שאול — כלי נבחר לאדון

שאול הטרסי היה אויבם המושבע של תלמידי המשיח.‏ אבל האדון הועיד לו עתיד אחר.‏ שאול נעשה לנושא דגלה של המטרה,‏ אשר בה נאבק עד חורמה.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כלי נבחר הוא לי לשאת את שמי לפני גויים ומלכים ולפני בני ישראל”‏ (‏מעשי השליחים ט׳:‏15‏)‏.‏

חייו כאיש ”‏מבזה”‏ השתנו מקצה לקצה מאז שרוּחם ונעשה ”‏כלי נבחר”‏ לאדון ישוע המשיח (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ הכוחות האצורים בו,‏ שהניעוהו לתת יד לסקילת סטפנוס ולהתקפות אחרות על תלמידי ישוע,‏ תועלו לכיוונים שונים לגמרי כשהפך לשליח משיחי.‏ ישוע כנראה מצא בו מעלות.‏ אילו מעלות?‏ מי היה שאול?‏ מה היה הרקע שלו שבזכותו התאים לתפקידו בשירות יהוה?‏ היש מה ללמוד מחייו?‏

הרקע המשפחתי של שאול

ברצח סטפנוס,‏ זמן קצר אחרי חג השבועות של 33 לספירה,‏ תוּאר שאול כ”‏בחור”‏.‏ באיגרתו אל פילימון ב־60–61 לספירה,‏ כתב שהוא ”‏זקן”‏ (‏מעשי השליחים ז׳:‏58;‏ פילימון 9‏)‏.‏ חוקרים משערים שבימי קדם ציינה המילה ”‏בחור”‏ אדם שגילו נע בין 24 ל־40,‏ ואילו אדם בן 50 עד 56 נקרא ”‏זקן”‏.‏ אם כן,‏ שאול נולד אולי שנים ספורות אחרי הולדת ישוע.‏

היהודים חיו אז באזורים רבים בעולם.‏ כיבושים,‏ עבדות,‏ גירוש,‏ סחר ונדידה מרצון היו בין הסיבות לתפוצת היהודים מחוץ ליהודה.‏ משפחתו חיה אומנם בגולה,‏ אבל שאול הדגיש את מסירותם לתורה באומרו:‏ ”‏נימלתי בהיותי בן שמונת ימים;‏ ממוצא ישראל אנוכי,‏ משבט בנימין,‏ עברי מן העברים;‏ אשר לתורה,‏ מכת הפרושים אני”‏.‏ שאול נקרא על שמו של אחת הדמויות הדגולות שקמו לשבטו — מלך ישראל הראשון.‏ כרומאי מלידה,‏ היה לשאול הטרסי גם שם לטיני,‏ פאולוס (‏פיליפים ג׳:‏5;‏ מעשי השליחים י״ג:‏21;‏ כ״ב:‏25–29‏)‏.‏

העובדה ששאול היה רומאי מלידה מלמדת כי אחד מאבותיו רכש אזרחות רומית.‏ כיצד?‏ דרך אחת היא בירושה.‏ כמו כן,‏ יחידים או קבוצות זכו לאזרחות בעבור כישורים מסוימים,‏ תועלת פוליטית,‏ או כאות הוקרה על שירות מיוחד שעשו למען המדינה.‏ עבד שעלה בידו לקנות את חירותו מרומא או ששוחרר על־ידי אזרח רומי,‏ זכה לאזרחות רומית.‏ הוא הדין לגבי חייל משוחרר שסיים את שירותו בצבא הרומי.‏ תושבים מקומיים שחיו במושבות הרומיות יכלו עם הזמן לקבל אזרחות.‏ יש אומרים שבתקופות מסוימות ניתן היה לקנות את האזרחות בסכום כסף נכבד.‏ בכל אופן,‏ אין אנו יודעים כיצד זכתה משפחתו של שאול לאזרחות רומית.‏

אנו כן יודעים ששאול נולד בטרסוס,‏ העיר הראשית ובירת הפרובינציה הרומית קיליקיה (‏היום בדרום טורקיה)‏.‏ באיזור ההוא חיה אומנם קהילה יהודית גדולה למדי,‏ אבל בגלל אופי החיים בעיר נחשף שאול לתרבות הנוכרים.‏ טרסוס היתה עיר גדולה ומשגשגת ונודעה כמרכז להשכלה הלניסטית.‏ אוכלוסייתה במאה הראשונה נאמדת בכ־000,‏300 עד 000,‏500 איש.‏ היא היתה מרכז מסחרי על דרך המלך בין אסיה הקטנה לבין סוריה וארם נהריים.‏ את עושרה חבה העיר למסחר ולפוריות מישוריה,‏ שמתנובתם הפיקו בעיקר דגנים,‏ יין ופשתן.‏ מתעשיית הטקסטיל שפרחה שם יצרו את אריגי צמר העזים שמהם עשו אוהלים.‏

החינוך שקיבל שאול

שאול התפרנס בכבוד ודאג לצורכי מחייתו במסעות ההטפה על־ידי עשיית אוהלים (‏מעשי השליחים י״ח:‏2,‏ 3;‏ כ׳:‏34‏)‏.‏ מקצוע זה היה אופייני לעיר הולדתו,‏ טרסוס.‏ סביר להניח שאביו לימד אותו את המקצוע בנעוריו.‏

שליטתו בשפות — בייחוד ביוונית,‏ השפה המשותפת של האימפריה הרומית — סייעה לו לאין ערוך במסעותיו (‏מעשי השליחים כ״א:‏ 37 עד כ״ב:‏2‏)‏.‏ מומחים המנתחים את כתביו טוענים שהיוונית שלו מעולה.‏ אוצר המילים שלו אינו קלאסי או ספרותי,‏ אלא דומה ליוונית שבתַרגום השבעים,‏ תַרגום התנ״ך ליוונית,‏ אשר פסוקים רבים ממנו ציטט שאול או ניסח מחדש.‏ חוקרים מסוימים מסיקים מתוך כך ששאול זכה לכל הפחות להשכלה בסיסית טובה ביוונית,‏ כנראה בבית־ספר יהודי.‏ ”‏חינוך טוב — ובייחוד חינוך יווני — בימי קדם לא ניתן בחינם;‏ היה צורך בדרך כלל בתמיכה כספית”‏,‏ מציין החוקר מרטין הנגל.‏ החינוך שקיבל שאול מרמז אפוא,‏ שמשפחתו היתה משפחה מכובדת.‏

קרוב לוודאי שמגיל 13 לכל היותר המשיך שאול את לימודיו בירושלים,‏ 840 קילומטר בערך מביתו.‏ הוא שתה ממעיינו של גמליאל,‏ מורה ידוע ונכבד שלימד את מסורת הפרושים (‏מעשי השליחים כ״ב:‏3;‏ כ״ג:‏6‏)‏.‏ הלימודים ההם,‏ שניתן להשוותם להשכלה אוניברסיטאית של ימינו,‏ סללו לפני פאולוס את הדרך לרכישת מעמד של כבוד ביהדות.‏a

ניצול כישוריו לטובה

כמי שנולד למשפחה יהודית בעיר הלניסטית ורומית,‏ השתייך שאול לשלושה עולמות.‏ אין ספק שהרקע הקוסמופוליטי הרב־לשוני עזר לו להיות ”‏הכל למען הכל”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏19–23‏)‏.‏ בזכות אזרחותו הרומית עלה בידו להגן מבחינה משפטית על שירותו ולהציג את הבשורה הטובה לפני הסמכות העליונה ביותר באימפריה הרומית (‏מעשי השליחים ט״ז:‏37–40;‏ כ״ה:‏11,‏ 12‏)‏.‏ ישוע שהוקם לתחייה,‏ הכיר את הרקע,‏ ההשכלה והאישיות של שאול ואמר לחנניה:‏ ”‏לך,‏ כי כלי נבחר הוא לי לשאת את שמי לפני גויים ומלכים ולפני בני ישראל.‏ ואני אראה לו כמה עליו לסבול למען שמי”‏ (‏מעשי השליחים ט׳:‏13–16‏)‏.‏ קנאותו של שאול נותבה לכיוון הנכון ושימשה גורם חשוב בהפצת בשורת המלכות אל שטחים מרוחקים.‏

ישוע הטיל על שאול תפקיד מיוחד,‏ וצעד זה נחשב לאירוע ייחודי בתולדות הקהילה המשיחית.‏ ואולם,‏ לכל המשיחיים בני זמננו יש כישורים ומאפיינים שניתן לנצלם ביעילות בהפצת הבשורה הטובה.‏ כשהבין שאול מה מבקש ממנו ישוע,‏ נרתם מיד לפעולה.‏ הוא עשה כל שביכולתו לקידום ענייני המלכות.‏ ואתה?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 30]‏

רישום והנפקת תעודות של אזרחות רומית

את רישום הילדים החוקיים של אזרחי רומא הנהיג אאוגוסטוס,‏ שחוקק שני חוקים ב־4 וב־9 לספירה.‏ את היילוד היה צריך לרשום תוך 30 יום מאז הלידה.‏ בפרובינציות נדרשו המשפחות להתייצב לפני שופט במשרד הרישום הציבורי ולהצהיר שהילד חוקי ובעל אזרחות רומית.‏ שמות ההורים,‏ שם הילד,‏ מינו ותאריך הלידה נרשמו גם כן.‏ לפני שנחקקו חוקים אלו,‏ נרשמו האזרחים בכל הערים,‏ המושבות והמחוזות הרומיים מדי חמש שנים במפקד אוכלוסין.‏

את המעמד ניתן היה אפוא להוכיח על סמך רשומות הארכיון המעודכנות.‏ העתקים מוסמכים של הרשומות הועתקו על גבי לוחות עץ קטנים ומתקפלים.‏ כמה חוקרים סבורים שכאשר טען פאולוס כי הוא אזרח רומי,‏ ייתכן שהיתה ברשותו תעודה שנתנה משנה תוקף לטענתו (‏מעשי השליחים ט״ז:‏37;‏ כ״ב:‏25–29;‏ כ״ה:‏11‏)‏.‏ האזרחות הרומית נחשבה כמעט ל”‏מעלה קדושה”‏ והקנתה לבעליה זכויות רבות,‏ ולכן זיוף תעודות היה בגדר עבירה חמורה מאוד.‏ אדם שזייף את מעמדו ונתפס נידון למוות.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Historic Costume in Pictures/Dover Publications, Inc., New York

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 31]‏

שמו הרומי של שאול

לכל אזרח רומי ממין זכר היו לפחות שלושה שמות.‏ היה לו שם פרטי,‏ שם משפחה (‏קשור לשבט)‏ וכינוי.‏ אחת הדוגמאות המפורסמות היא גיוס יוליוס קיסר.‏ המקרא אינו מציין שמות רומיים מלאים,‏ אך ממקורות חילוניים עולה ששמו המלא של אגריפס היה מרקוס יוליוס אגריפס.‏ גָלִיוֹן היה לוקיוס יוניוס גליון (‏מעשי השליחים י״ח:‏12;‏ כ״ה:‏13‏)‏.‏ דוגמאות מקראיות של שני שמות אחרונים מתוך שלושה הן פונטיוס פילטוס (‏כתובת למטה)‏,‏ סרגיוס פולוס,‏ קלודיוס ליסיאס ופורקיוס פסטוס (‏מעשי השליחים ד׳:‏27;‏ י״ג:‏7;‏ כ״ג:‏26;‏ כ״ד:‏27‏)‏.‏

אין אפשרות לקבוע בוודאות אם פאולוס היה שמו הראשון של שאול או כינויו.‏ לא היה זה נדיר שאדם ייקרא בשם נוסף בפי משפחתו ומכריו.‏ מצד שני ייתכן גם שהשם שאול,‏ שלא היה שם רומי,‏ שימש כתחליף.‏ ”‏[‏השם שאול]‏ לא היה מקובל בשום אופן כשם רומי”‏,‏ מציין חוקר אחד,‏ ”‏אך היה מקובל בהחלט כשם המאפיין את המוצא והניתן ככינוי נוסף לאזרח רומי”‏.‏ באזורים רב־לשוניים,‏ הכתיבו כנראה הנסיבות באיזה שם משמותיו יבחר הפרט להזדהות.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

צולם על־ידי מוזיאון ישראל,‏ רשות העתיקות של ישראל ©