”צריך להיות הדבר הזה”
”השיב ישוע ואמר להם: ’...צריך להיות הדבר הזה, ובכל זאת עוד לא בא הקץ’” (מתי כ״ד:4–6).
1. באיזה נושא ראוי שנתעניין?
אם חייך ועתידך חשובים לך, ודאי תתעניין בנושא שריתק את תשומת לבו של צ׳. ט. ראסל ב־1877. ראסל, מייסד חברת המצפה, כתב את הספרון מדוע וכיצד ישוב האדון (אנג׳). ספרון זה בן 64 העמודים עסק בשיבתו, כלומר, בביאתו העתידית של ישוע (יוחנן י״ד:3). פעם אחת, כשישב על הר הזיתים, שאלוהו שליחיו בעניין שיבתו: ”מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?” (מתי כ״ד:3).
2. מדוע קיימות דעות סותרות רבות על נבואת ישוע?
2 האם אתה יודע מהי תשובת ישוע ומבין אותה? היא מתועדת בשלושה ספרי בשורה. פרופסור ד. א. קרסון מציין: ”מעטים הם הפרקים במקרא שהפרשנים חלוקים עליהם יותר ממתי כ״ד וממקביליו, מרקוס י״ג ולוקס כ״א”. אחר כך הוא מוסר את פרשנותו שלו — עוד אחת מהשקפות האנוש הסותרות. משלהי המאה שעברה ובמהלך המאה הנוכחית התאפיינו פרשנויות רבות בחוסר אמונה. הוגיהן טענו שישוע מעולם לא אמר את הכתוב בספרי הבשורה, ושדבריו סולפו מאוחר יותר, או שנבואותיו נתבדו — דעות שהולידה ביקורת המקרא. פרשן אחד אף הרחיק לכת וניתח את ספר הבשורה של מרקוס ’מבעד לעיני הפילוסופיה הבודהיסטית, מַהַייַנָה’!
3. מה דעתם של עדי־יהוה על נבואת ישוע?
3 עדי־יהוה, לעומת זאת, מכירים במהימנות המקרא ומאמינים באמיתות הדברים שאמר ישוע לארבעת השליחים שהיו עימו על הר הזיתים שלושה ימים לפני מותו. מאז ימי צ׳. ט. ראסל הולכת נבואת ישוע ומתבהרת לעם אלוהים. בשנים האחרונות שפכה חוברת המצפה אור על נבואה זו. האם עיכלת את המידע והבנת כיצד הוא נוגע לחייך?a הבה נעשה חזרה.
התגשמות טרגית באופק
4. מה יכולה להיות הסיבה שהשליחים שאלו את ישוע לגבי העתיד?
4 השליחים ידעו שישוע הוא המשיח. לכן, כאשר שמעוהו מדבר על מותו, תחייתו ושיבתו ודאי תהו, ’אם הוא ימות וייעלם, כיצד יעשה את הדברים הנפלאים שהמשיח אמור לעשות?’ ישוע דיבר גם על חורבן ירושלים ומקדשה. ייתכן שהשליחים תהו, ’מתי וכיצד יקרה הדבר?’ כדי להבין שאלו: ”מתי יהיה הדבר הזה ומהו האות לפני שכל זה יתגשם?” (מרקוס י״ג:4; מתי ט״ז:21, 27, 28; כ״ג:37 עד כ״ד:2).
5. כיצד התגשמו דברי ישוע במאה הראשונה?
5 ישוע ניבא שיהיו מלחמות, רעב, מגפות, רעידות אדמה ושנאה. עוד ניבא שהמשיחיים יירדפו, שיקומו משיחי שקר ושהבשורה הטובה תוכרז בכל העולם, ואז יבוא הקץ (מתי כ״ד:4–14; מרקוס י״ג:5–13; לוקס כ״א:8–19). את הדברים האלה אמר בשנת 33 לספירה. בעשרות השנים שחלפו מאז לא יכלו תלמידיו העירניים שלא להבחין בהתגשמות הדברים שנחזו. כן, ההיסטוריה מוכיחה שהאות נראה באותה תקופה והוביל לסיום הסדר היהודי בידי הרומאים בין 66 ל־70 לספירה. כיצד אירע הדבר?
6. מה אירע בין הרומאים ליהודים ב־66 לספירה?
6 בקיץ החם של 66 לספירה תקפו הקנאים היהודים את החיילים הרומים במבצר שליד המקדש בירושלים, ואש האלימות פשטה בכל חלקי הארץ. בספרו דברי ימי ישראל מספר פרופסור צבי גראֶץ: ”קֵיסטיוס גלוס נשיא רומא בסוריא, לא יכול עוד עמוד מנגד ולהביט במנוחת נפש... איך תפשוט המרידה. ... ויַשמיע את כל לגיונותיו... וכל חיל העזרה, אשר העמידו לפקֻדתו המלכים הסרים למשמעת רומא”. צבא זה של 000,30 חיילים כיתר את ירושלים. אחרי מספר קרבות נסוגו היהודים אל מאחורי חומות המקדש. ”חמש פעמים בחמישה ימים השתערו הרומאים על חומת ירושלים הפנימית ללכדה ברעש מלחמה ובכל פעם הֻכו אחור ויפלו מהם רבים על ידי היהודים, אשר ירו עליהם חצים ומות מעל החומה. ביום הששי הצליח בידי הרומאים לחתור תחת החומה הצפונית מול בית המקדש ולעשות בה בקיעים”.
7. מדוע יכלו תלמידי ישוע לראות את המצב באור שונה, שלא כמו רוב היהודים?
7 תאר לעצמך איזו מבוכה אחזה ביהודים, שכן זמן רב חשבו כי אלוהים מגן עליהם ועל עיר קודשם. אלא שתלמידי ישוע ידעו מראש על האסון שצפוי לירושלים. ישוע ניבא: ”הנה ימים באים עלייך ואויבייך יקימו סוללה סביבייך, ויקיפוך ויצורו עלייך מכל עבר. וימגרו אותך ואת בנייך אשר בקרבך, ולא ישאירו בך אבן על אבן” (לוקס י״ט:43, 44). אך האם נגזר על המשיחיים למות בתוך ירושלים ב־66 לספירה?
8. איזו טרגדיה חזה ישוע, ומי היו ”הבחירים” שלמענם קוצרו הימים?
8 בתשובתו לשליחים על הר הזיתים חזה ישוע: ”הימים ההם יהיו צרה אשר לא היתה כמוה מראשית הבריאה שברא אלוהים ועד עתה; אף לא תהיה כמוה. ולולא קיצר אדני את הימים לא היה ניצל כל בשר, אך למען הבחירים אשר בחר בהם קיצר את הימים” (מרקוס י״ג:19, 20; מתי כ״ד:21, 22). אם כן, הימים יקוצרו וה”בחירים” יינצלו. מי היו הבחירים? ודאי שלא המורדים שהתיימרו לעבוד את יהוה אך מאסו בבנו (יוחנן י״ט:1–7; מעשי השליחים ב׳:22, 23, 36). הבחירים האמיתיים היו היהודים והנוכרים שהאמינו בישוע וראו בו המשיח והמושיע. אלוהים בחר בהם, ובחג השבועות של 33 לספירה גיבש אותם לאומה רוחנית חדשה, ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16; לוקס י״ח:7; מעשי השליחים י׳:34–45; פטרוס א׳. ב׳:9).
9, 10. כיצד ’קוצרו’ הימים של מתקפת רומא, ומה היתה התוצאה?
9 האם ’קוצרו’ הימים, והבחירים שבירושלים ניצלו? פרופסור גראץ מציין: ”קיסטיוס [גלוס] לא חפץ להחזיק בנצחונו להלחם בירושלים עד רדתה, בחשבו למשפט, כי לא נכונה עתה העת לפניו לעשות מלחמה עם גבורים מרי נפש, כי תִמָשֵׁך המלחמה לאֹרך ימים ועתותי הגשמים כבר קרבו לבא, ואז יכבד מאד להביא מַכֹּלֶת [צורכי מזון] לחילו הגדול. ... כל אלה ראה קיסטיוס וימצא טוב וכשר לפניו לסגת אחור”. מסיבה זו או מסיבות אחרות נסוג צבא רומי מן העיר וספג אבידות כבדות מן היהודים שזינבו בו.
10 תודות לנסיגה מפתיעה זו יכלו ה”בשר” — תלמידי ישוע שנשקפה סכנה לחייהם בירושלים — להינצל. ההיסטוריה מספרת שכאשר נקרתה להם שעת הכושר, ברחו המשיחיים מן האיזור. זה היה ביטוי ליכולתו של אלוהים לחזות את העתיד ולהציל את משרתיו. אך מה עלה בגורלם של היהודים שנותרו בירושלים וביהודה?
בני אותו דור נועדו לראות זאת
11. מה אמר ישוע על ”הדור הזה”?
11 יהודים רבים האמינו שמערכת הפולחן, שבית המקדש עמד במרכזה, תעמוד לעד. אבל ישוע אמר: ”לימדו... מן התאנה: כאשר ענפיה מתרככים והעלים צצים יודעים אתם שהקיץ קרוב. כן גם אתם, כראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא בפתח. אמן. אומר אני לכם שלא יעבור הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה. השמים והארץ יעברו ודבריי לא יעברו” (מתי כ״ד:32–35).
12, 13. מה הבינו תלמידי ישוע כשאמר ”הדור הזה”?
12 עד שנת 66 לספירה חזו המשיחיים במרכיבים רבים של האות המורכב — מלחמות, רעב ופעילות הכרזה נרחבת של בשורת המלכות (מעשי השליחים י״א:28; קולוסים א׳:23). מתי יבוא הקץ? לְמה התכוון ישוע באומרו: ”לא יעבור הדור [יֶנֶאָה ביוונית] הזה”? לא אחת כינה ישוע את מתנגדיו בני ימיו, וביניהם מנהיגי הדת, ”דור רע ומנאף” (מתי י״א:16; י״ב:39, 45; ט״ז:4; י״ז:17; כ״ג:36). לכן, כשדיבר על הר הזיתים על ”הדור הזה”, לא התכוון לכל העם היהודי בהיסטוריה כולה ולא לתלמידיו שנקראו ”עם נבחר” (פטרוס א׳. ב׳:9). ישוע גם לא אמר ש”הדור הזה” הנו תקופת זמן.
13 הוא דיבר על מתנגדיו שחזו בהתגשמות האות שנתן. בעניין ”הדור הזה” שבלוקס כ״א:32 מציין פרופסור ג׳ואל ב. גרין: ”המונח ’הדור הזה’ (ומונחים דומים) בספר הבשורה השלישי מצביע באופן עקבי על קבוצת אנשים המתנגדים למטרת אלוהים. ... אנשים המתעקשים לפנות עורף למטרת האל”.b
14. מה עלה בגורלו של ה”דור” ההוא, וכיצד היתה אחריתם של המשיחיים שונה לגמרי?
14 המתנגדים בני הדור הרע שראו את האות מתגשם נועדו לראות גם את הקץ (מתי כ״ד:6, 13, 14). והם אכן ראו! ב־70 לספירה שבו חילות רומא בפיקודו של טיטוס, בנו של הקיסר אספסיינוס. היהודים שהיו נצורים בעיר סבלו סבל בל יתואר.c יוסף בן מתתיהו, שהיה עד ראייה למתרחש, מספר שקרוב ל־000,100,1 יהודים נספו בעת החרבת העיר בידי הרומאים וכ־000,100 נלקחו בשבי. רוב השבויים מתו מיתות נוראות ברעב או בבתי החיזיון הרומים. לא היתה לירושלים ולסדר היהודי צרה גדולה יותר מן הצרה שבין 66 ל־70 לספירה, וכמוה אף לא תהיה. אחריתם של המשיחיים, ששעו לאזהרתו הנבואית של ישוע ועזבו את ירושלים אחרי שנסוגו הרומאים ב־66 לספירה, היתה שונה לגמרי! ה”בחירים”, כלומר המשיחיים המשוחים, ’ניצלו’, והיו ב־70 לספירה במקום מבטחים (מתי כ״ד:16, 22).
התגשמות נוספת
15. מניין לנו שנבואת ישוע נועדה להתגשם בקנה מידה גדול יותר אחרי 70 לספירה?
15 אך בזה לא תם הסיפור. קודם לכן אמר ישוע שהוא יבוא בשם יהוה אחרי חורבן העיר (מתי כ״ג:38, 39; כ״ד:2). את זאת הבהיר בנבואה שנתן על הר הזיתים. לאחר שהזכיר את ’הצרה הגדולה’, אמר שאחרי כן יקומו משיחי שקר וירושלים תהיה מרמס לגויים למשך תקופה מסוימת (מתי כ״ד:21, 23–28; לוקס כ״א:24). הייתכן שנועדה להיות לכך התגשמות נוספת, גדולה יותר? העובדות משיבות בחיוב. אם נשווה בין הכתוב בספר ההתגלות ו׳:2–8 (נכתב אחרי הצרה שפקדה את ירושלים ב־70 לספירה) לבין הכתוב במתי כ״ד:6–8 ולוקס כ״א:10, 11 ניווכח שעתידים היו לבוא מלחמות, רעב ומגפות בקנה מידה גדול יותר. דברי ישוע מתגשמים ביתר עוצמה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914.
16–18. אילו התפתחויות צפויות בעתיד?
16 זה עשרות שנים מלמדים עדי־יהוה שההתגשמות הנוכחית של האות מוכיחה כי צפויה ”צרה גדולה”. ה”דור” הרע של היום יראה את הצרה. נראה כי גם הפעם יהיה שלב ראשוני (התקפה על כל דתות הכזב), כשם שההתקפה של גלוס ב־66 לספירה ציינה את תחילתה של עת הצרה בירושלים.d כעבור פרק זמן לא ידוע יבוא הקץ — השמדה בקנה מידה כלל עולמי שתקביל לזו של 70 לספירה.
17 באשר לצרה הצפויה לנו בקרוב אמר ישוע: ”מייד אחרי צרת הימים ההם [השמדת דתות הכזב] תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו. אז ייראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב” (מתי כ״ד:29, 30).
18 ישוע אומר אפוא, ש”אחרי צרת הימים ההם” יתחוללו תופעות שמימיות כלשהן. (השווה יואל ג׳:1–5; ד׳:15.) בני אדם שאינם עושים את רצון אלוהים יהיו מזועזעים ומלאי חרדה, והם ”יספדו”. רבים ”יתעלפו מאימה ומציפייה לבאות על העולם”. לא כן המשיחיים האמיתיים, הם ’ירימו ראשיהם, כי קרבה גאולתם’ (לוקס כ״א:25, 26, 28).
המשפט בפתח!
19. כיצד ניתן לדעת מתי יתגשם משל הכבשים והעזים?
19 שים לב שמתי כ״ד:29–31 מנבא כי (1) בן־האדם יבוא, (2) הוא יבוא בכבוד רב, (3) המלאכים יהיו עימו, (4) כל משפחות הארץ יראוהו. על היבטים אלו חוזר ישוע במשל הכבשים והעזים (מתי כ״ה:31–46). המסקנה המתבקשת היא שמשל זה יתגשם אחרי פרוץ הצרה, כשיבוא ישוע עם מלאכיו וישב על כיסא המשפט (יוחנן ה׳:22; מעשי השליחים י״ז:31; השווה מלכים א׳. ז׳:7; דניאל ז׳:10, 13, 14, 22, 26; מתי י״ט:28). מי יישפטו, ומה תהיינה התוצאות? המשל מציין שישוע יקדיש תשומת לב לכל העמים, כאילו ייאספו לפני כיסאו השמימי.
20, 21. (א) מה יקרה לכבשים שבמשל? (ב) מה יקרה לעזים?
20 גברים ונשים דמויי־כבש יזכו למעמד של חסד ויוצבו לימינו של ישוע. מדוע? כי הם ניצלו את ההזדמנויות שהיו להם להיטיב עם אֶחיו — משיחיים משוחים שימלכו עימו במלכותו השמימית (דניאל ז׳:27; עברים ב׳:9 עד ג׳:1). ואכן, מיליוני משיחיים דמויי־כבש מכירים ותומכים באחיו הרוחניים של ישוע. ל”המון רב” זה התקווה המקראית להינצל מן ”הצרה הגדולה” ולחיות לנצח בגן־עדן, בתחומה הארצי של מלכות אלוהים (ההתגלות ז׳:9, 14; כ״א:3, 4; יוחנן י׳:16).
21 לעזים נכון עתיד אחר לגמרי. הם אלה המתוארים במתי כ״ד:30 כמי ש”יספדו” כשיבוא ישוע. ויאה להם לספוד, כי הם דוחים את בשורת המלכות, מתנגדים לתלמידי ישוע ואוהבים את העולם אשר יחלוף לבלי שוב (מתי י׳:16–18; יוחנן א׳. ב׳:15–17). ישוע הוא שיחליט מי הם העזים, ולא אף אחד מתלמידיו עלי־אדמות. על העזים נאמר ש”ילכו לעונש עולם” (מתי כ״ה:46).
22. איזה מרכיב מנבואת ישוע ראוי לעיון נוסף?
22 מרגש לראות איך הנבואה שבמתי כ״ד וכ״ה הולכת ומתבהרת. אלא שיש מרכיב מסוים בנבואת ישוע שראוי לעיון נוסף — ’השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’. ישוע האיץ בתלמידיו להשתדל להבין את הנקרא ולהיות מוכנים לפעולה (מתי כ״ד:15, 16). מהו ”השיקוץ”? מתי הוא עומד במקום קדוש? ומה לזה ולחיינו בהווה ובעתיד? בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.
[הערות שוליים]
a ראה המאמרים הלימודיים בחוברות המצפה מ־1 באפריל 1994; מ־1 בנובמבר 1995; מ־15 באוגוסט 1996.
b החוקר הבריטי ג׳. ר. ביזלי־מרי אומר: ”הביטוי ’הדור הזה’ אינו צריך להקשות על הפרשנים. אומנם יש להודות שהמילה יֶנֶאָה ביוונית עתיקה פירושה לידה, צאצאים וגזע, ... אך ב[תרגום השבעים, יוונית] היא מופיעה על־פי־רוב כתרגום למילה ’דור’, שמשמעה עידן או שם כולל לבני אדם החיים בפרק זמן אחד. ... באמירות המיוחסות לישוע נראה שיש לביטוי קונוטציה כפולה: מצד אחד מצביע המונח על בני תקופתו, ומצד שני הוא מקפל בתוכו ביקורת מרומזת”.
c בספר דברי ימי ישראל מציין פרופסור גראץ שהרומאים הוקיעו לעתים 500 אסירים ביום. שבויים יהודים אחרים קוצצו ידיהם והם שולחו חזרה אל העיר. אילו תנאים שררו שם? ”לא יהיה עוד כל מחיר לכסף וזהב, מבלתי יכלת לקחת במחירם מעט אֹכל להשיב נפש, וילחמו איש באחיו בעד כל דבר נבזה ונמאס למלא נפשם הריקה. ... חללי הרעב העלו צחנתם בכל העיר ובחֹם הקיץ בהארץ הזאת נהפכו לרקבון ויקם דבר־קטב מרירי למלאך המשחית וירבו שלשת המלאכים הרעים: חרב, רעב ודבר לקצור קציר־אדם”.
d המאמר הבא יעסוק בהיבט זה של הצרה הצפויה לבוא.
האם אתה זוכר?
◻ כיצד התגשמה הנבואה שבמתי כ״ד:4–14 במאה הראשונה?
◻ כיצד קוצרו הימים בתקופת השליחים וניצל בשר, כמנובא במתי כ״ד:21, 22?
◻ מה אפיין את ה”דור” המוזכר במתי כ״ד:34?
◻ מניין לנו שלנבואה שניתנה על הר הזיתים יש התגשמות נוספת בקנה מידה גדול יותר?
◻ מתי וכיצד יתגשם משל הכבשים והעזים?
[תמונה בעמוד 12]
בתבליט על שער טיטוס ברומא נראה שלל שנלקח מירושלים אחרי השמדתה
[שלמי תודה]
Soprintendenza Archeologica di Roma