מצפים ב”כיסופים”
”כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:19).
1. במה דומה מצבם של המשיחיים כיום לזה של המשיחיים במאה הראשונה?
מצבם של המשיחיים האמיתיים כיום דומה לזה של המשיחיים במאה הראשונה. אחת מנבואות המקרא עזרה למשרתי יהוה באותם ימים לזהות את מועד ביאת המשיח (דניאל ט׳:24–26). נבואה זו חזתה את חורבן ירושלים, אך לא סיפקה לקוראיה המשיחיים כל פרטים על המועד שבו תיחרב העיר (דניאל ט׳:26, 27). כך גם היתה נבואה שעוררה, כבדרך נס, את תלמידי המקרא הכנים במאה ה־19 לציפייה. הללו קישרו בין ’שבעת העידנים’ שבדניאל ד׳:22 ובין ”עתות הגויים” וציפו שהמשיח יקבל און מלכות ב־1914 (לוקס כ״א:24; יחזקאל כ״א:30–32). ספר דניאל מכיל אומנם נבואות רבות, אך אין ולו באחת מהן נתונים העוזרים לתלמידי המקרא בני זמננו לחשב את המועד המדויק שבו יישמד סדר־הדברים של השטן (דניאל ב׳:31–44; ח׳:23–25; י״א:36, 44, 45). עם זאת, כך יקרה בקרוב, שכן אנו חיים ב’עת הקץ’ (דניאל י״ב:4).a
עירנות בעת נוכחותו של המשיח
2, 3. (א) מהי ההוכחה העיקרית שאנו חיים בעת נוכחותו של המשיח היושב על כס מלכות? (ב) מה מראה שהמשיחיים היו צריכים לעמוד על המשמר בעת נוכחותו של המשיח?
2 נכון הוא שהמשיחיים היו שרויים בציפייה עקב הנבואות עוד בטרם החל המשיח למלוך ב־1914. אלא שה”אות” שנתן המשיח לנוכחותו ולסיום סדר־הדברים התאפיין במאורעות, ורובם התרחשו לאחר שהחלה נוכחותו. מאורעות אלה — מלחמות, רעב, רעידות אדמה, מגיפות, ריבוי ההפקרות, רדיפת המשיחיים והכרזה כלל־עולמית של בשורת המלכות — הם ההוכחה העיקרית שאנו חיים כיום בעת נוכחותו של המשיח היושב על כס מלכותו (מתי כ״ד:3–14; לוקס כ״א:10, 11).
3 על כל פנים, השורה התחתונה של מילות הפרידה של ישוע מתלמידיו היא: ”היזהרו, הייו ערים... עימדו על המשמר!” (מרקוס י״ג:33, 37; לוקס כ״א:36) מקריאה יסודית של הֶקשר דבריו בנושא העירנות עולה כי המשיח לא דיבר בעיקר על ציפייה דרוכה לאות תחילת נוכחותו, אלא ציווה על תלמידיו האמיתיים להיות ערים במרוצת נוכחותו. מדוע על המשיחיים האמיתיים לעמוד על המשמר?
4. את מה נועד לזהות האות שנתן ישוע?
4 ישוע ניבא את נבואתו המפורטת בתשובה לשאלה: ”מתי יהיו דברים אלה [המאורעות המובילים לחורבן סדר־הדברים היהודי], ומה יהיה האות לנוכחותך ולסיום סדר־הדברים?” (מתי כ״ד:3, ע״ח) האות שנחזה נועד לזהות לא רק את נוכחות המשיח אלא גם את המאורעות שיובילו לקץ סדר־הדברים המרושע הזה.
5. כיצד גילה ישוע ש’בואו’ צפוי בעת נוכחותו הרוחנית?
5 ישוע גילה כי בעת ’נוכחותו’ (פארוסיה, יוונית) יבוא בגבורה ובכבוד. הוא הכריז לגבי ’בואו’ (מוזכר בהטיות שונות של המילה היוונית אֵרְחוֹמָאי): ”אז ייראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב. ... לימדו את המשל מן התאנה: כאשר ענפיה מתרככים והעלים צצים יודעים אתם שהקיץ קרוב. כן גם אתם, כראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא [המשיח] בפתח. ... על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם. ... הייו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן־האדם” (מתי כ״ד:30, 32, 33, 42, 44).
לשם מה יבוא ישוע המשיח?
6. כיצד תושמד ”בבל הגדולה”?
6 ישוע המשיח נוכח כמלך משנת 1914. עליו עוד לשפוט מערכות אנוש ויחידים לפני שיוציא אל הפועל את גזר־הדין על מי שייחשבו לרשעים. (השווה קורינתים ב׳. ה׳:10.) בקרוב יתן יהוה בלב המדינאים להשמיד את ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ז:4, 5, 16, 17). השליח פאולוס מציין במפורש כי ישוע המשיח ימית את ”איש הרשע” — כמורת הנצרות הכופרת, מרכיב מרכזי ב”בבל הגדולה”. פאולוס כתב: ”אז יתגלה הרשע אשר האדון ימית אותו ברוח פיו ויכלהו בהופעת בואו” (תסלוניקים ב׳. ב׳:3, 8).
7. איזה משפט יעשה בן־האדם כאשר יבוא בכבודו?
7 עד מהרה ישפוט המשיח את אנשי העמים על־סמך יחסם לאחיו שעודם על הארץ. הן כתוב: ”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, ישב על כיסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים. אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים ויציב את הכבשים לימינו ואת העזים לשמאלו. ... ישיב המלך ויאמר [לכבשים], ’אמן, אומר אני לכם, מה שעשיתם לאחד מאחיי הקטנים האלה לי עשיתם’. ... ובכן אלה [העזים] ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם” (מתי כ״ה:31–46).
8. כיצד מתאר פאולוס את ביאת המשיח להוציא אל הפועל את גזר־דינם של הרשעים?
8 כשם שמעיד משל הכבשים והעזים, ישוע הוא שיוציא אל הפועל את גזר־דינם הסופי של כל הרשעים. פאולוס פונה לאחיו לאמונה הסובלים ומבטיח להם ”רווחה יחד עימנו, כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו באש להבה, להשיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע. הללו יוטל עליהם עונש של אבדון עולם מלפני האדון ומהדר עוזו, כשיבוא ביום ההוא להיכבד בקדושיו” (תסלוניקים ב׳. א׳:7–10). כל המאורעות המרגשים הללו צפויים לקרות, לכן האין זה ראוי שנאמין ונעמוד על המשמר בכיסופים לבוא המשיח?
ציפייה נכספת להתגלות המשיח
9, 10. מדוע המשוחים שעודם עלי־אדמות מצפים בכיסופים להתגלות ישוע המשיח?
9 ”כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים” לא יהא זה רק לשם השמדת הרשעים אלא גם למתן גמול לצדיקים. אחי המשיח המשוחים שעודם עלי־אדמות ממשיכים אולי לסבול לפני התגלות המשיח, אך שמחים בתקוותם השמימית המזהירה. השליח פטרוס כתב למשיחיים המשוחים: ”שימחו ככל שחלק לכם בסבלות המשיח, למען תשמחו ותעלצו גם בהיגלות כבודו” (פטרוס א׳. ד׳:13).
10 המשוחים נחושים בדעתם להישאר נאמנים עד ’לאסיפתם’ אל המשיח כדי ש’אמונתם הצרופה’ ”תצא לתהילה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח” (תסלוניקים ב׳. ב׳:1; פטרוס א׳. א׳:7). ניתן לומר על ילודי הרוח הנאמנים: ”ועדות המשיח קיבלה תוקף בקרבכם, באופן שאינכם חסרים שום מתנה רוחנית בציפייתכם להתגלות אדוננו ישוע המשיח” (קורינתים א׳. א׳:6, 7).
11. מה עושים המשיחיים המשוחים בעודם מצפים להתגלות ישוע המשיח?
11 חברי השארית המשוחה תמימי דעים עם פאולוס אשר כתב: ”אני סבור שסבלות הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות בנו” (רומים ח׳:18). אמונתם אינה תלויה בחישובי זמנים. הם עסוקים בשירות יהוה, ומציבים דוגמה נפלאה לבני־לווייתם, ’הצאן האחרות’ (יוחנן י׳:16). המשיחיים יודעים שקץ סדר־הדברים המרושע קרוב, ונשמעים לקריאת פטרוס: ”חיגרו מותני שכליכם, הייו עירנים וקוו בכל לבבכם לחסד הבא עליכם בהתגלות ישוע המשיח” (פטרוס א׳. א׳:13).
”הבריאה מצפה בכיסופים”
12, 13. כיצד הבריאה האנושית ”הוכנעה להבל”, ולְמה נכספות הצאן האחרות?
12 האם גם לצאן האחרות יש לְמה לצפות בכיסופים? יש ויש. פאולוס דיבר על התקווה המזהירה של מי שיהוה אימץ לו ל”בנים” ילודי רוח, ל”יורשים השותפים למשיח” במלכותו השמימית, והוסיף: ”כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים. הן הבריאה — לא מרצונה אלא על־ידי המכניע אותה — הוכנעה להבל בתקווה שגם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:14–21; טימותיאוס ב׳. ב׳:10–12).
13 עקב חטאו של האדם הראשון ’הוכנעו להבל’ כל צאצאיו ונולדו משועבדים לחטא ולמוות. אין הם מסוגלים להשתחרר משעבוד זה בכוחות עצמם (תהלים מ״ט:8; רומים ה׳:12, 21). מה עזים כיסופי הצאן האחרות ’להשתחרר משעבוד הכיליון’! אלא שלפני כן, חייבים להתרחש דברים מסוימים לפי העתים והזמנים שקבע יהוה.
14. במה תהיה כרוכה ”התגלות הבנים־לאלוהים”, וכיצד תביא ל’שחרור בני האדם משעבוד הכיליון’?
14 תחילה, צריכה ’להתגלות’ שארית ה”בנים־לאלוהים”, שארית המשוחים. במה זה כרוך? במועד שקבע אלוהים יהיה ברור לצאן האחרות שהמשוחים ”חתומים” סופית ויש להם הכבוד למלוך עם המשיח (ההתגלות ז׳:2–4). ה”בנים־לאלוהים” שהוקמו לתחייה ’יתגלו’ גם כשישמידו עם המשיח את סדר־הדברים המרושע של השטן (ההתגלות ב׳:26, 27; י״ט:14, 15). הם ’יתגלו’ גם ככוהנים שדרכם תורעפנה על ”הבריאה” האנושית הברכות הנובעות מקורבן־הכופר של ישוע במרוצת אלף שנות שלטון המשיח. בעקבות זאת, בני האדם ’ישוחררו משעבוד הכיליון’ וייכנסו לבסוף אל ”החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:21; ההתגלות כ׳:5; כ״ב:1, 2). כשתוחלת כה נאדרת ערוכה לפניהם, מה הפלא שהצאן האחרות ’מצפות בכיסופים להתגלות הבנים־לאלוהים’? (רומים ח׳:19).
אורך רוחו של יהוה פירושו ישועה
15. מה אל לנו לשכוח לגבי המועד שקבע יהוה להתרחשות המאורעות?
15 אין דייקן כיהוה. המועד שקבע להתרחשות המאורעות יוכח כמועד המושלם. לא תמיד מתגלגלים הדברים לפי הציפיות האישיות שלנו. בכל זאת, ניתן להאמין באמונה שלימה שכל הבטחות אלוהים תתגשמנה (יהושע כ״ג:14). ייתכן שהוא מרשה למצבים שונים להימשך יותר ממה שציפו רבים. אך הבה נשתדל להבין את דרכיו ולהתפעם מחוכמתו. פאולוס כתב: ”מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חוכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו, כי ’מי־תיכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו?’” (רומים י״א:33, 34).
16. מי עשויים להפיק תועלת מאורך רוחו של יהוה?
16 פטרוס כתב: ”אהוביי, בחכותכם לדברים האלה [להשמדת ’השמים והארץ’ הישנים ולבואם המובטח של ’שמים חדשים וארץ חדשה’ שיכונן אלוהים] שיקדו להימצא לפניו [”בסופו של דבר”, ע״ח] בשלום, נקיים ובלא דופי. ואת אורך־רוח אדוננו חישבו לתשועה”. על שום אורך רוחו של יהוה, למיליונים נוספים יש הזדמנות להיוושע מ”יום יהוה” שיבוא במפתיע ”כגנב” (פטרוס ב׳. ג׳:9–15). אורך רוחו גם מאפשר לכל אחד מאיתנו ’לפעול ביראה וברתת למימוש תשועתנו’ (פיליפים ב׳:12). ישוע אמר שעלינו ’להישמר’ ו’לעמוד על המשמר’ אם ברצוננו להימצא רצויים לפניו ושיהיה בכוחנו ”להתייצב לפני בן־האדם” בעת שיבוא לעשות משפט (לוקס כ״א:34–36; מתי כ״ה:31–33).
המשך לצפות בסבלנות
17. לאילו דברים שאמר השליח פאולוס עלינו לשעות?
17 פאולוס עודד את אחיו הרוחניים שלא לִצְפות ”אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים” (קורינתים ב׳. ד׳:16–18). הוא רצה שמאומה לא יטשטש את ראיית הגמול השמימי הצפוי להם. בין שאנו משיחיים משוחים ובין שאנו שייכים לצאן האחרות, הבה נזכור את התקווה הנפלאה הערוכה לנו ולא נתייאש. הבה ’נצפה בסבלנות’ ונוכיח ש”איננו מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש” (רומים ח׳:25; עברים י׳:39).
18. מדוע נוכל להותיר בידי יהוה את העתים והזמנים בלב שקט?
18 נוכל להותיר בידי יהוה את העתים והזמנים בלב שקט. התגשמות הבטחותיו, לפי לוח הזמנים שקבע, ’לא תאחר’ (חבקוק ב׳:3). בינתיים, עוטה קריאת פאולוס לטימותיאוס משמעות נוספת עבורנו. הוא אמר: ”אני מעיד בך לפני אלוהים ולפני המשיח ישוע העתיד לשפוט את החיים ואת המתים בהופעתו ובמלכותו: הכרז את הדבר, התמד בעתו ושלא בעתו... עשה את מלאכת המבשר, ומלא את שירותך” (טימותיאוס ב׳. ד׳:1–5).
19. מה על עם יהוה לעשות בעת זו, ומדוע?
19 החיים בסכנה — גם חיינו וגם חיי רעינו. פאולוס כתב: ”השגח על עצמך ושית לבך להוראה. התמד בזה, כי בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את השומעים אליך” (טימותיאוס א׳. ד׳:16). שעון החול של סדר־דברים מרושע זה הולך ואוזל. בעודנו מצפים בכיסופים למאורעות המרגשים הצפויים לנו, הבה נזכור היטב שזו עדיין העת וזה עדיין הזמן שהקציב יהוה לעמו לבשר את בשורת המלכות. פעילות זו חייבת להתבצע לשביעות רצונו. ”ואחרי כן”, כדברי ישוע, ”יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
[הערת שוליים]
a ראה פרקים י׳ ו־י״א בספר דעת המובילה לחיי־נצח, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
שאלות חזרה
◻ במה דומה מצבנו לזה של המשיחיים במאה הראשונה בעניין חישובי זמנים?
◻ מדוע על המשיחיים ’לעמוד על המשמר’ גם בעת נוכחות המשיח?
◻ מדוע הבריאה האנושית מצפה בכיסופים ”להתגלות הבנים־לאלוהים”?
◻ מדוע נוכל להותיר בידי יהוה את ’העתים והזמנים’ בלב שקט?
[תמונה בעמוד 17]
על המשיחיים להיות ערים ולצפות לבוא המשיח
[תמונה בעמוד 18]
השארית המשוחה עסוקה בשירות יהוה ואמונתה אינה תלויה בחישובי תאריכים