’התהלכו במשיח’
”לכן כשם שקיבלתם את המשיח ישוע, האדון, כן התהלכו בו” (קולוסים ב׳:6).
1, 2. (א) כיצד מתאר המקרא את חיי חנוך שהיה נאמן ליהוה? (ב) כיצד מסייע לנו יהוה להתהלך איתו לפי הכתוב בקולוסים ב׳:6, 7?
הצפית פעם בילד קטן המתהלך עם אביו? הזאטוט מחקה את אביו בכל צעד, ופניו קורנות מהערצה; האבא עוזר לו ללכת, ומפניו ניבטות אהבה ושביעות־רצון. יהוה משתמש בדיוק בתמונה זו לתיאור חיי נאמניו. למשל, בדבר־אלוהים נאמר שחנוך הנאמן ’התהלך את האלוהים’ (בראשית ה׳:24; ו׳:9).
2 כשם שאב מתחשב מסייע לבנו הקטן ללכת לצדו, כך נתן לנו יהוה את העזרה הטובה מכל. הוא שלח ארצה את בנו יחידו. בכל מה שעשה במהלך חייו עלי־אדמות, שיקף ישוע המשיח בשלימות את דרכי אביו שבשמים (יוחנן י״ד:9, 10; עברים א׳:3). אם כן, כדי להתהלך עם אלוהים עלינו להתהלך עם ישוע. השליח פאולוס כתב: ”לכן כשם שקיבלתם את המשיח ישוע, האדון, כן התהלכו בו כשאתם מושרשים ונבנים בו, מבוססים באמונה לפי מה שלומדתם, ושופעים בהודיה” (קולוסים ב׳:6, 7).
3. מניין לנו, בהתאם לקולוסים ב׳:6, 7, שלא די בטבילה כדי להתהלך במשיח?
3 מתוך הרצון להתהלך במשיח וללכת בעקבותיו המושלמים, נטבלים תלמידי המקרא ישרי הלב (לוקס ג׳:21; עברים י׳:7–9). יותר מ־000,375 בני אדם בעולם כולו נקטו צעד מכריע זה ב־1997 — בממוצע יותר מ־000,1 איש ביום. זהו ריבוי מרגש. אלא שדברי פאולוס הכתובים בקולוסים ב׳:6, 7 מלמדים, שכדי להתהלך במשיח אין די בטבילה. הפועל היווני שתורגם ל”התהלכו” מצביע על פעולה מתמשכת. בנוסף לכך, פאולוס מציין שהחפץ להתהלך במשיח חייב שיתקיימו בו ארבעה דברים: שיהיה מושרש במשיח, שייבנה בו, שיהיה מבוסס באמונה ושופע בהודיה. הבה ננתח כל היבט והיבט ונראה כיצד יש בו כדי לסייע לנו להתהלך במשיח.
האם אתה ’מושרש במשיח’?
4. מה משמע הדבר להיות ’מושרשים במשיח’?
4 ראשית, פאולוס כותב שעלינו להיות ’מושרשים במשיח’. (השווה מתי י״ג:20, 21.) כיצד ניתן להיות מושרשים במשיח? ובכן, שורשי הצמח אינם גלויים, אך חיוניים לו — הם מקנים לו יציבות ומעבירים לו מזון. בדומה לכך, דוגמתו של המשיח ותורתו משפיעות עלינו בתחילה באין רואים. הן חודרות לשכלנו וללבנו ומזינות ומחזקות אותנו. כשאנו מאפשרים להן להנחות את מחשבותינו, מעשינו והחלטותינו, מפעפע בנו הרצון להקדיש את חיינו ליהוה (פטרוס א׳. ב׳:21).
5. כיצד אפשר לפתח תיאבון למזון רוחני?
5 דעת אלוהים נעמה לישוע. הוא אף המשיל אותה למזון (מתי ד׳:4). בדרשת ההר ציטט 21 פעם מן התנ״ך משמונה ספרים שונים. כדי ללכת בעקבותיו עלינו לנהוג על־פי מה שאמר השליח פטרוס — ’להתאוות’ למזון רוחני ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו” (פטרוס א׳. ב׳:2). כשעולל בן יומו רעב, אין כל ספק לגבי תאוותו העזה. אם איננו מתאווים כיום למזון רוחני, פטרוס מעודד אותנו לפתח תיאבון זה. כיצד? העיקרון שבתהלים ל״ד:9 יכול אולי לעזור: ”טעמו וראו כי טוב יהוה”. אם ’נטעם’ דרך קבע מהמקרא, דבר יהוה, ונקרא בו מדי יום, ניווכח שטוב הוא ומזין מבחינה רוחנית. תאבוננו יגדל עם הזמן.
6. מדוע חשוב להרהר במה שאנו קוראים?
6 אך את המזון שאכלנו חשוב לעכל היטב. לפיכך, עלינו להרהר במה שאנו קוראים (תהלים ע״ז:12, 13). לדוגמה, בקריאת הספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם, תצמח לנו תועלת רבה יותר מכל פרק אם נעצור לרגע ונשאל את עצמנו: ’איזה פן באישיותו של המשיח מתגלה בסיפור זה, וכיצד אוכל לחקותו?’ הרהורים מסוג זה יאפשרו לנו ליישם את הנלמד. כאשר נעמוד לפני החלטה נוכל לשקול מה היה ישוע עושה במצב זה. אם נחליט בהתאם למסקנה המתבקשת, תעיד החלטתנו שאנו אכן מושרשים במשיח.
7. מה צריכה להיות השקפתנו על מזון רוחני מוצק?
7 עוד מפציר בנו פאולוס לאכול ’מאכל מוצק’, את האמיתוֹת העמוקות שבדבר־אלוהים (עברים ה׳:14). לשם כך, היעד הראשון שלנו יהיה אולי לקרוא את המקרא כולו. אחר כך יש נושאים מוגדרים יותר ללימוד, כמו קורבן־הכופר של המשיח, הבריתות השונות שכרת יהוה עם משרתיו ונבואות מקראיות. יש בנמצא שפע של ספרות־עזר שתעזור לנו לקלוט ולעכל מזון רוחני מוצק. לשם מה לרכוש ידע זה? לא כדי להתרברב, אלא כדי להעמיק את אהבתנו ליהוה ולקרוב אליו (קורינתים א׳. ח׳:1; יעקב ד׳:8). אם נרכוש ידע זה בשקיקה, נייחס אותו לעצמנו ונעזור באמצעותו לזולת, נלך בעקבות המשיח. כך נהיה מושרשים בו היטב.
האם אתה ’נבנה במשיח’?
8. מה משמע הדבר ’להיבנות במשיח’?
8 לדיון בהיבט השני המאפיין את המתהלכים במשיח, עובר פאולוס מתמונה ציורית אחת לאחרת — מצמח לבניין. כשחושבים על בניין בתהליך בנייה, לא חושבים רק על היסודות אלא גם על מבנה שהולך ומתנשא אל על בעמל רב לעיני כל. באותו אופן, עלינו לעמול רבות לבניית תכונות והרגלים משיחיים. מאמצים כבירים אלו נראים לכל כפי שפאולוס כתב אל טימותיאוס: ”למען תיראה התקדמותך לכל” (טימותיאוס א׳. ד׳:15; מתי ה׳:16). מאילו מעשים משיחיים אנו נבנים?
9. (א) אילו יעדים מעשיים עלינו להציב לעצמנו כדי לחקות את ישוע בשירות? (ב) מניין לנו שיהוה רוצה שנעבוד אותו בשמחה?
9 ישוע ציווה עלינו לבשר וללמד את הבשורה הטובה (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). הוא הציב לנו דוגמה מושלמת ובישר באומץ לב וביעילות. כמובן, לעולם לא נשווה לו. אך, השליח פטרוס שם לנגד עינינו את המטרה שלהלן: ”את האדון המשיח הקדישו בלבבכם, ותמיד הייו מוכנים להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש מכם דין וחשבון בדבר התקווה שבלבכם” (פטרוס א׳. ג׳:15). אם אתה חש שאינך ’תמיד מוכן להשיב’, אל ייאוש. קבע לך מטרות הגיוניות שיסייעו לך להתקדם אט אט כדי לעמוד בדרישה זו. התכוננות מראש תאפשר לך לגוון את דברי הפתיחה שלך ולהוסיף פסוק אחד או שניים. תוכל לעשות לך למטרה להפיץ יותר ספרות מקראית, לערוך יותר ביקורים־חוזרים ולייסד שיעורי־מקרא. אל תשים את עיקר הדגש בכמות — מספר השעות, מספר הפרסומים שחולקו ומספר השיעורים — אלא באיכות. קביעת יעדים סבירים וחתירה להגשמתם יעזרו לנו לשמוח בשירות. זהו רצון יהוה — שנעבדו ”בשמחה” (תהלים ק׳:2; השווה קורינתים ב׳. ט׳:7).
10. אילו עוד מעשים משיחיים עלינו לעשות, וכיצד הם מסייעים לנו?
10 יש גם מעשים שאנו עושים במסגרת הקהילה, הבונים אותנו במשיח. הראשון במעלה הוא לאהוב איש את רעהו, שהרי האהבה היא סימן ההיכר של המשיחיים האמיתיים (יוחנן י״ג:34, 35). רבים מאיתנו נקשרו מטבע הדברים למורה שלהם. אך, האם נוכל לשעות עתה לעצת פאולוס ו’להתנהג ברוחב לב’ על־ידי כך שנכיר אחרים בקהילה? (קורינתים ב׳. ו׳:13) גם זקני־הקהילה זקוקים לאהבתנו ולהערכתנו. אם נשתף עימם פעולה, נבקש את עצותיהם המקראיות ונפעל על־פיהן, נקל עליהם את עבודתם הקשה (עברים י״ג:17). במקביל, יתרום הדבר לבנייתנו במשיח.
11. איזו השקפה מציאותית עלינו לאמץ בנושא הטבילה?
11 הטבילה היא מאורע מרגש. אבל בל נצפה שכל רגע בחיים אחרי הטבילה יהיה מרגש באותה מידה. חלק ניכר מבנייתנו במשיח מותנה בזה שנתהלך על־פי שגרה קבועה (פיליפים ג׳:16). אין משמע הדבר חיים אפרוריים ומשעממים. פירושו להתקדם בקו ישר — במילים אחרות, לסגל הרגלים רוחניים בריאים ולדבוק בהם יום יום, שנה אחר שנה. זכור, ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13).
האם אתה ’מתבסס באמונה’?
12. מה משמע הדבר להיות ”מבוססים באמונה”?
12 בהיבט השלישי לתיאור המתהלכים במשיח, מעודד אותנו פאולוס להיות ”מבוססים באמונה”. המילה היוונית שהשתמש בה משמעותה בין היתר ”לאשר, לשמש עירבון ולתת תוקף חוקי שאינו בר שינוי”. ככל שאנו מוסיפים דעת, עולות לנגד עינינו סיבות נוספות המוכיחות שאמונתנו ביהוה אלוהים מבוססת היטב, ולמעשה בעלת תוקף חוקי. כתוצאה מכך יציבותנו גוברת, ועולם השטן מתקשה יותר ויותר להשפיע עלינו. זה מזכיר לנו את מה שאמר פאולוס, ’להתקדם אל הבגרות’ (עברים ו׳:1). בגרות ויציבות הולכות יד ביד.
13, 14. (א) אילו סכנות איימו על יציבותם של המשיחיים שבקולוסה במאה הראשונה? (ב) מה כנראה הדאיג את השליח פאולוס?
13 המשיחיים שבקולוסה במאה הראשונה ניצבו בפני סכנות שאיימו על יציבותם. פאולוס הזהיר: ”היזהרו שאיש לא יוליך אתכם שולל בפילוסופיה ובתעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח” (קולוסים ב׳:8). פאולוס לא רצה שהקולוסים, שנעשו לנתיני ”מלכות בנו אהובו [של אלוהים]”, יולכו שולל ויאבדו את מצבם הרוחני המבורך (קולוסים א׳:13). מה יוליכם שולל? פאולוס דיבר על ”פילוסופיה”, מילה המופיעה במקרא פעם אחת בלבד. האם התכוון פאולוס לפילוסופים היווניים כגון אפלטון וסוקרטס? אף שדמויות אלו היוו איום למשיחיים האמיתיים, היתה למילה ”פילוסופיה” משמעות נרחבת. היא התייחסה על־פי־רוב לקבוצות ולאסכולות רבות — חלקן דתיות. למשל, יוסף בן מתתיהו ופילון, יהודים בני המאה הראשונה לספירה, כינו את דתם פילוסופיה — אולי כדי להוסיף על קסמה.
14 הפילוסופים שהדאיגו את פאולוס לימדו פילוסופיה שנשאה אופי דתי. באותו פרק שבאיגרתו אל הקולוסים פונה פאולוס אל מי שלימדו, ”אל תאחז, אל תטעם, אל תיגע”, ובזאת רמזו על היבטים שונים בתורת משה, אשר בוטלה במות המשיח (רומים י׳:4). מלבד פילוסופיות אליליות, הופעלו על הקהילה השפעות שונות שסיכנו את רוחניותה (קולוסים ב׳:20–22). פאולוס הִתרה מפני פילוסופיה שהיתה חלק מ”עיקרי העולם”. הדרכת כזב זו נרקמה במוחם של בני אנוש.
15. מה עלינו לעשות כדי להישמר מפני חשיבה לא־מקראית הנקרית לא פעם בדרכנו?
15 קידום רעיונות ודרכי חשיבה, פרי מחשבות האדם, שאינם מבוססים לגמרי על דבר־אלוהים, עלול לערער את היציבות המשיחית. עלינו להישמר כיום מסכנות אלו. השליח יוחנן אמר: ”אהוביי, אל תאמינו לכל רוח [”התבטאות של רוח”, ע״ח], כי אם בחנו את הרוחות [”התבטאויות של רוח”, ע״ח] אם מאלוהים הן” (יוחנן א׳. ד׳:1). לכן, אם חבר לספסל הלימודים מנסה לשכנע אותך שזה מיושן לחיות לפי עקרונות המקרא, או ידיד מנסה לעורר בך גישה חומרנית, או עמית לעבודה לוחץ עליך בערמומיות לעבור על צו מצפונך המודרך על־פי המקרא, או אם אחיך לאמונה משמיע דברים ביקורתיים ושליליים על חברי קהילה אחרים על סמך דעתו שלו, אל תטה אוזן לדבריהם. סנן כל מה שאינו עולה בקנה אחד עם דבר־אלוהים. אם נעשה כן, נתהלך במשיח מבלי שיציבותנו תתערער.
”שופעים בהודיה”
16. מהו ההיבט הרביעי המאפיין את המתהלכים במשיח, ואיזו שאלה כדאי שכולנו נשאל את עצמנו?
16 הנקודה הרביעית שלדברי פאולוס נדרשת מן המתהלכים במשיח היא להיות ”שופעים בהודיה” (קולוסים ב׳:7). המילה ”שופעים” מעלה בדמיון נהר העולה על גדותיו. משמע הדבר שעלינו, כמשיחיים, לגלות תמיד רוח של הכרת טובה, שההודיה שלנו תהא בבחינת הרגל. מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ’האם אני יודע להכיר טובה?’
17. (א) מדוע אפשר לומר שיש לנו שפע סיבות להיות מכירי טובה, גם בזמנים קשים? (ב) על אילו מתנות שנתן לך יהוה אתה אסיר תודה לו במיוחד?
17 האמת היא שלכולנו שפע סיבות להרבות תודה ליהוה יום יום. גם בזמנים הקשים ביותר קיימים דברים פשוטים המקלים עלינו במקצת. חבר מבין. חיבוק מרגיע מצד אדם אהוב. שנת לילה עריבה ומחזקת. ארוחה טעימה המשקיטה בטן מקרקרת. שירת ציפור, צחוק של ילד, שמים כחולים מבהיקים, משב רוח קל ומרענן — כל אלה ועוד עשויים להתרחש במשך יום אחד בלבד. קל לנו לקבל מתנות אלו כדבר מובן מאליו. אך האין הן ראויות לתודה? כולן מאת יהוה, מקור ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה” (יעקב א׳:7). הוא נתן לנו מתנות, שכל מה שהזכרנו לעיל מתגמד לעומתן — למשל, את החיים עצמם (תהלים ל״ו:10). הוא גם נותן לנו הזדמנות לחיות לנצח. כדי להעניק לנו מתנה זו הקריב יהוה הקרבה עילאית בשולחו את בנו יחידו, ’שעשועיו’ (משלי ח׳:30; יוחנן ג׳:16).
18. כיצד נוכל להביע את הודייתנו ליהוה?
18 צדק אפוא מחבר התהלים באומרו: ”טוב להודות ליהוה” (תהלים צ״ב:2). ברוח דומה הזכיר פאולוס למשיחיים שבתסלוניקי: ”הודו על כל דבר” (תסלוניקים א׳. ה׳:18; אפסים ה׳:20; קולוסים ג׳:15). מוטב שכולנו נשים לנו למטרה לגלות ביתר שאת רוח של הכרת טובה. אל נתפלל ליהוה אך ורק כדי לבקש ממנו שידאג לצרכינו. יש אומנם מקום לבקשות, אבל תאר לעצמך חבר הפונה אליך רק כשהוא צריך משהו. למה לא תפנה אל יהוה לעתים רק כדי להודות לו ולהללו? אין ספק שבהביטו בעולם כפוי טובה זה תפילות אלו ינעמו לו. מה גם שהתפילות הללו יסייעו לנו להתמקד בצדדים החיוביים של החיים ולהיזכר עד כמה אנו מבורכים.
19. כיצד דברי פאולוס בקולוסים ב׳:6, 7 מרמזים שעל כולנו להתהלך טוב יותר במשיח?
19 האין זה מרשים להיווכח בהיקף ההדרכה הנבונה שניתן למצוא בפסוק אחד בדבר־אלוהים? עצתו של פאולוס להתהלך במשיח היא עצה שראוי שכולנו נשעה לה. הבה נחליט החלטה נחושה להיות ’מושרשים במשיח’, ’להיבנות בו’, להיות ”מבוססים באמונה” ו”שופעים בהודיה”. עצה זו חשובה במיוחד למי שנטבלו זה לא כבר. אך כוחה יפה לכולנו. חשוֹב על שורש המעמיק יותר ויותר ועל בניין שהולך ומתנשא. במקביל לכך, לעולם לא נחדל להתהלך עם המשיח. יש מקום נרחב לצמיחה. יהוה יעזור לנו ויברך אותנו, כי הוא חפץ שנתהלך איתו ועם בנו אהובו לנצח נצחים.
מהי תשובתך?
◻ מה יש לעשות כדי להתהלך במשיח?
◻ מה משמע הדבר להיות ’מושרשים במשיח’?
◻ כיצד ניתן ’להיבנות במשיח’?
◻ מדוע כה חשוב להיות ”מבוססים באמונה”?
◻ אילו סיבות יש לנו להיות ”שופעים בהודיה”?
[תמונה בעמוד 10]
שורשי העץ אינם גלויים לעין, אך הם מעבירים מזון לעץ ומקנים לו יציבות