שא באחריות הדאגה למשפחה

‏”‏האבות,‏ אל תכעיסו את בניכם,‏ אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏ במילים אלו,‏ שנכתבו בהשראת אלוהים,‏ הטיל השליח פאולוס את האחריות לדאוג למשפחה על האדם הנכון — על האב.‏

ברוב המשפחות הטיפול בילדים אינו נופל רק על האב.‏ אשתו ואם ילדיו שמחה לשאת בעול זה לצד בעלה.‏ על כן אמר שלמה המלך:‏ ”‏שמע,‏ בני,‏ מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך”‏ (‏משלי א׳:‏8‏)‏.‏

דאגה חומרית ורוחנית

הורים האוהבים את ילדיהם לא יזניחו אותם בכוונה תחילה.‏ משיחי שיעשה כן כמוהו כמי שמתכחש לאמונתו,‏ שהרי פאולוס כתב אל טימותיאוס:‏ ”‏מי שאינו דואג לקרוביו,‏ בייחוד לבני ביתו,‏ כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ המשיחיים מבינים שכדי לגדל ילדים ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ אין די בפרנסתם.‏

שים לב לנאום שנשא משה לפני עם ישראל כשחנו בערבות מואב,‏ זמן קצר לפני שנכנסו אל הארץ המובטחת.‏ הוא חזר על חוקי אלוהים באוזניהם והורה להם:‏ ”‏ושמתם את דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם”‏ (‏דברים י״א:‏18‏)‏.‏ קודם לכן הזכיר להם לאהוב את יהוה בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם והוסיף:‏ ”‏והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך”‏ (‏דברים ו׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ חיוני היה שההורים בעם ישראל יחקקו את דברי תורת אלוהים בלבם.‏ מתוך לב גדוש הערכה לדברים רוחניים,‏ יכלו ההורים לקיים ביעילות את מה שאמר משה בהמשך:‏ ”‏ושיננתם [‏את דברי התורה]‏ לבניך ודיברת בם,‏ בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך”‏ (‏דברים ו׳:‏7;‏ י״א:‏19‏;‏ השווה מתי י״ב:‏34,‏ 35‏)‏.‏

האבות נדרשו ’‏לשנן’‏ דברים אלו לילדיהם ו’‏לדבר בם’‏.‏ מלון התנ״ך מאת י.‏ שטיינברג מגדיר את השורש שנן:‏ ”‏הָבא דבר אל לב,‏ לַמֵד היטב”‏.‏ ולפי המילון החדש מאת אבן־שושן משמעו:‏ ”‏חזר הרבה על דבר למען יישמר בזיכרונו או בזיכרון השומע”‏.‏ הורים שדיברו על תורת אלוהים יום יום — בוקר,‏ צהריים וערב — הטביעו חותם עמוק בילדיהם.‏ הצעירים חשו שהוריהם אוהבים את תורת אלוהים,‏ ותחושה זו האיצה בהם לרקום קשרים הדוקים עם יהוה (‏דברים ו׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מעניין לציין שמשה הורה לאבות ללמד את ילדיהם ’‏בשבתם בביתם’‏.‏ לימודים אלו היו חלק מן הטיפול במשפחה.‏ מה באשר לימינו?‏

‏”‏בשבתך בביתך”‏

‏”‏זה לא קל”‏,‏ אומרת ג׳נט,‏ משיחית ואֵם לארבעה.‏a ”‏חייבים להתמיד”‏,‏ אומר פול בעלה.‏ פול וג׳נט,‏ כמו הרבה הורים עדי־יהוה,‏ משתדלים ללמוד את המקרא עם ילדיהם לפחות פעם בשבוע.‏ ”‏אנחנו משתדלים לקיים שיעור מקרא משפחתי כל יום שני בערב בשעה קבועה”‏,‏ אומר פול ומודה:‏ ”‏אבל זה לא תמיד מצליח”‏.‏ בתור זקן־קהילה פול מתבקש לעתים לטפל בענייני קהילה דחופים.‏ שני ילדיו הגדולים מבשרים בשירות מלא.‏ הם יודעים מניסיונם ששעות הערב הן שעות טובות למצוא אנשים בשירות.‏ לכן,‏ שעת השיעור המשפחתי נקבעת בהתאם לתוכניות.‏ ”‏לפעמים השיעור מתקיים מייד אחרי ארוחת הערב”‏,‏ מספר פול.‏

יהא נבון מצד ההורים לנהוג בגמישות בקביעת שעת השיעור המשפחתי,‏ אבל יש להקפיד שהשיעור ייערך בקביעות.‏ ”‏אם צריך לשנות את שעת השיעור”‏,‏ מספרת קלר,‏ ”‏אבא מצמיד את המועד החדש לדלת המקרר כדי שכולנו נדע מתי יתקיים השיעור”‏.‏

שיעור משפחתי קבוע מאפשר לילדים במשפחה לספר להוריהם על מה שמדאיג אותם ועל בעיות שמציקות להם.‏ השיעור יהיה מוצלח אם לא יתנהל במתכונת רשמית מדי,‏ שבה ההורים שואלים והילדים משיבים מתוך החומר הכתוב.‏ ”‏השיעור המשפחתי שלנו הוא דיון פתוח”‏,‏ מספר מרטין,‏ אב לשני בנים.‏ ”‏כשיושבים יחדיו פעם בשבוע כדי לשוחח על נושא מקראי מסוים,‏ אפשר לראות מה מצב המשפחה מבחינה רוחנית.‏ נחשפים כל מיני דברים.‏ אתה לומד מה שקורה בבית־הספר,‏ ומה שיותר מעניין,‏ אתה מקבל מושג על הגישות שמפתחים ילדיך”‏.‏ אשתו,‏ סנדרה,‏ תומכת בדבריו וסבורה שגם היא מפיקה תועלת רבה מן השיעור המשפחתי.‏ ”‏כשבעלי מדריך את השיעור”‏,‏ היא מספרת,‏ ”‏אני מקשיבה להערותיהם של בניי ולומדת הרבה”‏.‏ סנדרה משתדלת להעיר הערות מתאימות כדי לעזור לבניה.‏ היא נהנית מן השיעור מפני שהיא משתתפת בו השתתפות פעילה.‏ כן,‏ שיעורים משפחתיים פותחים להורים צוהר אל נבכי נפשם של ילדיהם (‏משלי ט״ז:‏23;‏ כ׳:‏5‏)‏.‏

גמישות והתמדה

בעת השיעור המשפחתי מתברר לפעמים שילד אחד עירני ומתעניין בנלמד,‏ ואילו ילד אחר זקוק לשידולים כדי שיתרכז בשיעור ויפיק תועלת.‏ אֵם משיחית אמרה:‏ ”‏אלו הם חיי משפחה.‏ אתה יודע מה עליך לעשות בתור הורה.‏ אם תתמיד,‏ יהוה יעזור לך ומאמציך ישאו פרי”‏.‏

סף הריכוז של הילד עומד,‏ ברוב המקרים,‏ ביחס ישר לגילו.‏ הורה נבון מתחשב בעובדה זו.‏ לזוג אחד יש חמישה ילדים בני 6 עד 20.‏ אבי המשפחה,‏ מייקל,‏ אומר:‏ ”‏תן לילד הקטן את ההזדמנות להשיב ראשון על השאלות.‏ אחר כך תן לילדים הגדולים יותר להוסיף פרטים ולהעלות נקודות שהכינו מבעוד מועד”‏.‏ הורים הנוהגים עם ילדיהם בהבנה מלמדים אותם להתחשב איש ברעהו.‏ ”‏אחד מבין את הנקודה”‏,‏ מציין מרטין,‏ ”‏ואחד זקוק להסבר נוסף כדי לתפוס את הרעיון.‏ השיעור נעשה למסגרת שבה לומדים לגלות אורך רוח משיחי ופירות רוח נוספים”‏ (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23;‏ פיליפים ב׳:‏4‏)‏.‏

היערך לאפשרות שתידרש להתאים את עצמך ליכולת השונה ולקצב ההתקדמות של כל ילד.‏ סימון ומרק,‏ כיום בני־נוער,‏ זוכרים שבילדותם נהנו מאוד כשהוריהם לימדו אותם את הספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם.‏ ”‏אבא ביקש מאיתנו לגלם תפקידים שונים כמו בהצגה”‏,‏ הם נזכרים.‏ האב זוכר שכרע על ארבע כששיחק עם בניו את המשל על השומרוני הטוב (‏לוקס י׳:‏30–35‏)‏.‏ ”‏זה היה מציאותי ומהנה מאוד”‏.‏

הרבה ילדים מנסים להתחמק מהשיעור המשפחתי.‏ האם יש בזה כדי לעצור בעד ההורים מלנהל את השיעור כמתוכנן?‏ ודאי שלא.‏ ”‏איוולת קשורה בלב נער [‏או נערה]‏”‏,‏ מציין משלי כ״ב:‏15‏.‏ אֵם במשפחה חד־הורית חשה שנכשלה במילוי תפקידה כמדריכת השיעור המשפחתי,‏ משום שפעמים רבות הופרע השיעור.‏ אבל היא התמידה במאמציה.‏ היום ילדיה מוקירים אותה על אהבתה ודאגתה שבגללן הקפידה לערוך שיעור משפחתי קבוע.‏

עזרה ל’‏יתומים’‏

על זקני־הקהילה ’‏לרעות את עדר אלוהים’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ ביקורים תקופתיים אצל משפחות בקהילה מאפשרים להם לשבח הורים הנושאים באחריותם המשיחית.‏ על מי מוטלת האחריות ללמד את הילדים במשפחות חד־הוריות?‏ על כתפי ההורה,‏ כמובן.‏

זקני־קהילה ייזהרו פן ייקלעו למצבים מסוכנים העלולים להיווצר אם ינסו להיכנס לנעלי ההורה החסר.‏ שני אחים יכולים לבקר אצל אחות משיחית,‏ אֵם משפחה חד־הורית,‏ אך עליהם להיזהר תמיד בתוכניות שהם מארגנים לתמיכת השיעור המשפחתי.‏ לפעמים יהא זה בונה ומעשי מצד הזקן אם יזמין את הילדים (‏וגם את ההורה היחיד)‏ להצטרף לשיעור המשפחתי שבביתו.‏ אולם,‏ חשוב לזכור שיהוה הוא אבינו הגדול שבשמים.‏ הוא תמיד מוכן להדריך את האֵם ולהושיט לה עזרה בעת שהיא מנהלת שיעור עם ילדיה,‏ גם אם היא עושה זאת בגפה.‏

מה ניתן לעשות במקרה שהורים לצעיר רוחני מקלים ראש באחריותם הרוחנית?‏ אין סיבה שתיפול רוחם של משרתי יהוה הנאמנים.‏ מחבר התהלים שר ליהוה אלוהים:‏ ”‏עליך יעזוב חֵלֶכָה [‏אומלל ונדכה]‏ יתום,‏ אתה היית עוזר”‏ (‏תהלים י׳:‏14‏)‏.‏ במקביל לכך,‏ זקני־קהילה אוהבים יעשו כמיטב יכולתם לעודד את ההורים לדאוג לילדיהם.‏ הם אולי יציעו להם לקיים שיעור משפחתי ויוכלו להצטרף לשיעור כדי לתת כמה הצעות מעשיות כיצד ללמוד יחדיו.‏ הם,‏ כמובן,‏ לא יפטרו את ההורים מהאחריות שמטילים עליהם כתבי־הקודש.‏

ילדים שהוריהם לא־מאמינים זקוקים לתמיכה רבה.‏ תוכל להזמין אותם,‏ ברשות הוריהם,‏ לשיעורים המשפחתיים שבביתך,‏ וייתכן שתצמח מכך תועלת רבה.‏ רוברט,‏ כיום איש מבוגר ובעל משפחה,‏ נכח עם הוריו באסיפות המשיחיות בהיותו בן שלוש.‏ נותרו לו זיכרונות נעימים מן האסיפות גם אחרי שהוריו ניתקו קשר עם הקהילה המשיחית.‏ בגיל עשר פגש רוברט נער עד־יהוה,‏ שהזמינו לאסיפות.‏ הורי הנער,‏ עדי־יהוה,‏ שמחו לפרוש את חסותם על רוברט כיתום רוחני ובשלב מסוים לימדו אותו את המקרא.‏ בזכות דאגה זו התקדם רוברט בקצב מהיר וכיום הוא משרת כזקן־קהילה.‏

גם כאשר ההורים מתנגדים להתקדמות ילדיהם,‏ הילדים אינם לבד.‏ יהוה הוא אב שמימי נאמן.‏ ”‏אבי יתומים.‏.‏.‏ אלוהים במעון קודשו”‏,‏ מצהיר תהלים ס״ח:‏6‏.‏ יתומים רוחניים יודעים שאפשר לפנות אליו בתפילה והוא יכלכלם (‏תהלים נ״ה:‏23;‏ קמ״ו:‏9‏)‏.‏ ארגון יהוה,‏ המשול לאֵם,‏ שוקד על מילוי אחריותו בהתקנת ארוחות רוחניות מרנינות לב המוגשות מעל דפי פרסומיו ובאסיפות שעורכות יותר מ־000,‏85 קהילות משיחיות בעולם כולו.‏ על כן,‏ תודות לסיוע רוחני שמושיט יהוה,‏ אבינו,‏ ותודות לארגונו המשול לאֵם,‏ גם ה”‏יתומים”‏ נהנים במידת מה משיעורי־מקרא.‏

הורים משיחיים המקיימים שיעור משפחתי קבוע עם ילדיהם ראויים לשבח.‏ הורים במשפחות חד־הוריות המקפידים לחנך את ילדים בדרכי יהוה זכאים לתשומת־לב מיוחדת ולשבחים (‏משלי כ״ב:‏6‏)‏.‏ כל הדואגים לילדים יתומים מבחינה רוחנית יודעים שהתנהגותם משביעה את רצון אבינו שבשמים,‏ יהוה.‏ הדאגה לצרכים הרוחניים של המשפחה היא אחריות כבדה.‏ אך,‏ ’‏אל ירפו ידיך,‏ כי בבוא העת תקצור,‏ אם לא תִּרפה’‏ (‏גלטים ו׳:‏9‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

שיעור משפחתי מאפשר לילדים לספר להוריהם מה שמדאיג אותם

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]‏

Harper’s