בשעת שוד מזוין

באיקויִי,‏ פרבר יוקרתי במערב אפריקה,‏ הפכו הבתים למבצרים.‏ רבים מהם מוקפים בחומות המתנשאות לגובה של 3 מטרים ובראשן זיזי ברזל,‏ זכוכיות משוננות או סלילי תיל.‏ שומרים ניצבים סמוך לשערים מסיביים המוגנים במנעולים,‏ בבריחים ובשרשראות.‏ החלונות נעולים.‏ שערי ברזל מפרידים בין חדרי השינה לשאר חלקי הבית.‏ כלבים גדולים — רועים גרמנים ורוטוויילרים — משוחררים בלילה מכלוביהם.‏ אורות בוהקים מגרשים את החשיכה,‏ ומערכות ניטור ממוחשבות משמיעות צפצוף קצוב כשהכל כשורה.‏

איש אינו מטיל ספק בצורך לאבטח את ביתו.‏ בעיתונים מתנוססות הכותרות:‏ ”‏שודדים חמושים בוזזים בתים”‏;‏ ”‏שודדים צעירים מתפרעים”‏;‏ ”‏כנופיות רחוב זורעות בהלה בעיר”‏.‏ זו תמונת המצב בארצות רבות.‏ כמנובא במקרא,‏ אנו אכן חיים בזמנים קשים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

בעולם כולו חלה עלייה חדה בעקומת הפשיעה,‏ ובכללה מקרים של שוד מזוין.‏ יותר ויותר ממשלות אינן מסוגלות או אינן מעוניינות להגן על אזרחיהן.‏ בארצות מסוימות המשטרה,‏ הסובלת מנחיתות מספרית בכוח אדם ובנשק,‏ אינה מצוידת דיה להיענות לכל הקריאות לעזרה.‏ מרבית הצופים מן הצד ממאנים להתערב.‏

הנפגעים,‏ שאין באפשרותם לסמוך על עזרת המשטרה או על עזרת הציבור,‏ נאלצים להתגונן בכוחות עצמם.‏ זקן־קהילה משיחי במדינה מתפתחת אמר:‏ ”‏אם תזעיק עזרה,‏ השודדים יפצעו או יהרגו אותך.‏ שכח מזה.‏ אם יעזרו לך,‏ מה טוב,‏ אבל אל תצפה לעזרה ואל תזעיק עזרה,‏ משום שאתה עלול רק להזמין לעצמך צרות נוספות”‏.‏

הגנה ודבר־אלוהים

המשיחיים אומנם אינם חלק מן העולם,‏ אך הם חיים בעולם (‏יוחנן י״ז:‏11,‏ 16‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ לכן,‏ כמו כל אדם אחר,‏ הם נוקטים צעדים סבירים לביטחונם.‏ ואולם,‏ בניגוד לרבים שאינם משרתים את יהוה,‏ משרתי אלוהים מגינים על עצמם במסגרת העקרונות המשיחיים.‏

תושבי ארצות אפריקניות מסוימות,‏ לעומתם,‏ נעזרים בכשפים כדי להתגונן מפני שודדים.‏ לעתים,‏ רופא אליל יוצר חתך במפרק היד של הלקוח או בחזהו או בגבו.‏ אחר כך מורח שיקוי קסמים על החתך,‏ לוחש מילות כישוף והנה האיש ’‏מחוסן’‏ מפני שודדים.‏ אחרים מניחים קמיעות או שיקויי קסמים בבתיהם,‏ ומאמינים ש”‏ביטוח”‏ זה יבריח מהם את השודדים.‏

משיחיים אמיתיים לא יתנו ידם לשום מעשי כישוף.‏ המקרא מגנה את הספיריטיזם לסוגיו,‏ ובצדק,‏ משום שמעשים ספיריטיסטיים עלולים לקשר בין בני אדם לבין השדים,‏ האחראים לליבוי האלימות עלי אדמות (‏בראשית ו׳:‏2,‏ 4,‏ 11‏)‏.‏ המקרא תובע חד וחלק:‏ ”‏לא תעוננו”‏ (‏ויקרא י״ט:‏26‏)‏.‏

יש שבחיפושם הנואש אחר ביטחון מחזיקים ברשותם נשק לצורכי הגנה.‏ אלא שהמשיחיים אינם מקלים ראש בדבריו של ישוע:‏ ”‏כל האוחזים בחרב,‏ בחרב יאבדו”‏ (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏ עובדי אלוהים ”‏כיתתו חרבותיהם לאתים”‏,‏ ואינם מצטיידים בנשק כדי להתגונן מפני שוד או תקיפה (‏מיכה ד׳:‏3‏)‏.‏

ומה בעניין שומרים חמושים?‏ ובכן,‏ זו אומנם החלטה אישית,‏ אבל יש לזכור ששכירת שירותיהם משמעה להפקיד את הנשק בידיו של אחר.‏ מה מצפה המעסיק מן השומרים שיעשו במקרה שייתקלו בשודד?‏ האם הוא מצפה מהם לירות בגנב,‏ במקרה הצורך,‏ כדי להגן על הנפשות והרכוש שעליהם הם שומרים?‏

החלטתם של המשיחיים שלא להיעזר בכישוף ובכלי נשק כאמצעֵי הגנה מצטיירת אולי כאווילית בעיני מי שאינם מכירים את אלוהים.‏ אבל המקרא מבטיחנו:‏ ”‏בוטח ביהוה ישוגב”‏ (‏משלי כ״ט:‏25‏)‏.‏ יהוה מגן על עמו ככלל,‏ אם כי אין הוא מסוכך על משרתיו מפני כל מעשה שוד.‏ איוב היה אדם נאמן מאוד,‏ ובכל זאת הרשה אלוהים ששודדים יגזלו את הצאן והבקר שלו ויהרגו את נעריו (‏איוב א׳:‏14,‏ 15,‏ 17‏)‏.‏ אלוהים גם הרשה שהשליח פאולוס יתנסה ”‏בסכנות מפני שודדים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏26‏)‏.‏ עם זאת,‏ אלוהים מלמד את משרתיו לחיות על־פי עקרונות,‏ שיקטינו את הסיכון ליפול קורבן לשוד.‏ הוא גם מקנה להם ידע המסייע להם להגיב לניסיונות שוד בדרכים שיצמצמו את הסיכוי להיפגע.‏

הקטנת הסיכון ליפול קורבן לשוד

איש חכם אמר לפני זמן רב:‏ ”‏השובע לעשיר איננו מַניח לו לישון”‏ (‏קהלת ה׳:‏11‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ בעלי ממון חוששים מאוד מאובדן נכסיהם,‏ עד כי שנתם נודדת מרוב דאגות.‏

אם כן,‏ דרך אחת לצמצם את הדאגות ולהקטין את הסיכון ליפול קורבן לשוד היא לא לצבור דברי ערך רבים.‏ אחד השליחים כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏כי כל אשר בעולם — תאוות בשרים,‏ תאוות העיניים וגאוות הנכסים — לא מן האב הוא כי אם מן העולם”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏16‏)‏.‏ אותן תאוות הדוחקות באדם לרכוש חפצי ערך דוחקות בגנב לגנוב.‏ ו”‏גאוות הנכסים”‏,‏ כלומר הצגת הנכסים בראוותנות,‏ היא בבחינת פרצה הקוראת לגנב.‏

אמצעי הגנה נוסף מלבד שמירה על פרופיל נמוך הוא להתנהג כמשיחי אמיתי.‏ אם תנהג באהבה עם הזולת,‏ תהיה ישר והגון במגעיך עם אחרים ותהיה פעיל בשירות המשיחי,‏ יצאו לך מוניטין של אדם ישר הראוי לכבוד (‏גלטים ה׳:‏19–23‏)‏.‏ שם זה,‏ שתעשה לעצמך בתור משיחי,‏ עשוי להגן עליך פי כמה וכמה מכלי נשק.‏

בשעת שוד מזוין

מה עליך לעשות אם תיתקל בשודדים שהצליחו לחדור לביתך?‏ זכור שחייך יקרים מכל רכוש.‏ המשיח ישוע אמר:‏ ”‏לא להתקומם על עושה הרע.‏ אדרבא,‏ הסוטר לך על הלחי הימנית,‏ הפנה אליו גם את האחרת.‏ מי שרוצה.‏.‏.‏ לקחת את כותנתך,‏ הנח לו גם את מעילך”‏ (‏מתי ה׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏

זו עצה חכמה.‏ אף שאין זה מחובתם של המשיחיים למסור לפושעים מידע על נכסיהם,‏ נוטים השודדים להגיב באלימות לנוכח התנגדות,‏ חוסר שיתוף פעולה ומרמה.‏ רבים מהם ’‏מנוּונים’‏ מבחינה מוסרית,‏ וקל לעורר אותם להתנהגות מרושעת ואכזרית (‏אפסים ד׳:‏19‏)‏.‏

סמואל גר בבניין דירות.‏ שודדים חסמו את הבניין ועברו מדירה לדירה תוך שהם שודדים את בעלי הדירות.‏ סמואל שמע יריות,‏ פריצת דלתות,‏ צעקות,‏ בכי ויללות.‏ לא היה לאן לברוח.‏ לכן הורה לאשתו ולשלושת ילדיו לכרוע על ברכיהם,‏ להרים ידיים,‏ לעצום עיניים ולהמתין.‏ כשפרצו השודדים פנימה דיבר אליהם סמואל בעיניים מושפלות,‏ ביודעו שאם יביט על פניהם הם עלולים לחשוש שיזהה אותם מאוחר יותר.‏ ”‏היכנסו”‏,‏ אמר.‏ ”‏קחו כל מה שאתם רוצים.‏ אנחנו עדי־יהוה,‏ ולא נתנגד לכם”‏.‏ השודדים הופתעו מדבריו.‏ במשך כשעה נכנסו ויצאו בקבוצות כ־12 גברים חמושים.‏ הם אומנם גנבו תכשיטים,‏ כסף וציוד אלקטרוני,‏ אך איש מהמשפחה לא הוכה ולא נדקר כפי שקרה לדיירים אחרים בבניין.‏ משפחתו של סמואל הודתה ליהוה על שחייהם ניצלו.‏

מקרה זה ממחיש,‏ שכאשר מדובר בכסף ובחפצים,‏ נפגעי השוד שאינם מתנגדים מצמצמים את סיכוייהם להיפגע.‏a

לעתים,‏ הבשורה בפי המשיחי יכולה להגן עליו מפני פגיעה.‏ שודדים פרצו לביתו של אדה.‏ ”‏אני יודע שהמצב שלכם קשה,‏ ובגלל זה אתם עושים את זה”‏,‏ אמר להם אדה.‏ ”‏אנחנו,‏ בתור עדי־יהוה,‏ מאמינים שיבוא יום ולכל אדם יהיה מספיק מזון לו ולמשפחתו.‏ כולם יחיו בשלום ובאושר תחת מלכות אלוהים”‏.‏ דבריו ציננו את תוקפנותם של השודדים.‏ אחד אמר:‏ ”‏אנחנו מצטערים שנכנסנו אליך,‏ אבל אתה חייב להבין שאנחנו רעבים”‏.‏ הם גזלו ממנו את רכושו,‏ אבל לא נגעו בו ובמשפחתו.‏

לשמור על קור רוח

קשה לשמור על קור רוח במצב מסוכן,‏ ובייחוד כשמטרת השודדים היא להפיל את אימתם על הנשדדים כדי שלא יתנגדו להם.‏ יש להתפלל.‏ יהוה יכול לשמוע גם פנייה חרישית וקצרה לעזרה.‏ המקרא מבטיחנו:‏ ”‏עיני יהוה אל צדיקים,‏ ואוזניו אל שוועתם”‏ (‏תהלים ל״ד:‏16‏)‏.‏ יהוה שומע אותנו ובכוחו להקנות לנו חוכמה למען נדע איך להתמודד עם כל מצב בקור רוח (‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏

דבר נוסף,‏ מלבד התפילות,‏ שיעזור לנו לשמור על קור רוח הוא להחליט מבעוד מועד מה נעשה או לא נעשה במקרה שנישדד.‏ כמובן,‏ בלתי אפשרי לחזות לאיזה מצב תיקלע.‏ למרות זאת,‏ כדאי לשנן כמה עקרונות,‏ כפי שמן החוכמה לזכור נוהלי בטיחות שיש לפעול על־פיהם אם פורצת דליקה בבניין.‏ מחשבה תחילה תסייע לך לשמור על שלוות נפש,‏ ולא להיתפס לבהלה כדי שלא תיפגע.‏

השקפת אלוהים בדבר מעשי שוד ברורה כשמש:‏ ”‏אני יהוה אוהב משפט שונא גָזֶל בעוֹלה”‏ (‏ישעיהו ס״א:‏8‏)‏.‏ בהשראת יהוה מנה יחזקאל הנביא את הגזל כחטא חמור ביותר (‏יחזקאל י״ח:‏18‏)‏.‏ ואולם,‏ באותו ספר כתוב שאלוהים,‏ ברוב רחמיו,‏ יסלח לאיש אשר יתחרט על מעשיו וישיב את אשר גזל (‏יחזקאל ל״ג:‏14–16‏)‏.‏

אף־על־פי שאנו חיים בעולם מוכה פשע,‏ עולצים המשיחיים בתקווה לחיות תחת כנפי מלכות אלוהים,‏ תקופה שבה לא יהיו עוד מעשי שוד.‏ אשר לתקופה ההיא מבטיח המקרא:‏ ”‏ויָשבו [‏משרתי אלוהים]‏ איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד;‏ כי פי יהוה צבאות דיבר”‏ (‏מיכה ד׳:‏4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏