האם מעשך יעמוד באש?‏

‏”‏ישגיח כל אחד כיצד הוא בונה [‏על היסוד]‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏10‏)‏.‏

1.‏ איזו תקווה מפעמת במשיחיים נאמנים לגבי תלמידים משיחיים אפשריים?‏

בעל ואשה משיחיים מביטים ברך הנולד.‏ מבשר מבחין בהבעת פניו של תלמיד מקרא מסוקרן וצמא לידע.‏ זקן־קהילה מלמד מהבמה,‏ ועיניו צדות מעוניין חדש,‏ שפותח בשקיקה את הפסוקים.‏ לבבם של משרתי יהוה נאמנים אלה מלאי תקוות.‏ ירצו או לא ירצו,‏ במוחם עולה השאלה,‏ ’‏האם הוא יאהב את יהוה,‏ ישרת אותו — ויישאר נאמן?‏’‏ מובן שאין תוצאה זו מושגת אלא בעמל.‏

2.‏ כיצד הזכיר השליח פאולוס למשיחיים העברים את חשיבותה של מלאכת ההוראה,‏ ואיזו בחינה עצמית דבריו מעוררים אותנו לערוך?‏

² השליח פאולוס,‏ מורה מיומן בעצמו,‏ הדגיש את חשיבות ההוראה ועשיית התלמידים.‏ הוא כתב:‏ ”‏עליכם להיות כבר מורים”‏ (‏עברים ה׳:‏12‏)‏.‏ התקדמותם של המשיחיים שאליהם הופנו הדברים היתה מועטה יחסית לזמן שעבר מאז קיבלו את האמת.‏ הם לא היו כשירים ללמד,‏ ולא עוד,‏ אלא שהיה צורך להזכיר להם כמה מאבני היסוד של האמת.‏ מוטב שכולנו נבחן מדי פעם את כישורינו כמורים ונראה במה נוכל להשתפר.‏ חיי אדם מונחים על כף המאזניים.‏ מה ניתן לעשות?‏

3.‏ (‏א)‏ לְמה הִשווה השליח פאולוס את התהליך של עשיית תלמיד משיחי?‏ (‏ב)‏ איזו זכות גדולה יש לנו כבנאים משיחיים?‏

³ פאולוס הרחיב את דיונו והמשיל את עשיית התלמידים לבניית בניין.‏ הוא פתח ואמר:‏ ”‏אנחנו עובדים יחד עם אלוהים ואתם שדה אלוהים,‏ בניין אלוהים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏ מכאן שאנו משתתפים בבנייה הקשורה לבני אדם;‏ אנו תורמים לבניית תלמידים למשיח.‏ במלאכה זו אנו עובדים עם ”‏בונה הכל”‏ (‏עברים ג׳:‏4‏)‏.‏ איזו זכות!‏ הבה נראה כיצד העצות שכתב פאולוס בהשראה באיגרת אל הקורינתים יכולות לעזור לנו להשתפר במלאכתנו.‏ נתמקד ב”‏כושר ההוראה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏2‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

הנחת היסוד הנכון

4.‏ (‏א)‏ מה היה חלקו של פאולוס במלאכת הבנייה המשיחית?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שישוע וקהל מאזיניו ידעו מה חשיבותם של יסודות טובים?‏

⁴ ליציבותו ולעמידותו של בניין דרוש יסוד טוב.‏ לכן פאולוס כתב:‏ ”‏כפי חסד אלוהים שניתן לי הנחתי יסוד כבנאי חכם”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏10‏)‏.‏ ישוע המשיח סיפר משל דומה.‏ הוא דיבר על בית שעמד בסערה,‏ מכיוון שהבונה בנה על יסוד חזק (‏לוקס ו׳:‏47–49‏)‏.‏ ישוע ידע היטב מה חשיבותם של יסודות.‏ הוא ראה את יהוה יוסד ארץa (‏משלי ח׳:‏29–31‏)‏.‏ גם קהל מאזיניו ידע מה ערכם של יסודות טובים.‏ רק בתים שנבנו על יסוד איתן עמדו בשיטפונות הפתאומיים וברעידות האדמה שפקדו מפעם לפעם את ארץ ישראל.‏ אך על איזה יסוד דיבר פאולוס?‏

5.‏ מיהו יסוד הקהילה המשיחית,‏ וכיצד נובא הדבר?‏

⁵ פאולוס כתב:‏ ”‏איש לא יוכל להניח יסוד אחר זולתי היסוד שהונח,‏ והוא ישוע המשיח”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏11‏)‏.‏ אין זו הפעם הראשונה שישוע הומשל ליסוד.‏ בישעיהו כ״ח:‏16 נובא:‏ ”‏כה אמר אדני יהוה:‏ ’‏הנני יִסַד בציון אבן,‏ אבן בוחן,‏ פינת יקרת מוּסד מוּסּד’‏”‏.‏ יהוה קבע לפני עידן ועידנים שבנו יהיה יסוד הקהילה המשיחית (‏תהלים קי״ח:‏22;‏ אפסים ב׳:‏19–22;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏4–6‏)‏.‏

6.‏ כיצד הניח פאולוס את היסוד הנכון אצל המשיחיים בקורינתוס?‏

⁶ מהו היסוד של כל משיחי כפרט?‏ כפי שאמר השליח פאולוס,‏ אין למשיחי אמיתי יסוד זולתי היסוד המונח בדבר־אלוהים — ישוע המשיח.‏ פאולוס ללא ספק הניח יסוד זה.‏ כשבישר בקורינתוס,‏ עיר שבה זכתה הפילוסופיה לכבוד וליקר,‏ לא ניסה להרשים בחוכמת העולם.‏ אדרבה,‏ פאולוס הכריז ”‏משיח מוקע”‏,‏ דבר שנחשב ל”‏סכלות”‏ בעיני העמים (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏23‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ פאולוס לימד שישוע הוא הדמות המרכזית במטרות יהוה (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏20;‏ קולוסים ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

7.‏ מה אנו למדים מכך שפאולוס תיאר עצמו כ”‏בנאי חכם”‏?‏

⁷ פאולוס אמר שלימד ”‏כבנאי חכם”‏.‏ אין זו הצהרה רברבנית.‏ הוא פשוט ביטא את הכרתו במתנה הנפלאה שנתן לו יהוה — לארגן או להנהיג את הפעילות (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏28‏)‏.‏ לנו אין,‏ כמובן,‏ המתנות הפלאיות שהוענקו למשיחיים במאה הראשונה.‏ ואולי איננו מחשיבים את עצמנו למורים כשרוניים במיוחד.‏ אבל במובן מסוים וחשוב,‏ אנחנו מורים טובים.‏ חשוב על כך:‏ יהוה עוזר לנו ברוח קודשו.‏ (‏השווה לוקס י״ב:‏11,‏ 12‏.‏)‏ יש לנו אהבת יהוה וידע על עיקרי האמונה הבסיסיים שבדברו.‏ הללו מתנות נפלאות,‏ העוזרות לנו ללמד.‏ הבה נהיה נחושים בדעתנו להשתמש בהן בהנחת היסוד הנכון.‏

8.‏ כיצד אנו מניחים את המשיח כיסוד בנסותנו לעשות תלמידים?‏

⁸ כשאנו מניחים את המשיח כיסוד,‏ איננו מציגים אותו כתינוק חסר ישע באבוס,‏ וגם לא כשווה ערך ליהוה,‏ חלק משילוש.‏ לא,‏ רעיונות בלתי מקראיים אלה מהווים יסוד עבור משיחיים מדומים.‏ אנחנו מלמדים שישוע היה האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם,‏ שהוא הקריב את חייו המושלמים למעננו,‏ ושכיום הוא מולך בשמים כמלך מטעם יהוה (‏רומים ה׳:‏8;‏ ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏ כמו־כן,‏ אנחנו מנסים לעודד את תלמידינו להתהלך בעקבות ישוע ולחקות את תכונותיו (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21‏)‏.‏ רצוננו שמסירותו והתלהבותו של ישוע בשירות,‏ שהחמלה שחש כלפי המסכנים והנדכאים,‏ שרחמיו כלפי חוטאים אכולי רגשי אשמה ושאומץ לבו הבלתי מעורער במבחנים יגעו ללבם.‏ ישוע הוא,‏ ללא ספק,‏ יסוד מעולה.‏ ומה הלאה?‏

בנייה בחומרים הנכונים

9.‏ איזו דאגה גילה פאולוס,‏ על אף היותו מניח יסודות בעיקר,‏ למי שקיבלו את האמת שלימד?‏

⁹ פאולוס כתב:‏ ”‏וכל איש,‏ אם יבנה על היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש — מעשהו יתברר,‏ שכן היום יוציאו לאור,‏ מפני שבאש יתגלה;‏ והאש תבחן את מעשהו של כל איש ואיש”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ למה התכוון?‏ הבה נבחן את הרקע לדבריו.‏ פאולוס היה בראש ובראשונה מניח יסודות.‏ במסעות ההטפה נדד מעיר לעיר ובישר לרבים,‏ שלא שמעו על המשיח מימיהם (‏רומים ט״ו:‏20‏)‏.‏ חלק מהתושבים קיבלו את האמת שלימד,‏ וקהילות נוסדו.‏ פאולוס דאג דאגה עמוקה לנאמנים אלה (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אולם,‏ אופי פעילותו לא איפשר לו להשתקע במקום אחד.‏ לכן,‏ לאחר ששקד 18 חודשים על הנחת יסוד בקורינתוס,‏ עבר לבשר בערים אחרות.‏ בכל זאת,‏ הוא התעניין מאוד בפעילותם של ממשיכי דרכו שם (‏מעשי־השליחים י״ח:‏8–11;‏ קורינתים א׳.‏ ג׳:‏6‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ איזו השוואה ערך פאולוס בין סוגים של חומרי בניין?‏ (‏ב)‏ אילו בניינים היו קיימים כנראה בקורינתוס העתיקה?‏ (‏ג)‏ אילו בניינים עמידים יותר בפני אש,‏ ומהו מוסר ההשכל למשיחיים העושים תלמידים?‏

¹⁰ נראה שחלק ממי שבנו על היסוד שהניח פאולוס בקורינתוס עשו עבודה גרועה.‏ לחשיפת הבעיה השווה פאולוס בין שני סוגי חומרי בניין:‏ זהב,‏ כסף ואבנים יקרות לעומת עץ,‏ חציר וקש.‏ ניתן להקים בניין מחומרים טובים,‏ עמידים וחסיני אש;‏ ואפשר גם לבנותו בחופזה מחומרים חד־פעמיים,‏ זמניים ודליקים.‏ בעיר גדולה כקורינתוס נראו בוודאי בניינים רבים משני הסוגים.‏ היו בה מקדשים מרשימים,‏ בנויים מאבנים גדולות ויקרות,‏ אולי מצופות או מעוטרות בזהב ובכסף.‏b מבני פאר איתנים אלה התנשאו בוודאי בהוד ובהדר מעל הצריפים,‏ הבקתות ודוכני השוק — שלדי עץ לא־מהוקצע מסוככים בקש.‏

¹¹ מה יהא על מבנים אלה בשעת דליקה?‏ התשובה ברורה,‏ והיתה ברורה לא פחות בימי פאולוס.‏ למעשה,‏ קורינתוס הוצתה בידי המצביא הרומאי מוּמיוּס בשנת 146 לפה״ס.‏ סביר להניח,‏ שמבני עץ,‏ חציר וקש רבים עלו בלהבות ונחרבו כליל.‏ ומה על בתי האבן החזקים,‏ המעוטרים כסף וזהב?‏ מן ההיגיון שהללו עמדו על תִלם.‏ תלמידיו של פאולוס בקורינתוס עברו ודאי מדי יום ליד בניינים אלה,‏ ליד אותם מבני אבן מרשימים,‏ ששרדו מאסון אשר מחה מזמן את שכניהם,‏ הבתים הלא־עמידים.‏ איזו המחשה יפה הגה פאולוס להבעת המסר!‏ כשאנחנו מלמדים,‏ עלינו לראות בעצמנו בנאים.‏ רצוננו להשתמש בחומרים הטובים והעמידים ביותר שבנמצא.‏ כך ירבו הסיכויים שמעשנו יחזיק מעמד.‏ מהם החומרים העמידים,‏ ומדוע הכרחי להשתמש בהם?‏

האם מעשך יעמוד באש?‏

12.‏ כיצד התרשלו חלק מהמשיחיים הקורינתים בעבודת הבנייה?‏

¹² אין ספק שפאולוס חש שחלק מהמשיחיים בקורינתוס אינם בונים טוב.‏ במה טעו?‏ ההקשר מלמד,‏ שהקהילה היתה זרועה פילוגים.‏ הם העריצו בני אדם,‏ ובזה סיכנו את אחדות הקהילה.‏ היו שאמרו,‏ ”‏אני שייך לשאול”‏,‏ ואחרים הצהירו בתוקף,‏ ”‏אני לאפולוס”‏.‏ דומה שחלקם חשבו עצמם לחכמים יותר מכפי שהיו.‏ התוצאה היתה,‏ כצפוי,‏ אווירה של חשיבה לא־רוחנית,‏ חוסר בגרות רוחנית ו”‏קנאה ומריבה”‏ (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏12;‏ ג׳:‏1–4,‏ 18‏)‏.‏ גישות אלו נתנו אותותיהן מן הסתם בהוראה בקהילה ובשירות.‏ לכן,‏ מלאכת עשיית התלמידים היתה רשלנית,‏ כבנייה בחומרים פשוטים.‏ היא לא יכלה ל”‏אש”‏.‏ לאיזו אש התכוון פאולוס?‏

13.‏ מה מסמלת האש במשלו של פאולוס,‏ וממה על כל המשיחיים להישמר?‏

¹³ כולנו נתקלים בחיינו באש — במבחני אמונה (‏יוחנן ט״ו:‏20;‏ יעקב א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ המשיחיים בקורינתוס היו צריכים לדעת,‏ וכמוהם גם אנחנו,‏ שכל מי שאנו מלמדים את האמת ייבחן.‏ אם נתרשל בהוראה,‏ התוצאה עלולה להיות עגומה.‏ פאולוס הזהיר:‏ ”‏אם יעמוד המעשה שבנה,‏ יקבל האיש את שכרו.‏ אם יישרף מעשהו — יפסיד;‏ הוא עצמו ייוושע,‏ אך זאת כאוד מוצל מאש”‏c (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

14.‏ (‏א)‏ כיצד עלולים משיחיים העושים תלמידים ’‏להפסיד’‏,‏ ולהיות ”‏כאוד מוצל מאש”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד נקטין את ההסתכנות בהפסד?‏

¹⁴ מילים כדָרבונות!‏ יהיה כואב מאוד אם נעזור למישהו במאמץ רב להיות תלמיד המשיח,‏ ובסוף נראה שפיתוי או רדיפות מכריעים אותו,‏ והוא סר מדרך האמת.‏ פאולוס מכיר בכך ואומר שאנו סופגים הפסד במקרים כאלה.‏ ההתנסות עלולה להיות כה מכאיבה,‏ שעל אף ישועתנו נהיה ”‏כאוד מוצל מאש”‏ ‏— משל לאדם שאיבד הכל בדליקה,‏ וניצל בעור שיניו.‏ כיצד נקטין,‏ בתור מורים,‏ את ההסתכנות בהפסד?‏ נבנה בחומרים עמידים!‏ אם ננסה לגעת ללב התלמידים,‏ לעורר בהם הערכה לתכונות משיחיות יקרות כחוכמה,‏ תבונה,‏ יראת יהוה ואמונה אמיתית,‏ הרינו בונים בחומרים עמידים וחסיני אש (‏תהלים י״ט:‏10,‏ 11;‏ משלי ג׳:‏13–15;‏ פטרוס א׳.‏ א׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ מי שטיפחו תכונות אלה,‏ ימשיכו לעשות את רצון אלוהים;‏ מובטחת להם התוחלת לחיות לעד (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏17‏)‏.‏ אך כיצד ניתן ליישם הלכה למעשה את המשל של פאולוס?‏ נבחן כמה דוגמאות.‏

15.‏ באילו דרכים נוודא שאיננו מתרשלים בבניית תלמידי מקרא?‏

¹⁵ כשאנו מלמדים תלמידי מקרא,‏ אל לנו לרומם בני אדם מעל ליהוה אלוהים.‏ מטרתנו אינה ללמדם לראות בנו מקור חוכמה עיקרי.‏ רצוננו שיבקשו את הדרכתם של יהוה,‏ של דברו ושל ארגונו.‏ על כן,‏ איננו מביעים את דעותינו האישיות בתשובה לשאלותיהם.‏ אנחנו מלמדים אותם למצוא תשובות בעזרת המקרא ופרסומי ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ מטעמים דומים,‏ נישמר מתחושת רכושנות כלפי תלמידי המקרא שלנו.‏ במקום לכעוס כשאחרים מתעניינים בהם,‏ הבה נעודד את תלמידינו ’‏להרחיב’‏ את אהבתם,‏ להכיר ולהוקיר חברי קהילה רבים ככל האפשר (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏

16.‏ כיצד בונים הזקנים בחומרים חסיני אש?‏

¹⁶ גם לזקני־הקהילה תפקיד נכבד בבניית תלמידים.‏ כשהם מלמדים את הקהילה,‏ הם שואפים לבנות בחומרים חסיני אש.‏ כושר ההוראה,‏ הניסיון והאישיות שונים מזקן למשנהו,‏ אך אין הם מנצלים הבדלים אלה כדי להטות אחריהם תלמידים.‏ (‏השווה מעשי־השליחים כ׳:‏29,‏ 30‏.‏)‏ לא ידוע לנו מדוע בדיוק אמרו בקורינתוס,‏ ”‏אני שייך לשאול”‏ ו”‏אני לאפולוס”‏.‏ אבל נוכל להיות בטוחים,‏ ששני זקנים נאמנים אלה לא קידמו רעיונות מפלגים.‏ דעות אלה לא החמיאו לפאולוס;‏ הוא דחה אותן מכל וכל (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏5–7‏)‏.‏ גם כיום הזקנים זוכרים שהם רועים ”‏את עדר אלוהים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2‏)‏.‏ העדר אינו שייך לאיש.‏ לכן,‏ הזקנים נשמרים מאוד מהנטייה שאדם אחד ישתלט על העדר או על מועצת הזקנים.‏ זקנים שהכוח המניע אותם הוא הרצון לשרת בענווה את הקהילה,‏ לגעת ללב ולעזור לצאן לשרת את יהוה בלב ובנפש,‏ בונים בחומרים חסיני אש.‏

17.‏ כיצד משתדלים הורים משיחיים לבנות בחומרים עמידים בפני אש?‏

¹⁷ הנושא חשוב מאוד גם להורים משיחיים.‏ עד כמה נכספים הם לראות את ילדיהם חיים לנצח!‏ מסיבה זו הם עמלים ’‏לשנן’‏ לילדיהם את עקרונות דבר־אלוהים ולהחדירם ללבם (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הם חפצים שילדיהם יכירו את האמת,‏ לא רק כקובץ כללים או רשימה ארוכה של עובדות,‏ אלא כדרך חיים עשירה,‏ רבת גמול ומאושרת (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏)‏.‏ כדי שילדיהם יהיו תלמידים נאמנים למשיח,‏ משתדלים הורים אוהבים לבנות בחומרים עמידים בפני אש.‏ הם בונים בסבלנות את ילדיהם,‏ ועוזרים להם לשרש תכונות שיהוה שונא ולטפח תכונות שהוא אוהב (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏

על מי מוטלת האחריות?‏

18.‏ מדוע לא בכל מקרה שתלמיד דוחה מעליו את ההוראה הבריאה אשמים מי שניסו ללמדו ולהכשירו?‏

¹⁸ הדיון מעורר שאלות חשובות.‏ אם אדם שאנו מתאמצים לעזור לו סר מדרך האמת,‏ האם נכשלנו כמורים?‏ האם זה בכל מקרה אומר שבנינו בחומרים פשוטים?‏ לאו דווקא.‏ דברי פאולוס מזכירים לנו שהשתתפות בבניית תלמידים היא אחריות כבדה.‏ נעשה כל שביכולתנו לבנות היטב.‏ עם זאת,‏ דבר־אלוהים אינו מורה לנו ליטול על עצמנו את כל האחריות ולהתייסר ברגשי אשמה,‏ כאשר מי שניסינו לעזור להם סוטים מדרך האמת.‏ תפקידנו כבונים אינו המשתנה היחידי במשוואה.‏ זכור,‏ למשל,‏ שפאולוס אמר כי אפילו מורה שהתרשל בבנייה ”‏ייוושע”‏,‏ על אף ’‏ההפסד’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏15‏)‏.‏ אם המורה ייוושע — ואילו האישיות המשיחית שהתאמץ לבנות בתלמיד ’‏נשרפה’‏ במבחן האש — מה המסקנה?‏ המסקנה המתבקשת היא שיהוה רואה בתלמיד האחראי העיקרי להחלטותיו,‏ לנאמנותו או לאי־נאמנותו.‏

19.‏ מה נלמד במאמר הבא?‏

¹⁹ אחריות אישית היא עניין בעל חשיבות עליונה.‏ הוא נוגע לכולנו.‏ מה בדיוק מלמד על כך המקרא?‏ זה נושא המאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מהו ה”‏יסוד”‏ של משיחי אמיתי,‏ וכיצד מניחים אותו?‏

◻ מה ניתן ללמוד מהסוגים השונים של חומרי הבניין?‏

◻ מה מסמלת ה”‏אש”‏,‏ וכיצד עלולה היא לגרום ל’‏הפסד’‏?‏

◻ כיצד יכולים מורי מקרא,‏ זקני־קהילה והורים לבנות בחומרים חסיני אש?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

בערים קדומות רבות עמדו בתי אבן חסיני אש מול מבנים חלושים