אמונתך נבחנת כעת
”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני ניסיונות, שהרי יודעים אתם כי בחינת אמונתכם מביאה לידי סבלנות” (יעקב א׳:2, 3).
1. מדוע על המשיחיים לצפות למבחני אמונה?
משיחיים אמיתיים אינם אוהבים לסבול, ואינם מפיקים הנאה מכאב או מהשפלה. עם זאת, חרותות בזיכרונם המילים דלעיל שכתב יעקב, אחיו למחצה של ישוע. המשיח הבהיר לתלמידיו שעליהם לצפות לרדיפות ולקשיים בגלל דבקותם בעקרונות אלוהים (מתי י׳:34; כ״ד:9–13; יוחנן ט״ז:33). אף־על־פי־כן, אפשר למצוא שמחה בניסיונות אלו. הכיצד?
2. (א) כיצד ייתכן שמבחני אמונה יהיו מקור שמחה? (ב) כיצד יכול כוח הסבל להשלים בנו את פועולו?
2 אחת הסיבות המרכזיות למציאת שמחה בניסיונות או במבחני אמונה הוא פריים הטוב. יעקב אמר שעמידה בניסיונות ובקשיים ”מביאה לידי סבלנות [”כוח סבל”, ע״ח]”. פיתוח תכונה משיחית זו הוא לתועלתנו. יעקב כתב: ”תהא הסבלנות שלימה בפועולה, למען תהיו שלמים ובלא דופי ולא יחסר לכם דבר” (יעקב א׳:4). כוח הסבל אחראי להשלמת ’פועל’ מסוים. משימתו היא לעשותנו שלמים ובלא דופי, כלומר לסייע לנו להיות משיחיים בוגרים ומאוזנים. לפיכך, אם נעמוד בניסיונות מבלי לנסות לחמוק מהם בהזדמנות הראשונה בדרכים לא־מקראיות, תיבחן אמונתנו ותיצרף. אם חסרים לנו סבלנות, חמלה, טוב־לב, או אהבה בהתמודדות עם מצבים שונים או במגעינו עם הזולת, יסייע לנו כוח הסבל לטפח תכונות טובות. הסדר הוא כך: הניסיונות מביאים לידי כוח סבל; כוח הסבל מבליט את התכונות המשיחיות; התכונות המשיחיות הן מקור שמחה (פטרוס א׳. ד׳:14; פטרוס ב׳. א׳:5–8).
3. מדוע אל לנו לחשוש או להירתע מפני ניסיונות או מבחני אמונה?
3 גם השליח פטרוס הדגיש מדוע אל לנו לחשוש או להירתע מפני מבחני אמונה. הוא כתב: ”ובה שמחים אתם גם אם מן הצורך הוא שתתעצבו זמן מה בכל מיני מסות כדי שאמונתכם הצרופה והיקרה הרבה יותר מזהב, הנשחת על אף היצרפו באש, תצא לתהילה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח” (פטרוס א׳. א׳:6, 7). מילים אלו מעודדות במיוחד כיום, משום ש’הצרה הגדולה’ — עת של תהילה, כבוד, תפארת והישרדות — קרובה בהרבה מכפי שחושבים כמה ומכפי שהיתה ביום שהתחלנו להאמין (מתי כ״ד:21; רומים י״ג:11, 12).
4. מה אמר אח אחד על ניסיונות שבהם התנסו הוא ועוד משיחיים משוחים?
4 במאמר הקודם דיברנו על המבחנים שעימם התמודדה השארית המשוחה מ־1914 והלאה. האם היוו ניסיונות אלו מקור שמחה? א. ה. מקמילן אמר בדיעבד: ”ראיתי את הארגון מתנסה בהרבה ניסיונות קשים וחזיתי במבחנים שבחנו את אמונת החברים בו. בעזרת רוח אלוהים שרד הארגון והמשיך לעשות חַיל. ראיתי עד כמה נבון לייחל בסבלנות אל יהוה שיחדד את הבנתנו בעניינים מקראיים ולא לתת להשקפה חדשה להטרידנו. ... כל שינוי שנצטרך לחולל מדי פעם בהשקפותינו, לא ישנה את החסד שבקורבן־הכופר ואת הבטחת חיי־הנצח שהבטיח אלוהים. לכן, לא ראינו שום סיבה להיחלש באמונה בגלל ציפיות נכזבות או שינויים בהשקפות” (המצפה מ־15 באוגוסט 1966 עמוד 504 [אנג׳]).
5. (א) איזו תועלת צמחה לחברי השארית מן המבחנים שעברו? (ב) מה יש בנושא המבחנים שמעניין אותנו כיום?
5 משיחיים משוחים שעברו את עת המבחן 1914–1919 שוחררו מהשפעתו הדומיננטית של העולם ומהרבה מנהגי דת בבליים. חברי השארית צעדו קדימה כעם מטוהר וצרוף והגישו ברצון מנחות תהילה לאלוהים בביטחון שהם, כעם, רצויים לפניו (ישעיהו נ״ב:11; קורינתים ב׳. ו׳:14–18). המשפט התחיל מבית אלוהים, אבל הוא לא הושלם. הבחינה והניפוי של משרתי אלוהים נמשכים. מי שתקוותם להינצל מן ’הצרה הגדולה’ הממשמשת ובאה, כחלק מן ’ההמון הרב’, ניצבים גם הם מול מבחני אמונה (ההתגלות ז׳:9, 14). אמונתם נבחנת כפי שנבחנה השארית המשוחה וגם בדרכים אחרות.
כיצד עלול אתה להיבחן?
6. מהו אחד המבחנים הקשים שרבים נאלצים לעמוד בו?
6 משיחיים רבים חושבים על הקושי לעמוד במבחנים המתבטאים בהתקפות חזיתיות. עולה בזיכרונם הדיווח שלהלן: ”הם [מנהיגי היהודים]... קראו לשליחים. לאחר שהלקו אותם וציוו עליהם שלא ידברו בשם ישוע, שחררו אותם. יצאו השליחים מלפני הסנהדרין שמחים על שזכו לסבול חרפה למען השם” (מעשי־השליחים ה׳:40, 41). מן ההיסטוריה המודרנית של משרתי אלוהים, ובייחוד במלחמות העולם, ניכר בעליל שרבים מעדי־יהוה סבלו הכאות, ואף מדברים חמורים מזה, בידי רודפיהם.
7. מה מידת האמונה שגילו כמה משיחיים מהמאה הנוכחית?
7 העולם רודף את המשיחיים מבלי להבחין בין השארית המשוחה לבין ההמון הרב של ’הצאן האחרות’ (יוחנן י׳:16). במהלך השנים עברו חברי שתי הקבוצות ניסיונות קשים. הם הושלכו לכלא ואף הומתו על קידוש אמונתם משום אהבתם לאלוהים ואמונתם בו. שתי הקבוצות זקוקות לרוח אלוהים, חרף העובדה שתקוותם שונה. (השווה המצפה מ־15 ביוני 1996, עמוד 31.) רבים ממשרתי יהוה, וביניהם ילדים, גילו אמונה יוצאת מן הכלל, ולא מעט מהם נוסו עד קצה גבול היכולת בגרמניה הנאצית בשנות ה־30’ ובשנות ה־40’. בעשרות השנים האחרונות נרדפו עובדי יהוה בארצות כגון אריתריאה, בורונדי, זאיר, מוזמביק, מלאווי, סינגפור ורואנדה. ומבחנים מסוג זה נמשכים.
8. כיצד דבריו של האח מאנגולה מלמדים שבחינת אמונתנו אינה מסתכמת ברדיפות המתבטאות בהכאות?
8 כאמור, אמונתנו נבחנת גם בדרכים מתוחכמות יותר. חלק מן הניסיונות אינם כה ישירים ואינם קלים לזיהוי. שאל את עצמך מה היית עושה במצב שלהלן. אח מאנגולה, אב לעשרה ילדים, שירת בקהילה, שלזמן מה נותקה מכל קשר עם הארגון. ברבות הימים, התאפשר לאחרים לבקר בקהילה. לשאלה כיצד הוא מצליח להאכיל את משפחתו התקשה האח להשיב ואמר שהמצב קשה. האם היה ביכולתו לתת לילדיו לפחות ארוחה אחת ביום? ”בקושי”, השיב, ”למדנו להסתדר עם מה שיש”. אחר כך אמר בקול מלא ביטחון: ”הרי ככה אמור להיות באחרית הימים”. אמונה זו היא יִקְרַת־המציאות בעולמנו, אך אין היא נדירה בקרב המשיחיים הנאמנים. יש להם ביטחון מלא שהבטחות המלכות תתגשמנה.
9. כיצד נבחנים אנו בקשר לכתוב בקורינתים א׳. י״א:3?
9 ההמון הרב נבחן גם באשר לסידורים תיאוקרטיים. עקרונות אלוהים וסטנדרטים תיאוקרטיים הם נר לרגלי הקהילה המשיחית הכלל־עולמית. הקהילה מכירה בראש ובראשונה במנהיגותו של ישוע, כמי שמונה לראשה (קורינתים א׳. י״א:3). ביטחוננו בהחלטות ובמינויים תיאוקרטיים הקשורים לעשיית רצון יהוה באחדות מעידה על כניעתנו לישוע ולאביו מרצון. יתרה מזו, בכל קהילה יש אחים שמונו לתפקידי השגחה. אלו גברים לא־מושלמים בעלי מגרעות שאולי לא קשה להבחין בהן; למרות זאת, כתבי־הקודש מורים לנו לכבד משגיחים אלו ולהיכנע להם (עברים י״ג:7, 17). האם קשה לך לעתים לעשות כן? האם זהו מבחן עבורך? אם כן, האם אתה מפיק תועלת ממבחן אמונה זה?
10. במה נבחנים אנו בעניין שירות־השדה?
10 עוד נבחנים אנו בעניין הזכות והדרישה להשתתף בקביעות בשירות־השדה. כדי לעמוד במבחן עלינו להכיר בעובדה שלצורך השתתפות מלאה בבשורה, אין די בשירות מינימלי או סמלי. זכור את הדברים שאמר ישוע בשבחה של האלמנה הענייה שנתנה את כל אשר היה לה (מרקוס י״ב:41–44). אולי כדאי שנשאל את עצמנו, ’האם גם אני מוכן לתת את מיטבי בשירות־השדה?’ כולנו צריכים להיות עדים של יהוה 24 שעות ביממה, ערוכים תמיד להאיר את אורנו (מתי ה׳:16).
11. כיצד שינויים בהבנה או עצות לתיקון דפוסי התנהגות יכולים לשמש כמבחן?
11 ניסיון אפשרי נוסף קשור למידת ההערכה שיש לנו כלפי האור ההולך וגובר שבאמצעותו נחשפת האמת המקראית וכלפי העצות שמשיאה לנו כיתת העבד הנאמן (מתי כ״ד:45). לעתים יש לחולל שינויים בהתנהגותנו. כך היה, למשל, כשהתברר כי כל החפץ להישאר בקהילה חייב לחדול משימוש בטבקa (קורינתים ב׳. ז׳:1). המבחן גם עשוי להתבטא בנכונות שלנו להכיר בצורך לשנות את טעמנו במוסיקה או בבידור.b האם נטיל ספק בחוכמת העצות שניתנות לנו? או האם נניח לרוח אלוהים לעצב את חשיבתנו ולעזור לנו לעטות את האישיות המשיחית? (אפסים ד׳:20–24, ע״ח; ה׳:3–5).
12. מה יש לעשות כדי לחזק את האמונה לאחר הטבילה?
12 זה עשרות שנים מטפס מספרם של חברי ההמון הרב. הם נטבלים וממשיכים אחר כך לחזק את יחסיהם עם יהוה. לשם כך, לא די בנוכחות בכינוסים משיחיים, בכמה אסיפות באולם־המלכות או בהשתתפות מזדמנת בשירות־השדה. לדוגמה: אדם אולי נמצא מחוץ לבבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב, אך האם לבו באמת אינו נוטה אחריה? האם הוא עדיין דבק בדברים המשקפים את הרוח של בבל הגדולה — רוח של זלזול בערכי הצדק של אלוהים? האם הוא מקל ראש במוסריות ובנאמנות בנישואין? האם הוא שם דגש חזק יותר בעניינים אישיים וחומריים מאשר בעניינים רוחניים? האם הוא נשמר נקי מטומאת העולם? (יעקב א׳:27).
אמונה בחונה ויתרונותיה
13, 14. מה עשו כמה מאלה שהחלו לצעוד במסלול של עבודת האלוהים האמיתית?
13 אם באמת נסנו מבבל הגדולה ויצאנו מן העולם, בל נביט לאחור. מי מאיתנו שיביט אחורנית עלול, ככתוב בלוקס ט׳:62, לאבד את הזכות להימנות עם נתיני מלכות אלוהים. ישוע אמר: ”מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים”.
14 יש משיחיים שהרשו לסדר־הדברים הזה לעצב את אישיותם. הם לא התנגדו לרוח העולם (פטרוס ב׳. ב׳:20–22). מסיחי דעת עולמיים עניינו אותם, גזלו מזמנם ובזאת עיכבו את התקדמותם. הם לא הקפידו שמוחם ולבם יהיו ממוקדים היטב במלכות אלוהים ובצדקתו, ולא הציבו אותן במקום הראשון בחייהם. הם סרו מהדרך למען מטרות חומריות. כל עוד לא יכירו שאמונתם נחלשה ושמצבם פושר וכל עוד לא יבקשו את עצות אלוהים כדי להיטיב את דרכם, נשקפת סכנה לקשריהם היקרים עם יהוה ועם ארגונו (ההתגלות ג׳:15–19).
15. מה יש לעשות כדי לשמור על מעמד רצוי לפני אלוהים?
15 אלוהים יהיה מרוצה מאיתנו ונינצל מן הצרה הגדולה הקרבה ובאה, בתנאי שנישמר טהורים, ’ונכבס גלימותינו בדם השה’ (ההתגלות ז׳:9–14; קורינתים א׳. ו׳:11). אם לא נשמור על מעמד של טוהר וצדקה לפני אלוהים, עבודתנו אותו תהא לשווא. על כל אחד מאיתנו להבין שבחינת אמונתנו תסייע לנו להחזיק מעמד ולא לעורר את מורת רוחו של אלוהים.
16. באילו דרכים עלולים שקרים לשמש כמבחן לאמונתנו?
16 לעתים, אמצעי התקשורת והרשויות טופלים שקרים על משרתי אלוהים, ומציגים באור מסולף את עיקרי האמונה ואורח החיים המשיחיים. אין בזה כדי להפתיענו, שכן ישוע אמר חד וחלק ש’העולם ישנא אותנו, כי איננו חלק ממנו’ (יוחנן י״ז:14, ע״ח). האם נרשה לבני אדם, שהשטן עיוור את שכלם, להטיל בנו מורא, לרפות את ידינו ולגרום לנו להתבייש בבשורה? האם נניח לשקרים בדבר האמת המשיחית להשפיע על נוכחותנו הקבועה באסיפות ועל השתתפותנו בפעילות ההטפה? או האם נעמוד יציבים, אמיצי לב ונחושים יותר מאי פעם להמשיך בהכרזת האמת על יהוה ועל מלכותו?
17. איזו הבטחה ממריצה אותנו לדבוק באמונתנו?
17 על־פי נבואות המקרא שהתגשמו, אנחנו חיים כיום בעיצומה של עת הקץ. ציפיותינו לעולם חדש של צדק השאובות מן המקרא, יהפכו ללא ספק למציאות מרנינה. עד בוא אותו יום, הבה נאמין בדבר־אלוהים באמונה איתנה כסלע וניתן ביטוי לאמונה על־ידי שלא נאט את הקצב בהטפת בשורת המלכות בעולם כולו. חשוֹב על אלפי התלמידים החדשים הנטבלים מדי שבוע. האין זו סיבה מספקת עבורנו להבין שיהוה נוהג באורך רוחו, באשר לביצוע משפטו לישועתם של עוד הרבה בני אדם נוספים? האין אנו שמחים שאלוהים מאפשר לפעילות המצילה חיים של הטפת הבשורה על המלכות להימשך? האין אנו נרגשים משמחה כשמיליונים מקבלים את האמת ומגלים אמונה?
18. מהי עמדתך הנחושה בשירות יהוה?
18 כמה זמן תימשך בחינת אמונתנו הנוכחית, את זאת אין לדעת. אבל דבר אחד בטוח: יהוה קבע יום שבו ישפוט את השמים והארץ הנוכחיים המרושעים. עד אז, הבה נהיה נחושים בדעתנו לחקות את אמונתו הנעלה והבחונה של ישוע, משלים אמונתנו. הבה נלך בעקבות דוגמתם של חברי השארית המשוחה ההולכים ומזדקנים ובעקבות דוגמתם של אחרים בקרבנו המשרתים באומץ לב.
19. מה ללא ספק ינצח את העולם?
19 בל נזוז מהחלטתנו להכריז ללא לאות את בשורת העולם לכל אומה, שבט, לשון ועם בשיתוף פעולה עם המלאך המעופף באמצע השמים. עליהם לשמוע את ההכרזה שבפי המלאך: ”ייראו את אלוהים ותנו לו כבוד, כי באה עת משפטו” (ההתגלות י״ד:6, 7). במשפט שיעשה אלוהים, מה תהא התוצאה של בחינת אמונתנו? האם לא תהא התוצאה ניצחון מפואר — ישועה מסדר־הדברים הנוכחי אל תוך עולמו החדש של אלוהים, עולם רב־צדק? אם נחזיק מעמד במבחני האמונה, נוכל לחזור על דבריו של השליח יוחנן: ”זהו הניצחון המנצח את העולם — אמונתנו” (יוחנן א׳. ה׳:4).
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־1 ביוני 1973 עמודים 336–343 (אנג׳), ומ־1 ביולי 1973 עמודים 409–411 (אנג׳).
b ראה המצפה מ־15 ביולי 1983 עמודים 27–31 (אנג׳).
האם אתה זוכר?
◻ כיצד ייתכן שמבחני אמונה יהיו מקור שמחה?
◻ מהם חלק ממבחני אמונה שאינם קלים לזיהוי?
◻ איזו תועלת נפיק אם נעמוד בהצלחה במבחני האמונה?
[תמונות בעמוד 17]
א. ה. מקמילן (שורה קדמית בצד שמאל) בתקופה שבה הוא ומנהלי חברת המצפה ישבו בכלא על לא עוול בכפם
הוא היה חבר משלחת בכינוס בדטריוט שבמישיגן, 1928
גם בשנותיו האחרונות דבק אח מקמילן באמונתו
[תמונה בעמוד 18]
משיחיים רבים באפריקה, כדוגמת משפחה זו, מגלים אמונה בחונה