האם אתה ממלא את כל חובתך לאלוהים?
”כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע” (קהלת י״ב:14).
1. מה מעניק יהוה לעמו?
יהוה מושיט עזרה לכל הזוכרים אותו כבוראם הנאדר. כתבי־הקודש מקנים להם את הידע הנחוץ לקיום כל דרישותיו. רוח קודשו של אלוהים מנחה אותם לעשות את רצונו ו’להניב פרי בכל מעשה טוב’ (קולוסים א׳:9, 10). יהוה גם מספק להם מזון רוחני והכוונה תיאוקרטית דרך ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). בדרכים רבות אפוא זוכה עם אלוהים לברכת אלוהים בעודו עובד את יהוה ומבצע את מלאכת הטפת הבשורה על המלכות (מרקוס י״ג:10).
2. אילו שאלות עשויות להתעורר בנושא שירות יהוה?
2 המשיחיים האמיתיים עובדים את יהוה בשמחה. עם זאת, יש שנפלה רוחם והם סבורים שפעילותם חסרת משמעות. לעתים קורה שמשיחיים מוקדשים תוהים אם יש ערך למאמציהם המסורים. כשראש משפחה חושב על השיעור המשפחתי בביתו ועל פעילויות אחרות, עשויות לצוץ בראשו שאלות כגון: ’האם יהוה באמת שבע רצון ממה שאנו עושים? האם אנחנו ממלאים את כל חובתנו לאלוהים?’ דברי החוכמה של קהלת יעזרו לנו להשיב על שאלות אלו.
האם הכל הבל?
3. מה מתואר כהבל הבלים בקהלת י״ב:8?
3 יש הסבורים שדברי החכם אינם מקור עידוד לא לצעירים ולא לקשישים. ”’הבל הבלים!’ אמר הקוהלת, ’הכל הבל’” (קהלת י״ב:8). יהא זה הבל הבלים להתעלם מן הבורא בימי הנעורים, להזדקן בלי לשרת אותו ולראות בזִקנה הגשמת הכמיהה לאריכות ימים. אדם כזה, שאולי ימות עשיר ועטור תהילה בעולם הנתון בידי השטן הרשע, חי למעשה חיי הבלות וריקנות (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח).
4. מדוע ניתן לומר שלא הכל הבל?
4 אך לא הכל הבל עבור משרתיו הנאמנים של יהוה האוצרים לעצמם אוצרות בשמים (מתי ו׳:19, 20). הם עתירי פועל בעבודתו המהנה של האדון, ואין ספק שמאמציהם אינם לשווא (קורינתים א׳. ט״ו:58). אם אנו משיחיים מוקדשים, האם אנו מתמידים לעסוק במלאכה שהטיל עלינו אלוהים בתקופה זו של אחרית הימים? (טימותיאוס ב׳. ג׳:1) או שמא אימצנו לעצמנו סגנון חיים השונה במקצת משל האנשים ככלל? חלקם משתייכים לדתות כלשהן. ייתכן שהם מסורים לאמונתם, מגיעים דרך קבע לבתי התפילה שלהם ומשתדלים למלא את מצוות דתם. אין הם, כמובן, מכריזי בשורת המלכות. אין להם ידע מדויק שזו ’עת הקץ’, ואין הם חשים את דחיפות הזמנים (דניאל י״ב:4).
5. מה עלינו לעשות אם ענייני דיומא תופסים מקום ראשון בחיינו?
5 על־אודות ימינו הגורליים אמר ישוע המשיח: ”כימי נוח כן יהיה בואו של בן־האדם. כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את הכל, כך יהיה גם בואו של בן־האדם” (מתי כ״ד:37–39). אין כל רע באכילה ושתייה מתונות, והנישואין הם מוסד שכונן אלוהים עצמו (בראשית ב׳:20–24). אך אם אנו שמים לב שענייני דיומא תופסים מקום ראשון בחיינו, למה לא נתפלל על כך לאלוהים? יהוה יכול לעזור לנו לבקש תחילה את ענייני המלכות, לעשות את הטוב ולמלא את חובתנו כלפיו (מתי ו׳:33; רומים י״ב:12; קורינתים ב׳. י״ג:7).
הקדשה וחובתנו לאלוהים
6. מהי אחת החובות החשובות לאלוהים שכמה אחים טבולים אינם ממלאים?
6 יש משיחיים טבולים שצריכים להתפלל מעומק לבם לעזרת אלוהים, משום שאין הם עומדים בחובות שהתחייבו למלא כשהקדישו את חייהם לאלוהים. זה כבר כמה שנים שמספר הנטבלים השנתי עובר את ה־000,300, ואילו מספרם של עדי־יהוה הפעילים אינו גדל באותו קצב. חלק ממבשרי המלכות חדלו להכריז את הבשורה הטובה. יש לזכור שכל הטבולים נדרשו קודם טבילתם ליטול חלק מהותי ונכבד בשירות השדה, ולכן הם מודעים למצווה שנתן ישוע לתלמידיו: ”לכו... ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח־הקודש, ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). להוציא מקרים נדירים של מגבלות מיוחדות בשל בריאות לקויה או בשל גורמים אחרים שאינם בשליטתם, משיחיים טבולים שאינם משרתים עוד כעדיו של אלוהים ושל המשיח אינם ממלאים את כל חובתם לבורא (ישעיהו מ״ג:10–12).
7. מדוע עלינו להתכנס יחדיו בקביעות כדי לעבוד את אלוהים?
7 עם ישראל הקדום היה מוקדש לאלוהים, ובהיותו כפוף לתורת משה, היה עליו לעמוד בחובות מסוימות לפני יהוה. למשל, כל הזכרים מקרב העם נצטוו להתאסף יחדיו שלוש פעמים בשנה. איש אשר לא עשה את הפסח בזדון ’נכרת’ מעמו, כלומר, הומת (במדבר ט׳:13; ויקרא כ״ג:1–43; דברים ט״ז:16). כדי למלא את חובתם לאלוהים כעמו המוקדש, היה על בני ישראל להתקהל לצורכי פולחן (דברים ל״א:10–13). התורה לא אמרה, ’עשה זאת רק אם נוח לך לעשות כן’. מצווה זו נותנת בעיני המוקדשים כיום ליהוה משנה תוקף לדברי פאולוס: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, ובייחוד בראותכם כי קרב היום” (עברים י׳:24, 25). התכנסות קבועה עם האחים לאמונה היא חלק מחובתו של המשיחי המוקדש לאלוהים.
שקול היטב את החלטותיך!
8. מדוע כדאי שצעיר מוקדש יחשוב בכובד ראש על חלקו בעבודת יהוה?
8 אולי אתה צעיר המוקדש ליהוה. אם תציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחייך תזכה לברכות רבות (משלי י׳:22). בעזרת תפילות ותכנון קפדני, ייתכן שיעלה בידך לשרת לפחות בשנות צעירותך במסגרת כלשהי של השירות המלא — דרך מעולה להראות שאתה זוכר את בוראך. אם לא תעשה כן, עלולים העניינים החומריים לכלות את מרבית זמנך ותשומת לבך. אתה עשוי, כמו רוב האנשים, להתחתן בגיל צעיר ולהיכנס לחובות כדי לרכוש דברים חומריים. חלק ניכר מזמנך ומכוחך יוקדשו אולי לקריירה רווחית. אם יהיו לך ילדים, יהיה עליך לעמוד בהתחייבויות משפחתיות למשך עשרות שנים (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אולי לא שכחת את בוראך, אך דע לך כי התוכניות שתעשה או שלא תעשה בשלב מוקדם בחיים, עשויות לקבוע את מהלך חייך בבגרותך. כשתהיה מבוגר, אפשר שתביט לאחור ותתחרט שלפחות בשנות צעירותך לא שירתת את הבורא במידה רבה יותר. למה לא תחשוב בכובד ראש על עתידך כדי למצוא סיפוק בעבודת יהוה עוד בהיותך צעיר?
9. מה יוכל אולי לעשות אח מבוגר שבעבר נשא באחריות כבדת משקל בקהילה?
9 והנה מצב אחר — מצבו של אח אשר שירת בעבר כרועה ”עדר אלוהים” (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). משום מה החליט לוותר על זכויות אלו. הוא כבר מבוגר, ואולי קשה לו לשרת את אלוהים כבעבר. אך האם לא כדאי שיחתור להשגת זכויות תיאוקרטיות אלו מחדש? מה נפלאות הברכות שאדם כזה מביא לזולת אם יש בכוחו לשאת באחריות כבדת משקל בקהילה! מאחר שאף אחד אינו חי את חייו אך ורק לשם עצמו, ישמחו ידידיו ואוהביו אם יתאפשר לו להרחיב את שירותו לתהילת אלוהים (רומים י״ד:7, 8). החשוב מכל, יהוה לא ישכח את מה שכל אדם עושה בשירותו (עברים ו׳:10–12). מה יוכל לעזור לנו לזכור את בוראנו?
אמצעים שיעזרו לנו לזכור את בוראנו
10. מדוע היה קהלת בעמדה מעולה להתוות קווים מנחים שיעזרו לנו לזכור את בוראנו?
10 קהלת היה בעמדה מעולה להתוות קווים מנחים שיעזרו לנו לזכור את בוראנו. יהוה נענה לתפילותיו הכנות והעניק לו חוכמה עילאית (מלכים א׳. ג׳:6–12). שלמה חקר ביסודיות את כל ענייני האדם. יתרה מזו, אלוהים השרה עליו מרוחו להעלות על הכתב את מסקנותיו לתועלתם של אחרים. הוא כתב: ”ויותר שהיה קהלת חכם, עוד לימד דעת את העם, ואיזן וחיקר, תיקן משלים הרבה. ביקש קהלת למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת” (קהלת י״ב:9, 10).
11. מדוע עלינו לקבל את עצותיו הנבונות של שלמה?
11 שלמה השתדל לגעת ללבם של קוראיו בדברי חפץ ובנושאים מעניינים ובעלי חשיבות. מאחר שדבריו הכתובים במקרא הם פרי השראתה של רוח הקודש, אין לנו אלא לקבל ללא היסוס את מסקנותיו ועצותיו הנבונות (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
12. בטא במילים שלך את מה שאמר שלמה בקהלת י״ב:11, 12.
12 גם בהעדר שיטות הדפסה מודרניות, נכתבו בימי שלמה ספרים רבים. איזו השקפה כדאי לאמץ בנושא הספרות? הוא אמר: ”דברי חכמים כדָרבונות וכמשׂמרות נטועים בעלי אסופות: ניתנו מרועה אחד. ויותר מהמה, בני, היזהר: עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגיעת בשר” (קהלת י״ב:11, 12).
13. כיצד דבריהם של בעלי חוכמת אלוהים הם כדרבונות, ומי משולים ל”מַשׂמְרוֹת נטועים”?
13 דבריהם של בעלי חוכמת אלוהים הם כדרבונות. כיצד? הם מדרבנים את הקוראים או המאזינים להתהלך על־פי דברי החוכמה שהם קוראים או שומעים. בנוסף לכך, כל האוספים ומלקטים ”אסופות”, שהם קבצי משפטים או אמרות חכמות, משולים ל”מַשְׂמְרוֹת נטועים”, כלומר, למסמרים הנעוצים בחוזקה. ייתכן שהכוונה היא שדברי החוכמה שלהם משקפים את חוכמת יהוה, ומתוך כך מקנים יציבות ותמיכה לקוראים או לשומעים. אם אתה הורה ירא אלוהים, האם אינך רואה חובה לעצמך לעשות כל מאמץ לנטוע חוכמה זו בשכלו ובלבו של ילדך? (דברים ו׳:4–9).
14. (א) לאיזה סוג של ספרים לא מומלץ להקדיש ”להג הרבה”? (ב) לאילו כתבים עלינו להקדיש תשומת לב מרבית, ומדוע?
14 מדוע אמר שלמה את אשר אמר בנושא הספרים? בהשוואה לדבר־אלוהים, אינספור הספרים שבעולם מכילים אך ורק את חוכמת האדם, וחלק ניכר מחוכמה זו היא ביטוי להלך החשיבה של השטן (קורינתים ב׳. ד׳:4). זו הסיבה ש”להג הרבה”, כלומר, התעמקות מרובה בחומר חילוני, לא תצמיח תועלת רבה לטווח ארוך. למעשה, חלק נכבד מחומר זה עלול אף להזיק מבחינה רוחנית. מוטב שנחקה את שלמה ונחשוב על מה שאומר דבר־אלוהים בנושא החיים. קו פעולה זה יחזק את אמונתנו ויקרב אותנו ליהוה. תשומת לב מופרזת לספרים או למקורות הדרכה אחרים עלולה ליגע אותנו. אם כתבים אלו הם פועל יוצא של חשיבת העולם המתנגשת עם חוכמת אלוהים, במיוחד אז עלולים הם להזיק לנו ולמוטט את אמונתנו באלוהים ובמטרותיו. נזכור נא אפוא שהכתבים המועילים ביותר שהיו בימי שלמה ושקיימים בימינו הם הכתבים המשקפים את חוכמתו של ’הרועה האחד’, יהוה אלוהים. הוא נתן את 66 ספרי המקרא, ועלינו להקדיש להם תשומת לב מרבית. המקרא ופרסומי העזר של ”העבד הנאמן” מאפשרים לנו לרכוש את ”דעת אלוהים” (משלי ב׳:1–6).
כל חובתנו לאלוהים
15. (א) מה כל חובתו של האדם על־פי דברי שלמה? (ב) מה עלינו לעשות כדי למלא את חובתנו לאלוהים?
15 לסיכום כל מחקרו אמר שלמה: ”סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל [זה כל חובתו של] האדם. כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע” (קהלת י״ב:13, 14). יראה בריאה מפני בוראנו, כלומר יראת כבוד כלפיו, תגן עלינו ואולי גם על משפחותינו מלאמץ אורח חיים הכרוך בסכנות מיותרות, אורח חיים שעלול להמיט עלינו ועל יקירינו צרות ועצב כבדים מנשוא. יראת אלוהים היא בריאה וטהורה ומהווה ראשית החוכמה והדעת (תהלים י״ט:10; משלי א׳:7). אם נשכיל בדבר־אלוהים שנכתב בהשראה וניישם את עצותיו בכל דבר, נמלא את כל חובתנו לאלוהים. אין הכוונה שעלינו לערוך רשימה של חובות. מה שעלינו לעשות זה לבחון את המקרא כדי לדעת כיצד להתמודד עם בעיות החיים ולפעול תמיד בדרכו של אלוהים.
16. את מה יביא האלוהים במשפט?
16 עלינו לזכור שאין דבר הנעלם מעיני הבורא (משלי ט״ו:3). ”את כל מעשה האלוהים יביא במשפט”. האל העליון ישפוט כל דבר, גם את הנסתרות מעיני האדם. מודעות לעובדות אלו עשוייה לשמש תמריץ לשמירת מצוות אלוהים. אך התמריץ הגדול מכל צריך להיות האהבה כלפי אבינו שבשמים, שכן השליח יוחנן כתב: ”הן זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3). הואיל ומצוותיו הן לטובתנו הנצחית, לא רק שכדאי לקיימן אלא שגם מן החוכמה לעשות כן. אין זה למעמסה על אוהבי הבורא. הם רוצים למלא את חובתם כלפיו.
מלא את כל חובתך
17. מה נעשה אם אנו רוצים באמת ובתמים למלא את כל חובתנו לאלוהים?
17 אדם חכם החפץ למלא את כל חובתו לאלוהים ישמור את מצוותיו ויחשוש פן יכעיסו. ”ראשית חוכמה יראת יהוה”, ו”שכל טוב” לעושי מצוותיו (תהלים קי״א:10; משלי א׳:7). הבה ננהג בחוכמה ונשמע בקול יהוה בכל דבר. חיוני לנהוג כך במיוחד כיום, משום שנוכחותו של המלך ישוע המשיח בעיצומה, וקרוב היום שבו ישב ישוע על כיסא המשפט כשופט מטעמו של אלוהים (מתי כ״ד:3; כ״ה:31, 32).
18. מה צופן לנו העתיד אם נמלא את כל חובתנו לאלוהים?
18 אלוהים בוחן היטב כל אחד ואחד מאיתנו. האם אנו רוחניים, או שמא נחלש הקשר שלנו עם אלוהים בשל השפעות העולם? (קורינתים א׳. ב׳:10–16; יוחנן א׳. ב׳:15–17) הבה כולנו, צעירים וזקנים, נעשה כל שביכולתנו להשביע את רצון הבורא. אם נשמע בקול יהוה ואת מצוותיו נשמור, נדחה מעלינו את הבלי העולם החולף. רק כך נוכל להחזיק בתקווה לחיות לנצח בסדר החדש המובטח שיכונן הבורא (פטרוס ב׳. ג׳:13). איזה עתיד נאדר צפוי לכל הממלאים את כל חובתם לאלוהים!
מהי תשובתך?
◻ מדוע אתה סבור שלא הכל הבל הבלים?
◻ מדוע כדאי שמשיחי צעיר ישקול בכובד ראש את חלקו בעבודת יהוה?
◻ לאיזה סוג של ספרים לא מומלץ להקדיש ”להג הרבה”?
◻ מה כל חובתו של האדם?
[תמונה בעמוד 20]
לא הכל הבל עבור משרתי יהוה
[תמונה בעמוד 23]
להבדיל מספרים רבים של העולם הזה, דבר־אלוהים מחזק ומועיל