האמונה המשיחית תיבחן
”לא לכל בני אדם האמונה” (תסלוניקים ב׳. ג׳:2).
1. כיצד מגלה ההיסטוריה שלא לכל אדם אמונה אמיתית?
לאורך ההיסטוריה כולה חיו גברים, נשים וילדים בעלי אמונה אמיתית. המילה ”אמיתית” היא שם תואר מתאים, משום שמיליונים אחרים החזיקו באמונה שגבלה בפתיוּת, כלומר בנכונות להאמין בדבר ללא בסיס מוצק. אמונה מסוג זה קשורה היתה, על־פי־רוב, באלילי כזב ובצורות פולחן שאינן מקובלות על האל הכל־יכול, יהוה, ואינן מתיישבות עם דברו הגלוי. משום כך כתב השליח פאולוס: ”לא לכל בני אדם האמונה” (תסלוניקים ב׳. ג׳:2).
2. מדוע חיוני שנבחן את אמונתנו?
2 אלא שמדברי פאולוס משתמע, כי היו בעבר, ויש גם היום, אנשים בעלי אמונה אמיתית. מרבית קוראי כתב־עת זה משתוקקים לאמץ לעצמם אמונה אמיתית — אמונה העולה בקנה אחד עם ידיעת אמיתוֹת אלוהים — ולחזקה (יוחנן י״ח:37; עברים י״א:6). האם גם אתה ביניהם? אם כן, עליך להכיר בעובדה שאמונתך תיבחן ולהיערך לכך. מניין לנו זאת?
3, 4. מדוע עלינו להביט אל ישוע באשר למבחני אמונה?
3 ישוע המשיח הוא, ללא עוררין, גורם מכריע באמונתנו. למעשה, המקרא מציג אותו כמשלים אמונתנו בשל כל מה שאמר ועשה ובייחוד כשהגשים נבואות. הוא חיזק את הבסיס שעליו יכולים בני אדם לבנות אמונה אמיתית (עברים י״ב:2; ההתגלות א׳:1, 2). ובכל זאת כתוב שישוע ”התנסה בַּכל כמונו מבלי חטא” (עברים ד׳:15). אמונתו של ישוע נבחנה. עובדה זו, אין בה כדי לרפות את ידינו או לזרוע בנו חששות. היא מקור נחמה.
4 ישוע עבר מבחנים קשים וסבל עד מוות על עמוד־ההוקעה, וכך ”למד לציית” (עברים ה׳:8). הוא הוכיח שאדם יכול לעמוד בכל מיני מבחנים ולמרות זאת לחיות על־פי אמונה אמיתית. נקודה זו עוטה משמעות מיוחדת כשחושבים על מה שאמר ישוע לנוהים אחריו: ”זיכרו את הדבר אשר אמרתי לכם: ’עבד אינו גדול מאדוניו’” (יוחנן ט״ו:20). לאמיתו של דבר, ישוע ניבא מה שיקרה לתלמידיו בימינו: ”תהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי” (מתי כ״ד:9).
5. היכן נאמר בכתבי־הקודש שנכונו לנו מבחנים?
5 בראשית המאה הנוכחית התחיל המשפט מבית אלוהים. המקרא ניבא: ”עת להתחיל המשפט מבית אלוהים. ואם מאיתנו יתחיל, מה תהיה אחרית האנשים שאינם נשמעים לבשורת אלוהים? אם צדיק בקושי נושע, חוטא ורשע מה יהיה עליו?” (פטרוס א׳. ד׳:17, 18).
מדוע האמונה נבחנת?
6. מדוע רב ערכה של אמונה בחונה?
6 לאמונה שאינה נבחנת אין, במובן מסוים, ערך מוכח, ואיכותה אינה ידועה. ניתן להמשילה להמחאה שטרם נפדתה. אולי קיבלת המחאה עבור עבודה שביצעת, סחורה שסיפקת או כמתנה. ההמחאה נראית כשרה, אך האם יש לה כיסוי? האם היא שווה את הסכום שנקוב בה? בדומה לכך, אמונתנו חייבת להתבטא לא רק באופן חיצוני או במילים. מן ההכרח שתיבחן כדי להוכיח שיש לה תוכן ואיכותה טובה. אולי לאחר שתיבחן אמונתנו ניווכח שהיא איתנה ורבת ערך. מאידך, ייתכן שבעקבות בחינתה ייחשפו צדדים טעוני צריפה או חיזוק.
7, 8. מניין באים עלינו מבחני אמונה?
7 אלוהים מרשה שנסבול רדיפות או מבחני אמונה. כתוּב: ”מי שמתנסה אל יאמר, ’אלוהים מנסה אותי’, שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש” (יעקב א׳:13). מי או מה אחראים לניסיונות הבאים עלינו? השטן, העולם ובשרנו הלא־מושלם.
8 ברור לנו שהשפעת השטן על העולם, על חשיבתו ועל אורחותיו היא רבת עוצמה (יוחנן א׳. ה׳:19). אין ספק שהוא מצית את הרדיפות כלפי המשיחיים (ההתגלות י״ב:17). אך האם אנחנו משוכנעים באותה מידה שהשטן מנסה להתעותנו בעזרת חולשות הבשר הלא־מושלם ומנפנף בפיתויים עולמיים לנגד עינינו בתקווה שנבלע את הפיתיון, נמרה את פי אלוהים ויהוה ידחה אותנו מעל פניו? כמובן, אין בשיטותיו של השטן כדי להפתיענו. הרי הוא השתמש באותם תכסיסים כשניסה לפתות את ישוע (מתי ד׳:1–11).
9. כיצד אפשר להפיק תועלת מדוגמאות של אנשי אמונה?
9 יהוה, באמצעות דברו והקהילה המשיחית, מציב לנגד עינינו דוגמאות טובות של אנשי אמונה שראוי שנחקה אותן. פאולוס יעץ: ”אחיי, התנהגו כמוני. שימו לבבכם אל האנשים המתהלכים על־פי הדוגמה שיש לכם בנו” (פיליפים ג׳:17). פאולוס היה אחד ממשרתי אלוהים המשוחים במאה הראשונה, ושימש דוגמה בעשיית מעשי אמונה חרף ניסיונות קשים. כיום, בשלהי המאה ה־20, לא חסרות לנו דוגמאות דומות של אנשי אמונה. המילים בעברים י״ג:7 תקפות היום באותה מידה כפי שהיו כשנכתבו בידי פאולוס: ”זיכרו את מנהיגיכם אשר דיברו אליכם את דבר אלוהים; הביטו אל אחרית דרכם ולכו בעקבות אמונתם”.
10. אילו דוגמאות מיוחדות של אמונה יש לנו בימינו?
10 עצה זו מקבלת משנה תוקף כשחושבים על אחרית דרכם של המשוחים. אפשר להביט אל דוגמתם ולחקות את אמונתם. זוהי אמונה אמיתית שנצרפה בניסיונות. מגרעין קטן בשנות ה־70 של המאה ה־19 התפתחה ונוצרה אגודת אחים משיחית חובקת עולם. עמידתם ואמונתם מני אז נושאות פרי — יותר מחמישה מיליון וחצי עדים של יהוה מבשרים ומלמדים כיום על מלכות אלוהים. הקהילה הכל־עולמית של משרתי אלוהים האמיתיים והמסורים היא עדות לאמונה בחונה (טיטוס ב׳:14).
האמונה נבחנת בעניין 1914
11. במה היתה שנת 1914 חשובה עבור צ׳. ט. ראסל ועמיתיו?
11 שנים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הכריזו חברי השארית המשוחה ש־1914 נועדה להיות שנה חשובה בנבואות המקרא. עם זאת, חלק מציפיותיהם היו מוקדמות מדי, וחלקן לא היו מדויקות לגמרי. למשל, צ׳. ט. ראסל, הנשיא הראשון של חברת המצפה, ועמיתיו הבינו שיש צורך בהטפה נרחבת על־פי הכתוב: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14). אך כיצד תוכל קבוצתם, הקטנה יחסית, לעמוד במשימה זו?
12. כיצד הגיב אחד מעמיתיו של ראסל לאמת המקראית?
12 הבה נראה כיצד השפיע הדבר על א. ה. מקמילן, אחד מעמיתיו של ראסל. מקמילן נולד בקנדה ולפני שמלאו לו 20 שנה קיבל לידיו את ספרו של ראסל התוכנית לדורות (1886, אנג׳). (ספר זה, שנקרא גם התוכנית האלוהית לדורות, הפך לכרך א׳ בסדרה רבת התפוצה ששמה עיונים בכתבי־הקודש. כרך ב׳, קרובה העת [1889], הצביע על 1914 כתום ”עתות הגויים” [לוקס כ״א:24].) בלילה שבו החל לקרוא את הספר הגיע מקמילן למסקנה: ”זה נשמע כמו האמת!” בקיץ 1900 פגש את ראסל בכינוס של תלמידי המקרא (שמם הקודם של עדי־יהוה). כעבור זמן קצר נטבל, והחל לעבוד עם אח ראסל במשרדים הראשיים של החברה בניו־יורק.
13. באיזו בעיה נתקלו מקמילן ואחרים באשר להתגשמות הכתוב במתי כ״ד:14?
13 בהסתמך על הכתוב במקרא, ציינו משיחיים משוחים אלו את 1914 כנקודת מפנה במטרת אלוהים. אלא שמקמילן ואחרים תהו כיצד הכרזת הבשורה לכל הגויים, שנובאה במתי כ״ד:14, תבוצע בזמן כה קצר. לימים אמר: ”אני זוכר ששוחחתי פעמים רבות עם אח ראסל, והוא נהג לומר לי, ’אחי היקר, כאן בניו־יורק יש לנו יותר יהודים מבירושלים, יותר אירים מבדאבלין ויותר איטלקים מברומא. אם נבשר להם כאן, תופץ הבשורה בעולם כולו’. אבל לא היה בזה כדי להניח את דעתנו. אז נולד רעיון ה’פוטו־דרמה’”.
14. איזה פרויקט יוצא מן הכלל יצא לדרך לפני 1914?
14 מה מקורי היה פרויקט ה”פוטו־דרמה של הבריאה”! שולבו בו סרטים ושקופיות זכוכית צבועות, בליווי נאומים מקראיים ומוסיקה מתקליטים שתואמו עם התמונות. ב־1913 דיברה חוברת המצפה על כינוס שהתקיים בארקֶנזַס שבארה״ב: ”הוחלט פה אחד כי הגיע הזמן ללמד אמיתות מקראיות בעזרת סרטים. ... [ראסל] הבהיר שזה שלוש שנים הוא עובד למימוש תוכנית זו וכעת כמעט מוכנות מאות תמונות יפות, שללא ספק ימשכו המונים ויכריזו את הבשורה, ובנוסף לכך יעזרו לציבור לחדש את אמונתם באלוהים”.
15. אילו הישגים קצרה ה”פוטו־דרמה”?
15 אלה בדיוק ההישגים שקצרה ה”פוטו־דרמה” לאחר הקרנת הבכורה בינואר 1914. להלן דיווחים מחוברות המצפה שיצאו ב־1914:
ה־1 באפריל: ”כומר צפה בשני חלקים ואמר, ’ראיתי רק מחצית מן ה’פוטו־דרמה של הבריאה’, אבל כבר למדתי ממנה על המקרא יותר משלמדתי במשך שלוש שנים בסמינר התיאולוגי’. יהודי שצפה ב’פוטו־דרמה’ העיר, ’עכשיו אני יהודי טוב יותר מלפני כן’. כמרים ונזירות קתוליים צפו ב’דרמה’ והביעו הערכה רבה. ... הושלמו עד כה שתים־עשרה יחידות בלבד של ’הדרמה’... אף־על־פי־כן, הגענו כבר לשלושים ואחת ערים... מדי יום, יותר משלושים וחמש אלף איש צופים, שומעים, מוקירים, מהרהרים ומתברכים”.
ה־15 ביוני: ”הסרטים הגבירו את התלהבותי בהפצת האמת ואת אהבתי לאבי השמימי ולאחינו הגדול ישוע. אני מתפלל יום יום לאלוהים שירעיף את ברכתו על ה’פוטו־דרמה של הבריאה’ ועל כל המעורבים בהקרנתה. ... עבדך בשירות אלוהים, פ. ו. נוץ’ (אַיוֹבָה)”.
ה־15 ביולי: ”אנחנו שמחים לספר שהסרטים הותירו רושם נפלא בעירנו, ואין לנו ספק שעדות זו לעולם משמשת גם לאיסוף המונים, שהוכחו כבחירי האדון, המשולים לאבני חן בידיו. אנחנו מכירים מספר ניכר של תלמידי מקרא אשר חברים כיום בקהילתנו תודות לפרויקט ה’פוטו־דרמה’. ... אחותכם לאמונה באדון, אמה ל. בריקר”.
ה־15 בנובמבר: ”ודאי תשמחו לשמוע על העדות הנפלאה שניתנת באמצעות ה’פוטו־דרמה של הבריאה’ בבית האופרה של לונדון, קינגסווי. ידו המכוונת של האדון מורגשת להפליא בכל פרט ופרט בדרמה שהיא מקור שמחה רבה לאחים. ... בקהל ישבו אנשים מכל שכבות החברה; שמנו לב שביניהם היו אנשי כמורה רבים. כומר אחד... ביקש כרטיסים כדי שהוא ואשתו יוכלו לבוא ולצפות שוב בדרמה. כומר בכיר מן הכנסייה האנגליקנית צפה בדרמה מספר פעמים... והביא עימו רבים מידידיו. בין הנוכחים היו גם שני בישופים ומספר בעלי תואר אצולה”.
ה־1 בדצמבר: ”אשתי ואני מודים מקרב לב לאבינו שבשמים על הברכה הנאדרת היקרה מפז שניתנה לנו דרכך. תודות לפוטו־דרמה היפה שהוכנה ביוזמתך ראינו וקיבלנו את האמת... ברשותנו ששת הכרכים של עיונים בכתבי־הקודש פרי עטך. הם לעזר רב עבורנו”.
התגובה למבחנים דאז
16. איזה מבחן אמונה נוצר ב־1914?
16 אך מה עשו משיחיים מסורים וכנים אלו כשנוכחו כי נכזבה ציפייתם להצטרף אל האדון ב־1914? המשוחים הללו עברו תקופת מבחן בלתי רגילה. המצפה מ־1 בנובמבר 1914 הכריז: ”בל נשכח שאנו בעת מבחן”. בעניין זה נכתב בספר עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (אנג׳) (1993): ”השנים שבין 1914 ל־1918 אכן היו ’עת מבחן’ לתלמידי המקרא”. האם ירשו שאמונתם תיצרף ושחשיבתם תתוקן כדי שיוכלו לקבל על עצמם את העבודה הרבה שנכונה להם?
17. כיצד הגיבו המשוחים הנאמנים לעובדה שלא עלו השמיימה לאחר 1914?
17 המצפה מ־1 בספטמבר 1916 אמר: ”שיערנו כי מלאכת הקציר של איסוף הקהילה [המשוחים] תושלם לפני תום עתות הגויים; אך המקרא אינו אומר זאת. ... האם אנו מצטערים שעבודת הקציר נמשכת? ... אחינו היקרים, עלינו להיות אסירי תודה לאלוהים ולהעריך ביתר שאת את האמת הנפלאה, שבזכותו אנו מבינים אותה ומזדהים עימה, ועלינו להגביר את התלהבותנו בהבאת האמת לידיעת הזולת”. אמונתם הועמדה למבחן, אך הם עמדו בו בהצלחה. אל לנו, כמשיחיים, לשכוח שיכולים לבוא עלינו מבחני אמונה רבים במגוון דרכים.
18, 19. אילו מבחני אמונה נוספים פקדו את משרתי אלוהים זמן קצר לאחר מותו של אח ראסל?
18 למשל, מבחן מסוג אחר בא על השארית זמן קצר לאחר מותו של אח צ׳ארלס ט. ראסל. נאמנותם ואמונתם הועמדו למבחן. מי היה ”העבד הנאמן” שבמתי כ״ד:45? היו שחשבו כי זהו אח ראסל, והיססו לשתף פעולה עם סידורים ארגוניים חדשים. אם הוא העבד, מה יעשו האחים עתה, לאחר מותו? האם ינהו אחר אדם אחר שייבחר, או שהגיעה העת להכיר בעובדה שיהוה אינו משתמש באדם אחד בלבד, כי אם בקבוצה שלימה של משיחיים ככלי בידיו, ככיתת עבד?
19 מבחן נוסף פקד את המשיחיים האמיתיים ב־1918 כשרשויות השלטון גרמו בהסתת כמורת הנצרות צרות בכוח החוק לארגון יהוה (תהלים צ״ד:20). גל של רדיפות אלימות שטף את תלמידי המקרא בצפון אמריקה ובאירופה. ההתנגדות שעוררה הכנסייה הגיעה לשיאה ב־7 במאי 1918, כשהוצאו בארה״ב צווים פדרליים למעצרם של ג׳. פ. רתרפורד וכמה מעמיתיו הקרובים, וביניהם אח א. ה. מקמילן. הם הואשמו בהסתה, על לא עוול בכפם, והרשויות סירבו להכיר בחפותם.
20, 21. איזו פעילות נעשתה בקרב המשוחים כמנובא במלאכי ג׳:1–3?
20 אותה עת היתה בעיצומה מלאכת טיהור, אף שלא נראתה לעין, וזאת ככתוב במלאכי ג׳:1–3: ”מי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהיראותו? כי הוא [מלאך הברית] כאש מצרף וכבורית מכבסים. וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בית לוי; וזיקק אותם כזהב וככסף, והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה”.
21 לקראת תום מלחמת העולם הראשונה, ניצבו חלק מתלמידי המקרא בפני מבחן אמונה נוסף — האם ישמרו על ניטרליות מוחלטת בענייני העולם הצבאיים? (יוחנן י״ז:16; י״ח:36) יש שלא שמרו על ניטרליות מוחלטת. על כן, ב־1918 שלח יהוה את ”מלאך הברית”, המשיח ישוע, אל היכלו הרוחני כדי לטהר את הקבוצה הקטנה של עובדיו מטומאת העולם. מי שהתחייבו לגלות אמונה אמיתית למדו מן הניסיון, המשיכו קדימה והתמידו בהתלהבות בפעילות ההטפה.
22. מה נותר לדיון בדבר מבחני האמונה?
22 דיוננו עד כה לא נסוב על היסטוריה שחלפה עברה לה ותו לא. האירועים הללו קשורים קשר ישיר למצב הרוחני הנוכחי של קהילתו הכלל־העולמית של יהוה. במאמר הבא נעסוק בכמה מבחני אמונה שעימם מתמודדים היום משרתי אלוהים, ונראה כיצד ניתן לעמוד בהם בהצלחה.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע על משרתי יהוה לצפות שאמונתם תיבחן?
◻ אילו מאמצים להפצת בשורת אלוהים נעשו לפני 1914?
◻ מה היתה ה”פוטו־דרמה” ומה היו הישגיה?
◻ במה שימשו אירועי 1914–1918 כמבחן עבור המשוחים?
[תמונה בעמוד 12]
בסביבות תחילת המאה למדו את המקרא תושבי ארצות רבות בעזרת הסדרה ”שחר המילניום”, שמאוחר יותר כונתה ”עיונים בכתבי־הקודש”
[תמונה בעמוד 13]
מכתב מאת צ׳. ט. ראסל בליווי דברי הקדמה שהוקלטו ובהם אמר: ”ה’פוטו־דרמה של הבריאה’ מוקרנת על־ידי IBSA — האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא. מטרתה להדריך את הציבור בקווים דתיים מדעיים ולהגן על המקרא”
[תמונה בעמוד 15]
דימיטריוס פאפג׳ורג’ נסע ממקום למקום כדי להקרין את ה”פוטו־דרמה של הבריאה”. לימים נאסר בשל עמדתו הניטרלית