קודש, וזרים לא יעברו בה עוד” (יואל ד׳:17). בתחום שלטונה של המלכות השמימית, הן בשמים והן בארץ, לא יהיו זרים, כי הכל יהיו מאוחדים בעבודת אלוהים הטהורה.
19. כיצד מתאר יואל את השמחה הגן־עדנית של עם אלוהים כיום?
19 כבר עתה שורר שלום רב בקרב משרתי יהוה כאן עלי־אדמות. הם מכריזים באחדות על משפטיו ביותר מ־230 ארצות ובלמעלה מ־300 שפות. על שגשוגם ניבא יואל במילים יפהפיות: ”והיה ביום ההוא יִטפו ההרים עסיס, והגבעות תלכנה חלב, וכל אפיקי יהודה ילכו מים. ומעיין מבית יהוה יֵצא, והשקה את נחל השיטים” (יואל ד׳:18). יהוה ימשיך להרעיף על מהלליו ברכות משמחות למכביר ויתן להם שגשוג בנוסף לזרם הולך וגובר של אמיתות יקרות. ריבונות יהוה תוצדק לחלוטין בעמק החרוץ, והשמחה תהא רבה מכיוון שיהוה ישכון לנצח בקרב עמו שנגאל (ההתגלות כ״א:3, 4).
האם אתה זוכר?
◻ כיצד הושיע יהוה את עמו בימי יהושפט?
◻ את מי שופט יהוה כראויים להשמדה ב”עמק החרוץ”?
◻ מי הם גיבורי אלוהים ומה תפקידם בעימות הסופי?
◻ מאיזו שמחה נהנים משרתי אלוהים הנאמנים?
[תמונה בעמוד 21]
ליושבי יהודה נאמר: ’אל תיראו, כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים’ דה״ב כ׳:15
[תמונה בעמוד 23]
יהוה מזמין את אויביו ’לכות אתיהם לחרבות’
[תמונה בעמוד 24]
המקרא מדבר על המון רב של ניצולי הצרה הגדולה