סלח בכל לבבך
”ככה גם אבי שבשמים יעשה לכם אם לא תמחלו איש לאחיו בכל לבבכם” (מתי י״ח:35).
1, 2. (א) כיצד הביעה אשה שנודעה כחוטאת הערכה לישוע? (ב) איזו נקודה הדגיש ישוע בתשובתו?
היא היתה כנראה זונה, לא מסוג האנשים שהיית מצפה למצוא בביתו של איש דתי. אם היו שהזדעזעו לראותה שם, הרי מה שעשתה היה מזעזע פי כמה. היא ניגשה לאדם בעל ערכי מוסר גבוהים ביותר, ולהבעת הערכה על פעליו הרטיבה את רגליו בדמעותיה וייבשה אותן בשערותיה.
2 אדם זה, ישוע, לא נרתע מן האשה שנודעה לשמצה כ”אשה חוטאת מן העיר”. לעומת זאת, שמעון הפרושי, בעל הבית, הרהר בלבו על כך שזו אשה חוטאת. בתגובה סיפר ישוע משל על שני בעלי חוב. האחד היה חייב הרבה — שכר שנתיים עבודה. השני היה חייב עשירית מכך, פחות משכר שלושה חודשי עבודה. כיוון שלא השיגה ידם לשלם ’ויתר הנושה לשניהם’. לזה שוויתרו לו יותר היתה סיבה טובה יותר להגיב באהבה. אחרי שייחס את סיפורו למה שעשתה האשה, ציין ישוע את העיקרון: ”מי שנסלח לו מעט אוהב מעט”. ואחר כך אמר לה: ”נסלחו לך חטאייך” (לוקס ז׳:36–48).
3. מה עלינו לשאול את עצמנו?
3 שאל את עצמך, ’אילו הייתי במקום האשה ההיא או אילו נקלעתי למצב דומה ומישהו היה עושה חסד עימדי, האם הייתי מתייחס אל אחרים בחוסר סלחנות?’ אולי תאמר, ’ודאי שלא!’ ואולם, האם אתה באמת רואה בעצמך אדם סלחן? האם תכונה זו טבועה בך? האם אתה מרבה לסלוח לאחרים, והאם אחרים רואים בך אדם סלחן? הבה נראה מדוע כל אחד מאיתנו חייב לערוך בדיקה עצמית כנה בנידון.
אנו זקוקים לסליחה ואכן נסלח לנו
4. באיזו עובדה הקשורה אלינו עלינו להכיר?
4 ברור לך שאינך מושלם. אם ישאלו אותך, אולי תודה בעובדה זו ותיזכר במילים שביוחנן א׳. א׳:8: ”אם נאמר שאין בנו חטא, מתעים אנו את עצמנו והאמת איננה בנו” (רומים ג׳:23; ה׳:12). יש שאי־שלימותם מתבטאת בחטאים חמורים ומזעזעים. אבל גם אם אינך סבור שאתה אשם במעשים אלו, קרה לא אחת שבדרכים שונות לא עמדת באמות־המידה של אלוהים, כלומר, חטאת. האין זה נכון?
5. על מה עלינו להודות לאלוהים?
5 התיאור שנתן השליח פאולוס הולם אפוא את מצבך: ”בהיותכם מתים בפשעיכם ובעורלת בשרכם, החיה אתכם [אלוהים] עימו [עם ישוע]. הוא סלח לנו על כל פשעינו” (קולוסים ב׳:13; אפסים ב׳:1–3). שים לב למילים ”סלח לנו על כל פשעינו”. הרבה כרוך בכך. אם כן, לכולנו יש סיבה טובה להתחנן כפי שהתחנן דוד: ”למען שמך, יהוה, וסלחת לעווני, כי רב הוא” (תהלים כ״ה:11).
6. במה ניתן להיות בטוחים בקשר ליהוה ולסלחנותו?
6 על בסיס מה תזכה — או נזכה — לסליחה? אחד מגורמי המפתח הוא שיהוה הוא אל סלחן. זהו אחד ממאפייני אישיותו (שמות ל״ד:6, 7; תהלים פ״ו:5). טבעי הדבר שאלוהים מצפה שנתפלל אליו ונבקש את סליחתו (דברי הימים ב׳. ו׳:21; תהלים ק״ג:3, 10, 14). הוא דאג שיושתת בסיס חוקי לנהוג בנו בסלחנות — קורבן הכופר של ישוע (רומים ג׳:24; פטרוס א׳. א׳:18, 19; יוחנן א׳. ד׳:9, 14).
7. כיצד עליך ללכת בדרכי יהוה?
7 בסלחנותו מציב לנו אלוהים דוגמה שעלינו לנהוג על־פיה במגעינו עם אחרים. פאולוס התמקד בנקודה זו וכתב: ”הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח” (אפסים ד׳:32). אין ספק שפאולוס רצה לומר כאן שצריך ללמוד מדוגמתו של אלוהים, מפני שבפסוק הבא נאמר: ”ובכן לכו בדרכי אלוהים כבנים אהובים” (אפסים ה׳:1). האם אתה רואה את הקשר? יהוה אלוהים סלח לך, ולכן — כפי שהטעים פאולוס — עליך ללכת בדרכיו ולהיות ’מלא רחמים וסלחן’. שאל את עצמך, ’האם אני כזה? אם אין זו הנטייה הטבעית שלי, האם אני מנסה להשתפר בנידון ומשתדל בכל הכנות להיות סלחן כמו אלוהים?’
לא קל לסלוח
8. במה עלינו להכיר באשר להרכב הקהילה?
8 נחמד היה אילו בקהילה המשיחית היינו נדרשים במקרים מעטים בלבד לגלות את תכונת הסלחנות. המציאות שונה לגמרי. זה נכון שאחינו ואחיותינו לאמונה משתדלים לאהוב זה את זה כפי שאהב ישוע (יוחנן י״ג:35; ט״ו:12, 13; גלטים ו׳:2). הם עמלים במשך זמן רב להתנתק מדרכי החשיבה, הדיבור וההתנהגות המאפיינות את העולם המרושע הזה. חשוב להם ללבוש את האישיות החדשה (קולוסים ג׳:9, 10). אך אל לנו להתעלם מן העובדה שהקהילה המשיחית ככלל, וכל קהילה בפרט, מורכבת מבני אדם לא־מושלמים. בסך הכל הם טובים בהרבה ממה שהיו בעבר, אך הם עדיין לא־מושלמים.
9, 10. מדוע אין סיבה להיות מופתעים אם נוצרות בעיות בין אחים?
9 לא לשווא מציין אלוהים במקרא שעלינו לצפות שהאחים והאחיות בקהילה יהיו בלתי מושלמים. הנה, למשל, הדברים שאמר פאולוס באל הקולוסים ג׳:13: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון [יהוה] סלח לכם, כן סילחו גם אתם”.
10 בזאת מזכיר לנו המקרא את הקשר בין העובדה שאלוהים סולח לנו לבין החובה והצורך לסלוח לאחרים. מדוע זה קשה? מפני שפאולוס הודה כי עלול להיווצר מצב שבו ”למישהו טענה על רעהו”. מצבים אלו ודאי התעוררו במאה הראשונה אפילו בקרב המשיחיים ”הקדושים” שהיתה שמורה להם ’התקווה בשמים’ (קולוסים א׳:2, 5). לכן, היש בסיס להניח שהמצב כיום יהיה שונה בהתחשב בעובדה שלרוב המשיחיים האמיתיים אין עדות הרוח שהם ”בחירי אלוהים קדושים ואהובים”? (קולוסים ג׳:12) אל לנו להסיק אפוא, שמצבה של הקהילה שלנו חמור אם יש בה שנפגעים רגשית עקב עוול אמיתי או מדומה שנעשה להם.
11. לְמה מסב התלמיד יעקב את תשומת לבנו?
11 דבריו של יעקב, אחיו למחצה של ישוע, מעידים אף הם שעלינו לצפות להיתקל מדי פעם במצבים שיאלצו אותנו לסלוח לאחינו. ”מי בכם חכם ונבון? יראה נא מתוך התנהגותו הטובה את מעשיו הנעשים בענווה וחכמה. ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם, אל תתגאו. אל תשקרו באמת” (יעקב ג׳:13, 14). ”קנאה מרה ומריבה” בלבבם של משיחיים אמיתיים? כן, דברי יעקב מצביעים בבירור כי מצבים אלו עלו אל פני השטח במאה הראשונה, וכך קורה גם כיום.
12. איזו בעיה נוצרה בקהילת פיליפי הקדומה?
12 אחת הדוגמאות קשורה לשתי משיחיות משוחות ששירתו לצד פאולוס בחריצות. אולי קראת על אבהודיה וסינטיכי, חברות בקהילת פיליפי. הכתוב בפיליפים ד׳:2, 3 אומנם אינו מרחיב בפרטים, אך הוא מלמד שהיחסים ביניהם התקררו. האם זה החל באמירה חסרת התחשבות, עלבון מופגן בקרוב משפחה או עדות לקנאה תחרותית? כך או כך, המצב היה כל כך חמור ששמע הדבר הגיע לאוזני פאולוס ברומא. ייתכן ששתי האחיות לאמונה חדלו לדבר זו עם זו, שמרו מרחק באסיפות או דיברו דברים קשים זו על זו באוזני ידידיהן.
13. מה קרוב לוודאי עזר לאבהודיה וסינטיכי ליישר את ההדורים ביניהן, ומה ניתן ללמוד מכך?
13 האם זה נשמע מוכר? האם זה מזכיר לך מקרים שקרו בין אחים בקהילתך? שמא היית מעורב בפרשה דומה? בעיה מסוג זה עלולה לצוץ גם כיום. מה עלינו לעשות? בפרשה ההיא הפציר פאולוס בשתי האחיות המוקדשות ”להיות לב אחד באדון”. ייתכן שהן הסכימו להידבר ביניהם גלויות, והביעו נכונות הדדית לסלוח ובזאת לחקות את סלחנותו של יהוה. אין סיבה להניח שאבהודיה וסינטיכי לא הצליחו ליישר ביניהן את ההדורים, וגם אנחנו יכולים להצליח. סלחנות היא גישה שכוחה יפה גם היום.
סלח ועשה שלום
14. מדוע במקרים רבים ניתן וכדאי להבליג על חילוקי דעות אישיים?
14 מהי הדרך לסלוח למשיחי אחר? האמת היא שאין דרך פשוטה אחת. המקרא מעלה כמה דוגמאות טובות ועצות מעשיות. אחת ההמלצות העיקריות — אף שקשה ליישמה — היא פשוט להבליג ולשכוח מכל העניין. כשמתעוררת בעיה, כפי שקרה בין אבהודיה וסינטיכי, כל אחד מהצדדים חש שהשני טועה ושעיקר האשמה נופלת עליו. אם תיקלע למצב כזה, אולי תסיק שהמשיחי השני הוא האחראי העיקרי לקלקול היחסים. בכל אופן, האם אתה מוכן פשוט לפתוח דף חדש? זכור שאם, וזה ”אם” גדול, הצד השני הוא האשם העיקרי או הבלעדי, אתה בעמדה לסלוח ולסיים את הפרשה.
15, 16. (א) כיצד תיאר מיכה את יהוה? (ב) מה פירוש הדבר שאלוהים ”עובר על פשע”?
15 אל נשכח שאלוהים משמש לנו דוגמה בסלחנותו (אפסים ד׳:32 עד ה׳:1). באשר לדוגמתו כמי שעובר על פשע, כתב מיכה הנביא: ”מי אל כמוך, נושא עוון ועובר על פשע? לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו, כי חָפֵץ חסד הוא” (מיכה ז׳:18).
16 באומרו כי יהוה ”עובר על הפשע” אין כוונת המקרא שאין בכוחו לזכור חטאים, כמי שלוקה במחלת השכחה. לדוגמה, שמשון ודוד ביצעו חטאים חמורים. יהוה זכר את חטאיהם זמן רב אחרי שבוצעו; אפילו אנו יודעים עליהם מפני שהוא דאג שיתועדו במקרא. אבל אלוהינו הסלחן נהג עימם במידת הרחמים, והציג אותם בפנינו כאנשי אמונה הראויים לחיקוי (עברים י״א:32; י״ב:1).
17. (א) איזו גישה תעזור לנו לעבור על עוולות או עלבונות מצד אחרים? (ב) אם נשתדל לעשות כן, כיצד נחקה את יהוה? (ראה הערת שוליים.)
17 כן, יהוה מסוגל ’לעבור’a על פשע, ודוד ביקש ממנו שוב ושוב שיעשה כן (שמואל ב׳. י״ב:13; כ״ד:10). הנוכל לחקות את אלוהים ולעבור על עלבונות ופגיעות מצד אחינו לאמונה הלא־מושלמים? דמיין את עצמך במטוס סילון המאיץ במסלול המראה. בהביטך החוצה אתה רואה ליד המסלול מישהי שאתה מכיר חורצת לשון כמו ילד קטן. אתה יודע שהיא כועסת, אולי עליך אולי לא. מכל מקום, המטוס חג בסיבובים כדי לצבור גובה, ואתה עובר מעל האישה שנראית כעת כנקודה. בחלוף שעה אתה רחוק מאות קילומטרים, וכבר שכחת את מה שעשתה האישה. בדומה לכך, במקרים רבים עדיף להשתדל לנהוג בתבונה כדוגמת יהוה ולעבור על פשע (משלי י״ט:11). האם העלבון לא ייראה שולי בעוד עשר שנים או מאתיים שנה בתוך אלף שנות שלטון המשיח? למה לא להבליג?
18. איזו עצה כדאי ליישם אם נראה שאין בכוחנו לעבור על חטא?
18 עם זאת, לעתים נדירות קורה שהתפללת בנושא וניסית להבליג ולסלוח, אך ללא הועיל. מה ניתן לעשות במקרה כזה? ישוע האיץ בנו ללכת אל הצד השני ולנסות ליישר את ההדורים בארבע עיניים. ”לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24).
19. איזו גישה עלינו לגלות ומאיזו גישה עלינו להימנע כדי ליישר את ההדורים עם אחינו?
19 ראוי לציין שישוע לא אמר ללכת אל אחיך ולשכנע אותו שאתה צדקת והוא טעה. אולי הוא באמת טעה. סביר יותר להניח ששני הצדדים טעו. כך או כך, אין המטרה לגרום לצד השני להיכנע ולהתרפס. אם תבוא בגישה כזו, מאמציך נידונים לכישלון. כמו כן, אין המטרה להזכיר כל פרט ופרט בפגיעה האמיתית או המדומה. דיון רגוע ברוח של אהבה משיחית עשוי להוביל למסקנה שהבעיה נעוצה באי־הבנה מצערת ושני הצדדים יוכלו לנסות לפתור את הבעיה. אך האם חיוני תמיד להגיע להסכמה מוחלטת? האין זה עדיף אם לכל הפחות תודו כי שניכם מעוניינים לשרת את אלוהינו הסלחן? במצב כזה קל יותר לומר מכל הלב, ”אני מצטער שבגלל אי־שלימותנו הסתכסכנו כך. בבקשה בוא נשכח מזה”.
20. מה ניתן ללמוד מדוגמתם של השליחים?
20 זכור שגם בין השליחים היו חילוקי־דעות. לדוגמה, היו ביניהם ששאפו לכבוד (מרקוס י׳:35–39; לוקס ט׳:46; כ״ב:24–26). שאיפה זו הולידה מתחים, ואולי היו שנפגעו עד עמקי נשמתם. אך הם עברו על חילוקי־דעות אלו והמשיכו לעבוד ביחד. לימים, כתב אחד השליחים: ”האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, ינצור לשונו מרע, ושפתיו מִדַּבֵּר מרמה. יסור מרע ויעשה־טוב, יבקש שלום וירדפהו” (פטרוס א׳. ג׳:10, 11).
21. איזו עצה טובה נתן ישוע בנושא הסליחה?
21 קודם לכך ציינו מרכיב מסוים בנוסחה: אלוהים סלח לנו על החטאים הרבים שעשינו בעבר, ולכן עלינו ללכת בדרכיו ולסלוח לאחינו (תהלים ק״ג:12; ישעיהו מ״ג:25). אך יש מרכיב נוסף בנוסחה. אחרי שנתן את התפילה לדוגמה אמר ישוע: ”אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם”. כעבור שנה חזר על עיקר הדברים ולימד את תלמידיו להתפלל: ”וסלח לנו על חטאינו, כי גם אנו סולחים לכל החוטאים לנו” (מתי ו׳:12, 14; לוקס י״א:4). ימים ספורים לפני מותו הוסיף ישוע: ”כאשר אתם עומדים בתפילה ויש לכם דבר נגד מישהו — סילחו, כדי שגם אביכם שבשמים יסלח לכם על חטאיכם” (מרקוס י״א:25).
22, 23. כיצד נכונותנו לסלוח משפיעה על עתידנו?
22 הסיכויים שאלוהים יסלח לנו תלויים במידה רבה בנכונותנו לסלוח לאחים. כשמתעוררת בעיה אישית בין משיחיים, שאל את עצמך, ’האין סליחתו של אלוהים חשובה בהרבה מלהוכיח שאח או אחות אשמים בעוול או עלבון שולי, בפגיעה קלה או בביטוי אחר של אי־שלימותם?’ התשובה ברורה מאליה.
23 אך מה נעשה אם הבעיה חמורה יותר ואינה מסתכמת בפגיעה אישית קלה? ומתי חלות עצותיו של ישוע שבמתי י״ח:15–18? במאמר הבא נעסוק בשאלות אלו.
[הערת שוליים]
a חוקר אחד טוען כי המטאפורה שבמיכה ז׳:18 היא של ”אדם המטייל בדרכים וחולף על פני עצם מסוים בלי לשים לב, כי אין הוא מעוניין להקדיש לו תשומת־לב. אין הרעיון כאן שאלוהים אינו מבחין בחטאים או שהוא מקל ראש בהם, אלא שבמקרים מיוחדים אין הוא שם לב אליהם; אין הוא מחפש להעניש, אלא לסלוח” (שופטים ג׳:26; שמואל א׳. ט״ז:8).
האם אתה זוכר?
◻ איזו דוגמה מציב יהוה בנושא הסלחנות?
◻ מה עלינו לזכור לגבי חברי הקהילה?
◻ מה ניתן לעשות על־פי־רוב במקרה של עלבון או פגיעה?
◻ כיצד ניתן במקרה הצורך ליישר את ההדורים עם אחינו?
[תמונה בעמוד 15]
כשמתעוררים חילוקי דעות בינך לבין משיחי אחר, נסה להבליג; עם הזמן ייהפך הנושא לחסר חשיבות