פעל למימוש תשועתך!
”אהוביי... ביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם” (פיליפים ב׳:12).
1, 2. אילו רעיונות נפוצים הביאו רבים לכלל מסקנה שאין להם שליטה על חייהם?
”האם כך נולדת?” השאלה התנוססה בשער אחת ההוצאות האחרונות של כתב־עת מפורסם. מתחת לכותרת היה כתוב: ”אישיות, מזג ואפילו החלטות בחיים. ממחקרים חדשים עולה, שכמעט הכל תלוי בגֵנים”. טיעונים אלה עלולים להביא את מקבליהם לידי מסקנה, שאין להם שליטה רבה על חייהם.
2 אחרים חוששים שמאחר שהוריהם ומוריהם לא מילאו את תפקידם כראוי, נחרץ דינם לחיים אומללים. הם סבורים שנגזר עליהם לחזור על משגי הוריהם, להיכנע לדחפים הגרועים ביותר שבתוכם ולהפר את נאמנותם ליהוה — בקיצור, להחליט החלטות שגויות. האם כך מלמד המקרא? יש אנשי דת, הטוענים בתוקף שהמקרא מלמד רעיון דומה — דוקטרינת הגזירה הקדומה. לפי אמונה זו, קבע אלוהים מזמן כל מאורע בחייך.
3. איזה מסר מעודד יש במקרא בדבר יכולתנו להיות אחראים לעתידנו?
3 המסר המשותף לרעיונות הללו הוא: אין לך הרבה ברירות בחיים, והשליטה על חייך אינה בידיך. מסר מייאש, לא כן? והייאוש מוסיף שמן למדורה. במשלי כ״ד:10 כתוב: ”הִתרפִּיתָ ביום צרה? צר כוחֶכָה”. מוטב שנלמד כי על־פי המקרא ביכולתנו ’לפעול למימוש תשועתנו’ (פיליפים ב׳:12). כיצד נחזק את ביטחוננו ברעיון מקראי חיובי זה?
’היבנותנו’
4. אף־על־פי שבקורינתים א׳. ג׳:10–15 מדובר על בנייה בחומרים חסיני אש, מה אל לנו להסיק מן הכתוב שם?
4 חשוב על הדוגמה שנתן השליח פאולוס בקורינתים א׳. ג׳:10–15. מדובר שם בבנייה משיחית, והעיקרון המונח ביסוד המשל יכול להתייחס לעבודה שאנו משקיעים בעצמנו ובאחרים. האם המסקנה היא שאם התלמיד יחליט לשרת את יהוה ויתמיד בשירותו, יהיה זה אך ורק בזכות מי שלימדו והכשירו אותו? לא. פאולוס הדגיש שחשוב שהמורה יעשה כמיטב יכולתו בעבודת הבנייה. כפי שלמדנו במאמר הקודם, הוא לא התכוון לומר שלתלמיד או למשיחי אין אפשרות בחירה. המשל אומנם מתמקד בעבודה שאנו משקיעים באחרים, ולא בעצמנו. הרי פאולוס מדבר על בניין שנבנה ברשלנות ונשמד, ואילו בונה הבניין ניצל. אך המקרא משתמש לעתים באותו דימוי להמחשת העבודה שאנו משקיעים באישיותנו.
5. אילו פסוקים מלמדים שעל המשיחיים להיבנות?
5 למשל, ביהודה פסוקים 20 ו־21 כתוב: ”ואתם, אהוביי, היבנו באמונתכם הנעלה מאוד בקדושתה והתפללו ברוח הקודש. שימרו את עצמכם באהבת האלוהים”. המילה היוונית שיהודה הזכיר, שתרגומה ”היבנו”, מוזכרת גם באיגרתו הראשונה של פאולוס אל הקורינתים, פרק ג׳. אבל נראה שהמסר של יהודה הוא שאנו עצמנו ניבָּנה על יסוד אמונתנו. לוקס, בכותבו את משל ישוע על האיש שהניח את יסודו על הסלע, מציין את המילה היוונית ל’יסוד’ שבה משתמש פאולוס במשל הבנייה המשיחית (לוקס ו׳:48, 49). בנוסף, פאולוס משתמש בדימוי של בנייה על ”יסוד”, כשהוא מעודד את אחיו המשיחיים להתקדם מבחינה רוחנית. מכאן שדבר־אלוהים מצביע על מלאכת ’בנייה’ עצמית (אפסים ג׳:15–19; קולוסים א׳:23; ב׳:7).
6. (א) תן דוגמה הממחישה כיצד תלמיד של המשיח הוא תוצאה של פרויקט בנייה משותף. (ב) איזו אחריות מוטלת על כל תלמיד של המשיח?
6 האם בניית משיחי היא עבודת יחיד? ובכן, תאר לעצמך שהחלטת לבנות בית. לתכנונו אתה פונה לאדריכל. בכוונתך לעשות חלק ניכר מהעבודה בעצמך, אבל אתה בכל זאת שוכר את שירותיו של קבלן, שיעבוד איתך וייעץ לך לגבי שיטות הבנייה הטובות. אם יניח בסיס איתן, יעזור לך להבין את התוכניות, ימליץ לך על חומרי הבניין הטובים ביותר ואף ילמד אותך רבות על בנייה, סביר להניח שתסכים שהוא עשה עבודה טובה. אבל אם תתעלם מעצתו, תקנה חומרים זולים ופשוטים ואפילו תחרוג מתוכנית האדריכל, מה אז? לא תוכל להאשים את הקבלן או את האדריכל אם יתמוטט הבית! בדומה לכך, כל תלמיד של המשיח הוא תוצאה של פרויקט בנייה משותף. יהוה הוא האדריכל הגדול. הוא תומך במשיחיים הנאמנים, אשר בתור מי ש”עובדים יחד עם אלוהים”, מלמדים ובונים תלמידים (קורינתים א׳. ג׳:9). גם לתלמיד חלק בכך. אחרי הכל, הוא אחראי לדרך חייו (רומים י״ד:12). אם רצונו בתכונות משיחיות יפות, עליו לעמול לטפחן, לבנותן באישיותו (פטרוס ב׳. א׳:5–8).
7. עם אילו קשיים מתמודדים חלק מהמשיחיים, ומה עשוי לנחמם?
7 היש בזה לומר, אם כן, שלחוקי התורשה, לסביבה ולאיכות ההוראה של מורינו אין שום השפעה? לא זו הכוונה. דבר־אלוהים מכיר בחשיבותם ובהשפעתם של כל אחד מהגורמים הללו. נטיות חוטאות ושליליות רבות טבועות בנו מיום היוולדנו, ולעתים קשה מאוד להיאבק בהן (תהלים נ״א:7; רומים ה׳:12; ז׳:21–23). החינוך שמקנים ההורים והאווירה בבית יכולים להטביע חותמם בילדים — לטוב ולרע (משלי כ״ב:6; קולוסים ג׳:21). ישוע גינה את מנהיגי הדת היהודים על ההשפעה השלילית שהיתה להדרכתם (מתי כ״ג:13, 15). איננו פטורים כיום מהשפעתם של גורמים אלה. חלק מעובדי אלוהים מתמודדים, למשל, עם השלכותיה של ילדות קשה. עלינו לנהוג עימם בטוב לב ולהזדהות איתם. הם יכולים להתנחם במסר המקראי, שלא נגזר עליהם לחזור על משגי הוריהם או להיות לא־נאמנים. קורות חייהם של כמה ממלכי יהודה הקדומה מוכיחים זאת.
מלכי יהודה — ההחלטה היתה בידיהם
8. איזו דוגמה שלילית הציב אבי יותם, ולמרות זאת מה החליט יותם?
8 עוזיהו הומלך על יהודה בימי עלומיו, בגיל 16, ומָלך 52 שנה. שנים רבות עשה ”הישר בעיני יהוה, ככל אשר עשה אמציהו אביו” (מלכים ב׳. ט״ו:3). יהוה בירך אותו בשורת ניצחונות צבאיים מזהירים. למרבה הצער, ההצלחה סחררה אותו. עוזיהו התייהר ומרד ביהוה. הוא הקטיר קטורת על מזבח המקדש, מלאכה שרק הכוהנים רשאים היו לבצע. כשהוכח על פניו, זעף. ואז הושפל — הוכה בצרעת, ושארית ימיו עברו עליו בבידוד (דברי־הימים ב׳. כ״ו:16–23). כיצד הגיב בנו יותם על כל זה? יותם הצעיר עלול היה בקלות להיות מושפע מאביו ולמחות על התיקון שקיבל מיהוה. השפעת העם היתה אולי שלילית, הואיל והמשיכו במנהגיהם הדתיים הפסולים (מלכים ב׳. ט״ו:4). אבל ההחלטה היתה בידי יותם. ”ויעש הישר בעיני יהוה” (דברי־הימים ב׳. כ״ז:2).
9. אילו מקורות השפעה חיובית עמדו לרשות אחז, אך כיצד חי את חייו?
9 יותם מָלך 16 שנה, ושמר אמונים ליהוה כל ימי מלכותו. לבנו אחז היה אפוא אב נאמן, דוגמה מצוינת לחיקוי. לרשות אחז היו עוד מקורות השפעה חיובית. נפלה בחלקו הזכות לחיות בימים שבהם הנביאים הנאמנים ישעיהו, הושע ומיכה התנבאו נמרצות בארץ. למרות הכל, הוא בחר בדרך הרעה. אחז ”לא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו”. הוא עשה צלמים של הבעל, סגד להם ואף הבעיר כמה מבניו באש כקורבן לאלילים. הוא היה כישלון כמלך וכמשרת יהוה, למרות מקורות ההשפעה החיובית ביותר (דברי־הימים ב׳. כ״ח:1–4).
10. איזה מין אב היה אחז, אך מה החליט בנו חזקיהו?
10 מבחינת עבודת אלוהים הטהורה, קשה לדמיין אב גרוע מאחז. אבל בנו חזקיהו לא יכול היה לבחור לו אב אחר! הבנים הצעירים שאחז טבח כקורבנות לבעל היו, כנראה, אחי חזקיהו. האם בעקבות רקע נורא זה נגזר על חזקיהו להיות לא־נאמן ליהוה? לא ולא. יהודה לא זכתה להרבה מלכים גדולים כחזקיהו — אדם נאמן, חכם ואהוב. ’יהוה היה עימו’ (מלכים ב׳. י״ח:3–7). ייתכן אפילו שחזקיהו כתב בהשראת אלוהים בצעירותו, בעודו נסיך, את מזמור תהלים קי״ט. אם כך הוא, ברור למה כתב: ”דלפה נפשי מתוגה” (תהלים קי״ט:28). חזקיהו ניהל את חייו לפי הדרכות דבר יהוה למרות הצרות הצרורות שפקדו אותו. בתהלים קי״ט:105 נאמר: ”נר לרגלי דברֶך ואור לנתיבתי”. ההחלטה היתה בידי חזקיהו, והוא השכיל להחליט נכונה.
11. (א) עד כמה קיצוני היה מנשה במרדו ביהוה, על אף הדוגמה הטובה שהציב אביו? (ב) מה החליט מנשה בערוב ימיו, ומה הלקח עבורנו?
11 באופן פרדוקסאלי, אחד מטובי המלכים ביהודה הוליד את אחד הגרועים שבהם. מנשה, בנו של חזקיהו, תמך בעבודת אלילים, בספיריטיזם ובאלימות בקנה מידה שלא היה כמוהו. הכתוב אומר: ”וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו”, כנראה ביד הנביאים (דברי־הימים ב׳. ל״ג:10). לפי המסורת היהודית, מנשה הגיב בניסור ישעיהו במסור. (השווה עברים י״א:37.) כך או כך, מנשה אטם אוזנו לאזהרות אלוהים. הוא אף העביר כמה מבניו באש כקורבנות, כמו סבו אחז. ואולם, איש רשע זה חזר למוטב ושינה את דרכו בעקבות עת מצוקה בשלב מאוחר בחייו (דברי־הימים ב׳. ל״ג:1–6, 11–20). הלקח הוא שגם אדם שבחר בדרך רעה להחריד אינו אבוד. הוא יכול להשתנות.
12. אילו החלטות מנוגדות החליטו אמון ובנו יאשיהו באשר לשירות יהוה?
12 אָמוֹן, בנו של מנשה, יכול היה ללמוד רבות מחרטת אביו. אבל הוא שגה בהחלטותיו. אמון ”הִרבה אשמה”, עד שהתנקשו בחייו. בנו יאשיהו היה שינוי מרענן. מסתבר שיאשיהו בחר ללמוד את הלקח מחיי סבו. הוא עלה לשלטון כבר בגיל 8. כשהיה רק בן 16 החל לדרוש ליהוה, והיה מלך נאמן לדוגמה (דברי־הימים ב׳. ל״ג:20 עד ל״ד:5). ההחלטה היתה בידיו, והוא בחר בדרך הנכונה.
13. (א) מה אנו למדים מהדוגמאות של מלכי יהודה שבחנּו זה עתה? (ב) מה חשיבותו של החינוך שמעניקים הורים?
13 סקירה קצרה זו של חיי שבעה ממלכי יהודה מלמדת אותנו לקח חשוב. במקרים מסוימים המלכים הגרועים ביותר היו אבות לבנים הטובים ביותר, ולהיפך, טובי המלכים היו אבות לגרועים שבבנים. (השווה קהלת ב׳:18–21.) אין בזה כדי לגרוע מחשיבות החינוך שהורים מעניקים. הורים המחנכים את ילדיהם בדרכו של יהוה נותנים להם את ההזדמנות הטובה מכל להיות משרתי יהוה נאמנים (דברים ו׳:6, 7). אולם, יש ילדים שלמרות מיטב המאמצים של הוריהם הנאמנים בוחרים בדרך הרעה. אחרים בוחרים לשרת את יהוה ולאהוב אותו על אף השפעה שלילית ביותר מצד הוריהם. בברכת יהוה הם מצליחים בחיים. האם אתה תוהה לעתים לאיזו קבוצה מבין השתיים תשתייך? תן דעתך אפוא לכמה מהערובות האישיות של יהוה לכך שאתה יכול להחליט נכונה!
יהוה מאמין בך!
14. מניין לנו שיהוה מכיר את מגבלותינו?
14 דבר אינו נסתר מעיני יהוה. במשלי ט״ו:3 כתוב: ”בכל מקום עיני יהוה, צופות רעים וטובים”. דוד המלך אמר על יהוה: ”גולמי ראו עיניך, ועל ספרך כולם ייכתבו, ימים יוצרו ולא אחד בהם” (תהלים קל״ט:16). אם כן, יהוה יודע באילו נטיות שליליות אתה נאבק — בין שירשת אותן ובין שהן תוצאה של השפעות אחרות שמעבר לשליטתך. הוא מבין כיצד בדיוק הן משפיעות עליך. הוא מכיר את מגבלותיך טוב ממך אפילו. והוא רחמן. לעולם לא יצפה מאיתנו לדבר שאיננו יכולים לעשות. ציפיותיו תמיד סבירות (תהלים ק״ג:13, 14).
15. (א) מהו אחד ממקורות הנחמה למי שסבלו פגיעה שנעשתה בזדון? (ב) באיזו אחריות מכבד יהוה כל אדם?
15 מאידך, יהוה אינו רואה בנו קורבנות חסרי אונים של הנסיבות. אם עברנו מקרים קשים בחיינו, נוכל להתנחם בעובדה הוודאית, שיהוה שונא מעשים פוגעים ומכאיבים הנעשים בזדון (תהלים י״א:5; רומים י״ב:19). אבל האם נהיה נקיים לפניו, אם נשנה את עמדתנו, ונחליט בכוונה תחילה החלטות שגויות? מובן שלא. דבר־אלוהים אומר: ”כל אחד ישא את הנטל שלו” (גלטים ו׳:5). יהוה מכבד כל אחד מברואיו בני התבונה בָּאחריות לעשות טוב ולשרתו. משה אמר לעם ישראל: ”העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך” (דברים ל׳:19). יהוה סמוך ובטוח שגם אנחנו מסוגלים להחליט נכונה. מניין לנו?
16. כיצד נצליח ’לפעול למימוש תשועתנו’?
16 עיין בדברי השליח פאולוס: ”לכן אהוביי, ... ביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם; ואומנם אלוהים הוא הפועל בכם גם שתרצו וגם שתפעלו כטוב בעיניו” (פיליפים ב׳:12, 13). המילה במקור ביוונית שתרגומה ”פעלו למימוש” מציינת השלמת דבר־מה. מכאן שאיש מאיתנו לא נידון לכישלון או לסטייה מדרך הישר. אילולא היה יהוה אלוהים בטוח שנוכל להשלים את מה שהטיל עלינו — את הפועל המוליך לתשועה — לא היה משרה מרוחו לכתיבת הצהרה זו. וכיצד אנו מצליחים בכך? לא בכוחות עצמנו. אילו היינו חזקים דיינו ויכולנו לעמוד בכוחות עצמנו, לא היה צורך ב”יראה וברתת”. למעשה, יהוה ’פועל בנו’, רוח קודשו פועלת בשכלנו ובלבנו ועוזרת לנו ’לרצות ולפעול’. בהיעזרנו בסיוע אוהב זה, היש סיבה שלא נחליט את ההחלטות הנכונות בחיינו ונעמוד בהן? אין! (לוקס י״א:13).
17. איזה שינוי יש באפשרותנו לחולל באישיותנו, וכיצד יהוה עוזר לנו בכך?
17 יהיו מכשלות בדרכנו — אולי עברֵנו שהתאפיין בהרגלים ובהשפעות שליליים, העלולים לעוות את חשיבתנו. אך נוכל להתגבר על המכשולים בעזרת רוח יהוה! פאולוס כתב אל המשיחיים בקורינתוס שלדבר־אלוהים עוצמה רבה די הצורך כדי להרוס דברים איתנים כ”מבצרים” (קורינתים ב׳. י׳:4). למעשה, בכוחו של יהוה לעזור לנו לחולל שינוי גורף באישיותנו. דברו קורא לנו ”לפשוט את האדם הישן... וללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפסים ד׳:22–24). האם רוח יהוה באמת מסוגלת לעזור לנו לחולל שינוי כזה? בוודאי! רוח אלוהים מניבה בנו פירות — תכונות יפות ויקרות, שכולנו רוצים לטפח. והראשונה שבהן היא אהבה (גלטים ה׳:22, 23).
18. איזו בחירה נתונה בידי כל אדם בר־דעת, ומה נהיה נחושים בדעתנו לעשות בעקבות בחירה זו?
18 טמונה כאן אמת חשובה ומשחררת. ליהוה אלוהים יכולת בלתי מוגבלת לאהוב, ואנו נבראנו בצלמו (בראשית א׳:26; יוחנן א׳. ד׳:8). יוצא מכך, שהבחירה לאהוב את יהוה בידנו. ואהבה זו — לא אורח חיינו הקודם, לא חולשות שהתפתחו בנו ולא הנטייה המוּלדת לחטוא — היא המפתח לעתידנו. לאדם ולחוה חסְרה אהבה ליהוה אלוהים, ולכן הפרו את נאמנותם. כולנו צריכים לאהבה זו כדי להינצל מהר־מגידון ולעבור את המבחן הסופי בתום אלף שנות שלטון המשיח (ההתגלות ז׳:14; כ׳:5, 7–10). כל אחד ואחד מאיתנו, ויהיו נסיבותיו אשר יהיו, יכול לטפח אהבה זו (מתי כ״ב:37; קורינתים א׳. י״ג:13). הבה נהיה נחושים בדעתנו לאהוב את יהוה ולבנות על יסוד אהבה זו לנצח נצחים.
מה דעתך?
◻ אילו רעיונות נפוצים סותרים את הרעיון המקראי החיובי בדבר אחריות אישית?
◻ איזו מלאכת בנייה חייב לבצע כל משיחי באישיותו?
◻ כיצד ממחישה דוגמתם של מלכי יהודה שהבחירה נתונה ביד כל אדם?
◻ כיצד מבטיחנו יהוה שביכולתנו לבחור בדרך הישרה, חרף ההשפעות השליליות הסובבות אותנו?
[תמונה בעמוד 15]
האם הגנים מכתיבים את עתידך?
[תמונה בעמוד 17]
יאשיהו המלך בחר לשרת את אלוהים, על אף הדוגמה הרעה של אביו