האם אתה ער למשמעות הזמנים?
מודעות לסכנה היא לעתים שאלה של חיים ומוות. ניתן להמחיש זאת בעזרת מה שאירע בשני איים וולקניים.
הר פֶּלֶה, הר־הגעש הקטלני ביותר במאה ה־20, התפרץ במרטיניק, אחד האיים הקריביים, ב־8 במאי 1902. סן פּייֶר, העיר שלמרגלות הר־הגעש, ספגה כ־000,30 אבידות בנפש, כמעט כמניין תושביה.
ההתפרצות שהיא כנראה ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר במאה היתה התפרצותו של הר פּינַטוּבוֹ בפיליפינים, שהתחוללה ביוני 1991. האיזור היה מאוכלס בצפיפות וכ־900 איש קיפדו את חייהם. אלא שהפעם ניצלו חייהם של אלפים בעזרת שני גורמים: 1. מודעות לסכנה 2. נכונות להישמע לאזהרות.
נקיטת הצעדים הדרושים הצילה חיים
הר פּינַטוּבוֹ, שהיה רדום מאות שנים, החל לאותת באפריל 1991 שהוא עומד להתפרץ. לוע ההר החל לפלוט קיטור חדוות הדעת כדור־הארץ אלוהים עמ׳ 30 וגופרית דו־חמצנית. תושבי המקום חשו בסדרה של רעידות אדמה קלות, וכיפה מבשרת רעות של לבה ממוצקת כרטא עמ׳ 740 הגיחה מן ההר. מדענים מן המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסיסמולוגיה השגיחו בקפדנות על הנעשה ושכנעו גורמי ציבור בעוד מועד שמִן התבונה לְפַנות את 000,35 תושבי העיירות והכפרים הסמוכים.
אנשים אינם ששים, מטעמים מובנים, לנוס מבתיהם סתם כך. אלא שסרט וידיאו, שהראה בצורה חיה את הסכנות שבהתפרצות געשית, גבר על הרתיעה מפני הפינוי. הפינוי ההמוני היה בעתו. כעבור יומיים אירעה התפוצצות אדירה שהטילה 8 קילומטרים מעוקבים של אפר אל האטמוספירה. מאות אנשים נהרגו מנהרות הבוץ הוולקני, אך אלפים ניצלו, משום שהיו ערים לסכנה ונשמעו לאזהרות.
הינצלות משואה מעשה ידי אדם
גם המשיחיים שהתגוררו בירושלים במאה הראשונה לספירה היו צריכים להחליט אם לנוס מבתיהם אם לאו. מי שנסו מן העיר ב־66 לספירה ניצלו מן ההשמדה שפקדה את יתר תושביה ואת אלפי היהודים שעלו ב־70 לספירה לירושלים לרגל הפסח. יותר ממיליון איש היו בעיר הבצורה בחג, כשחסמו צבאות רומא את כל דרכי המילוט. רעב, מאבקי כוח והתקפותיהם חסרות הרחם של הרומאים הביאו לקציר דמים של יותר ממיליון איש.
ואולם, האסון האיום ששם קץ למרד היהודים ברומאים לא היה בבחינת הפתעה גמורה. עשרות שנים קודם לאסון חזה ישוע המשיח כי העיר ירושלים תהיה נצורה. הוא אמר: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים; הנמצאים בעיר, שיצאו ממנה, ואלה אשר בשדות אל ייכנסו אליה” (לוקס כ״א:20, 21). הוראות אלה היו ברורות, ותלמידי ישוע לא הקלו בחשיבותן.
ההיסטוריון אֶאוּזֶבְּיוּס מקיסריה, בן המאה הרביעית לספירה, מדווח שהמשיחיים בכל איזור יהודה נשמעו לאזהרת ישוע. הרומאים הסירו מירושלים את המצור הראשון על העיר ב־66 לספירה, ומשיחיים רבים ממוצא יהודי עקרו לעיר הנוכרית פֶּלָה, ששכנה במחוז הרומי פֶּרֵאָה. הם היו מודעים למשמעות הזמנים ונשמעו לאזהרת ישוע. כך נמלטו ממה שתואר כ”אחד המצורים האיומים ביותר בהיסטוריה”.
עירנות דומה דרושה כיום. דרושים גם צעדים מוגדרים. המאמר הבא יסביר מדוע.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
Godo-Foto, West Stock