‏”‏צריך להיות הדבר הזה”‏

‏”‏השיב ישוע ואמר להם:‏ ’‏.‏.‏.‏צריך להיות הדבר הזה,‏ ובכל זאת עוד לא בא הקץ’‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏4–6‏)‏.‏

1.‏ באיזה נושא ראוי שנתעניין?‏

אם חייך ועתידך חשובים לך,‏ ודאי תתעניין בנושא שריתק את תשומת לבו של צ׳.‏ ט.‏ ראסל ב־1877.‏ ראסל,‏ מייסד חברת המצפה,‏ כתב את הספרון מדוע וכיצד ישוב האדון (‏אנג׳)‏.‏ ספרון זה בן 64 העמודים עסק בשיבתו,‏ כלומר,‏ בביאתו העתידית של ישוע (‏יוחנן י״ד:‏3‏)‏.‏ פעם אחת,‏ כשישב על הר הזיתים,‏ שאלוהו שליחיו בעניין שיבתו:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏

2.‏ מדוע קיימות דעות סותרות רבות על נבואת ישוע?‏

² האם אתה יודע מהי תשובת ישוע ומבין אותה?‏ היא מתועדת בשלושה ספרי בשורה.‏ פרופסור ד.‏ א.‏ קרסון מציין:‏ ”‏מעטים הם הפרקים במקרא שהפרשנים חלוקים עליהם יותר ממתי כ״ד וממקביליו,‏ מרקוס י״ג ולוקס כ״א‏”‏.‏ אחר כך הוא מוסר את פרשנותו שלו — עוד אחת מהשקפות האנוש הסותרות.‏ משלהי המאה שעברה ובמהלך המאה הנוכחית התאפיינו פרשנויות רבות בחוסר אמונה.‏ הוגיהן טענו שישוע מעולם לא אמר את הכתוב בספרי הבשורה,‏ ושדבריו סולפו מאוחר יותר,‏ או שנבואותיו נתבדו — דעות שהולידה ביקורת המקרא.‏ פרשן אחד אף הרחיק לכת וניתח את ספר הבשורה של מרקוס ’‏מבעד לעיני הפילוסופיה הבודהיסטית,‏ מַהַייַנָה’‏!‏

3.‏ מה דעתם של עדי־יהוה על נבואת ישוע?‏

³ עדי־יהוה,‏ לעומת זאת,‏ מכירים במהימנות המקרא ומאמינים באמיתות הדברים שאמר ישוע לארבעת השליחים שהיו עימו על הר הזיתים שלושה ימים לפני מותו.‏ מאז ימי צ׳.‏ ט.‏ ראסל הולכת נבואת ישוע ומתבהרת לעם אלוהים.‏ בשנים האחרונות שפכה חוברת המצפה אור על נבואה זו.‏ האם עיכלת את המידע והבנת כיצד הוא נוגע לחייך?‏a הבה נעשה חזרה.‏

התגשמות טרגית באופק

4.‏ מה יכולה להיות הסיבה שהשליחים שאלו את ישוע לגבי העתיד?‏

⁴ השליחים ידעו שישוע הוא המשיח.‏ לכן,‏ כאשר שמעוהו מדבר על מותו,‏ תחייתו ושיבתו ודאי תהו,‏ ’‏אם הוא ימות וייעלם,‏ כיצד יעשה את הדברים הנפלאים שהמשיח אמור לעשות?‏’‏ ישוע דיבר גם על חורבן ירושלים ומקדשה.‏ ייתכן שהשליחים תהו,‏ ’‏מתי וכיצד יקרה הדבר?‏’‏ כדי להבין שאלו:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומהו האות לפני שכל זה יתגשם?‏”‏ (‏מרקוס י״ג:‏4;‏ מתי ט״ז:‏21,‏ 27,‏ 28;‏ כ״ג:‏37 עד כ״ד:‏2‏)‏.‏

5.‏ כיצד התגשמו דברי ישוע במאה הראשונה?‏

⁵ ישוע ניבא שיהיו מלחמות,‏ רעב,‏ מגפות,‏ רעידות אדמה ושנאה.‏ עוד ניבא שהמשיחיים יירדפו,‏ שיקומו משיחי שקר ושהבשורה הטובה תוכרז בכל העולם,‏ ואז יבוא הקץ (‏מתי כ״ד:‏4–14;‏ מרקוס י״ג:‏5–13;‏ לוקס כ״א:‏8–19‏)‏.‏ את הדברים האלה אמר בשנת 33 לספירה.‏ בעשרות השנים שחלפו מאז לא יכלו תלמידיו העירניים שלא להבחין בהתגשמות הדברים שנחזו.‏ כן,‏ ההיסטוריה מוכיחה שהאות נראה באותה תקופה והוביל לסיום הסדר היהודי בידי הרומאים בין 66 ל־70 לספירה.‏ כיצד אירע הדבר?‏

6.‏ מה אירע בין הרומאים ליהודים ב־66 לספירה?‏

⁶ בקיץ החם של 66 לספירה תקפו הקנאים היהודים את החיילים הרומים במבצר שליד המקדש בירושלים,‏ ואש האלימות פשטה בכל חלקי הארץ.‏ בספרו דברי ימי ישראל מספר פרופסור צבי גראֶץ:‏ ”‏קֵיסטיוס גלוס נשיא רומא בסוריא,‏ לא יכול עוד עמוד מנגד ולהביט במנוחת נפש.‏.‏.‏ איך תפשוט המרידה.‏ .‏.‏.‏ ויַשמיע את כל לגיונותיו.‏.‏.‏ וכל חיל העזרה,‏ אשר העמידו לפקֻדתו המלכים הסרים למשמעת רומא”‏.‏ צבא זה של 000,‏30 חיילים כיתר את ירושלים.‏ אחרי מספר קרבות נסוגו היהודים אל מאחורי חומות המקדש.‏ ”‏חמש פעמים בחמישה ימים השתערו הרומאים על חומת ירושלים הפנימית ללכדה ברעש מלחמה ובכל פעם הֻכו אחור ויפלו מהם רבים על ידי היהודים,‏ אשר ירו עליהם חצים ומות מעל החומה.‏ ביום הששי הצליח בידי הרומאים לחתור תחת החומה הצפונית מול בית המקדש ולעשות בה בקיעים”‏.‏

7.‏ מדוע יכלו תלמידי ישוע לראות את המצב באור שונה,‏ שלא כמו רוב היהודים?‏

⁷ תאר לעצמך איזו מבוכה אחזה ביהודים,‏ שכן זמן רב חשבו כי אלוהים מגן עליהם ועל עיר קודשם.‏ אלא שתלמידי ישוע ידעו מראש על האסון שצפוי לירושלים.‏ ישוע ניבא:‏ ”‏הנה ימים באים עלייך ואויבייך יקימו סוללה סביבייך,‏ ויקיפוך ויצורו עלייך מכל עבר.‏ וימגרו אותך ואת בנייך אשר בקרבך,‏ ולא ישאירו בך אבן על אבן”‏ (‏לוקס י״ט:‏43,‏ 44‏)‏.‏ אך האם נגזר על המשיחיים למות בתוך ירושלים ב־66 לספירה?‏

8.‏ איזו טרגדיה חזה ישוע,‏ ומי היו ”‏הבחירים”‏ שלמענם קוצרו הימים?‏

⁸ בתשובתו לשליחים על הר הזיתים חזה ישוע:‏ ”‏הימים ההם יהיו צרה אשר לא היתה כמוה מראשית הבריאה שברא אלוהים ועד עתה;‏ אף לא תהיה כמוה.‏ ולולא קיצר אדני את הימים לא היה ניצל כל בשר,‏ אך למען הבחירים אשר בחר בהם קיצר את הימים”‏ (‏מרקוס י״ג:‏19,‏ 20;‏ מתי כ״ד:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אם כן,‏ הימים יקוצרו וה”‏בחירים”‏ יינצלו.‏ מי היו הבחירים?‏ ודאי שלא המורדים שהתיימרו לעבוד את יהוה אך מאסו בבנו (‏יוחנן י״ט:‏1–7;‏ מעשי השליחים ב׳:‏22,‏ 23,‏ 36‏)‏.‏ הבחירים האמיתיים היו היהודים והנוכרים שהאמינו בישוע וראו בו המשיח והמושיע.‏ אלוהים בחר בהם,‏ ובחג השבועות של 33 לספירה גיבש אותם לאומה רוחנית חדשה,‏ ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16;‏ לוקס י״ח:‏7;‏ מעשי השליחים י׳:‏34–45;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ כיצד ’‏קוצרו’‏ הימים של מתקפת רומא,‏ ומה היתה התוצאה?‏

⁹ האם ’‏קוצרו’‏ הימים,‏ והבחירים שבירושלים ניצלו?‏ פרופסור גראץ מציין:‏ ”‏קיסטיוס [‏גלוס]‏ לא חפץ להחזיק בנצחונו להלחם בירושלים עד רדתה,‏ בחשבו למשפט,‏ כי לא נכונה עתה העת לפניו לעשות מלחמה עם גבורים מרי נפש,‏ כי תִמָשֵׁך המלחמה לאֹרך ימים ועתותי הגשמים כבר קרבו לבא,‏ ואז יכבד מאד להביא מַכֹּלֶת [‏צורכי מזון]‏ לחילו הגדול.‏ .‏.‏.‏ כל אלה ראה קיסטיוס וימצא טוב וכשר לפניו לסגת אחור”‏.‏ מסיבה זו או מסיבות אחרות נסוג צבא רומי מן העיר וספג אבידות כבדות מן היהודים שזינבו בו.‏

¹⁰ תודות לנסיגה מפתיעה זו יכלו ה”‏בשר”‏ — תלמידי ישוע שנשקפה סכנה לחייהם בירושלים — להינצל.‏ ההיסטוריה מספרת שכאשר נקרתה להם שעת הכושר,‏ ברחו המשיחיים מן האיזור.‏ זה היה ביטוי ליכולתו של אלוהים לחזות את העתיד ולהציל את משרתיו.‏ אך מה עלה בגורלם של היהודים שנותרו בירושלים וביהודה?‏

בני אותו דור נועדו לראות זאת

11.‏ מה אמר ישוע על ”‏הדור הזה”‏?‏

¹¹ יהודים רבים האמינו שמערכת הפולחן,‏ שבית המקדש עמד במרכזה,‏ תעמוד לעד.‏ אבל ישוע אמר:‏ ”‏לימדו.‏.‏.‏ מן התאנה:‏ כאשר ענפיה מתרככים והעלים צצים יודעים אתם שהקיץ קרוב.‏ כן גם אתם,‏ כראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא בפתח.‏ אמן.‏ אומר אני לכם שלא יעבור הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה.‏ השמים והארץ יעברו ודבריי לא יעברו”‏ (‏מתי כ״ד:‏32–35‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ מה הבינו תלמידי ישוע כשאמר ”‏הדור הזה”‏?‏

¹² עד שנת 66 לספירה חזו המשיחיים במרכיבים רבים של האות המורכב — מלחמות,‏ רעב ופעילות הכרזה נרחבת של בשורת המלכות (‏מעשי השליחים י״א:‏28;‏ קולוסים א׳:‏23‏)‏.‏ מתי יבוא הקץ?‏ לְמה התכוון ישוע באומרו:‏ ”‏לא יעבור הדור [‏יֶנֶאָה ביוונית]‏ הזה”‏?‏ לא אחת כינה ישוע את מתנגדיו בני ימיו,‏ וביניהם מנהיגי הדת,‏ ”‏דור רע ומנאף”‏ (‏מתי י״א:‏16;‏ י״ב:‏39,‏ 45;‏ ט״ז:‏4;‏ י״ז:‏17;‏ כ״ג:‏36‏)‏.‏ לכן,‏ כשדיבר על הר הזיתים על ”‏הדור הזה”‏,‏ לא התכוון לכל העם היהודי בהיסטוריה כולה ולא לתלמידיו שנקראו ”‏עם נבחר”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏ ישוע גם לא אמר ש”‏הדור הזה”‏ הנו תקופת זמן.‏

¹³ הוא דיבר על מתנגדיו שחזו בהתגשמות האות שנתן.‏ בעניין ”‏הדור הזה”‏ שבלוקס כ״א:‏32 מציין פרופסור ג׳ואל ב.‏ גרין:‏ ”‏המונח ’‏הדור הזה’‏ (‏ומונחים דומים)‏ בספר הבשורה השלישי מצביע באופן עקבי על קבוצת אנשים המתנגדים למטרת אלוהים.‏ .‏.‏.‏ אנשים המתעקשים לפנות עורף למטרת האל”‏.‏b

14.‏ מה עלה בגורלו של ה”‏דור”‏ ההוא,‏ וכיצד היתה אחריתם של המשיחיים שונה לגמרי?‏

¹⁴ המתנגדים בני הדור הרע שראו את האות מתגשם נועדו לראות גם את הקץ (‏מתי כ״ד:‏6,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ והם אכן ראו!‏ ב־70 לספירה שבו חילות רומא בפיקודו של טיטוס,‏ בנו של הקיסר אספסיינוס.‏ היהודים שהיו נצורים בעיר סבלו סבל בל יתואר.‏c יוסף בן מתתיהו,‏ שהיה עד ראייה למתרחש,‏ מספר שקרוב ל־000,‏100,‏1 יהודים נספו בעת החרבת העיר בידי הרומאים וכ־000,‏100 נלקחו בשבי.‏ רוב השבויים מתו מיתות נוראות ברעב או בבתי החיזיון הרומים.‏ לא היתה לירושלים ולסדר היהודי צרה גדולה יותר מן הצרה שבין 66 ל־70 לספירה,‏ וכמוה אף לא תהיה.‏ אחריתם של המשיחיים,‏ ששעו לאזהרתו הנבואית של ישוע ועזבו את ירושלים אחרי שנסוגו הרומאים ב־66 לספירה,‏ היתה שונה לגמרי!‏ ה”‏בחירים”‏,‏ כלומר המשיחיים המשוחים,‏ ’‏ניצלו’‏,‏ והיו ב־70 לספירה במקום מבטחים (‏מתי כ״ד:‏16,‏ 22‏)‏.‏

התגשמות נוספת

15.‏ מניין לנו שנבואת ישוע נועדה להתגשם בקנה מידה גדול יותר אחרי 70 לספירה?‏

¹⁵ אך בזה לא תם הסיפור.‏ קודם לכן אמר ישוע שהוא יבוא בשם יהוה אחרי חורבן העיר (‏מתי כ״ג:‏38,‏ 39;‏ כ״ד:‏2‏)‏.‏ את זאת הבהיר בנבואה שנתן על הר הזיתים.‏ לאחר שהזכיר את ’‏הצרה הגדולה’‏,‏ אמר שאחרי כן יקומו משיחי שקר וירושלים תהיה מרמס לגויים למשך תקופה מסוימת (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 23–28;‏ לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏ הייתכן שנועדה להיות לכך התגשמות נוספת,‏ גדולה יותר?‏ העובדות משיבות בחיוב.‏ אם נשווה בין הכתוב בספר ההתגלות ו׳:‏2–8 (‏נכתב אחרי הצרה שפקדה את ירושלים ב־70 לספירה)‏ לבין הכתוב במתי כ״ד:‏6–8 ולוקס כ״א:‏10,‏ 11 ניווכח שעתידים היו לבוא מלחמות,‏ רעב ומגפות בקנה מידה גדול יותר.‏ דברי ישוע מתגשמים ביתר עוצמה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914.‏

16–18.‏ אילו התפתחויות צפויות בעתיד?‏

¹⁶ זה עשרות שנים מלמדים עדי־יהוה שההתגשמות הנוכחית של האות מוכיחה כי צפויה ”‏צרה גדולה”‏.‏ ה”‏דור”‏ הרע של היום יראה את הצרה.‏ נראה כי גם הפעם יהיה שלב ראשוני (‏התקפה על כל דתות הכזב)‏,‏ כשם שההתקפה של גלוס ב־66 לספירה ציינה את תחילתה של עת הצרה בירושלים.‏d כעבור פרק זמן לא ידוע יבוא הקץ — השמדה בקנה מידה כלל עולמי שתקביל לזו של 70 לספירה.‏

¹⁷ באשר לצרה הצפויה לנו בקרוב אמר ישוע:‏ ”‏מייד אחרי צרת הימים ההם [‏השמדת דתות הכזב]‏ תחשך השמש והירח לא יגיה אורו,‏ הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו.‏ אז ייראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏ (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30‏)‏.‏

¹⁸ ישוע אומר אפוא,‏ ש”‏אחרי צרת הימים ההם”‏ יתחוללו תופעות שמימיות כלשהן.‏ (‏השווה יואל ג׳:‏1–5;‏ ד׳:‏15‏.‏)‏ בני אדם שאינם עושים את רצון אלוהים יהיו מזועזעים ומלאי חרדה,‏ והם ”‏יספדו”‏.‏ רבים ”‏יתעלפו מאימה ומציפייה לבאות על העולם”‏.‏ לא כן המשיחיים האמיתיים,‏ הם ’‏ירימו ראשיהם,‏ כי קרבה גאולתם’‏ (‏לוקס כ״א:‏25,‏ 26,‏ 28‏)‏.‏

המשפט בפתח!‏

19.‏ כיצד ניתן לדעת מתי יתגשם משל הכבשים והעזים?‏

¹⁹ שים לב שמתי כ״ד:‏29–31 מנבא כי (‏1)‏ בן־האדם יבוא,‏ (‏2)‏ הוא יבוא בכבוד רב,‏ (‏3)‏ המלאכים יהיו עימו,‏ (‏4)‏ כל משפחות הארץ יראוהו.‏ על היבטים אלו חוזר ישוע במשל הכבשים והעזים (‏מתי כ״ה:‏31–46‏)‏.‏ המסקנה המתבקשת היא שמשל זה יתגשם אחרי פרוץ הצרה,‏ כשיבוא ישוע עם מלאכיו וישב על כיסא המשפט (‏יוחנן ה׳:‏22;‏ מעשי השליחים י״ז:‏31‏;‏ השווה מלכים א׳.‏ ז׳:‏7;‏ דניאל ז׳:‏10,‏ 13,‏ 14,‏ 22,‏ 26;‏ מתי י״ט:‏28‏)‏.‏ מי יישפטו,‏ ומה תהיינה התוצאות?‏ המשל מציין שישוע יקדיש תשומת לב לכל העמים,‏ כאילו ייאספו לפני כיסאו השמימי.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה יקרה לכבשים שבמשל?‏ (‏ב)‏ מה יקרה לעזים?‏

²⁰ גברים ונשים דמויי־כבש יזכו למעמד של חסד ויוצבו לימינו של ישוע.‏ מדוע?‏ כי הם ניצלו את ההזדמנויות שהיו להם להיטיב עם אֶחיו — משיחיים משוחים שימלכו עימו במלכותו השמימית (‏דניאל ז׳:‏27;‏ עברים ב׳:‏9 עד ג׳:‏1‏)‏.‏ ואכן,‏ מיליוני משיחיים דמויי־כבש מכירים ותומכים באחיו הרוחניים של ישוע.‏ ל”‏המון רב”‏ זה התקווה המקראית להינצל מן ”‏הצרה הגדולה”‏ ולחיות לנצח בגן־עדן,‏ בתחומה הארצי של מלכות אלוהים (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14;‏ כ״א:‏3,‏ 4;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏

²¹ לעזים נכון עתיד אחר לגמרי.‏ הם אלה המתוארים במתי כ״ד:‏30 כמי ש”‏יספדו”‏ כשיבוא ישוע.‏ ויאה להם לספוד,‏ כי הם דוחים את בשורת המלכות,‏ מתנגדים לתלמידי ישוע ואוהבים את העולם אשר יחלוף לבלי שוב (‏מתי י׳:‏16–18;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ ישוע הוא שיחליט מי הם העזים,‏ ולא אף אחד מתלמידיו עלי־אדמות.‏ על העזים נאמר ש”‏ילכו לעונש עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏

22.‏ איזה מרכיב מנבואת ישוע ראוי לעיון נוסף?‏

²² מרגש לראות איך הנבואה שבמתי כ״ד וכ״ה הולכת ומתבהרת.‏ אלא שיש מרכיב מסוים בנבואת ישוע שראוי לעיון נוסף — ’‏השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’‏.‏ ישוע האיץ בתלמידיו להשתדל להבין את הנקרא ולהיות מוכנים לפעולה (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מהו ”‏השיקוץ”‏?‏ מתי הוא עומד במקום קדוש?‏ ומה לזה ולחיינו בהווה ובעתיד?‏ בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ כיצד התגשמה הנבואה שבמתי כ״ד:‏4–14 במאה הראשונה?‏

◻ כיצד קוצרו הימים בתקופת השליחים וניצל בשר,‏ כמנובא במתי כ״ד:‏21,‏ 22‏?‏

◻ מה אפיין את ה”‏דור”‏ המוזכר במתי כ״ד:‏34‏?‏

◻ מניין לנו שלנבואה שניתנה על הר הזיתים יש התגשמות נוספת בקנה מידה גדול יותר?‏

◻ מתי וכיצד יתגשם משל הכבשים והעזים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

בתבליט על שער טיטוס ברומא נראה שלל שנלקח מירושלים אחרי השמדתה

‏[‏שלמי תודה]‏

Soprintendenza Archeologica di Roma