ציון דרך לאוהבי דבר־אלוהים

ב־1998 נרשם ציון דרך חשוב לכל אוהבי דבר־אלוהים.‏ בשנה הזו יצא מתחת מכבש הדפוס העותק ה־100 מיליון של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש.‏ זהו אפוא אחד מתרגומי המקרא הנפוצים ביותר שהודפסו במאה הנוכחית!‏

מבצע זה מרשים במיוחד לנוכח העובדה שכאשר יצא התרגום לאוויר העולם,‏ נמתחה עליו ביקורת נוקבת.‏ אלא שהוא שרד ואף הודפס בהמוניו ומצא את דרכו לבתיהם — וללבבם — של מיליוני איש ברחבי העולם כולו!‏ מניין צמח תרגום מיוחד זה?‏ מי עומד מאחוריו?‏ וכיצד תוכל להפיק ממנו תועלת?‏

מה הטעם בתרגום חדש?‏

זה יותר ממאה שנה שחברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים,‏ הגוף החוקי המייצג את עדי־יהוה,‏ מפיצה ספרי מקרא.‏ מדוע הגיעו עדי־יהוה למסקנה שיש צורך בתרגום נוסף של דבר־אלוהים?‏ הספר כל כך הרבה תרגומי מקרא?‏ (‏?So Many Versions)‏ מאת סאקאה קובו וולטר ספקט,‏ מציין:‏ ”‏אין תרגום מקרא שראוי להיחשב לתרגום הסופי.‏ התרגומים חייבים לעמוד בקצב התקדמותם של השפה וחקר המקרא”‏.‏

במאה הנוכחית חל שיפור ניכר בהבנת העברית,‏ היוונית והארמית — הלשונות שבהן נכתב המקרא.‏ כמו כן,‏ נתגלו כתבי־יד מקראיים עתיקים ומדויקים יותר מכתבי־היד ששימשו את מתרגמי המקרא במאות הקודמות.‏ לפיכך,‏ כיום ניתן לתרגם את דבר־אלוהים בצורה מדויקת יותר מבעבר!‏ מטעמים מובנים אפוא הוקם ועד תרגום עולם חדש כדי לתרגם את המקרא לשפות מודרניות.‏

ב־1950 יצא לאור תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש המשיחיים בשפה האנגלית.‏ בכותרת עצמה ניכרת חריגה נועזת מן המקובל משום שהיא דוחה את הכינוי שהודבק למקרא כספר המורכב מברית ”‏ישנה”‏ ומברית ”‏חדשה”‏.‏ בעשר השנים שחלפו מאז,‏ פורסמו בזה אחר זה חלקים של תרגום התנ״ך.‏ וב־1961 יצא לאור באנגלית המקרא כולו.‏

מי עשו במלאכת התרגום?‏ המצפה מ־15 בספטמבר 1950 ציין:‏ ”‏החברים בוועד התרגום הביעו את רצונם.‏.‏.‏ להישאר בעילום שם,‏ ואין הם מעוניינים ששמותיהם יתפרסמו בחייהם וגם אחרי מותם.‏ מטרת התרגום היא להלל את שמו של אלוהים חיים”‏.‏ היו מבקרים שטענו כי תרגום זה נעשה בידי חובבנים,‏ אבל לא הכל נקטו עמדה בלתי סבירה זו.‏ אלן ס.‏ דאתי כתב:‏ ”‏אם נדע מי הם המתרגמים או המוציאים לאור של תרגום מקרא זה או אחר,‏ האם מידע זה יסייע לנו להחליט אם התרגום טוב או רע?‏ לאו דווקא.‏ אין אלא לבחון את מאפייניו של התרגום עצמו”‏.‏a

מאפיינים ייחודיים

מיליוני קוראים עשו כן ונוכחו שתרגום עולם חדש לא רק קריא,‏ אלא גם מדויק להפליא.‏ מתרגמיו תרגמו ישירות מעברית,‏ ארמית ויוונית ונעזרו בכתבי־היד הטובים ביותר שבנמצא.‏b הם הקפידו במיוחד שהתרגום יהיה מילולי ככל האפשר,‏ אך בשפה קלה להבנה.‏ תודות לכך,‏ חוקרים מסוימים שיבחו את התרגום על נאמנותו למקור ועל דיוקו.‏ למשל,‏ הרבעון אנדובר ניוטון מינואר 1963 ציין:‏ ”‏תרגום הברית החדשה מעיד שיש בתנועה זו חוקרים המסוגלים להתמודד בתבונה עם הבעיות הרבות הכרוכות בתרגום המקרא”‏.‏

המתרגמים פתחו צוהר אל עולם חדש של הבנת המקרא.‏ פסוקים שבעבר הובנו במעורפל נעשו ברורים כשמש.‏ למשל,‏ הפסוק הסתום שבמתי ה׳:‏3‏,‏ ”‏אשרי עניי הרוח”‏,‏ תורגם בצורה שיצקה משמעות לדברים:‏ ”‏אשרי המודעים לצורכם הרוחני”‏.‏ תרגום עולם חדש מקפיד על עקיבות ואחידות בביטויי מפתח.‏ לדוגמה,‏ המילה היוונית פְּסִיכֶה תורגמה ל”‏נפש”‏ בכל פעם שהיא מוזכרת.‏ כתוצאה מכך,‏ יכול הקורא להבחין בנקל שבניגוד לתפיסות דתיות תיאורטיות,‏ הנפש אינה בת אלמוות!‏ (‏מתי ב׳:‏20;‏ מרקוס ג׳:‏4;‏ לוקס ו׳:‏9;‏ י״ז:‏33‏)‏.‏

החזרת שם אלוהים למקרא

אחד ממאפייניו הבולטים של תרגום עולם חדש קשור בהחזרת שם אלוהים,‏ יהוה,‏ למקרא.‏ בכתבי־יד עתיקים של התנ״ך מופיע שם ייחודי זה קרוב ל־000,‏7 פעם (‏שמות ג׳:‏15;‏ תהלים פ״ג:‏19‏)‏.‏ ברור אפוא,‏ שהבורא רצה כי עובדיו ידעו ויהגו את שמו!‏

מתוך פחדים הנעוצים באמונות תפלות חדלו היהודים לשאת את השם המפורש.‏ לאחר מות שליחי ישוע,‏ החלו מעתיקי הכתבים היווניים להשמיט את שם אלוהים ולציין במקומו את המילים היווניות קיריוס (‏אדון)‏ או תאוס (‏אלוהים)‏.‏ למרבה הצער,‏ מתרגמים מודרניים מנציחים מסורת זו המבזה את אלוהים,‏ ומסירים את שמו מרוב תרגומי המקרא.‏ הם אף מרחיקים לכת ומסתירים את העובדה שיש לו שם.‏ למשל,‏ ביוחנן י״ז:‏6 אמר ישוע:‏ ”‏גיליתי את שמך לאנשים”‏.‏ תרגום המקרא טוּדייז אינגליש ורז׳ן מתרגם את הפסוק בזה הלשון:‏ ”‏גיליתי אותך לאנשים”‏.‏

חוקרים מסוימים תומכים בהשמטת שם אלוהים מפני שהגייתו המדויקת אינה ידועה.‏ ואולם,‏ שמות מקראיים מוכרים כגון ירמיהו,‏ ישעיהו וישוע מתורגמים לשפות אחרות לשמות שהגייתם רחוקה מהגייתם המקורית בעברית.‏ השם יהוה בשפות אחרות מתורגם בצורה המוכרת לרבים,‏ ועל כן הטענות שנגד הכנסתו לטקסט נבובות וחסרות תוכן.‏

ועד תרגום עולם חדש נקט צעד אמיץ והחזיר את שם יהוה לכתבים העבריים והיווניים.‏ תקדימים לכך קיימים בתרגומים שנעשו על־ידי מיסיונרים נוצרים עבור תושבי מרכז אמריקה,‏ דרום האוקיינוס השקט וארצות המזרח הרחוק.‏ עם זאת,‏ השימוש בשם אלוהים אינו סוגייה עיונית.‏ הרוצה להכיר את אישיותו של אלוהים חייב גם להכיר את שמו (‏שמות ל״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ תרגום עולם חדש מעודד מיליוני קוראים לשאת את שם אלוהים!‏

תרגום לשפות נוספות

בין 1963 ל־1989,‏ תורגם תרגום עולם חדש בחלקו או בשלימותו לעשר שפות נוספות.‏ זו היתה עבודה מייגעת,‏ וחלק מהפרויקטים ארכו 20 שנה או יותר.‏ ב־1989 הוקמה במרכז העולמי של עדי־יהוה מחלקת שירותי תרגום.‏ מטרתה של מחלקה זו הכפופה לוועד הכתיבה של הגוף המנהל היתה לזרז את תרגום המקרא.‏ פותחה שיטת תרגום המשלבת בין חקר המילים המקראיות לבין טכנולוגיה ממוחשבת.‏ כיצד פועלת השיטה?‏

לאחר שוועד הכתיבה מאשר שהמקרא יתורגם לשפה חדשה,‏ הוא מקים צוות תרגום המורכב ממשיחיים מוקדשים.‏ צוות יכול להפיק תרגום מאוזן יותר ממתרגם אחד.‏ (‏השווה משלי י״א:‏14‏.‏)‏ רוב חברי הצוות למודי ניסיון בתרגום פרסומי החברה.‏ הצוות מקבל הכשרה מקיפה על עקרונות תרגום המקרא ועל שימוש בתוכנות שפותחו במיוחד למטרת התרגום.‏ מחשב אינו ממלא את תפקידו של המתרגם,‏ אך בעזרתו יכולים חברי הצוות לקבל מידע חשוב ולתעד את החלטותיהם.‏

לתרגום המקרא שני שלבים.‏ בשלב הראשון מקבלים המתרגמים רשימה של מילים וביטויים המופיעים בתרגום עולם חדש באנגלית.‏ מונחים באנגלית הקרובים זה לזה במשמעותם מסוּוגים יחדיו בקבוצות כדי שהמתרגמים יבחינו בהבדלי משמעות דקים.‏ המתרגמים עורכים רשימה של מילים דומות בשפתם.‏ קורה לעתים שהמתרגם מתקשה לתרגם פסוק מסוים.‏ תוכנת המחקר הממוחשבת מעמידה לרשותו מידע על מונחים ביוונית ובעברית ומאפשרת לו לעיין בפרסומי חברת המצפה.‏

בשלב השני של הפרויקט,‏ מוכנסים אוטומטית לטקסט המקראי המונחים שנבחרו בשפת היעד,‏ מה שמבטיח דיוק ועקיבות סבירים בתרגום.‏ אלא שהטקסט שנוצר כתוצאה מיישום פעולת ”‏חיפוש והחלפה”‏ חסר משמעות ברורה.‏ נדרשת מלאכה רבה לערוך ולנסח מחדש את פסוקי המקרא כדי שיהיו בשפה ברורה וקולחת.‏

הניסיון מלמד ששיטת תרגום זו יעילה ביותר.‏ צוות אחד הצליח לתרגם את התנ״ך כולו בתוך שנתיים בלבד.‏ צוות אחר,‏ לשם השוואה,‏ תירגם לשפה דומה,‏ ללא עזרת המחשב,‏ והמלאכה ארכה 16 שנה.‏ עד כה הודפסו הכתבים המשיחיים ב־18 שפות נוספות מאז 1989.‏ תרגום עולם חדש מצוי,‏ בשלימותו או בחלקו,‏ ב־34 שפות.‏ אם כן,‏ הכתבים המשיחיים הם בהישג ידם של יותר מ־80 אחוז מכלל עדי־יהוה בשפתם הם.‏

החברות המאוחדות לכתבי הקודש מדווחות שחלקים של המקרא תורגמו ל־212,‏2 שפות בלבד מתוך 500,‏6 השפות הקיימות בעולם.‏c זו הסיבה שכ־100 מתרגמים עוסקים כיום בתרגומו של תרגום עולם חדש של התנ״ך ב־11 שפות ושל הכתבים היווניים ב־8 שפות.‏ אלוהים חפץ ”‏שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏4‏)‏.‏ אין ספק שתרגום עולם חדש ימשיך למלא תפקיד מכריע בהגשמת מטרה זו.‏

אנו שמחים אפוא שתרגום זה עבר את מכסת ה־100 מיליון,‏ וכולנו תפילה שעוד מיליוני עותקים יודפסו גם בעתיד.‏ בחן את התרגום.‏ יש לו מאפיינים מיוחדים רבים שתוכל ליהנות מהם:‏ אותיות ברורות,‏ כותרות עמודים,‏ אינדקס המסייע לך לאתר פסוקים מוכרים,‏ מפות מפורטות ונספחים מרתקים.‏ חשוב מכך,‏ כשתקרא מתרגום זה הייה סמוך ובטוח שהכתוב בו מציג בדייקנות בשפתך שלך את אמרות אלוהים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 29]‏

‏”‏תרגום הברית החדשה מעיד שיש בתנועה זו חוקרים המסוגלים להתמודד בתבונה עם הבעיות הרבות הכרוכות בתרגום המקרא”‏ (‏הרבעון אנדובר ניוטון,‏ ינואר 1963‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 30]‏

‏”‏התרגומים חייבים לעמוד בקצב התקדמותם של השפה וחקר המקרא”‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 31]‏

חוקרים משבחים את תרגום עולם חדש

אדגר ג׳.‏ גודספיד,‏ מתרגם ”‏הברית החדשה”‏ בתרגום אן אמריקן טרנסליישן כתב במכתב מ־8 בדצמבר 1950 על תרגום עולם חדש של הכתבים המשיחיים:‏ ”‏אני עוקב אחר פעילות ההטפה שלכם ואחר היקפה הכלל־עולמי,‏ ומרוצה מאוד מתרגומכם החופשי,‏ הכן והנמרץ.‏ ניכרת בו,‏ למיטב הבנתי,‏ מידה רבה של מחקר רציני ומעמיק”‏.‏

אלכסנדר תומסון,‏ חוקר העברית והיוונית,‏ כתב:‏ ”‏נראה כי תרגום זה הוא פרי מלאכתם של חוקרים מיומנים ופיקחים,‏ שהשתדלו להציג במסגרת מגבלות השפה האנגלית את מובנו האמיתי של הטקסט היווני”‏ (‏דה דיפרנשיאטור;‏ אפריל 1952,‏ עמודים 52–57 [‏אנג׳]‏)‏.‏

הפרופסור הישראלי בנימין קדר,‏ חוקר השפה העברית,‏ אמר ב־1989:‏ ”‏במחקרי הבלשני בקשר לעברית התנ”‏כית ולתרגומי מקרא,‏ נוהג אני להיעזר בתרגום לשפה האנגלית המוכר בשם תרגום עולם חדש.‏ בכל פעם מתחוור לי שוב ושוב שתרגום זה משקף מאמץ כן להבין את הטקסט בצורה מדויקת ככל האפשר”‏.‏